הילדים המעפנים של כולנו

כשאלאור אזריה וגלעד שליט הם שני החייליים הכי מפורסמים שלנו בעשור האחרון - יש בעיה

הרשו לי לצטט כמה שורות מלהיטו החדש של אריאל זילבר, שהושר מול בית הדין הצבאי ביפו וככל הנראה יהפוך להמנון הבא של הימין:

אלאור אזריה אתה הוא הגיבור / יש עוד חיילים כמוך שם בבור / מלחמתכם מלחמת קודש היא / זאת לא העת לבכי ונהי.

התמה המרכזית העולה מהשיר "המופלא" הזה היא שאלאור אזריה "גיבור"; לא "גיבור", אלא גם "הילד של כולנו".

גם גלעד שליט היה "גיבור". מי שקרא לו ככה לאחר שחזר מהשבי אחרי יותר מ-5 שנים, היה הרמטכ"ל דאז, בני גנץ. הרי על שם שליט נחקק המינוח "הילד של כולנו".

מדהים ששני החיילים הכי זכורים בהיסטוריה הישראלית בעשור האחרון, אלה שזכו לאהדת חלקים נרחבים מהציבור, לכיסוי תקשורתי חסר תקדים ולליווי של פוליטיקאים מסורים שעשו על חשבונם סיבוב ויח"צ - הם, תסלחו לי על הביטוי, גיבורים דמיקולו, הילדים המעפנים של כולנו.

גלעד שליט, בנימין נתניהו / צלם: דובר צהל
 גלעד שליט, בנימין נתניהו / צלם: דובר צהל

נתחיל דווקא בשליט, שעלה לנו ב-1,027 מחבלים, חלקם הגדול עם דם על הידיים וכאלה שנשפטו למאסרי עולם על מאסרי עולם בשל רצח ישראלים. כבר בתחקירים הראשוניים שנערכו אחרי נפילתו בשבי הבינו בצה"ל ששליט אינו גיבור וכנראה גם לא יהיה כזה לעולם. הוא היה, מה לעשות, חייל שנרדם בשמירה והלך עם שוביו ללא התנגדות ומבלי לירות אף לא כדור אחד, יחף, הלום שינה ובעיקר נעבך.

ניפוח האתוס של החייל הגיבור שנפל בשבי היה הרוח הגבית שדחפה לשחרורו. וכן, צריך היה לשחרר את שליט. עדיף היה, כמובן, שזה היה מתבצע בדרך יותר מתוחכמת, במחיר שפוי יותר - אבל מכאן ועד להפוך את שליט לגיבור לאומי, הדרך מאוד - אבל מאוד מאוד! - ארוכה.

אלאור אזריה / צילום: אמיר כהן, רויטרס / א.ס.א.פ קרייטיב
 אלאור אזריה / צילום: אמיר כהן, רויטרס / א.ס.א.פ קרייטיב

בניגוד לשליט, אלאור אזריה היה חייל קרבי ראוי, עד לאותו רגע אומלל בו החליט לסגור חשבון עם מחבל מנוטרל ששכב גוסס על הרצפה. מי שיורה באדם חסר ישע איננו גיבור אלא פחדן. אין ספק שלמחבל הזה הגיע לסיים את חייו עוד לפני משפטו, אבל זה היה צריך להיעשות תוך כדי פעולת הבלימה שלו, ולא כאשר הוא אינו מהווה סכנה לאיש. כך קבע בית המשפט.

שליט ואזריה אינם גיבורים. מאיר הר-ציון, שקיבל את עיטור העוז, הוא גיבור. רס"ן רועי קליין, שקפץ על רימון כדי להגן על חייליו תוך קריאת "שמע ישראל" - גיבור. גם סרן במיל' זיו שילון, שאיבד את שתי ידיו בעזה - גיבור. שילון עמד מול קהל גדול בכיכר רבין, בהפגנה שנערכה בעקבות ההסתה נגד הרמטכ"ל ונגד השופטים שהרשיעו את אזריה, וקרא לציבור לחבק את המדינה כי היא מדממת.

הפיכתם של חיילים כושלים לסמלי גבורה, מורידה אותנו לשאול מוסרית. גיבורים הם אנשים בעלי איכויות יוצאות דופן, משכמם ומעלה - לא חיילים כושלים.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988