גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לחשוב על 2040 כבר עכשיו

עולם העבודה העתידי ילבש צורות חדשות, שיטשטשו את ההגדרות המוכרות כיום

קריירה/ צילום: צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קריירה/ צילום: צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הילדים שנולדו השנה ייכנסו לעולם העבודה בשנת 2040. כדי להבין את המשמעות של זה, תחשבו איך נראה עולם העבודה כשאתם נולדתם. עבודה הייתה מקום שהלכו אליו. מחשב, אם היה, לא שימש לתקשורת ולא כלל אינטרנט. וטלפון נייד בטח לא היה. הודעות השארנו במשיבון. נסו להסביר לאדם שזה היה העולם שלו שהיום אתם יכולים לנהל שיחות ועידה בווידיאו, להעביר קבצים דרך הנייד, לעבוד מחדר ההמתנה של רופא השיניים.

בעולם העבודה של הילדים שנולדו השנה, עוד תהיה הרבה יותר טכנולוגיה. ההגדרות של עבודה, עובד, מקצוע ישתנו, ואיתן גם מערכת היחסים בין המדינה, המעסיקים וארגוני העובדים. אבל אנחנו לא נערכים לזה, אצל הגורמים האחראים על שוק העבודה לא רואים תכנון מדיניות.

מרכז מאקרו לכלכלה מדינית, בתמיכת קרן האנס בוקלר הגרמנית, שחשף השבוע את סיכום פרויקט התרחישים שלו לעולם העבודה הישראלי של 2040, מנסה לעורר דיון בנושא ולגרום למקבלי ההחלטות לחשוב על הכיוונים השונים שאליהם יכול שוק העבודה המקומי להתפתח. הפרויקט, בעריכת ד"ר רובי נתנזון ואיתמר גזלה, מציג תחזיות על כוח העבודה ומפרט ארבעה תרחישים עתידיים אלטרנטיביים, שמטרתם לאו דווקא לחזות את העתיד אלא לעמוד על הסיכונים ועל ההזדמנויות, ולהעמיק את הידע שעל בסיסו מתקבלות היום החלטות לטווח ארוך.

אבל עוד לפני התרחישים, נתחיל דווקא במגמות בישראל שעשויות להשפיע על שוק העבודה. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2040 צפויה אוכלוסיית ישראל, בדומה למדינות מפותחות אחרות, להזדקן: בעוד שמספר האנשים בגיל העבודה צפוי לגדול ב-44%, מספר האזרחים בני 75 ויותר צפוי לגדול ב-130%.

מעבר לכך, המגזר החרדי, ששיעור ההשתתפות שלו היום בשוק העבודה נמוך, צפוי לגדול פי 2.6 עד שנת 2040 ושיעורו כמעט יכפיל את עצמו. אם לא יחול שינוי במאפייני העבודה של האוכלוסיות השונות - הן מבחינת שיעור השתתפות בכוח העבודה והן מבחינת גיל העבודה - נראה ירידה של 10% כמעט בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מאחר שעובדי העתיד האלה נולדים היום, חייבים לגבש אסטרטגיות לשינוי התמונה כבר עכשיו.

התרחישים ששרטט הפרויקט מבוססים על ההבדלים ברמת הגמישות בשוק העבודה, כלומר עד כמה הרגולציה מאפשרת לעסקים לשנות מרכיבי עבודה כמו מספר עובדים או שעות עבודה. הם גם מניחים שיש עדיין דבר כזה מעסיקים ועובדים ועולם עבודה שמוגדר על ידי רמת שיתוף הפעולה ביניהם.

בתרחיש הראשון, הנקרא "מלחמת התשה", העובדים והמעסיקים מתחפרים בעמדותיהם והממשלה מתערבת באמצעות רגולציה וחקיקה כדי לגשר על הפערים.

בתרחיש השני, שוק העבודה מתאפיין בהחרפה של מגמות שקיימות כבר היום - שוק עבודה גמיש יחסית המשולב עם קונפליקט במערכת יחסי העבודה. בגרסה הזאת של השוק, עובדי הקבלן הם העבדים החדשים, שהטכנולוגיה מאפשרת לארגונים לתגמל על פי תפוקה, והרגולציה עדיין מפלה לטובה עובדים שכירים, ולכן אין זהות בזכויות בין אוכלוסיות העובדים השונות.

התרחיש הזה מעלה שאלה מעניינת על תפקיד ארגוני העובדים: האם עצמאים יצטרכו להתאגד בנפרד? האם צריך להיות ארגון גג לכלל העבודים בלי קשר לאופן העסקתם? ואולי הרגולציה עצמה וסביבת העבודה צריכות להפסיק להפלות בין עובד שכיר לעצמאי וליצור שקיפות בתנאים?

בתרחיש כזה, לדוגמה, הסיכוי גדול יותר שתהיה גמישות בשוק העבודה שתאפשר תנועה בלי לפגוע בעובדים, שכן לא יהיה קשר בין אופן ההעסקה לבין התנאים. אפשרות אחרת היא שעצם הגמישות תייצר תחרות כזו שתפגע בתנאי העבודה, אבל שוב עולה השאלה - מה זו בכלל עבודה והאם השיח ימשיך להיות על מעסיקים ומשרות או על יצירת ערך ורכישתו.

התרחיש השלישי, "מכונה משומנת", מתאפיין ברמה גבוהה של שיתוף פעולה בשוק עבודה קשיח, שנוצר מהיערכות מחדש ושיתוף פעולה הדוק בין מעסיקים, עובדים וארגוני עובדים המייצגים את כלל האינטרסים.

והתרחיש הרביעי, "חלוקת האושר", מתאר מצב שבו כולם - המדינה, המעסיקים והעובדים - חוברים יחד כדי למצוא את נקודות האיזון בין תכתיבי השוק לרווחת האזרחים, בין היכולת לנהל שוק תחרותי ועם זאת לשמור על תנאי עבודה וזכויות עובדים.

זו כנראה שאלת מיליון הדולר: איך יוצרים שיתוף פעולה ארוך טווח בין המדינה, העובדים והמעסיקים, המאפשר מצד אחד גמישות ותחרות במעבר בין מקומות עבודה ומצד אחר מגן מפני תופעות הלוואי שלה? איך יוצרים שוק שדואג להכשרה מקצועית הצופה פני עתיד, משווה את התנאים של העובדים באשר הם ומטפל בתקופות הביניים בעזרת שכר מינימלי או דמי אבטלה מספקים?

בתרחיש הזה התארגנות העובדים אינה מתמקדת במקום העבודה או פועלת לשימור הכיסא אצל מעסיק יחיד בכל מחיר, אלא מחפשת דרכים להשפיע על הביטחון התעסוקתי לאורך חיי הקריירה - הן בהיבט של הכשרת עובדים והן בהיבט של השפעה על מדיניות ממשלתית סוציאלית.

ארבעה תרחישים לעתיד אפשרי של עולם העבודה. כנראה יש "עתידים" נוספים, המניחים הנחות אחרות וחורגים קצת יותר מגבולות המוכר והידוע. בקנדה, לדוגמה, מתקיימת זה כמה שנים תחרות סטודנטים בשם Focus 2040, שבה המשתתפים מתבקשים לדמיין את עולם העבודה של 2040.

אחד מזוכי התחרות הגדיר את העולם הצפוי לנו כקולוניות של נמלים שבו יש מבנים לא ריכוזיים, חסרי מנהיגים או עם מספר מנהיגים, והתמקצעות של העובדים. אבל בשונה מהנמלים, הקולוניות האנושיות של העבודה מחוברות, מתקשרות ופועלות בעצם כמו אורגניזם ענק. זוכה אחרת תיארה את עולם העבודה של 2040 כציפור פניקס העולה מהגחלים, אלה שהושארו על ידי המערכות הפוליטיות והכלכליות של ימינו, שלא עמדו בעומס.

הוא יגיע יום אחד, עולם העבודה של 2040, וסביר להניח שיעבדו בו זה לצד זה רובוטים ואנשים. ולא, האוטומציה לא שם רק בשביל לקחת לנו את העבודה, היא צריכה לעזור גם לפעילות הכלכלית, לארגונים, לתפוקה וגם לפרט, לצרכן, לפרנסה. לכן יש מקום לשאול כבר היום איך מספקים לעובדי 2040 את היכולות שיידרשו מהם ומה הן בכלל אותן יכולות; לכן נדרשת אסטרטגיה של עם לומד, שיישומה מתחיל בבתי הספר וממשיך בהכשרות מקצועיות, בהשכלה גבוהה, בהכשרת מבוגרים. והאסטרטגיה הזאת צריכה לשלב את כל האוכלוסיות בלמידה, כדי שיוכלו להשתתף בחיי העבודה.

עולם העבודה העתידי ילבש צורות חדשות שיטשטשו את ההגדרות המוכרות בין שכיר לעצמאי, בין מעסיק לעובד, בין משרה לערך. אולי יהיה לנו קשה יותר להגדיר היכן נגמרת העבודה ומתחילים החיים ונצטרך לעשות בחירות חדשות ולהתמודד עם אתגרים אחרים, אבל הוא יגיע, היום הזה, וצריך להתכונן אליו, בכל הרמות.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com

כוח עבודה

עוד כתבות

אימון במתחם חודורוב, מתקן האימונים של הפועל תל אביב בחולון / צילום: כדיה  לוי

יש מקום לשחק, אין מקום להתאמן: מה קורה במתקני האימון של ליגת העל

אצטדיון בלומפילד שנפתח בימים אלה הוא עוד חוליה בשרשרת של אצטדיונים טובים ומודרניים בישראל • הבעיה נמצאת במתקני האימונים - שסובלים מתת-תקצוב ומחסור חמור בקרקעות • הצפיפות במתקנים הקיימים פוגעת בסופו של דבר גם באיכות השחקנים ובמינהלת הליגה מקווים ששר הספורט הבא יעזור

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

ירידות חדות בפתיחת המסחר בתל אביב בצל החרפת מלחמת הסחר: ת"א 35 צונח ב-2.9%

בורסות וול סטריט צנחו ביום שישי בעד 3% בצל העלאת מכסים הדדית מצד סין וארה"ב, לצד החרפת הטון של טראמפ נגד יו"ר הפד פאואל ● כל מניות מדד ת"א 35 צבועות באדום ● בזק צונחת ב-6.3% על רקע מחיקה של נכס מס בגובה 1.2 מיליארד שקל שלא יתקבל כפי שציפתה מעסקת Yes

כרמי גת/ צילום: איל יצהר

השכונות החדשות ריקות והגירעון משתולל: כך הפכה קריית גת לאויבת הכי גדולה של עצמה

השכונות החדשות ריקות מאדם, המרכז נטוש ומטונף, ראש העיר הוא תובע (ומפסיד) סדרתי והמחשבה שמפעל של אינטל יציל את העיר נראית מגוחכת מתמיד ● דרור פויר ביקר בקריית גת בשבוע שבו הודיעה העירייה בפייסבוק על פיטורים של 320 עובדים ומצא עיר שמשוועת לשינוי כיוון

אביחי סטולרו / איור: גיל ג'יבלי

השותף השקט: איך הפך פעיל שוק ההון המסתורי אביחי סטולרו לשותף של רפאל בחברת מל"טים

הוא נע בתזזיתיות בין אין-ספור תחומי פעילות, חובר בקלילות מעוררת פליאה לאנשי עסקים בכירים ויותר מכל סולד מחשיפה תקשורתית ● אביחי סטולרו הפתיע את השוק כשצלח את כל המכשולים והפך יחד עם רפאל לבעלים של חברת המל"טים אירונאוטיקס, ועדיין נדמה שבסיפור שלו יש יותר סימני שאלה מתשובות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נעל את הכנס השנתי של הפדרל ריזרב בג'קסון הול והזהיר מפני גידול ביחס חוב-תוצר

הכנס התמקד ב"אתגרים בניהול מדיניות מוניטרית כעשור לאחר המשבר הפיננסי", ולקחו בו חלק נגידי הבנקים המרכזיים המובילים בעולם וראשי המערכת הפיננסית ● נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר כי הבנקים המרכזיים "צריכים לקחת בחשבון את המצב המחזורי של הכלכלה ולנסות לנתק את ההיזון החוזר בין התחזיות הכלכליות לבין הציפיות בשוק" ● ירון יהיה אורח "ועידת הנגידים" של "גלובס" ביום ראשון הבא, 1.9

עמית זאב/ צילום: שלומי יוסף

"ת"א יכולה להכיל בכיף עוד 20-30 סניפי am:pm": המנכ"ל החדש של דור אלון רוצה למכור יותר מדלק

שוק תחנות הדלק? "המדינה מונעת בו תחרות"; המחירים הגבוהים ב-am:pm? "ת"א יכולה להכיל בכיף עוד 20-30 סניפים"; האניגמטיות של הבעלים מוטי בן משה? "הוא אחד האנשים הכי אנליטיים שראיתי" ● עמית זאב, שהתחיל את דרכו בדור אלון בראיון עבודה שנבע מטעות, מתיישב על כס המנכ"ל ופורס את האסטרטגיה שלו בראיון ראשון

סטודנטים ערבים./צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הדרה בהייטק: בוגרים מהחברה הערבית מתקשים להשתלב בתעשייה

ברוב חברות ההייטק, במיוחד הבינוניות והקטנות, יש הדרה של מיעוטים ● יפעת ברון-גולדברג ומשה קוזלובסקי מעמותת itworks: "כ-40% מחברות ההייטק הישראליות לא שכרו בשנה האחרונה מהנדסים זוטרים כלל.  המשרות האלה מיוצאות מחוץ לישראל. זה מונע ממהנדסים צעירים וחסרי ניסיון - כאלה שגם לא שירתו בצבא וצברו ניסיון - להשתלב בשוק ההייטק"

מפגין בסאן פאולו שורף את המפה של יבשת אמריקה בעקבות אדישותו של נשיא ברזיל לשריפות ביערות הגשם / צילום: רויטרס

בעקבות הלחץ הבינלאומי: בולסונארו שולח כוחות צבא לאמזונס

עדיף מאוחר מאשר לעולם לא? כנראה שכן. אך ההחלטה של נשיא ברזיל הגיעה אחרי נזק כבד שכבר נגרם לחמישית משטח יערות הגשם באמזונס ● עפ"י מומחים, המקור לשריפות ביערות הגשם נובע מפעילות של בני אדם ● ליערות הגשם תפקיד חשוב במאבק בשינויי האקלים

קופה קטנה / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

תורמים אבל פחות: למה הפילנתרופים הגדולים של ארה"ב כבר לא להוטים לתרום לארגונים בישראל?

ישראל כבר לא נמצאת במוקד הפילנתרופיה של יהודי ארה"ב. הם מעדיפים לתרום את רוב הכסף לארגונים בינלאומיים או לקהילות יהודיות בארה”ב - והמגמה הזו צפויה להחמיר. מה גרם לשינוי בסדרי העדיפויות, למה אין יותר גיוס כספים המוני לטובת ישראל בשעת חירום, ומי יהיו הנפגעים העיקריים מכך שהנדבנים מעבר לים כבר לא נותנים לנו צ'ק פתוח

הארלי LIVEWIRE / צילום: יחצ

טסלה על שניים: מהפכת הרכב החשמלי היוקרתי מחלחלת גם לכלים דו-גלגליים

האופנועים החשמליים מציעים חיסכון רב בעלויות, אפס זיהום אוויר ואפס רעש - ובכל זאת מצליחים לסובב אחריהם את הראש ברחוב

אהבה נכזבת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

נפלת חזק: לא תאמינו איפה עובר הגבול הדק בין אהבה לשיגעון

אם האהבה נגמרת בשברון לב, זו יכולה להיות טראומה ● הכול נובע מהדמיון בין התאהבות לשיגעון והתמכרות ● איך הכי נכון לטפל בלב השבור? ● האזינו לפודקאסט "חזית המדע" - סיפורים מפתיעים על הטבע שלנו

נשיאי סין וארה"ב, שי וטראמפ, בוועידת G20 / צילום: רויטרס, Kevin Lamarque

הסלמה במלחמת הסחר: סין מטילה מכסים בסך 75 מיליארד דולר על ארה"ב

בתגובה לכוונתו של טראמפ להטיל מכסים בגובה 10% על סחורות מסין בהיקף של 300 מיליארד דולר, סין מחריפה את מלחמת הסחר ● סין מתכוונת להטיל מכסים חדשים על סחורות אמריקאיות בסך 75 מיליארד דולר בשיעור של 5% עד 10%

עין רקת/ צילום: יותם יעקובסון

עין נון: אתר חדש, או יותר נכון מחודש, ליד הכנרת

בתחילת החודש נפתח למטיילים האתר המחודש בעין נון, פינת חמד ליד הכנרת ● מה הרווחנו מהחידוש, מה הפסדנו, ולאן יכולים לברוח הרומנטיקנים שרוצים לטבול במעיין פחות "מהונדס"?

יאיר לפיד  / צילום: איל יצהר, גלובס

לפיד יתקשה להאמין, אבל בן גוריון ובגין הסתדרו גם בלי שריוּן לראש הרשימה

במפלגות של היום, שבהן כמעט לא מערערים על סמכות המנהיג, מי זוכר איך נראו התנועות של פעם ● מנהיגי מפא"י וחרות, בניגוד לגנץ, לליברמן וללפיד, היו חשופים לתחרות מהרגע הראשון ● את עמדתם הם השליטו במאבק, לא דרך סעיפים בתקנון ● המשרוקית של גלובס

אילון מאסק / צילום: ג'ו סקיפר, רויטרס

טסלה ופורד בעלות הפוטנציאל הגבוה ביותר להפסד ממלחמת הסחר

ענקיות הרכב האמריקאיות הן בין היצואניות המובילות של כלי רכב לסין, יחד עם ב.מ.וו ומרצדס בנץ ● אמש מניות הרכב של טסלה, פורד וג'נרל מוטורס התרסקו עם נעילת המסחר בארה"ב

זה שיר פרידה / איור: תמיר שפר

ליאור טומשין, טור פרידה

400 פעם התפרסם הטור הזה מאז יצא לדרך. היום בפעם האחרונה ● ההתחלות הן מפחידות, הסופים הם עצובים, ומה שביניהם הוא החשוב. ומה שביניהם היה לי מדהים

בני גנץ / צילום: אלעד מלכה

גנץ: "לא נוסעים לאוקראינה לביקור שלא קשור למה שקורה כאן"

יו"ר כחול לבן, בני גנץ, התראיין היום לתוכנית "פגוש את העיתונות" והתייחס למתיחות בדרום ולאירועים הפוליטיים האחרונים ● באשר לאפשרות לשבת עם המשותפת בממשלה, אמר גנץ: "אני רוצה לשרת את כל אזרחי ישראל, אך נשב רק עם אנשים שמכירים בישראל כיהודית ודמוקרטית, ויש בתוך המשותפת מי שמערערים על כך"

ליא קינג / צילום: כפיר זיו

"אנשים לא מתביישים. יש פה שפע של מחסור בטאקט"

גם גיל 90 הקרב ובא לא עוצר את ליא קניג ● ויש לה הרבה מה לומר: על שחקנים, על העובדה שכבר לא מזמינים אותה לטלוויזיה ועל הסיבה שאנשים מגיעים להופעה של ג'ניפר לופז

צפון אמריקה בסטיישן

צפון אמריקה בסטיישן, שבוע 30 ואחרון: המקום שבו היבשת נגמרת

המסע שלנו, שהתחיל בקצה הדרומי ביותר של אמריקה לפני כמעט שמונה חודשים, הגיע לשלב הסיכומים ● מה למדנו ומה ניקח איתנו הלאה מהטיול הארוך שלנו

שאול אלוביץ' ונוני מוזס / צילומים: איל יצהר, אמיר מאירי

מה הסיכוי שמנדלבליט ישנה עמדתו בתיקי נתניהו

הליכי השימוע ב"תיקי רה"מ נתניהו" למוזס ולזוג אלוביץ יצאו השבוע לדרך ● גורמים מצד ההגנה ומצד הפרקליטות ציינו כי הישיבות עברו בהצלחה ● הסנגורים הרגישו כי ניהלו עימם דיון מעמיק, והפרקליטים חשו כי הועלו בפניהם טענות משפטיות ועובדתיות בעלות טעם ומשקל ● אז למה קשה לראות מצב שבו מנדלבליט משנה את האישומים ● פרשנות