גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך אנחנו חיים פה, איך?!

אין טרחנות כטרחנות הישראלי השב הביתה מחופשה קצרה וישר מתחיל להתלונן. עכשיו תורי

דרור פויר / צלם: תמר מצפי
דרור פויר / צלם: תמר מצפי

א. קודם כל, השמש. גם בטוקיו היה חם ולח, לא פחות מאשר פה, אבל השמיים היו לרוב מעוננים וחלביים. החום היה סמיך, אפף אותך ועטף אותך, אבל ברכות. כמעט ולא היה את אלמנט השמש הקופחת. פה השמיים חשופים ואכזריים. השמש ניצבת ושולחת קרניים שהולמות בראשך כמכות גרזן, חורצות בך כוויות ועל הרחובות החשופים כפלנצ'ה הן חורכות את עורך וצולות את בשרך. אני יכול לשמוע את הטססס ולהריח את עצמי נשרף. תקעו מזלג בצלעותיי ותהפכו - אני עוד רגע מוכן.

כן, אני יודע. אין טרחנות כטרחנות הישראלי השב הביתה מחופשה קצרה וישר מתחיל להתלונן ולהצביע על החוליים בבית ומורה כיצד יש לתקנם בדיעבד ולאלתר, שהרי הוא כבר מומחה בהלכות כל העולם כולו - ותעיד החותמת שבדרכון.

פעם הם היו חוזרים ומתישים את חבריהם במצגת שקופיות ארוכה כאורך הגלות, אבל היום מצגת השקופיות מוגשת בזמן אמת בקבוצות הווטסאפ, בדרך כלל בליווי מנג'ס של צילומי קבלות ממסעדות וחנויות ("תראו כמה זול פה! בארץ עולה כפול!"); וכל מה שנותר לאיש השב כדי לפרק מעט את תוגת החזרה זה להתמרמר באוזני כל מי שלא מצליח להימלט בזמן.

אני יודע את כל זה, ועדיין: כמו בבדיחה על העקרב והצפרדע - זה הטבע שלי. זה גם די כיף, חייבים להודות. מה גם שלעניות דעתי שנים של הקשבה, לפעמים בעל כורחי, לקיטורים של אחרים מקנים לי זכות חד פעמית.

אתמול באו חברים, אנחנו אחרי חופשה והם שבו מרילוקיישן של שנה בקנדה. ישבנו על המרפסת ויחד התלוננו על המדינה עד שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית. לשבת עם חברים ולהתבאס מהמדינה - זו ציונות. לשבת עם חברים ולשנוא את המדינה - זו כבר פטריוטיות אמיתית. כשננעלה הדלת אחריהם הרגשתי שזהו, כמעט הכול יצא החוצה. עוד מעט ואני חוזר הביתה סופית, כי כמו שאמרתי בשבוע שעבר: כשם שלוקח כמה ימים להתרגל למקום חדש, לוקח כמה ימים להתרגל בחזרה למקום הישן.

ב. ביום הלפני אחרון שלנו בטוקיו הסתובבנו בין גורדי השחקים של רובע אקיהאברה, שרובם ככולם חנויות של משחקים וגאדג'טים ואולמות משחקים. פתאום התחיל לרדת גשם שוטף, ואנחנו נמלטנו אל תוך בית הקפה הראשון שמצאנו. היה זה בית קפה של משרתות. המלצריות לבושות כמו פנטזיה קולוניאליסטית של משרתות: חצאית קצרה ותפוחה, גרביונים ארוכים וסינר לבן.

זו לא הייתה אטרקציה לתיירים, היינו המערביים היחידים שם. אנשים באים, רובם המכריע גברים אחרי העבודה, ומקבלים קצת יחס חם מהמלצרית/משרתת. זה לא היה בית זונות, אפילו לא קרוב, זה היה משהו לא פחות מכמיר לב: לא מכרו שם מין. מכרו חיבה. זה היה בית חיבה.

הם ישבו שם לבד ועם כל אחד ישבה מלצרית שהייתה חמודה אליו; חייכה, צחקה מהבדיחות שלו, הייתה איתו, הקשיבה. חלקם שיחקו משחקי שולחן, חלקם שתו קפה (עם דוגמה של לב על הקצף), חלקם שוחחו או ראו דברים חמודים בטלפון - הכול כדי להפיג את הבדידות, ולו לשעה. שעה זה הזמן שמוקצב לך.

לפי מה שיכולתי לשפוט זה עבד: אנשים שנכנסו בראש שפוף ומבט עייף זקפו צוואר ובעיניהם הופיע חיוך; מישהו חיבב אותם. אומרים שמבדידות האנשים הופכים קשים. ממה שיכולתי לראות, הם בעיקר הופכים פריכים. טבול אותם לרגע קט בנוזל חמים ומתוק והם נמסים. "קפה הבית" קראו למקום, וזה הזכיר לי משפט יפה של הרמן הסה: "במקום בו מצטלבות דרכים ידידותיות נראה העולם כולו, לשעה קלה, כבית".

ג. אולי במקומות אחרים. בישראל, שהיא הבית האמיתי, הדרכים לא כל-כך ידידותיות - מאז שחזרתי אני אחוז אימה משתקת בכל נסיעה ולא משנה אם היא באופניים, באוטובוס או במונית. כל רגע הוא דריכה על סף המוות. אני נותן לזה כמה ימים וזה עובר. גם לרעש וללכלוך אתרגל ודאי במהירות; כרגע מרכז תל אביב נראה לי כמו אתר בנייה בתוך מזבלה שבלב מדבר.

בעצם, כמו מחנה פליטים בפאתי כפר פחונים בדואי לא מוכר, שנמצא על שטח אתר הבנייה שבתוך המזבלה שבלב המדבר. כולם צריכים לצעוק כדי להתגבר על הרעש מחריש האוזניים של המשאיות והדחפורים. בפעם הראשונה שיצאתי מהבית אחרי שחזרתי הסתער עליי עורב. בחיי.

אין כמו בבית. את הישראלים היה כיף לפגוש מחדש. להתרשמותי, כל עניין חקירות נתניהו עושה טוב לאנשים. זו האמת. עקבתי אחרי האירועים גם בניכר, כמובן, אבל זה בכלל לא אותו דבר. כמו ההבדל בין לראות משחק ולשחק. חזרתי הביתה אחרי שבועיים וחצי וכולם - מכל הצדדים - דרוכים, מתוחים, נרגשים, נלהבים, לוהטים, כועסים, זעמם קדוש.

כולם נראים צעירים ב-20 שנה, עיניהם בורקות, עורם מתוח, ששים כסייחים אלי קרב. כולם צודקים וצדקו לאורך כל הדרך, כולם יודעים הכול וידעו כל הזמן, השורות צפופות, הנשימות שטוחות, הלב פועם, האדרנלין גבוה. הישראלים פשוט בהיי. עפים על עצמם - העולם נעלם. זה רק אנחנו עכשיו, בלי פלסטינים, בלי איראנים, בלי אמריקאים ובלי טורקים. עושים את הדבר שלנו.

נחמד לראות את כולם ככה.

ד. בכל מקום ששהינו בו ביפן אפשר היה למצוא ליד המיטה פנס ומשרוקית (לפעמים גם כלי חפירה קטן), למקרה של אסון טבע או רעידת אדמה. באחד הלילות בשבוע שעבר התעוררנו בטוקיו מרעידת אדמה בעוצמה של 5.5 בסולם ריכטר (אם כי רחוק, בים). זה היה מרגש. הרבה פעמים אני שואל את עצמי איך אתנהג בשעה של אסון טבע (פה, איך שחזרתי, שאלו אותי מה הייתי עושה בשעת פיגוע טרור). יומיים אחרי שחזרנו צפוי היה להגיע לטוקיו טייפון ברמה 5. מצד אחד הוקל לי, אבל מצד שני, תחושת פספוס - כמה יפה ומרשים זה יכול היה להיות.

שבוע קודם הגענו לאזור של גייזרים ומעיינות חמים, כמה מאות קילומטרים מטוקיו, רק כדי לגלות שכל האזור נסגר לתנועה, ואפילו הרכבל, שעליו כל-כך בניתי, מושבת. למה, שאלתי. התפרצות של גז וולקני, אמר לי האיש. התרגשתי; אני רגיל שדברים מתבטלים בגלל שביתות, תאונות או חגים. דברים שאתה יכול להתעצבן מהם. אבל מה אתה יכול לעשות מול התפרצות של גז וולקני ממעמקי האדמה, מלבד לקוד קידת כבוד בסגנון הסמוראים האשכנזים.

מה שכן, המלון שהגענו אליו באותו לילה ישב על נביעה, ורק התחושה של לעשות אמבטיה במים שצפו מהתהום ולא סתם התחממו באיזה דוד יכולה לבדה לנקות אותך מבפנים החוצה. היפנים מתקרצפים בקפידה ולאורך זמן לפני שהם נכנסים למים. זה היה יפה בעיניי, כי למה מי אתה שתלכלך את המים?

העניין הוא ששם האדמה כל הזמן רועדת וכדור הארץ מבעבע. גם פה האדמה לוהטת ומסעירה את הרוחות; אבל איזה הבדל גדול: שם זה מבפנים החוצה, פה זה מלמעלה למטה - השמש קופחת בשמיים ובני האדם כופים את עצמם על האדמה. רבים מי יהיה "אדון הארץ". מצחיקים כאלה. כאילו שלארץ יכול להיות אדון. כשאתה על פי תהום אמיתית אתה מבין את זה טוב יותר, אני משער. פה, רוב התהומות מדומיינים והדמיון, תגידו עליו מה שתגידו, הוא גמיש יותר מהר געש. את הבולענים האמיתיים אנחנו מדחיקים.

בקיצור, כיף לחזור. 

עוד כתבות

סער ברכה / צילום: ולדימיר אסקין

הבנקים המממנים נוטים לטרפד את רכישת תהל, הנתונה בקשיים תזרימיים, בידי קבוצת שיכון ובינוי

ל"גלובס" נודע כי בימים אלו מתקיימים דיונים בין תהל לבין הבנקים לגבי מתווה התמיכה בחברה ● הצעת שיכון ובינוי לא התייחסה להשקעה במניות החברה-האם תהל גרופ אינטרנשיונל (TGI), אלא להשקעה בחברה-הבת תהל גרופ, וייתכן שלכן החליטו בבנקים שלא לאמץ את המתווה

איילת שקד / צילום: כדיה לוי

בדיקת "גלובס": רפורמת התביעות הייצוגיות הצליחה, אבל אולי יותר מדי

מבדיקת "גלובס" מתברר כי המהלך של איילת שקד, לחייב בתשלום אגרה על ייצוגיות, הוביל לירידה של 44% מהבקשות - במקביל לעלייה משמעותית בבקשות שפטורות מאגרה ולניהול הליכים "מאחורי גבו" של ביהמ"ש ● האם מטרת הרפורמה להילחם בתביעות הסרק הושגה? לא בטוח ● חלק ראשון

לב לבייב / צילום: תמר מצפי

המוסדיים אמרו כן ללבייב: הבטיח לעצמו החזקה של 92% לפחות במניות אפי פיתוח

ההיענות הגבוהה תאפשר ללבייב לפעול למחיקת מניות אפי פיתוח, הפועלת בשוק הנדל"ן של מוסקבה, מהמסחר בבורסת לונדון ● לבייב הגיש באוקטובר הצעה במחיר של 30 סנט למניה, ובחודש שעבר שדרג את הצעתו ל-39.4 סנט למניה

גשר יהודית / צילום: קבוצת אורון אחזקות והשקעות

אחרי שכמעט הפיל ממשלה: גשר יהודית בתל אביב נפתח היום לתנועה ושוב גורר תלונות

עשור אחרי שהתכנון החל ולאחר עיכוב בן חצי שנה, הגשר להולכי הרגל שנועד לחבר את מזרח ומערב ת"א הושלם, אך הוא לא חף מבעיות • אין הגנה ממזג האוויר, והגשר לא מתחבר לתחנת הרכבת הסמוכה • בעירייה ובנתיבי איילון מאמינים שמדובר בצעד חשוב בדרך להקלה על עומסי התנועה

וואטסאפ/ צילום: shutterstock

התקלה בוואטסאפ תוקנה חלקית: חלק מהמשתמשים חזרו לשגרה

(עדכון) - דיווחים על תקלה בשליחת מדיה באפליקציה החלו להתקבל החל משעה 13:00, וזאת במספר מדינות

פרויקט מגורים חדש בחיפה / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

דירות שני החדרים עושות קאמבק, ולא רק בתל אביב: מי קונה אותן ולאילו יזמים זה משתלם

בשנתיים האחרונות חלה עלייה חדה במספר הדירות הקטנות, בנות 2-3 חדרים, שנבנות בארץ ● מי קהל היעד שלהן (רמז: לא רק משקיעים), ולמה לא כל היזמים מצטרפים לטרנד?

איציק שמולי/ צילום: שלומי יוסף

ח"כ שמולי הודיע על עתירתו לפסילת מפלגתה של אשת רוצח ראש הממשלה

טרימבובלר-עמיר הגישה ביום רביעי האחרון את רשימתה לכנסת ואמרה בפני ועדת הבחירות המרכזית: "אנחנו דורשים משפט חוזר ליגאל עמיר" ● שמולי: "אסור שהכתם הזה ידבק בכותלי הבית, ובכוונתי לעתור לפסילתה כדי להסירו"

עידן עופר ותחנת כוח של OPC במישור רותם / צילומים: איל יצהר, רפי קוץ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בזכות הגז: כך השתלט עידן עופר בתוך חודשיים על שוק תחנות הכוח הקטנות

חודשיים חלפו מאז יצא לדרך המהלך שנועד לקדם הקמת תחנות כוח פרטיות, והקרב בין היזמים בשיאו • עידן עופר הולך וכובש נתחי שוק בזכות המחיר הזול שישלם על הגז ממאגרי תנין וכריש • המתחרים טוענים כי מדובר ביתרון לא לגיטימי • OPC: אנו מגישים ללקוחותינו את ההצעה התחרותית ביותר

נדל"ן מניב / צילום: shutterstock

על רקע הגאות במניות נדל"ן: אזורים ואאורה מפשירות תוכניות להנפקת קרן ריט

אזורים מקדמת הנפקת פעילות השכרת דירות לטווח ארוך, ודיווחה כי חברה בת הגישה טיוטת תשקיף "לצורך הנפקתה לציבור כקרן השקעות במקרקעין" ● אאורה דיווחה כי היא "ממשיכה לפעול להקים קרן להשקעות במקרקעין", לאחר שבשבוע שעבר דיווחה כי "טרם התגבשו התנאים להקמת קרן הריט או למכירת נכסים לקרן"

מילטון פרידמן מדבר בזמן שאשתו רוז משוחחת עם הנשיא ג’ורג’ בוש הבן / צילום: רויטרס

אוזלת ידן של הממשלות בעולם המערבי: תנו לשוק התחרותי לנצח

הפיכת התאגיד העסקי לנושא חובות חברתיות, במקביל להיותו משרת מטרות נוגדות, מהווה ערבוב עולמות שלא לצורך ● ערבוביה זו תגרום לפגיעה בחופש בכללו, לרבות החופש העסקי, ביוזמה, בהמצאה ולבסוף גם בעושר הלאומי ● מאמר תגובה לצבי סטפק

דב קוטלר / צילום: גדי דגון, יח"צ

קוטלר מתחיל לעשות שינויים בבנק הפועלים: מבטל את חטיבת מחזיקי עניין

חטיבת מחזיקי עניין בבנק מבוטלת פחות מחמש שנים לאחר שהוקמה ● מרבית הפעילויות שהיו תחת החטיבה של יעל דרומי, שפורשת מהבנק, יוכפפו כעת לחטיבת משאבי אנוש שבהובלת עמית אוברקוביץ'

שדה סולארי בנגב. / צילום: EGE

לא סתם עושות רוח: מי הן החברות בסקטור האנרגיה שרחוקות ממיצוי הפוטנציאל

רוב המדינות הגיעו ל"Grid Parity" – הנקודה שבה עלות הפקת אנרגיה סולארית שווה או זולה יותר מהפקת כל סוג אחר של אנרגיה לא מתחדשת; המשמעות היא שהשיקול הכלכלי הופך לעיקרי בשימוש באנרגיה חלופית ● על רקע זה כדאי לבדוק מי הן החברות ה"נסתרות" בסקטור האנרגיה שעוד רחוקות ממיצוי הפוטנציאל

מכונת הציוצים של טראמפ / איור: איל אונגר, גלובס

מכונת ציוצים: שלוש שנות נשיאות טראמפ בגרסת הטוויטר. מה מסתתר בחשבון של השולף המהיר במערב

בכל הקשור לטוויטר, נשיא ארה"ב הוא השולף הכי מהיר במערב ● כמה פעמים הוא התייחס אל עצמו כ"נשיא הכי אהוב על כולם"? כמה פעמים הוא תקף גופי תקשורת? כמה פעמים הוא הדהד תיאוריות קונספירציה? ● כל המספרים מאחורי הציוצים ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד 

משה גברילוב / צילום: סיון פרג'

מטבע לקנדוק: משה גברילוב מצטרף לחברת הקנאביס הרפואי

וגם: מלרן פרויקטים ומסחר פתחה את היום בבורסה בתל אביב

ויקיפדיה / צילום: שאטרסטוק

לאחר שלוש שנים: הוסרה החסימה של ויקיפדיה בטורקיה

לפי פסק הדין של בית המשפט בטורקיה, החסימה מנוגדת לחוקה הטורקית ומפרה את חופש הביטוי ● טורקיה חסמה את האנציקלופדיה המקוונת לאחר שבוויקיפדיה סירבו להסיר תכנים לפיהם ממשלת טורקיה תמכה בקבוצות טרוריסטיות

מטריושקה בסנט פטרסבורג. החלפות בלתי נגמרות בשלטון / צילום: רויטרס, Alexander Demianchuk

דעה - "רוסיה היא חידה עטופה בתעלומה בתוך אניגמה": מה הכוונות האמיתיות של פוטין?

מה הוא רוצה? למה הוא מתכוון? בשביל מה לו? נשיא רוסיה עושה מה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, אבל למרבה הסקרנות הוא משתדל להיראות כמי שמכבד את שלטון החוק ● רוסיה מוסיפה להתחבט בין לגיטימיות לאפקטיביות ● דעה

סניף של יינות ביתן / צילום: שלומי יוסף, גלובס

חילופים בהנהלת יינות ביתן: דוד סבן ימונה לסמנכ"ל הכספים במקום איל וינברג

רו"ח איל וינברג כיהן בתפקיד כשנה וחצי ● סבן כיהן בשנים האחרונות כסמנכ"ל הכספים באיקאה

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס

מנדלבליט מסרב לבקשת נתניהו לקבל את מלוא חומרי החקירה

היועמ"ש לסנגורי רה"מ: "חומרי החקירה הרבים שהועמדו לרשותכם במסגרת ליבת חומרי החקירה מקיפים את כל הנדרש עבור בקשת החסינות" ● מטעם נתניהו נמסר בתגובה: "מי שממשיך להתנהל בחוסר שקיפות, כנראה רוצה להשיג תוצאה ידועה מראש"

אלון קצף  / צילום:תמר מצפי

דיוידשילד-פספורטכארד נהפכת לחברת ביטוח - ואייל בן שלוש יכהן בה כיו"ר

החברה, שנמצאת בבעלות אלון קצף וחברת הביטוח האמריקאית White Mountains, קיבלה את אישור רשות שוק ההון ● החברה תפעל ישירות מול הציבור, וגם תמשיך במכירת ביטוח דרך סוכנים

גילת לווינים / צלם: תמר מצפי / צילום: תמר מצפי

לקראת אקזיט של 2 מיליארד שקל? מניית גילת לוויינים זינקה על רקע מגעים לרכישתה

גם מניית מבטח שמיר, בעלת המניות השנייה בגודלה בגילת, זינקה היום בבורסה ● בעלת המניות הגדולה בגילת היא קרן פימי בראשותו של ישי דוידי, המחזיקה ב-34.1% מהון המניות