יום עצבני במט"ח: בנק ישראל שוב רוכש דולרים

(עדכון) הערכות: הבנק רוכש מאות מיליוני דולרים, בניסיון לעצור את המתקפה ■סגנית נגידת בנק ישראל: "ערכו של השקל לא משקף את מצבה האמיתי של הכלכלה"

ד"ר נדין בודו-טרכטנברג / צילום: יח"צ
ד"ר נדין בודו-טרכטנברג / צילום: יח"צ

המתקפה הספקולטיבית על השקל של הימים האחרונים נמשכה גם היום (ד'),  למרות איתות ראשון מצד בנק ישראל לשווקים כי בכוונתו לפעול בצורה נחרצת, אם ייסוף השקל יימשך.

עם זאת, בסביבות השעה 15:30 החל בנק ישראל לרכוש דולרים, ככל הנראה מאות מיליונים, צעד שהעביר את הדולר מירידה לעלייה. 

דבריה של סגנית הנגידה, נאדין בודו-טרכטנברג, נאמרו היום על-רקע ביקורת על שתיקת הבנק מול התחזקות חדה של השקל שהחלה בעקבות פרסום נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי.

■ לעמוד כלכלת ישראל

■ לאתר המט"ח של "גלובס"

"לבנק ישראל יש את הכלים להיות השחקן הכי חזק והכי מתוחכם בשוק המט"ח, אבל הוא לא עושה בהם שימוש אפקטיבי" אמרו ל"גלובס" פעילים בשוק. לטענתם' התנסחויות אנמיות של בנק ישראל במסגרת הודעת הריבית האחרונה שפורסמה ביום שני השבוע, חיזקו את התחושות בשווקים שבנק ישראל לא מתכוון לפעול בנחישות לבלימת המתקפה הספקולטיבית על השקל.

בראיון לסוכנות הידיעות רויטרס אמרה היום המשנה לנגידת בנק ישראל פרופ' נדין בודו-טרכנברג כי "בימים האחרונים חל ייסוף-יתר בשער החליפין של השקל ורמתו הנוכחית של השער אינה משקפת את עוצמתה הריאלית של הכלכלה הישראלית". שער החליפין שקל-אירו נמצא ברמות שיא של 15 שנה בעוד ששער החליפין שקל-דולר נמצא ברמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2014.

"התערבות בשוק המט"ח על השולחן ונמשיך להתערב אם נחשוב ששער החליפין פוגע בכלכלה" אמרה בודו-טרכטנברג וציינה כי "ההתערבות אפקטיבית", בין היתר לאור ממצאי דו"ח המדיניות המוניטרית שבנק ישראל פרסם בשבוע שעבר ובו נטען כי כל רכישה של 100 מיליון דולר הביאה החלשת השקל ב-0.6% בממוצע במהלך 2016.

גורמים בבנק ישראל אמרו לרויטרס כי הבנק ביצע רכישות במאות מיליוני דולרים במהלך פברואר בנוסף ל-50 מיליון שנרכשו בינואר ו-2.6 מיליארד דולר שנרכשו במחצית השנייה של 2016. יתרות המט"ח המנוהלות בבנק ישראל חצו לאחרונה את קו ה-100 מיליארד דולר.

בשוק המט"ח הגדירו את דברי טרכטנברג "צעד בכיוון הנכון" אך למרות הצהרותיה המשיכו הדולר והאירו להיחלש היום במהלך המסחר מול השקל - והירידות אף גברו בשעות שלאחר פרסום הדברים.

מאחורי גל רכישות השקלים עומדים בנקים, קרנות וגופי השקעה זרים אחרים. כמעט כל הבנקים הזרים הפעילים בישראל פרסמו בימים האחרונים המלצות מכירה על הדולר בשער של 3.70 שקל לדולר. פעילים בשוק המט"ח ציינו את נתוני הצמיחה האחרונים שפרסמה הלמ"ס כגורם שהביא למתקפה הספקולטיבית על השקל.

לפי אומדן ראשון לרבעון רביעי 2016 שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שבועיים, רשם המשק זינוק של 6.2% בצמיחה. המשקיעים שמו ב במיוחד לגידול של 4.5% בייצוא הסחורות והשירותים - נתון שהתפרש בשווקים לכך שבנק ישראל יחשוש פחות מהפגיעה בייצוא כתוצאה מהייסוף בשקל ויקטין את פעילותו למניעת התחזקות נוספת בשער המטבע. "אנחנו רואים צמיחה נאה אבל לא קפיצת מדרגה בקצב הצמיחה", אמרה בודו-טרכטנברג "הכלכלה בישראל בסדר, אבל היא לא במצב טוב בהרבה מזה של שותפות הסחר העיקריות שלנו", הוסיפה המשנה לנגידה. לדבריה, "האינפלציה הנמוכה לא נותנת לנו סיבה ללחוץ על הברקסים של הכלכלה הישראלית".

בהודעת בנק ישראל על החלטת הוועדה המוניטרית להשאיר את הריבית ברמתה הנוכחית נמנע הבנק למציין את דאגתו לנוכח ההתחזקות האחרונה בשער השקל. תחזית העלאות הריבית של חטיבת המחקר של הבנק נותרה ללא שינוי והיא צופה העלאת ריבית אחת של 15 נקודות בסיס עד סוף 2017 והעלאת ריבית נוספת של 25 נקודות בסיס ב-2018.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988