"חשוב ללבן את נושא ה'גירושים' כבר בעת הקמת החברה"

עורכת הדין והנוטריון גאולה זלצמן: "העומס שמוטל על בתי המשפט הוא לא אנושי. לדעתי, אדם שהופך להיות שופט - למעשה נגמרו חייו האישיים כמעט לגמרי. לא נותר לו זמן פנוי כמעט בכלל"

עורכת דין גאולה זלצמן / תמונה פרטית
עורכת דין גאולה זלצמן / תמונה פרטית

"העומס שמוטל על בתי המשפט הוא לא אנושי. לדעתי, אדם שהופך להיות שופט - למעשה נגמרו חייו האישיים כמעט לגמרי. לא נותר לו זמן פנוי כמעט בכלל. זה מטורף" - כך אומרת עורכת הדין והנוטריון גאולה זלצמן בראיון ל"גלובס".

זלצמן "בילתה" שנים רבות באקדמיה: באוניברסיטת תל-אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה למינהל. היא בוגרת אוניברסיטת בר-אילן משנת 1994 וחברה בלשכת עורכי הדין מ-1995.

בבעלותה משרד לעריכת דין המתמחה בתחום האזרחי-מסחרי בתחומים מגוונים, ביניהם חוזים והסכמים מסחריים, נדל"ן, דיני עבודה, בנקים, ליקויי בנייה, חברות, ירושות וצוואות, הוצאה לפועל, בוררויות ויישוב סכסוכים, משפט מינהלי ועוד.

"בארץ אין מספיק שופטים, וזה נתון שידוע כבר הרבה מאוד זמן, ועדיין לא עושים די לשנות את המצב. אין מספיק בתי משפט, ומנגד עם ישראל אוהב לתבוע כמעט על כל שטות. חלק ניכר מזמני מוקדש לניסיונות שכנוע של לקוחות למה לא רצוי להגיע לבית משפט ולפתור סכסוך ומחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט. הרבה מאוד ישראלים פועלים מהבטן ולא מהראש, וזה לא טוב. יכול להיות שצריך להקים עוד מוסדות לצד בתי המשפט, בנוסף למוסד לבוררות ומוסדות הגישור", אומרת זלצמן.

לדבריה, "לדעתי, גם התפקיד שלנו, עורכי הדין, הוא לא לעודד את הלקוחות והאנשים לרוץ לבתי משפט, אלא לנסות להגיע לפשרה. עורך דין צריך לחשוב על הלקוח שלו ולא רק על הכיס שלו".

כאמור, בין שלל עיסוקיה עוסקת זלצמן גם בהקמת חברות ושותפויות (ובמידת הצורך גם פירוקן) ועריכת חוזים והסכמים מסחריים. נושא פירוק החברות והתמורה לנושים בעת פירוק עלה לכותרות לא מעט פעמים לאחרונה, בין השאר עקב פשיטות-רגל של מספר "טייקונים" במשק והתפרקות של "פירמידות" שליטה.

- למה צריך לשים לב כשמקימים עסק או חברה?

"כשמישהו עומד להקים חברה, השאלה הראשונה שצריך לחשוב עליה היא המתכונת המשפטית שעליה יתבסס העסק. אם זו תהיה חברה רגילה או חברה בע"מ, או שבכלל מספיקה שותפות בשלב הראשוני, ובשלב מתקדם יותר אפשר להפוך אותה לחברה בע"מ".

- מה ההבדל בין חברה לשותפות?

"ההבדל העיקרי הוא שחברה היא אישיות משפטית נפרדת מבעליה, כאילו שנולד אדם חדש. יש לה זכויות וחובות משל עצמה. בעלי המניות אמנם מחזיקים בחברה, אבל כשבחברה מחליטים החלטות, הן מיוחסות לחברה ולא לבעלי המניות שלה. מי שמנהל את החברה בפועל הוא הדירקטוריון, מועצת המנהלים שלה".

- איפה זה מתבטא בעיקר?

"הביטוי הכי משמעותי של זה נוצר במקרה של חובות. כאשר יש חובות, מי שמחויב להחזירם זו החברה עצמה, ולא בעלי המניות שלה. זו למעשה המשמעות של הביטוי בעירבון מוגבל, בע"מ. רק במקרה של 'הרמת מסך' בין החברה לבעליה נותר חיבור ובעלי המניות יחויבו להחזיר את החובות".

- בשנים האחרונות מתקבל הרושם שיש לא מעט מקרים, יותר מבעבר, של בעלים של חברות גדולות במשק שנותרו עם חובות מאוד גדולים והתחמקו בדרך כזו או אחרת מהחובה להחזיר חובות. מתי שופט מחליט על הרמת מסך?

"זה מאוד נדיר ונעשה רק במקרים מאוד מסוימים. למשל, אם מזהים ניסיון להברחת נכסים מהחברה. במקרה כזה אפשר לחייב את הבעלים בחובות שנוצרו לחברה. הבדל נוסף בין חברה לשותפות הוא בהיקפי המיסוי. כדי לקבל החלטה נכונה לגבי אופי העסק ואיזו ישות משפטית תהיה לו, צריך להתייעץ עם עורך דין ורואה חשבון לפני הקמתו והכנסתו לרשם החברות. עורכי דין ורואי חשבון, אגב, לא יכולים להקים חברה בע"מ".

- למה?

"אני כעורכת דין לא יכולה להיות מוגנת מתביעות של לקוחות, ויש בזה היגיון".

- מהי הפרוצדורה להקמת חברה?

"ברגע שהוחלט על הקמת העסק, יש כמה פרוצדורות: צריך לבחור שם, לבדוק שהוא לא נרשם כבר ברשם החברות ולקבל את אישור הרשם החברות לשם שנבחר. לאחר מכן צריך לנסח תקנון, שהוא למעשה מעין הסכם בין החברה לבעלי המניות שלה. זה יכול להיות משהו בסיסי כמו עמוד או אפילו חצי עמוד, אבל בדרך-כלל מכניסים לתקנון הרבה סעיפים שונים ומגוונים, והוא נפרס על פני כמה עמודים לפחות. דבר נוסף שצריך לעשות בהקמת החברה זה הקצאת מניות ומינוי דירקטורים. צריך למנות לפחות דירקטור אחד. לאחר מכן הדירקטוריון שמונה מתווה למעשה את מדיניות החברה ואת קווי פעילותה.

"אני נוהגת להכין ולערוך גם הסכם מייסדים, שהוא למעשה מסדיר את היחסים בין בעלי המניות, ולא צריך לדווח עליו לאף גוף רשמי. הוא מזכיר גם למשל את הסוגיה של ממי אנחנו 'מתגרשים' בעת פירוק העסק".

- זו סוגיה מאוד מאוד חשובה.

"נכון מאוד. נתקלתי בהרבה מקרים שלא דאגו ללבן את הנושא הזה בעת הקמת העסק, למרות שזה מאוד מאוד חשוב. בתחילת הדרך המייסדים דואגים בדרך-כלל לנושאים אחרים כמו כמה כסף, משכורת או דיבידנד, כל אחד ימשוך בדרך ואיך יחלקו את הרווחים, אבל לא מקדישים מחשבה וזמן לנושא של סיום חיי החברה. צריך גם לדאוג למצב של פרישת אחד השותפים. מה עושים אם יש חובות בחברה, ומישהו עוזב במהלך הדרך... כנ"ל לגבי זכויות. מה קורה אם אין הסכמה, ואז בדרך-כלל מכניסים מנגנון של בוררות".

- יש מן הסתם הרבה מקרים שנעשים שינויים בתקנון במהלך חיי החברה?

"כמובן. אבל גם שינויים נעשים בהתאמה לתקנון המקורי. למשל, אם הוכנס סעיף שצריך רוב מיוחד של 70% לשינוי סעיף מסוים בתקנון, אז אם רוצים לשנות אותו, צריך לעמוד בזה. אבל אם נוצרה מחלוקת, ומישהו רוצה להערים קשיים, שום הסכם לא יעזור".

"בתי הדין מגבילים את הפגיעה בחופש העיסוק"

- מה קורה בעולם החברות הציבוריות?

"זה עולם אחר לגמרי מהעולם של חברות פרטיות. לא ניכנס לזה עכשיו, זה מורכב".

- מה עוד נכנס בהסכם מייסדים?

"לעתים מכניסים גם הסכמי סודיות, שמירה על פטנטים וכדומה. לעתים מכניסים גם הגבלת תחרות למשך תקופה מסוימת בעת פרישה של אחד העובדים". 

- לאחרונה היו פסיקות כנגד ההגבלה הזאת או צמצומה.

"נכון. בתי הדין לעבודה מאוד מגבילים את הפגיעה בחופש העיסוק - ובצדק לדעתי. דברים נוספים שנכנסים להסכם - עניינים של חלוקת עבודה, מה קורה במצב של אובדן כושר עבודה או הפרת ההסכם. אני נוהגת להכניס פיצוי מוסכם".

- האם יש להסכם מייסדים תוקף משפטי?

"כן בהחלט. לא צריך עורך דין שיאשר חתימות, וגם אין צורך בנוטריון. יש לזה תוקף לכל דבר ועניין".

"הליך פירוק יכול להימשך מספר שנים"

- מה קורה בעת פירוק?

"צריך להפריד בין פירוק מרצון, שזה תהליך פשוט יחסית - לפירוק שלא מרצון. אם אין חובות, התהליך הרבה יותר פשוט, אבל עדיין יש רשימה של טפסים שצריך להגיש, לשלוח הודעות שונות, להשיג אישורים מגורמים שונים שלא נותרו חובות וכו'... זה תהליך מובנה עם שלבים שונים. ברגע שרשם החברות מאשר את הפירוק, החברה תיחשב למחוסלת".

-מ וכשיש חובות?

"אז זה יותר מסובך. בדרך-כלל אחד או כמה נושים מבקשים את פירוק החברה, ואז בית המשפט דן בעניין ומחליט. אם השופט יגיע למסקנה שבקשת הפירוק מוצדקת, הוא ימנה מפרק זמני ולאחר מכן מפרק קבוע. ברגע שמחליטים על פירוק, אי-אפשר להגיש תביעות יותר כנגד החברה אלא רק למפרק. חשוב לדעת שתהליך של פירוק הוא בדרך-כלל ארוך מאוד ויכול להימשך מספר שנים. אגב, גם בתוך התהליך אפשר לנסות להבריא את החברה. היו מקרים שניסיונות כאלה הצליחו".

- האם בשותפות יש סוג של "הרמת מסך" אוטומטית במקרה של קשיים ופירוק?

"כן. מלכתחילה אין הפרדה בין השותפות לשותפים. השותפים למעשה ערבים לחובות. אגב, היום הבנקים מחמירים יותר מבעבר ומחתימים את הבעלים הן בשותפות והן בחברה כמעט תמיד על ערבות אישית לפעילות העסק".

כיום, אומרת זלצמן, יש יותר הבנה והתמחות של שופטים בסוגיות עסקיות וכלכליות, זאת לאחר שהוקם בית משפט כלכלי לפני מספר שנים. "יש בית משפט לעניינים כלכליים שלא היה קיים בעבר, כך שנושאים עסקיים וכלכליים מטופלים על-ידי שופטים שיש להם יותר הבנה. ובכלל, כל הנושא נמצא בהתפתחות מתמדת. זה תחום סופר מעניין".

- מה את חושבת על חוק החברות?

"חוק החברות בארץ הוא חדש יחסית (לפני כן הייתה בתוקף פקודת החברות). זה תחום שמתפתח כל הזמן. יש כמובן לאן לשאוף ומה לשפר, אבל אני חושבת שבסך-הכול המערכת המשפטית שלנו היא ברמה טובה, אפילו טובה מאוד".

- למרות זאת, יש תחושה בשנים האחרונות שיותר מדי בעלי חברות יוצאים כמעט ללא פגע מתהליך פירוק שמעורבים בו הרבה מאוד חובות, לאחר שצברו חובות גדולים.

"אין לי נתונים לקבוע אם בעבר זה היה שונה, ברמה נמוכה יותר. היום יש הרבה יותר מודעות לזה, מכיוון שיש הרבה יותר מידע בחוץ. הכול חשוף, וכמעט כל דבר מהותי מתפרסם. זה כמובן משפיע ומשנה את היחס של הציבור וגם של השופטים לחברות. אם הגענו למצב שאי-אפשר לסמוך על חברות גדולות כמו אי.די.בי או אפריקה ישראל, זו בעיה גדולה".

- יש גם לא פעם מצב של איש עסקים שבבעלותו מספר חברות, כשאחת או יותר מהן נקלעו לבעיות, והן עמוסות חובות, ואחרות מרוויחות.

"נכון. זה קרה, קורה ויקרה בעתיד, אבל צריך להבין שאי-אפשר לקחת כספים מחברה רווחית ויציבה ולהעביר לחברה אחרת שנקלעה לקשיים. זה יפגע בבעלי המניות של החברה הרווחית. כל חברה היא אישיות בפני עצמה".

- מה את אומרת לסיום?

"העצה הכי טובה שאני יכולה לתת היא שכשאתם רוצים להקים עסק - לגשת להתייעץ היטב עם רואה חשבון ועורך דין המומחים בתחום, על-מנת לקבל את הייעוץ המיטבי בנוגע לשאלה באיזו מתכונת לנהל את העסק. האם באמצעות שותפות, האם חברה, האם חברה בע"מ וכו'. ייעוץ נכון והבטחת הזכויות בהסכם מייסדים ראוי עשויים להקל מאוד הן בהקמת וניהול העסק ולא פחות חשוב בפירוק החבילה".

צרו איתנו קשר *5988