ירושלים של אכזב

היא מכונה בבוז "עיר של פקידים", אך גם אלה רוצים לעזוב אותה

קרית הממשלה בעיר הבירה. 18% קיבלה ירושלים  / צילום: אריאל ירוזולימסקי
קרית הממשלה בעיר הבירה. 18% קיבלה ירושלים / צילום: אריאל ירוזולימסקי

בשבוע שעבר כובו האורות בבנייני רשות השידור ברוממה בירושלים בפעם האחרונה, כשהשידור הציבורי בישראל נדד למשרדים החדשים של תאגיד השידור "כאן" במכבים-רעות. מעבר זמני, כמובן, שיהפוך מן הסתם למעבר של קבע, כמו רבים לפניו.

אם תשאלו את הפקידים, הם יספרו לכם שאין סיוט גדול יותר מהנסיעה היומית לירושלים ובחזרה. שהחלום הרטוב של כל פקיד בכיר הוא למצוא לעצמו חדרון בתל-אביב, שבו יוכל לערוך פגישות ולעבוד בלי שיצטרך לצלוח את 60 הקילומטרים לבירה. נדידת הממשלה לתל-אביב בימי חמישי היא עובדה מוגמרת שמתרחבת לאחרונה גם לימים נוספים בשבוע.

בשבוע הבא תתכנס הממשלה לישיבה מיוחדת לציון "יום ירושלים". כמדי שנה יתגאו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושריו בהישגי-הסרק שהשיגו לטובת הבירה, ויסתירו את הכישלונות הצורבים - שהמביך מכולם הוא אי-יישום החלטת הממשלה מספר 1661. ההחלטה, שהתקבלה ב"יום ירושלים 2007", קובעת שכל היחידות הארציות של משרדי הממשלה (למעט מערכת הביטחון) יעברו לירושלים בתוך שמונה שנים.

בראשית שנות החמישים, כשממשלת דוד בן-גוריון החליטה להעביר את הממשלה לירושלים, דאגו לסדר לעובדי המדינה מגורים נוחים בבירה - והשיכונים האלה עדיין פזורים ברחבי העיר. אבל החלטה 1661 השאירה את הפקידים להתמודד לבדם עם הפקקים בדרך לבירה. והתוצאה: אף יחידה ממשלתית משמעותית לא עברה לירושלים. מנגד, יחידות אחרות - כמו השידור הציבורי בשבוע שעבר - עזבו אותה.

מכאן נשאל - איזו זכות יש לשרי הממשלה לדבר על "אחדות ירושלים וחיזוקה" כאשר הם לא הצליחו להעביר אליה ולו יחידה ממשלתית אחת?

קריסתה הכלכלית והתעסוקתית של ירושלים מתרחשת לאט ולכל רוחב הגזרה. רוב המעסיקים הציבוריים הלא-ממשלתיים בעיר, נמצאים בתהליכי דעיכה: האוניברסיטה העברית כורעת תחת נטל המימון של הגירעון האקטוארי, ומספר הסטודנטים שלה יורד בהתמדה. בית-החולים הדסה במשבר. ראשי המחלקות והחוקרים בשני המוסדות (האוני' וביה"ח) כבר אינם מתגוררים בעיר או בסביבותיה. הם תקועים בינתיים בפקקים, אבל הניסיון מראה שזה רק שלב ראשון בדרך להעברת פעילויות לגוש דן. כך, ירושלים מכונה בבוז "עיר של פקידים", אך נראה כי בתוך מספר שנים גם פקידים לא יישארו בה.

גם בכל הקשור לחזון הכלכלי - רוב ההנהגה העירונית של ירושלים סובלת משיגעון גדלות. ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, אמר פעם שהתחרות של ירושלים היא לא עם תל-אביב אלא עם ניו-יורק.

שאלתי פעם את מנכ"ל העירייה, מדוע העירייה לא נלחמת להעביר לעיר את המשרדים הראשיים של החברות הממשלתיות, ונעניתי כי "המטרה שלנו היא להעביר לעיר את הבנקים ואת המוסדות הפיננסיים". אף פקיד בנק לא עבר בינתיים לעיר, אבל לפני שנתיים החליט בנק ירושלים להעביר את המטה שלו לאיירפורט-סיטי שליד נתב"ג.

נקודת האור היחידה היא ההיי-טק: ירושלים מובילה במספר חברות ההזנק והמאיצים שפועלים בה. חברות היי-טק גדולות יותר מתלוננות שהעובדים אינם מוכנים להגיע לעיר, אבל השנה הוכיחה מובילאיי מהר-חוצבים שאפשר להישאר בירושלים ולהצליח בענק. המסר של יזמי מובילאיי לנתניהו ולפוליטיקאים חד וברור: רק מנהיגות שעומדת על עקרונותיה יכולה למנוע את קריסת ירושלים.

צרו איתנו קשר *5988