מרוץ המשוכות ממשיך: סגירת עסקת מובילאיי נדחתה בחודש

גורמים טכניים מעכבים את סגירת עסקת המיליארדים ■ אילו מסלולים יכולה לנקוט החברה במטרה להביא לסגירה מהירה וחלקה ככל הניתן?

פרופסור אמנון שעשוע  במסיבת עיתונאים של מובילאיי / צילום: יחצ
פרופסור אמנון שעשוע במסיבת עיתונאים של מובילאיי / צילום: יחצ

ביום חמישי בערב, דיווחה מובילאיי למשקיעים בארה"ב, דיווח לפיו נדחה מועד סגירת הצעת הרכש של אינטל בחודש (ליום 20 ביולי 2017). ההודעה פורסמה יום לאחר מועד פקיעת הצעת הרכש (21 ביוני). החברה לא פרסמה את הסיבות לדחיית המועד, אך המסקנה העולה ממנה היא שטרם הבשילו כל התנאים לסגירת הצעת הרכש.

מי שעקב אחר פרסומי החברה יכול היה לצפות את דחית המועד. סימן מובהק לכך היו תוצאות אסיפת בעלי המניות שהתקיימה החודש (13 ביוני). על פני הדברים, התקבלו באסיפה זו כל ההחלטות ברב מוחץ (מעל 98% מהמניות שהצביעו באסיפה). החלטות אלה מתייחסות לעסקה המתוכננת עם אינטל, הן הוצעו על ידי מובילאיי ונועדו למעשה לצמצם את הסיכונים לאי ביצוע העסקה. יחד עם זאת, המניות שתמכו בהחלטות מהוות רק כ-58% מהמניות בחברה וקיים רובד נוסף - מאגר בעלי המניות שלא השתתפו באסיפה, המהווים כ-40% מכלל המניות (המניות שהתנגדו או נמנעו באסיפה היוו פחות מ-2%).

כפי שפורסם ב"גלובס", המסלול העקרי של העסקה הינו בדרך של הצעת רכש של מניות מובילאיי מבעלי המניות. מובילאיי היא חברה הולנדית ולכן, נדרשת היענות אקטיבית של לפחות 95% מהמניות המונפקות של מובילאיי. בעל מניות שלא נענה אקטיבית (מכל סיבה או ללא סיבה) נחשב, למעשה, מתנגד. כך לדוגמה, בעל מניות שלא קיבל את המסמכים, נמצא בחופשה בקריביים או הניח את המסמכים בערימה הלא נכונה ושכח, נחשב מתנגד. זהו רף גבוה מאוד הקשה ביותר להשגה (בדומה לישראל).

כדי לצמצם סיכון עסקי זה, כוללים מסמכי העסקה שני רכיבים שנועדו להפחית את הרוב הנדרש לתמיכת בעלי המניות של מובילאיי לצורך ביצוע העסקה.

רכיב ראשון הוא אופציה שקיבלה אינטל לרכוש עד 15% ממניות מובילאיי (במחיר העסקה) בתנאים מסוימים. לאחר מימוש האופציה, תוכל אינטל להיענות להצעת הרכש (שלה עצמה) ולמעשה להפחית את הרוב הנדרש להצעת הרכש ל-80% מהמניות המונפקות. אופציה זו אושרה על ידי בעלי המניות של מובילאיי באסיפת בעלי המניות האמורה (אך עדיין כפופה לביקורת שיפוטית). אם וכאשר יתקבל אישור של רשויות המס להסדר המס שנתבקש לעסקה, יופחת אוטומטית הרב הנדרש ל-80% מהמניות המונפקות (חלף 95%).

רכיב שני הוא מסלול "גיבוי" משולב של הצעת רכש עם רכישת נכסי מובילאיי. בעלי המניות אישרו באותה אסיפה החלטה נוספת, לפיה אם וכאשר יתקבל אישור רשויות המס להסדר המס שנתבקש לעסקה, יידרש רק רוב של 67% מהמניות המונפקות (חלף 95% או 80%, כאמור) לקבלת הצעת הרכש (בשלב ראשון). אחריה יבוצע השלב השני של רכישת נכסי מובילאיי על ידי אינטל, כשהתמורה שתשולם למובילאיי עבור הנכסים, תחולק כדיבידנד סמוך לפירוקה של מובילאיי לבעלי המניות שנותרו. למרות שנעשה כבר שימוש במנגנון דומה במספר עסקאות בהולנד, עדיין הוא כפוף לבקרה שפוטית בהולנד.

לענין ההחלטות שהתקבלו באסיפת בעלי המניות, חשוב לשים לב לכך שלמרות הרוב המוחץ מקרב בעלי המניות שהצביעו באסיפה, רק58% מהמניות המונפקות של מובילאיי תמכו בה. נניח לצורך הדיון כי כל בעלי המניות שהצביעו בעד ההחלטות באסיפה ימשיכו לתמוך בעסקה (הנחה סבירה לרגע זה). יחד עם זאת, אף אם יופחת הרוב הנדרש לביצוע העסקה ל-80% או 67% כאמור, נדרשת עדיין עבודה משמעותית של מובילאיי (ויועציה) להגיע ליותר בעלי מניות ולהבהיר להם את פרטי העסקה המורכבת, כדי שלא יעמדו קשיים טכניים בעכרי השלמת העסקה.

תנאי חשוב נוסף לביצוע העסקה במסלול הגיבוי המשולב (שדורש כאמור רוב נמוך יותר), הינו קבלת אישור מוקדם (pre-ruling) מרשות המס בישראל, כי לא יושת מיסוי על מובילאיי או על אינטל בגינה. אישור כזה אינו טריוויאלי, שכן החלק השני של העסקה הינו עסקת נכסים. מובילאיי מוכרת נכסים לאינטל ומבקשת כי ההעברה לא תמוסה (בפועל, כתמיד, זוהי דחית מס למועד אירוע המס הבא).

הטענה שמובילאיי מעלה כנראה לתמוך בבקשתה מעניינת; למרות שלצורך דיני הולנד, מבוצעת עסקת נכסים (החבה ככלל במס), יש לראות בעסקה לצורך דיני המס הישראליים כעסקת מכירת מניות (הפטורה חלקית ממס). כלומר, יש למסות את העסקה לפי מהותה (מכירת מניות) ולא לפי הפרוצדורה להשלמתה (מכירת מניות ואחריה עסקת נכסים). זוהי למעשה טענת "עסקה מלאכותית", רק שהפעם מעלה אותה נישום (כדי להפחית מס) ולא רשויות המס (כדי להשית מס נוסף). גודל העסקה מהווה מצד אחד תמריץ לרשויות המס לאשרה (אחרי יחסי הציבור שקיבלה), אך מנגד חשש ליצירת תקדים שלילי של הפסדי מס למדינה. אכן, דילמה תקדימית.

בינתיים, הושגו תנאים שבמהלך העסקים הרגיל להשלמת העסקה (קלים יחסית בנסיבות העניין, כגון פקיעת מועדי ההמתנה לאישורי הגבלים עסקיים בארה"ב ובישראל). ללא ספק, מדובר בעסקה מורכבת מבחינת המדינות המעורבות, מבנה העסקה ואלמנטים נוספים. עד כה נראה כי היא מתקדמת, אך כפי שתואר לעיל, יהיה על הצדדים לדלג מעל מספר משוכות נוספות עד סגירתה.

■ עו"ד שירין הרצוג, הינה שותפה בכירה וראש צוות מיזוגים ורכישות, ני"ע ועסקאות בינלאומיות במשרד עו"ד רון גזית, רוטנברג ושות'

צרו איתנו קשר *5988