אפליה חוקית: "לא קיבלתי שירות מתמי 4 בגלל שאני ערבי"

חברות מסחריות יכולות לסרב לתת שירות בהתאם למקום המגורים, אבל עליהן ליידע את הלקוחות במדיניות זו טרם המכירה ■ הסיפור של בילאל עבדאללה מבית צפאפא בירושלים

תמי 4 / צילום: יח"צ
תמי 4 / צילום: יח"צ

הפרסומים אודות בילאל עבדאללה, תושב ירושלים, לקוח של חברת תמי 4 שסורב בקבלת שירות לטענתו בגלל שהוא ערבי - משקפים לכאורה אפליה מסחרית, אלא שהאבסורד הגדול הוא שמדובר באפליה המותרת על פי חוק. תיקון שנכנס לאחרונה לתוקף יחייב חברות שבוחרות במדיניות דומה לזו להודיע על כן באופן בולט ללקוחותיהם - מה שמכשיר בעצם את המדיניות הזו בחוק.

עבדאללה ביקש לקבל שירות עבור מתקן תמי 4 בביתו, אולם לאור טענת נציגי החברה כי הוא מתגורר במזרח ירושלים בקשתו לשגר אליו טכנאי לצורך התקנה נענתה בסרוב. וזאת למרות שהוא מתגורר בבית צפאפא, שכונה ערבית השוכנת בדרום ירושלים, בין השכונות קטמונים, פת, גילה ותלפיות.

שטראוס מים השיבה לאור הסיפור כי "מדובר במקרה חמור שסותר את מדיניות החברה", אלא שכאמור לחברות בישראל מותר להחליט לאן הן משגרות טכנאים ולאן לא - כואב ככל שזה נשמע.

הנה דוגמה אחרת: "לא יתאפשרו התקנות מזגנים באיזורים הבאים: מזרח ירושלים, איזור ים המלח והבקעה, צפון רמת הגולן, איזור הערבה וישובים מעבר לקו הירוק", כך מבשר טופס הזמנת התקנת מזגן ברשת א.ל.מ למבקשים לרכוש, ומטבע הדברים להתקין, מזגן בביתם.

האם לפי החוק מותר לרשת מסחרית להפלות צרכנים על בסיס מקום מגוריהם? מסתבר שכן. תיקון לחוק הגנת הצרכן שנכנס לאחרונה לתוקף קובע כי לרשתות מותר לקבוע לעצמן מדיניות של התקנות גם בחלוקה לפי ישובים, אלא שמחובתן יהיה ליידע בצורה בולטת באשר למדיניות זו.

על סוגיית האפליה בישראל אמון משרד המשפטים שקבע כי איסור הכנסת אנשים למקומות ציבוריים מוגדר כאפליה, אולם משיקולים מסחריים של שוק חופשי, אפליה של חברות בדומה לזו המתוארת כאן אינה סותרת את החוק, אלא שרק עליהן לפרסם בדבר המדיניות הזו בצורה בולטת באמצעות שילוט בחנויות.

לפי הצעת החוק של חה"כ שולי מועלם (הצעת חוק שעברה כמה גלגולים עוד בתקופת חה"כ אורי אורבך ז"ל וחה"כ לשעבר ינון מגל) רשת שמונה יותר מ-100 עובדים ושבחרה לברור היכן להעניק שירות לקוחותיה תצטרך להציב שילוט בחנויות (בגודל המוגדר בתיקון לחוק) כך שעוד לפני שלב הרכישה יוכל הצרכן לקבל את המידע הנחוץ הזה - כלומר שהחוק שבמקור ניסה למנוע את האפליה אולם לא יוכל לעשות זאת היות ולפי חוק לא מדובר באפליה - שם את הדגש על היידוע.

התקנות טרם נכנסו לתוקף בפועל. יודגש כי החוק הוא תוצר של פניות מאזרחים המתגוררים בישובים שמעבר לקו הירוק (בשיתוף עם ועד מתיישבי השומרון) ושל תושבים בישובים ערביים שנתקלו במדיניות דומה גם הם.

קיימת אבחנה בין מדיניות שחברה בוחרת לאמץ לעצמה ובין מדיניות של חברות השילוח שמועסקות עבור חברות מסחריות למשל המוכרות באתר מקוון. לפני שלוש שנים פרסמנו כי צרכנית שמתגוררת בבקעת הירדן ושרכשה באתר של רשת קסטרו, קיבלה הודעה כי לא תוכל לקבל את הפריטים משום שהחברה לא מוסרת סחורה לישובים שמעבר לקו הירוק. קסטרו בשעתו השיבה כי המדיניות תוקנה בעקבות המקרה. יודגש כי התיקון לחוק באשר לחובת היידוע תקף גם לאתרים מכירתיים באונליין.

צביקה אהרונוביץ, מנכ"ל אלמ הסביר ל"גלובס" כי מדיניות ההתקנה באזורים מסוימים נתונה לשיקול חברות קבלניות המבצעות התקנות מזגנים עבור אלמ וכמו גם עבור רשתות אחרות. לדבריו ״אלמ שואפת למכור לכלל הצרכנים ולראייה אנחנו מפרסמים במדיות ייעודיות שונות. 75% מהלקוחות שרוכשים מזגן מבצעים התקנות עם טכנאים שלהם. העסק שלנו הוא למכור מוצרי חשמל ולא התקנות. השירות שאנחנו מציעים דרך חברות קבלניות הוא אופציונלי בלבד. לא מדובר באפליה כי אם בשיקולי חברות ההתקנה שנובעים מהיבטים טכניים שלא קשורים לאלמ. הבחירה בחברות הללו מבחינתו נובעת משיקולים מקצועיים בלבד".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988