שופרסל שלחה 57 הודעות ספאם - הצרכן יצטרך לפצות אותה

חבר במועדון הלקוחות של שופרסל דרש ממנה פיצוי בגובה 32 אלף שקל, בשל מסרונים שקיבל ממנה במשך 5 שנים ■ ביהמ"ש קבע כי התובע לא נהג בתום-לב, שכן לא ביקש להסירו מרשימת התפוצה - ולפיכך ישלם לשופרסל הוצאות בסך 1,500 שקל

שופרסל דיל / צלם: אריאל ירוזלימסקי
שופרסל דיל / צלם: אריאל ירוזלימסקי

בית משפט השלום בירושלים פסק כי צרכן ששופרסל שלחה לו 57 מסרוני ספאם - יצטרך לשלם לה הוצאות משפט בסך 1,500 שקל, לאחר שתביעה שהגיש, ובה דרש כי הרשת תשלם לו פיצוי בסך 32 אלף שקל, נדחתה.

השופט קיבל את טענת שופרסל, שיוצגה בידי עורכי הדין דן חי ותום שנפ ממשרד דן חי ושות', לפיה התובע הסכים לקבל את המסרים הפרסומיים, וגם אם לא הסכים כפי שטען, הוא נהג בחוסר תום-לב, כאשר לאורך התקופה לא ביקש להסיר את שמו מרשימת הדיוור של החברה ולהפסיק את הפרסומים, ששוגרו בתדירות של כ-10 מסרונים בשנה.

חוק הספאם מגדיר באופן ברור באילו מקרים לחברה מותר לשגר לצרכנים הודעות פרסומיות - למשל כשהצרכן מאשר את קבלתן, במקרים רבים במסגרת הצטרפותו למועדון לקוחות - ומתי עליה לחדול מכך. עם זאת, חברות מסחריות רבות עוברות על החוק ומשגרות לצרכנים מסרונים ומיילים באין-מפריע. רוב הצרכנים אמנם לא יעשו דבר, אך חלקם יגישו תביעה, היות שהחוק קובע פיצוי מרבי של 1,000 שקל על כל הודעת ספאם שנשלחה שלא כדין.

בתי המשפט לתביעות קטנות מוצפים בתביעות מעין אלה, אבל יש לדעת שהם מצפים מהצרכנים להיות אקטיביים, כלומר לפעול במטרה להפסיק את המטרד הפרסומי. מכאן שלקוח שאץ לתבוע מבלי שניסה להפסיק את הפרסומים בדרך ישירה מול החברה, עלול לגלות כי לא תמיד הלקוח צודק, ולא תמיד הוא זכאי לפיצוי - ולפעמים אף להפך.

התביעה התמקדה ב-57 הודעות טקסט שקיבל התובע לאורך תקופה של כ-5 שנים. בית המשפט קבע כי התובע נתן את הסכמתו לקבלת המסרונים עם הצטרפותו למועדון הלקוחות של שופרסל. אמנם במסגרת הצטרפותו למועדון התובע מחק מהטופס את אפשרות לקבל דיוור באמצעות דואר אלקטרוני ופקס, אך הותיר את הסכמתו לקבלת הודעות לטלפון הנייד.

עוד קבע בית המשפט כי התובע מסר לשופרסל את מספר הטלפון הנייד שלו "לצורך התקשרות", אשר משמעותה, לפי פרשנות בית המשפט, היא גם באמצעות דיוור.

לפי החוק, בעל העסק המשגר את המסרים הפרסומיים צריך לאפשר למקבל ההודעה להסיר את שמו מרשימת התפוצה באופן שבו נשלחה ההודעה, קרי אם מדובר בהודעת טקסט - יש לאפשר לצרכן לשלוח הודעת טקסט חוזרת ולא להטריח אותו לטלפן. גם על הסעיף הזה חברות רבות עוברות, וכך היה גם במקרה הזה.

הרשמת הבכירה אפרת רחלי מאירי-מרקוביץ' ציינה אמנם בפסק דינה כי למרות הטענה שדרך ההסרה מרשימת התפוצה שננקטה בחלק מהמסרונים סותרת את החוק, אין בכך כדי להצדיק את קבלת התביעה. "אפילו תאמר כי היה פגם במעשי הנתבעת בשיגור פרסומות שלא באופן דווקני מילולי בהתאם להוראות החוק, אני משתכנעת כי משאלה נעשו על בסיס הסכמה או מעין-הסכמה שהציג התובע - אין לכך משמעות, ופתוחה הייתה לתובע הדרך לבקש הסרתו".

עוד ציין בית המשפט כי בשל העובדה שהתובע המתין פרק זמן של 5 שנים עד שתבע, ולא ביקש משופרסל להסירו מרשימת התפוצה שלה, קבלת התביעה תחטא למטרות החוק. "אכן יש מקום להגן על הצרכן, אולם גם על הצרכן לגלות אחריות צרכנית", כתבה הרשמת.

בסיכומו של דבר מצא בית המשפט כי התובע נתן את הסכמתו מראש ובכתב למשלוח המסרים השיווקיים משופרסל, ולפיכך דחה בית המשפט את התביעה וחייב את הובע לשלם לשופרסל הוצאות משפט בסך 1,500 שקל.

עורך דין דן חי / צילום: ערן לוי
 עורך דין דן חי / צילום: ערן לוי

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988