כוכבי דוח החלטות ועדות הכופר: מעלימי המס בתחום הנדל"ן

פורסם דוח החלטות ועדות הכופר לשנת 2015 ■ בין משלמי הכופר: מנהלים באשטרום ששילמו את הכופר הגבוה ביותר - 1.16 מיליון שקל; ודרור קוזניצקי, בנו של בעל השליטה במנרב ■ המעצבת גלית לוי שילמה כופר של כ-16 אלף שקל, לאחר שנחשדה בהעלמת מס של כ-80 אלף שקל

דרור קוזניצקי  / צלם: יחצ
דרור קוזניצקי / צלם: יחצ

בקובץ החלטות ועדת הכופר שפרסמה הבוקר (ג') רשות המסים לא תמצאו אוליגרכים, טייקונים או חברות ענק. הקובץ, כתמיד, כולל את כלל האוכלוסייה בישראל ומשרטט בצורה החדה ביותר את פני ההון השחור בישראל. "כוכביו" הם אלה שהעלמות המס שלהם - החל מכמה אלפי שקלים וכלה בכמהה מיליונים בודדים - נתפסות על-ידי הציבור ככאלה שאינן משפיעות על הקופה הציבורית, ולכן "לאא נספרות" ואולי אפילו "נסלחות"; אבל בפועל, במצטבר, הופכות העלמות אלה לחלק משמעותי מהמיליארדים השחורים המסתתרים בכלכלת הצללים.

הדוח לשנת 2015 כולל מעלימי מס פנסיונרים, נגנים, קבלני שיפוצים, בעלי פאבים, עורכי דין וגם כמה שמות מוכרים, בהם המעצבת גלית לוי, כמה נגנים וזמרים מוכרים במגזר הדתי ומנכ"לים של חברות הבנייה אשטרום ומנרב.

בסך-הכול נכנסו לקופת המדינה כ-17.5 מיליון שקל במסגרת 237 הסדרי כופר שערכה רשות המסים עם נישומים בשנת 2015, במקום ניהול הליך פלילי נגדם. הכופר הגבוה ביותר בשנת 2015, בסך כ-1.16 מיליון שקל, הוטל על אליהו מינג'רסקי ומירון בן-ציון, ששימשו כמנכ"לים של חברת אשטרום להנדסה ובנייה מקבוצת אשטרום, מחברות הבנייה הגדולות הפועלות היום בשוק הנדל"ן. על-פי הדוח, השניים נחשדו בניכוי מס תשומות שלא כדין (החזר מרשות המסים על מע"מ ששילם עוסק בגין יבוא או רכישה של נכסים או צריכת שירותים) בשנים 2011-2007, בסכום מס של למעלה מ-3.2 מיליון שקל, בניגוד לחוק מע"מ. ואולם, מדובר בפרשה שהחלה בחשד להעלמת מס גבוה יותר.

הפרשה נחשפה ביולי 2010, אז עוכבו לחקירה מינג'רסקי ושני מנהלים נוספים מחברת אשטרום הנדסה ובנייה, בחשד לשימוש בחשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-15 מיליון שקל במסגרת התקשרות עסקית שקיימו עם חברת נחל תשתיות. החשדות נחשפו במהלך חקירה שקיים אגף חקירות מכס ומע"מ ירושלים נגד חברת נחל תשתיות, בחשד למכירת חשבוניות פיקטיביות בסכום של כ-40 מיליון שקל. מהחקירה עלה כי החשבוניות הוצאו לחברות בנייה ברחבי הארץ, ביניהן גם לחברת אשטרום הנדסה ובנייה.

מבקשות המעצר שהוגשו לבית המשפט בפרשה עלה כי חברת אשטרום קיזזה בספריה חשבוניות של נחל תשתיות על סך של כ-15 מיליון שקל, עבור עבודות שהחברה מבצעת במספר אתרי בנייה בדרום הארץ. החשבוניות הוצאו עבור עבודות שהתבצעו בפועל על-ידי חברת אשטרום והפועלים השייכים לה והמדווחים על-ידה לשירות התעסוקה ולרשויות המס.

החשודים נחקרו ואישרו כי הפועלים, עבורם הוצאו החשבוניות, הם אכן פועלי חברת אשטרום, אשר משלמת להם משכורות, מפיקה להם תלושי משכורת ומדווחת עליהם בעצמה לשרות התעסוקה.

רשות המסים ציינה בהליכי השחרור ממעצר בפרשה כי בחקירתו לא ידע מיג'רסקי לפרט את אמיתות העסקאות הרשומות בחשבוניות שהוצאו על-ידי חברת נחל תשתיות; וחקירת הפרשה נמשכה. כעת, כאמור, מתברר כי הפרשה, שהחלה בקול תרועה רמה עם חשד להעלמות מס של עשרות מיליוני שקלים, נסגרה, במקרה של מנג'ריסקי ובן-ציון, בתשלום כופר בסך כמיליון שקל וללא העמדות לדין.

שם מוכר נוסף מתחום הנדל"ן המוזכר בדוח הוא דרור קוזניצקי, מנכ"ל חברת מנרב פרויקטים מקבוצת מנרב, אחת מחברות הנדל"ן והתשתיות הגדולה בישראל. קוזניצקי שילם כופר בסך 83 אלף שקל, לאחר שהגיש מסמכים כוזבים לרשות המסים תוך התחמקות ממס רכישה בגין מגרש בגבעת-שמואל עליו תכנן לבנות וילה.

דרור קוזניצקי, בנו של אברהם קוזניצקי, בעל השליטה בענקית הבנייה חברת מנרב הציבורית, עוכב לחקירה ביולי 2013, לאחר שהסתבך ב"מגרש הביתי" על אף ניסיון עתיר-שנים בתעשיית הנדל"ן. החשדות נגדו התעוררו במסגרת בדיקות שנעשו במשרד מיסוי מקרקעין מרכז, שהבסיס להן היה ויכוח אזרחי שהתנהל בינו לבין ביתה של בעלת המגרש (אשר נפטרה).

שנים ספורות קודם לכן קבע המחוזי בתל-אביב כי ההסכמים לרכישת המגרש ובניית הווילה של קוזניצקי אינם חוקיים ונוצרו במטרה להונות את שלטונות המס. בהמשך הגיעה המחלוקת לבית המשפט העליון, אשר עיגן סופית את מסקנות המחוזי כי ההסכמים אכן נעשו תוך כוונה להונות את רשויות המס.

מפסק הדין של בית המשפט העליון עלה כי ב-2005 רקמו בעלת המגרש וקוזניצקי עסקה שמטרתה להימנע מתשלום מס שבח, ולפיכך חתמו באותו זמן על שני הסכמים: האחד - שלפיו חברה קבלנית פרטית של משפחת קוזניצקי תבנה עבור בעלת המגרש יעל הלוי (שנפטרה מאז) בית מגורים בתוך 18 חודשים, תמורת 150 אלף דולר; והאחר - הסכם הנושא תאריך של שנה וחצי מאוחר יותר, שלפיו תמכור הלוי לקוזניצקי בית בן 8 חדרים בשטח של 400 מ"ר בנוי על מגרש של חצי דונם תמורת 500 אלף דולר.

"כוונת הצדדים הייתה כי בבוא היום - לאחר שהבית שתוכנן על-ידי קוזניצקי, על-פי צרכיו ומידותיו, ייבנה ויעמוד על תלו - המנוחה תדווח למס שבח על מכירת בית מגורים שנבנה על-ידה, ותזכה לפטור ממס שבח בגין דירת יחיד. באופן זה יתאפשר למנוחה לקבל 350 אלף דולר 'נטו' עבור המגרש", נכתב בפסק הדין.

אך מכיוון שהלוי התקשתה לקבל הלוואה למימון הבנייה - הבנקים לא ששו לממן לקשישה בניית וילה חדשה - הביצוע התעכב, והחל סכסוך משפטי בין הצדדים. היורשת של הלוי ביקשה להתנער מהעסקה, ככל הנראה כדי ליהנות מעליית מחירי הנדל"ן מאז 2005, כותבים השופטים; וקוזניצקי, שדיווח לבסוף לרשויות על העסקה ושילם מס בגינה, ביקש לרכוש את המגרש במחיר שסוכם.

בית המשפט העליון החליט שלא "לתת גושפנקא למערכת הסכמית שנעשתה באופן שנעשתה כדי להונות את רשויות המס", לשון ההחלטה. אחרי שנים של מאבק משפטי, העסקה בטלה; נקבע כי "שני הצדדים חוטאים שביקשו להיות נשכרים על חשבון הכלל".

על הרקע הזה פתחה רשות המסים בהליך הפלילי נגד קוזניצקי. בחקירתו הודה קוזניצקי כי נערכו חוזים שנועדו להפחית את נטל המס, אלא טען כי הם הוכנו ביוזמת המנוחה וביתה ולבקשתן, במטרה לקדם את העניינים שלהן. ההליך הסתיים, כאמור, בתשלום כופר.

כר פורה להעלמות מס

"הכוכבים" בדוח החלטות ועדות הכופר לשנת 2015 הם מעלימי המס בתחום הנדל"ן, ביניהם 15 רוכשי ומוכרי נכס מקרקעין שמסרו דוחות כוזבים למיסוי מקרקעין בעת ביצוע העסקה; 16 בעלי דירות שנחשדו בהשמטת הכנסות משכר דירה ו-15 עוסקים ובעלי חברות מתחום הבנייה וניהול פרויקטים בנדל"ן החשודים בהעלמת עסקאות ובניכוי תשומות שלא כדין.

בשנים האחרונות מנהלת רשות המסים מאבק ממוקד נגד העלמות המס וההון השחור בשוק הנדל"ן, הנחשב לכר פורה ומשגשג להעלמות מס. בין היתר, במסגרת המאבק נחקרו ונעצרו בעלי דירות מכל רחבי הארץ המשכירים את דירותיהם ובניגוד לחוק לא מדווחים לרשות המסים על הכנסותיהם, וכן נערכו מבצעים ופשיטות ברחבי הארץ בשוק השכירות לטווח קצר ולטווח ארוך.

בחלק מהמקרים נסגרו החקירות הללו בתשלום כופר ללא העמדה לדין פלילי. מכוח חוקי המס רשאי מנהל רשות המסים להטיל על אדם כופר כחלופה להליך הפלילי נגדו. לצורך כך קיימות ברשות ועדות כופר הדנות בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין וועדות כופר הדנות בנושאי מע"מ, מכס ומס קנייה. סכום הכופר המוטל על הנישומים מתווסף לדרישת תשלום המס, המשולם במסגרת ההליך אזרחי.

מעלימי המס משכר דירה כוללים פנסיונרים, שכירים, תושבי חו"ל ועצמאים, ביניהם: סיגל עבדו, שכירה מתל-אביב, שנחשדה בהשמטת הכנסות משכר דירה בשנים 2005-2014 בסכום של כ-340 אלף שקל, ושילמה כופר בסך 35 אלף שקל; דוד ויפה גוטרמן, שכירים מאזור המרכז, שנחשדו בהשמטת הכנסות משכר דירה בשנים 2008-2014 בסך של כ-700 אלף שקל, ושילמו כופר בסך 105 אלף שקל; אריה גלוצר, תושב חו"ל, שנחשד בהשמטת הכנסות משכר דירה בשנים 2005-2015 בסך של כ-642 אלף שקל, ושילם כופר בסך של 96 אלף שקל; צבי ורטמן, פנסיונר מאזור המרכז, שנחשד בהשמטת הכנסות משכר דירה בשנים 2008-2014 בסך של כ-650 אלף שקל, ושילם כופר בסך של 100 אלף שקל; דוד חי מורדוב, שכיר מאזור המרכז, שנחשד בהשמטת הכנסות משכר דירה בשנים 2005-2014 בסך של כ-2.9 מיליון שקל, ושילם כופר בסך של 435 אלף שקל; עאודאלה איסאם מהמרכז, שנחשד בהשמטת הכנסות משכירות עסקית ומהשכרת דירות בשנים 2011-2014 בסך של כ-660 אלף שקל, ושילם כופר בסך של 149 אלף שקל; ושלום טייב, גמלאי מהמרכז, שנחשד בהשמטת הכנסות מהשכרת דירות בשנים 2008-2014 בסך של כ-870 אלף שקל, ושילם כופר של 130 אלף שקל.

עוד בין מעלימי המס בתחום הנדל"ן: נואף אבו ג'בל, מנהל ב"אחים אבו ג'בל", חברת בנייה מאזור הצפון, שנחשד בניפוח הוצאות תוך שימוש בחשבוניות כוזבות בשנים 2010-2013 בסך של כמיליון שקל. התיק נגמר בתשלום כופר של 180 אלף שקל, בהמלצת הפרקליטות, היחידה החוקרת ולאחר ששולם כל סכום המס שהועלם.

קבלני בנייה ושיפוצים נוספים ששילמו כופר בשנת 2015 היו יונס תאופיק וחברת אחים בני ג'ינג'י מאזור הצפון, שנחשדו בהעלמת עסקאות ובניכוי תשומות שלא כדין בשנים 2013-2010 בסכום מס של 113,774 שקל, ושילמו כופר בסך 35,400 שקל; גיא גולדברג וחברת ג. רגב ייזום 2000 מאזור המרכז, העוסקים בעבודות בנייה ועפר, שנחשדו בניכוי תשומות שלא כדין בשנים 2008-2005 בסכום מס של 54,250 שקל, ושילמו כופר כולל בסך של 5,425 שקל; אבי לוי וחברת לוי אבי 10 יזום ובנייה בע"מ מאזור הדרום, העוסקים בעבודות בנייה ושיפוצים, ונחשדו בניכוי תשומות שלא כדין בשנים 2012-2011 בסך 117,200 שקל. התיק נגמר בכופר בסך 35,160 שקל.

במקרה נוסף מתחום הנדל"ן, שילמו רון חדד וחברת סמארט סטפ מאזור המרכז, העוסקים בניהול בניינים ונכסים, כופר בסך 160 אלף שקל, לאחר שנחשדו בהעלמת עסקאות ובניכוי תשומות שלא כדין בשנים 2011-2008 בסכום מס של 544,428 שקל.

כופר מס
 כופר מס

לא רק נדל"ניסטים: המעצבת גלית לוי נחשדה בהעלמת מס של כ-80 אלף שקל

לא רק נדל"ניסטים-מעלימי מס מככבים בדוח הכופר האחרון. הדוח כולל מגוון רחב של שכירים, עצמאים וחברות שמרכיבים את פסיפס העלמות המס לשנת 2015, והצליחו להתחמק מהליך פלילי נגדם.

בין השמות המוכרים בקובץ החלטות ועדת הכופר הוא שמה של המעצבת המפורסמת גלית לוי וחברת גולד טאץ' עיצובים שבבעלותה, שנחשדו בהעלמת עסקאות בשנים 2013-2009 בסכום מס של כ-80 אלף שקל. לוי שילמה כופר בסך 15.8 אלף שקל, שילמה את המס שהועלם וסגרה את הסיפור. 

גלית לוי / צילום: יוסי כהן
 גלית לוי / צילום: יוסי כהן

גם אמנים שונים שהעלימו מס נכללים בדוח, וביניהם נועם אורגד, זמרת מתל-אביב, שנחשדה באי-דווח על פתיחת עסק בשנים 2004-2010, ושילמה כופר בסך 10,000 שקל.

עוד בגזרת האמנים - משפחת אמנים חרדים מירושלים: אברהם אבידני, נגן תופים בז'אנר המזרחי-חרדי, שנחשד בהשמטת הכנסות בשנים 2004-2009 בסכום לא ידוע, שילם כופר בסך 30 אלף שקל, ואחיו רפאל אבידני, גם הוא עובד כנגן הופעות בירושלים, שנחשד בהשמטת הכנסות בשנים 2004-2009 בסכום לא ידוע, ושילם אף הוא 30 אלף שקל כופר.

בין ההחלטות הנוספות המעוגנות בקובץ החלטות ועדות הכופר, פורסם גם עניינה של עו"ד סיגלית קופלר מאזור המרכז, שנחשדה בסיוע לאחר להתחמק ממס שבח בסך של כ-300 אלף שקל בשנת 2009, ושילמה כופר בסך 120 אלף שקל; יונתן פיינגולד וחברת נצר מוזיקה (2004) מאזור המרכז, העוסקים בניהול פאב, החשודים בניכוי תשומות שלא כדין בשנים 2012-2009, בסכום מס של כ-445 אלף שקל, ושילמו כופר בסך כ-111 אלף שקל; מרדכי גולן וחברת נון סטופ מ.ג. יבוא ושיווק בע"מ מאזור המרכז, העוסקים ביבוא ובמסחר קמעונאי של בגדי נשים וגברים, החשודים בהעלמת עסקאות ובניכוי תשומות שלא כדין בשנים 2012-2010 בסכום מס של כ-192 אלף שקל, ושילמו כ-57 אלף שקל כופר; וכן נהג המונית אורן שיחאי, שנחשד בהשמטת הכנסות בשנת 2008 בסך של כ-75 אלף שקל, ושילם כופר בסך 15 אלף שקל.

צרו איתנו קשר *5988