חברת ביג דאטה תבצע פיילוט בבית החולים רמב"ם

חברת MDClone, שמנתחת מידע רפואי, הוקמה ע"י היזם הסדרתי זיו אופק שמכר את DB Motion תמורת 235 מיליון דולר

חברת MDClone. "מודלים מתמטיים" / צילום: יח"צ
חברת MDClone. "מודלים מתמטיים" / צילום: יח"צ

מערכת מידע של חברת MDClone הוטמעה לראשונה בבית החולים רמב"ם כפרויקט פיילוט ראשון של חברה. MDClone היא חברה בתחום הביג דאטה הרפואי, שהוקמה על ידי זיו אופק, שהיה ממייסדי חברת DB Motion שהייתה פורצת דרך בעולם הרשומה הרפואית דיגיטלית, עד שנמכרה לחברת AllScipts האמריקאית ב-235 מיליון דולר ב-2013. אופק היום מנהל את המרכז לחדשנות דיגיטלית ברפואה CDI בבאר שבע, וגם MDClone ממוקמת בעיר. אופק ייסד את MDClone יחד עם בועז גור לביא ולוז ארז. המערכת מאפשרת לחוקרים ולרופאים לבצע מחקר במאגרי "ביג דאטה" של החולים בבית חולים, מבלי לסכן את פרטיותם.

על פניו, מספיק להסיר מן המידע את השם ותעודת הזהות כדי לשמור על הפרטיות, אך המצב בפועל שונה. מומחים לזיהוי, שחלקם פועלים ממניעים שליליים ולא חוקיים, יודעים להפיק מתוך כמה פרטים משולבים בהצלבה עם מאגרי מידע אחרים, גלויים או שדלפו, את זהות המטופל היחיד, גם אם היא לא נמסרה. שילוב של תאריך לידה, מיקוד ומגדר, מאפשר לזהות למשל את רוב האזרחים בארה"ב.

מה שעושה MDClone היא להמציא מטופלים לא קיימים, עם תכונות לא אמיתיות, ולבצע את המחקר עליהם. אבל רגע, אי אפשר לבצע מחקר על חולים לא אמיתיים? הרי אנחנו רוצים לדעת מה באמת קורה בשטח. חובב דרור, ראש תחום המדע האנליטי בחברה, ובעבר ראש המרכז לניתוח מערכות במטה הכללי בצה"ל ומפקד יחידת חקר הביצועים של חיל האוויר, מסביר: "באמצעות מודלים מתמטיים מתוחכמים, אנחנו יוצרים אנשים פיקטיביים שאצלם היחס בין הנתונים שמעניינים אותנו נשמר כמו היחס במדגם המקורי, אבל פרמטרים אחרים הם שונים, כך שלעולם אי אפשר יהיה לשחזר את פרטים של רשומה המקורית".

איך יודעים אילו נתונים חשוב לשמר בכל רשומה? הרי זה מה שאנחנו רוצים לחקור, את הקשר בין הדברים.

"המערכת סוקרת את כל משתנים ואת הקשרים ביניהם, ואנחנו משמרים את כל הקורלציות החשובות. אם יש מיליון משתנים, כנראה לא נתפקד כל כך טוב, אבל אנחנו מצליחים לשמר מידע אמיתי לגבי הקשרים המורכבים בין מאות משתנים".

כשאתה מציג לחוקר את המידע, בעצם כבר עשית את העבודה. בחנת את הקשרים והחלטת איפה יש קורלציות והבאת לחוקר לכאורה רשומות רפואיות מלאות, אבל בעצם הקורלציות היחידות שנשמר לגביהן המידע האמיתי, הן אלה שהמערכת הגדירה כמעניינות.

"במידה רבה כן, אנחנו נותנים להם רשת מאוד מסועפת של קשרים, אבל רק המערכת יכולה לדעת את כל קשרים, כי הם מרובים ומסועפים כל כך. חוקר בעצם שואל את המערכת שאלת מחקר על קשר מסוים שמעניין אותו, כשהכוונה שלנו היא שלא רק חוקרים עם נגישות גבוהה למידע קליני יוכלו לחקור את הנתונים הללו, אלא שהמידע יהיה מאוד נגיש".

ד"ר עירית הוכברג, אנדוקרינולוגית מהמרכז הרפואי רמב"ם, היא הראשונה לבצע מחקרים באמצעות הטכנולוגיה החדשה, לאחר שערכה מחקר מקדים לתיקוף דיוק הטכנולוגיה, על בסיס נתונים ממחלקתה. שאלת מחקר התיקוף הייתה זיהוי של גורמים שמגדילים את הסיכון לפתח היפוגליקמיה אצל חולי סוכרת בזמן אשפוז. הוכברג השוותה את נתוני האמת של החולים לעומת הפרמטרים שנמצאו כחשובים ומנבאים באמצעות המערכת החדשה, והראתה שהתוצאות שנתקבלו היו דומות.

לדברי מנכ"ל בית חולים רמב"ם פרופ' רפאל ביאר: "הטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו להוביל את חזית המדע והפיתוח במהירות וביעילות, כאשר כל רופא בבית החולים שקיבל לכך אישור, יוכל להוביל מחקר, וזאת תוך שמירה על חיסיון רפואי מוחלט. הדבר יאפשר קפיצת דרך בידע הרפואי, יגדיל את המהירות והזמינות של יכולות המחקר, יצמצם את העלויות ובעיקר יבטיח באופן מלא את האנונימיות של המטופלים".

הוכברג: "רופא נתקל בשאלות מדעיות רפואיות על בסיס קבוע כשהוא מטפל בחולים. הטכנולוגיה של MDClone מנגישה את היכולת המחקרית ישירות לרופא. היא מקצרת את הזמן שדרוש מרעיון לשאלת מחקר ועד לביצוע שליפת הנתונים שייתנו מענה לשאלה, מחודשים לשעות בודדות. כך ניתן לקבל תשובות מדעיות במהירות, וזאת תוך חיסיון מלא של המידע הרפואי של המטופלים". נציין כי מחקר של בני אדם, גם אם מדובר במחקר "ביג דאטה", עדיין מחייב אישור של משרד הבריאות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988