הכתבה בשיתוף משפטיפ

רשויות מקומיות, מוסדות ציבור ומוסדות פיננסים דוגמת בנקים מפעילים את זכותם לגבות כספים מיורשים, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות המוגברת המוטלת עליהם ועם הוראות חוק הירושה. התנהלות זו לעתים תכופות מצדיקה את פסילת החיובים שאותם נדרשים היורשים לשלם, או לכל הפחות את הפחתתם המשמעותית לכדי סכום הקרן.

בפתח הדברים, מספר דגשים: העיזבון הוא מסת הנכסים שהותיר אחריו המנוח, וככלל הוא אינו אישיות משפטית היכולה לתבוע ו/או להיתבע. בחוק הירושה, נקבע כי במות אדם עובר עיזבונו ליורשים.

בחוק הירושה נקבע כי עד לחלוקת העיזבון, אין היורשים אחראים לחובות העיזבון אלא בנכסי העיזבון בלבד. זאת אומרת שבכל מקרה אחריות היורשים היא לנכסי עיזבון בלבד, ואין לגבות מהם מאומה מעבר לכך.

חשוב לדעת כי פטירת המוריש ואפילו צו ירושה, שניתן על העיזבון, אינם מקנים ליורשים זכויות בנכס מבין נכסי העיזבון. רק חלוקת העיזבון היא זו אשר מגבשת את זכות היורש בנכס מסוים. כלומר, בניגוד לרישום עסקה במקרקעין, שהיא תנאי מהותי להשלמת זכות הקניין - הרי בירושה צו הירושה הוא דקלרטיבי בלבד, הווה אומר, מכריז על קיומה של הזכות.

חרף האמור, ידוע כי נושים נוקטים בהליכים משפטיים טרם חולק העיזבון, או ישירות כנגד העיזבון, שאינו ישות משפטית הכשרה לתבוע ולהיתבע. הליכים אלה, על פניו, אינם הליכים תקינים, והם נתפסים כחשודים מבחינה משפטית.

על-מנת לסבר את האוזן, על-פי חוק הירושה ניתן להגיש תביעה נגד יורש, ובלבד שתביעה כזו תהא מוגבלת להיקף אחריותו של היורש, כאשר משמעות הדברים היא כי ניתן לתבוע יורש כפי חלקו בעיזבון, בהתאם לרישום בצו הירושה או בצו קיום הצוואה, ולא מעבר לכך ובאופן שבו היורש יישא על גבו את החובות של יתר היורשים.

בחוק הירושה נקבע כי היורשים רשאים לזמן את נושי המוריש על-מנת להודיע להם בכתב על תביעותיהם. אם בוצעה חלוקת עיזבון מבלי שהוזמנו נושים ומבלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אחראי כל יורש לחובות שלא סולקו, עד כדי שוויו של העיזבון בזמן החלוקה. אולם אם הוכיח יורש כי לא ידע על חוב מסוים בזמן החלוקה, שאז יהיה אחראי רק כדי שווי חלקו בעיזבון.

יורשים אינם בקיאים בדקדוקי החוק ואינם מזמנים את הנושים להודיע על תביעותיהם. נשאלת השאלה: האם התנהלות זו היא בבחינת סוף פסוק ומתן הסכמה לנושה לתבוע את החוב במישרין מאת היורשים? התשובה לכך היא שלילית, שכן לבית המשפט יש שיקול-דעת לפטור את היורשים מאחריות, מלאה או חלקית, אם נהגו לגבי חובות העיזבון בתום-לב.

בתוך כך, יש להוסיף כי בית המשפט יכול בנסיבות מסוימות לפטור יורש מחבות של המוריש, אם מה שקיבל מהעיזבון הוא דבר בעל ערך מועט, או שיש סיבה מיוחדת אחרת המצדיקה פטור זה. לדוגמה, יורש אשר לאחר חלוקת העיזבון קיבל כספים בחשבון הבנק של המנוח, ומוכח כי מדובר בסכומים לא גבוהים, אשר שימשו אף הם או חלקם לכיסוי הוצאות וחובות שהותיר המנוח.

תיק הוצאה לפועל אינו תוכנית חיסכון

קחו לדוגמה מצב בו רשות מקומית אשר אינה מצליחה לגבות חוב ארנונה או כל חוב אחר מאדם אשר הלך לעולמו, פועלת להגשת תביעה משפטית כנגד נתבע שהוא יורש. זאת שנים רבות מאוד לאחר שניתן פסק דין כנגד המנוח, במהלכם ננקטים הליכי גבייה בעצלתיים, דבר אשר גורם לטפיחה משמעותית של החוב במאות אם לא באלפי אחוזים. כאשר הסתבר לרשות המקומית, לאחר מתן צו ירושה, כי הנתבע היורש ירש זכויות של המנוח בנכס מקרקעין, היא החלה לפעול להגשת תביעה משפטית כנגדו בסכום של מאות אלפי שקלים. הרשות המקומית עמדה על כך שהחוב ישולם במלואו, שכן לטענתה היורש חב בחוב הארנונה על לגובה החלק בעיזבון שאותו ירש, ובשים לב לכך שחולק חלק בעיזבון, מבלי שהיא זומנה, ומבלי שסולק החוב - הרי שעל היורש לסלקו.

היורש אמנם לא פעל לזימון הרשות המקומית על-מנת שתודיע לו על תביעתה כמצוות חוק הירושה וביקש לפטור אותו מהחוב, חרף העובדה כי קיבל בירושה דירה מאביו המנוח, שאמנם אינה דירה נשוא חובות הארנונה, כי אם דירה אחרת אשר הוא זה אשר נושא את תשלומי המשכנתא בגינה.

אותו יורש לא ידע על דבר קיומו של החוב לרשות המקומית, על אף העובדה שהיה בקשר שוטף עם אביו. זאת מכיוון שהרשות לא נקטה הליכי גבייה אקטיביים לאורך השנים, דבר אשר עמד לה לרועץ. על אף העובדה שעל הליכי הוצאה לפועל לא חלה התיישנות, הרי שתיק הוצאה לפועל אינו יכול לשמש תוכנית חיסכון, אשר ימתין זמן ממושך ללא צורך בנקיטת הליכים, תוך צבירת הפרש הצמדה וריבית.

לאור הנסיבות המיוחדות, בית המשפט החליט להציל את הדירה שאותה ירש הנתבע משיניה של הרשות המקומית, ובתוך כך נפסק כי החוב יועמד לכדי סכום הקרן בלבד (עשרות אלפי שקלים בודדים), בצירוף מחצית מהפרשי ההצמדה בלבד. בית המשפט אף פטר את היורש מחובות ארנונה בסך של מאות אלפי שקלים, דבר אשר היה עתיד למוטט אותו כלכלית. 

עו"ד טל קדש עוסק במיסוי מוניציפאלי וליטיגציה מסחרית ומינהלית.

*** הטור לעיל הוא על דעת מערכת משפטיפ והכותב, ואין בו משום תחליף לקבלת ייעוץ משפטי כנדרש.