אווירת חגיגה באירופה; היבשת זזה למרות הפוליטיקה

הסערה לקראת מערכות הבחירות הצפויות באירופה מייצרת אי-ודאות רבה, אך השווקים ביבשת דווקא שומרים על אופטימיות, וההתקדמות בהם לא נעצרת ■ הנה כמה הזדמנויות השקעה שעשויות להיות חסינות במיוחד לטלטלות הפוליטיות

מארין לה פן / צילום: רויטרס
מארין לה פן / צילום: רויטרס

כאשר החדשות גדושות בטראמפ, בברקזיט ובספקולציות על הפוליטיקה באירופה - ובייחוד על הבחירות הקרובות בצרפת - אפשר היה להבין את המשקיעים האירופים אילו היו נכנסים למקלט. אבל מדדי המניות בארה"ב ממשיכים לרשום שיאים, ואווירת החגיגה גלשה כנראה גם לאירופה, למרות שאף פוליטיקאי אירופי לא מציע משהו שמזכיר את האג'נדה של טראמפ - כמו הקלות מס, דה-רגולציה ופרוטקציוניזם מסחרי.

במבט ראשון לא ברור למה השווקים האירופיים עולים לקראת כמה מערכות בחירות, שעלולות במקרה הטוב לאשר את הסטטוס קוו הרעוע הנוכחי, ובמקרה הגרוע לאיים על עתיד האירו. ניצחון של מארין לה פן יגרום לברקזיט להיראות כמו סערה בכוס תה, בהתחשב בשאיפתה המוצהרת להוציא את צרפת מגוש האירו. עם האי-יציבות באיטליה והבחירות בהולנד ובגרמניה, יש כעת אי-ודאות פוליטית באירופה ברמה שמזכירה את שיא המשבר היווני לפני כמה שנים.

הפרגמטיות מנצחת

אבל השווקים אופטימיים במידה זהירה מכמה סיבות. ברמה הפשוטה ביותר, אנשים לא מאמינים שהצרפתים יעלו את מארין לה פן לשלטון בסיבוב השני של הבחירות בצרפת. אולי זו שאננות יתר. יש ללא ספק בעיות מתמשכות בצרפת, שהפוליטיקאים נכשלו בטיפול בהן, אבל הצרפתים נוטים כנראה לתמוך באג'נדה החיובית יותר של עמנואל מקרון. ברמה הכללית יותר, המשקיעים זוכרים שגוש האירו הפגין איתנות מרשימה במשברים הקודמים. מוטב היה לקנות ולא למכור במשברים הללו.

גורם נוסף הוא הכלכלה. איתותים אופטימיים קצת יותר מגיעים מהכלכלה האירופית ממחצית 2016. פעילות הבנייה, מדדי האמון (צרכנים, עסקים ומשקיעים) עלו, ונתוני האבטלה ירדו, גם אם התמונה לא אחידה, וכמה מהנתונים הם ראשוניים. התאוששות מחירי הנפט העניקה לאינפלציה תמיכה קצרת-טווח, אם כי האינפלציה הבסיסית נשארה יציבה. האיתותים הללו הסירו חלק מהחששות מפני סכנת הדפלציה, ועודדו דיבורים על כך שהבנק המרכזי האירופי יתחיל לצמצם את קניית האג"ח שלו. זהו גם רקע חיובי יותר למגזר הבנקאי, שממשיך לעלות מאז הגיע טראמפ, אם כי לא בקצב הדרמטי של הבנקים בארה"ב.

תת-שווי ברצפה

לכן, אולי בניגוד לאינטואיציה, אנחנו מחפשים הזדמנויות השקעה דווקא בצרפת, שבה החברות עלולות לסבול אולי מתת-שווי בגלל אווירה אנטי-צרפתית ואנטי-אירו כללית. דיברנו לאחרונה על קבוצת הרצפות הצרפתית טרקט (Tarkett), שנשלטת על-ידי משפחת דקוננק. וורן באפט וחברות אקוויטי פרטי אוהבים מאוד יצרני רצפות, בגלל השיעור הגבוה של העסקים בשוק ההחלפה - רצפה היא עסק הרבה פחות תלוי במחזוריות כלכלית בהשוואה לתחומים אחרים בבנייה. במקרה של טרקט, היא משתמשת בחלק מתזרים המזומנים שלה למימון השתלטות על יצרניות אחרות, ושוכרת מנהלים מתעשיית הרכב כדי לסחוט יותר ויותר פריון מהעובדים שנה אחרי שנה. בשלושת החודשים מסוף נובמבר 2016 עד סוף פברואר השנה, שילוב של תוצאות חזקות יותר ופעילות משופרת ברוסיה הוביל לעליית המניה ביותר מ-20%.

כמה צרפתים צריך כדי להחליף נורה?

נורות חשמל נשמעות אולי כמו עסק משעמם אפילו יותר מרצפות, אבל Spie היא עוד חברה צרפתית שצברה הצלחה פיננסית מניהול מטלות משעממות, בדרך כלל רק קצת יותר מסובכות מהחלפת נורות. Spie מתחזקת גם מערכות טכנולוגיית מידע, מיזוג אוויר, אבטחה, מעגלים חשמליים, תחנות כוח ועוד. היא מרוויחה מכך שהיא מוודאת שהעובדים שלה עסוקים, ומגבייה של תשלומים במועד.

בעבר, תזרים המזומנים שימש למימון כמה חברות קבלניות איומות ונוראות, אבל כעת, אחרי שהבעלות עברה מיד ליד של חברות אקוויטי פרטי, Spie נסחרת בנפרד, ויש לה רקורד חזק של עמידה עקבית ביעדים. גם כאן, תזרים המזומנים משמש בחלקו לקונסולידציה של סקטור מפוצל.

השווי האטרקטיבי של Spie לא זכה לתשומת לב עד לאחרונה, מפני שהיא חשופה לצרפת, אבל רכישה גדולה בגרמניה בסוף 2016 העניקה לה אור זרקורים, והמניה עלתה בשלושת החודשים האחרונים (עד סוף פברואר) ב-30%.

הפיתוי של המסך הגדול עדיין קיים

כעת נחצה את הגבול לבלגיה דוברת הצרפתית, ונעיף מבט על מפעילת בתי הקולנוע Kinepolis. אנחנו מניחים שבתי הקולנוע בדרך להיכחדות, בגלל הזדקנות האוכלוסייה והפיתוי של נטפליקס, אבל בשנים האחרונות, Kinepolis (גם היא בשליטה משפחתית) פיתחה מוניטין של אחת ממפעילות בתי הקולנוע הטובות באירופה. היא טובה במובן כפול - של שילוב חוויית צפייה טובה ותשואה פיננסית טובה לבעלים.

בסקטור שבו אולמות קולנוע רבים באירופה הם מיושנים ומנוהלים על-ידי חובבנים (או מיושנים בבעלות אקוויטי פרטי), Kinepolis מציעה את השילוב הנדיר של חברה קבלנית ומפעילת קולנוע משומנת, עם תיק מתרחב של כמה מבתי הקולנוע מרובי-המסכים המתקדמים ביבשת.

החברה משיגה תשואה גבוהה על ההון בזכות יכולתה לפתח פרויקטים חדשים בתקציב המתוכנן, והשליטה בעלויות התפעול היומיומיות. היא מפורסמת בסרטים האיכותיים שהיא מציגה. היא משתמשת במדיה חברתית ואימיילים כדי לגייס לקוחות צעירים.

לאחרונה היא התרחבה מעבר לבלגיה, וקנתה בתי קולנוע קיימים במחירים זולים יחסית בצרפת, הולנד וספרד, ובמקרים רבים היא הכפילה את רווחיהם בשנה וחצי. יש עדיין שפע של בתי קולנוע משפחתיים באירופה, שמתקשים לרכוש תוכנה להזמנת כרטיסים באינטרנט, לקדם את עצמם במדיה החברתית ולשדרג את הנוחות שלהם לצופה, ושמחים למכור את עצמם לידידים בלגים במקום לאקוויטי פרטי.

מודלים שיכולים לשרוד ולשגשג

כמו רצפות ושירותי תחזוקת נכסים, בתי קולנוע הם עסק שעמיד למדי בפני האטה כלכלית או תהפוכות פוליטיות ושאר העולם. אפשר להיות בטוחים שהעסקים הללו ימשיכו להיות איתנו עוד זמן רב, לכן אנחנו מתמקדים בהם בזמני אי-ודאות כאלו. עסקי הסינמה היו מלהיבים במיוחד בחודשים האחרונים, מפני שחברת ההשקעות הסינית דליאן וונדה החלה לצבור תיק עולמי של בתי קולנוע, ולשלם מחירים גבוהים תמורת רשתות בתי קולנוע בארה"ב (AMC), אירופה (אודיאון) ולאחרונה גם במדינות הנורדיות. איש אינו יודע מה יהיה הדבר הבא שהיא תרכוש.

*** הכותב הוא מנהל קרן מניות אירופה בחברת הנדרסון גלובל אינווסטורס, המיוצגת בישראל על-ידי מיטב דש בית השקעות

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988