רגולציה, אשראי וביורוקרטיה: ההישרדות של העסקים הקטנים

מגזר העסקים הקטנים והבינוניים מתקשה להתמודד עם הנטל ■ בשנתיים האחרונות יש התקדמות בחקיקה, אבל בעלי עסקים טוענים כי מדובר בטיפה בים ■ כתבה ראשונה בסדרה

דרכים זולות לשווק את העסק שלך / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דרכים זולות לשווק את העסק שלך / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מלחמת ההישרדות של העסקים הקטנים / איור: מאיה יוגב
 מלחמת ההישרדות של העסקים הקטנים / איור: מאיה יוגב

99.5% מהעסקים במשק מוגדרים קטנים או בינוניים, אבל הנתון הזה שמשדר עוצמה מטעה. המגזר הזה הוא אמנם מנוע צמיחה מרכזי במשק, אבל גם הבטן הרגישה שלו. בעלי עסקים קטנים וראשי הארגונים היציגים שלהם מצביעים על שורה של חסמים שמונעים מהם לצמוח - רגולציה נרחבת מדי, מחסור בעובדים מיומנים, מחנק אשראי וגם קשיי גישה למכרזי רכש שמפרסמים משרדי הממשלה. במצבים אחרים, בעלי עסקים ממגזר זה מוצאים עצמם מתקשים מול מערכות המדינה בבואם לדרוש שיפוי על ימי מילואים שאליהם נקראו - ימים שבהם העסק היה סגור ולא הכניס אגורה שחוקה אחת.

"זה הכול יחד: רגולציה, תהליכים מסורבלים ומייגעים בכל הקשור לרישוי עסקים, ביורוקרטיה, בעיית אשראי, היעדר רשת ביטחון חזקה שתגן על המגזר הזה. כבר שנים שכל הסוגיות האלה עומדות על סדר היום של כל עסק קטן, אבל עולם כמנהגו נוהג: העסקים הגדולים והמבוססים ממשיכים לגדול, להתבסס ולצמוח ואילו העסקים הקטנים והבינוניים, שהם הרוב המוחלט של המשק הישראלי ממשיכים במלחמת ההישרדות שלהם, לעתים קמלים ומתים. אז אנחנו מגיעים לירושלים, יושבים עם שרים ופקידי ממשלה ושומעים מהם כל הזמן אותן מילים: הטענות שלנו מוצדקות אבל כסף כדי לשנות את המצב הזה - אין", אומר נשיא להב, רועי כהן, המייצג כ-250 אלף עסקים קטנים ובינוניים.

זרם של חקיקה

בשנתיים האחרונות, דווקא נדמה שמשרדי הממשלה מנסים לקדם חוקים ומהלכים שייטיבו עם העסקים הקטנים והבינוניים. לדוגמה, שר הפנים אריה דרעי הכריז בתחילת השנה על תוכנית חדשה שאמורה להקל באופן משמעותי את הנטל הרגולטורי בתהליך רישוי העסקים. על פי אותה תוכנית, שאמורה לצבור תאוצה בחודשים הקרובים, תיקון שייעשה בצו רישוי העסקים יאפשר לבעלי עסקים קטנים ובינוניים לחתום על הצהרות שלפיהן הם עומדים בדרישות החוק בתחומים השונים, ומכאן יהיו נתונים רק לפיקוח מצד הרשויות. המעבר להצהרה, שתיעשה בפני עורך דין, יחליף את המצב הקיים שבו נדרשים חודשים ארוכים מאז פתיחת עסק ועד שנציגי הרשויות השונות יגיעו אליו לסדרת ביקורות שהן תנאי לקבלת רישיון כזה.

התוכנית של דרעי אינה היחידה. אחד המהלכים הבולטים הוא החוק שנועד לשפר את מוסר התשלומים במשק. החוק, שמכונה "שוטף פלוס 30", קובע שרוב הגופים הציבוריים שרוכשים שירות או ציוד מעסק קטן או בינוני יהיו חייבים לשלם עליו עד 45 יום ממועד קבלת חשבונית. במקרה שההתקשרות נעשתה בין עסק קטן או בינוני לבין רשות מקומית, זמן התשלום יהיה קצר יותר, כ-30 יום מזמן המצאת חשבונית.

במקביל, מקדם שר הכלכלה אלי כהן מהלך חקיקה אחר שאמור לזכות עצמאיים בגמלת אבל בעקבות מקרי מוות של קרובי משפחה מדרגה ראשונה. גמלת אבל משולמת לעובדים שכירים שנעדרים ממקום עבודתם בימי האבל, אך עד כה לא שולמה למגזר העצמאיים. לדברי כהן, עלות החוק החדש נאמדת בכ-15 מיליון שקל בשנה.

חוק אחר שקודם בכנסת ונועד להיטיב עם מגזר העצמאיים מתקן את שיטת חישוב דמי הלידה של עצמאיות במשק: לפי חוק זה, אישה בעלת עסק תוכל לקבל דמי לידה בהתבסס על גובה ההכנסות של העסק שבבעלותה עוד טרם נכנסה להיריון. עד כה נעשו התחשיבים רק על בסיס שלושת החודשים שקדמו ללידה - תקופה שבה לעתים חלה האטה או ירידה בהיקף הפעילות של העסק, לעתים בשל קשיי היריון או בשל הצורך במנוחה או בטיפולי מעקב.

בשנים האחרונות גם הוגדל משמעותית תקציב הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה והתעשייה. במהלך השנה האחרונה הסוכנות העמידה כ-130 מיליון שקל לתוכנית המעוף שבה מוגשים שירותי ייעוץ והדרכה לעשרות אלפי בעלי עסקים עצמאיים, זעירים וקטנים בכ-40 מוקדים ברחבי הארץ תוך התמקדות בפריפריה. עם זאת, חוק העסקים הקטנים והבינוניים, שאמור להגדיר מהו עסק קטן, מהו עסק בינוני ואת מערך הסמכויות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בבואה לטפל במגזר זה, עדיין תקוע בהליכי חקיקה בכנסת.

בעלי העסקים עצמם מתייחסים בספקנות לשלל התוכניות הללו, טוענים שהן טיפה בים וממילא אינן ממוקדות דיין כדי לחולל תפנית משמעותית בשטח. "אין כאן מדיניות כוללת, רצינית ומתואמת שבכוחה להרים ולהצעיד קדימה את המגזר הזה", אומר נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין. "בינתיים הטיפול במגזר הזה מתאפיין בהיעדר מדיניות, כאשר מפעם לפעם מישהו הוגה תכנית סיוע נקודתית שאין בה כדי להשפיע על התמונה הכללית ולשנות אותה. עדיין, רוב ההטבות הכספיות של המדינה מופנה למגזר מצומצם במשק, שהוא העסקים הגדולים".

שיא בסגירת עסקים

דוח עשיית העסקים (Doing Businnss) שפרסם באחרונה הבנק העולמי ומודד את העומס הרגולטורי בעשיית עסקים ב-189 מדינות בעולם דירג את ישראל במקום ה-52, ירידה של שלוש מקומות ביחס לדירוג שלה באותו דוח משנת 2016. על הרגולציה המכבידה נרחיב בהמשך השבוע, אבל נאמר כבר עכשיו שייתכן שיש בה הסבר חלקי לכך ששנת 2016 הייתה שנת שיא בסגירת בתי עסק בישראל, לפי נתוני BDO. אשתקד נסגרו במשק כ-43 וחצי אלף בתי עסק - עלייה בשיעור של 2% ביחס לשנת 2015.

בארגונים הכלכליים טוענים כי הנתון הזה מצביע על החמרה במגמה השלילית שמאפיינת את המגזר העסקי מאז שנת 2009. ביחד עם נתוני הבנק העולמי המדרגים את ישראל במקום ה-52 בעולם בקלות עשיית העסקים, הנתון של BDO מתכתב לדעת ראשי הארגונים העסקיים עם הידרדרות יעילות הרגולציה על עסקים. שם מזכירים כי בפעם הראשונה שישראל נכנסה למדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי, לפני כעשור, היא דורגה במקום טוב הרבה יותר, במקום ה-26 בעולם.

"התקרה נופלת"

סגירות של בתי עסק היא תופעה רווחת בעיקר בענף המסעדות, בתי הקפה והברים: כולנו אוהבים לפקוד אותם בשעות הפנאי, לחטוף ארוחת צהריים בעיצומו של יום עבודה לחוץ, לנקות את הראש עם משקה מרענן בבילוי של אמצע או סוף השבוע. החיוכים של המארחים והמלצרים, העיצובים הנאים והאווירה הנעימה שהם מזמנים לקהל לקוחותיהם מסווים מלחמה קיומית בלתי פוסקת, שבה נתונים מדי יום אלפי בעלי מסעדות, ברים ובתי קפה.

"מדי שנה נסגרות בישראל כ-4,000 מסעדות ובמקביל נפתחות בין 3,500 ל-3,700 חדשות", אומר ל"גלובס" מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן, הוא עצמו מסעדן לשעבר שהביורוקרטיה והרגולציה התישו. "זה היה טראומתי: בתחילת שנות ה-2000 הייתי מבעלי מסעדת איסט, מסעדה אסיאתית שפעלה במתחם התחנה המרכזית הישנה בת"א. המקום היה יוקרתי ופופולרי והשקעתי בו מיליונים. העסק הצליח, אבל מהר מאוד גם התחילו הבעיות עם עיריית תל אביב, עם שכנים ועם כל מיני סוגיות שנוגעות לרישוי עסקים. לילה אחד מצאתי את עצמי מתעורר משינה כשאני מכוסה בזיעה, מחמת הלחץ והחרדה. הרגשתי שהתקרה ממש נופלת לי על הראש. אחרי השקעות של מיליוני שקלים במסעדה, הבנתי שכל הדבר הזה תלוי בסופו של דבר בפקיד עירייה, שאם הוא לא חותם על רישיון עסק, הכול פשוט יורד לטמיון".

שנתיים של הקמה, ועוד שנה אחת של ניהול מסעדת איסט הספיקו לברמן. הוא מכר את חלקו בה, לא בלי מסקנה כואבת: "מסעדנים הם אנשים מזן מיוחד. הם צריכים להיות עשויים מטיטניום בשביל לשרוד את זה".

לעומת אלפי בתי עסק שנפתחים מתוך חלום גדול של יזמים שמשקיעים את כל הונם, מרצם וכישרונם - ונסגרים בקול ענות חלשה, מכון הקוסמטיקה הקטן שהקימה ציפי אלבז מירושלים שורד זה כעשור. לדבריה, עשור של הרבה ביורוקרטיה, רגולציה בלתי מרוסנת, גזרות שנופלות עליה חדשות לבקרים. "הנה, עכשיו מבקשים ממני לשלם לעיריית ירושלים 500 שקל על אגרת שילוט בגלל שתליתי שלט עם שם המכון על דלת הכניסה", היא אומרת. "בדיעבד, אם לפני 10 שנים, כשפתחתי את העסק הייתי יודעת את מה שאני יודעת היום על ניהול של עסק ועל מעמדם של עסקים קטנים, הייתי מקבלת החלטות בצורה אחרת. אולי הייתי לוקחת את העסק יותר לכיוון של עבודה נוספת בשעות הערב, ומשלבת אותו בעבודה נוספת כשכירה".

המספרים: יותר מ-500 אלף עסקים קטנים ובינוניים פועלים בישראל

כדי להבין על מה מדברים כשמדברים על עסקים קטנים ובינוניים, אין ברירה אלא לצלול למספרים ולהגדרות. הנתונים העדכניים ביותר שיש בידי משרד הכלכלה והתעשייה על היקף העסקים הקטנים והבינוניים בישראל הם מ-2014. זו אולי עוד ראיה להזנחה של המגזר, שאין אחריו מעקף שוטף. המספרים ודאי התעדכנו מאז, אבל בכל זאת ניתן לקבל מהם תמונה בהירה על המצב.

המגזר העסקי בישראל מנה ב-2014 יותר מ-504 אלף עסקים. כאמור, הרוב המוחלט שלהם, 99.5%, עונה לאחת ההגדרות הבאות: עסק עצמאי, זעיר, קטן או בינוני, כלומר מספר המועסקים בהם אינו עולה על 100 עובדים.

מחצית מהמגזר העסקי בישראל באותה שנה הייתה מורכבת מ"עסקים עצמאיים", כלומר עסקים שאינם מעסיקים עובדים. המחזור הכספי שלהם הסתכם ב-2014 ביותר מ-58 מיליארד שקל, יותר מ-7% מכלל המחזור הכספי השנתי של המגזר העסקי הישראלי.

35% מכלל העסקים במגזר העסקי ענו להגדרה "עסקים זעירים", כלומר מעסיקים בין 1 ל-4 עובדים. ב-2014 היו בישראל יותר מ-177 אלף עסקים כאלה, שהעסיקו יחדיו כ-291 אלף איש והמחזור שלהם הסתכם בכ-135 מיליארד שקל - 16% מהמחזור השנתי של המגזר העסקי.

מספר "העסקים הקטנים", אלה שמעסיקים בין 5 ל-19 עובדים, עמד באותה שנה על כ-55 אלף, 10% מכלל המגזר העסקי. כ-480 אלף איש התפרנסו בעסקים אלה במהלך השנה שאליה מתייחס הדוח, והמחזור שלהם הסתכם בכ-213 מיליארד שקל. תרומתם לתוצר העסקי הסתכמה בכ-10%.

ברובד הבא נמצאים "העסקים הבינוניים", אלה שמעסיקים בין 20 ל-99 עובדים. מספרם ב-2014 היה פחות מ-15 אלף. ב-2014 הם העסיקו כ-21% מכלל המועסקים במגזר העסקי, שהם יותר מ-575 אלף עובדים. הם קיימו מחזור שנתי של כ-225 מיליארד שקל, 27% מהמחזור בכלל המגזר העסקי.

בשכבה העליונה של המגזר העסקי נמצאים העסקים הגדולים, שמעסיקים יותר מ-100 עובדים. רק חצי אחוז מכלל המגזר העסקי עונה להגדרה הזאת ורק 29% מכלל המועסקים במשק עובדים ב"עסקים גדולים", מספרם הסתכם ביותר ממיליון עובדים ומחזורם היה יותר מ-206 מיליארד שקל, 25% מכלל המחזור במגזר העסקי.

לפי חלק מהארגונים היציגים של העסקים הקטנים והבינוניים, ועל פי נתונים חלקיים שמצויים במשרד הכלכלה, מספר העסקים הקטנים והבינוניים גדל עד 2016 כמו גם מספר המועסקים בהם. על פי נתונים אלה, מספר העסקים הקטנים והבינוניים עומד כיום על כ-520 אלף.

ארגון OECD: הכלכלה השחורה מרוכזת לרוב בעסקים זעירים

דוח של ארגון OECD שפורסם באחרונה ומתייחס ליזמות ולמצב העסקים הקטנים והבינוניים בארץ נכון ל-2016, בחן גם את מקומה של ישראל בתופעת הכלכלה השחורה והעלה את ההערכה שחלקה של הכלכלה השחורה בתמ"ג של המדינה עומד על כ-22%, 5% יותר מהממוצע במדינות OECD. את הרשימה המפוקפקת הזאת מובילה מקסיקו, שעל פי הערכות היקף הכלכלה השחורה בה מהווה 30% מהתמ"ג שלה. אחרי מקסיקו נמצאות אסטוניה, טורקיה, קוריאה הדרומית, פולין, יוון והונגריה. ישראל נמצאת במקום התשיעי.

לקובעי המדיניות בירושלים כדאי להתעכב על השורות הבאות, שכתבו מחברי הדוח ב-OECD: "ברוב המדינות הכלכלה השחורה מרוכזת בעסקים זעירים, שם קל יותר לבעלי עסקים אלה להסתיר חלק מפעילויותיהם מרשויות הממשלה. מגזר גדול של כלכלה שחורה מהווה בעיה לכלל הכלכלה, לא רק עקב הפגיעה בהכנסות המס של הממשלה וביכולות ההוצאה שלה, אלא גם כיוון שעסקים הפועלים במסגרת כלכלה שחורה נוטים להיות בעלי פריון עבודה נמוך יותר, שכר נמוך יותר לעובדים ושיעורי צמיחה נמוכים ביחס לאלה של עסקים שפועלים באופן חוקי".

מחברי הדוח ב-OECD מניחים יסוד הגיוני שבכוחו להסביר לפחות חלק מהבעיה: הזדמנויות השוק המוגבלות שפתוחות לעסקים שפועלים באופן לא חוקית ולהגבלה עצמית על הצמיחה - מצבים שיש בהם כדי לצמצם את החשיפה שלהם לשליטת הרשויות הציבוריות או לפיקוח מצדם.

יודגש: הרוב המוחלט של בעלי העסקים הקטנים והבינוניים הם אנשים הגונים וישרי דרך. עם זאת, רבים שמחפשים אינסטלטור או שיפוצניק מכירים את המצב שבו הלב מחסיר פעימה מהחשש שיזדמן להם בעל מקצוע מפוקפק, כזה שמנסה לתחמן על גבם את רשויות המס של המדינה כי הוא עובד ב"שחור" או מנסה להונות את הלקוח - לקחת לו את ההזמנה ואת הכסף ואת השירות הוא יספק לו מתישהו, כשיהיה לו זמן.

"תופעת החאפרים היא נושא רגיש", אומר יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב. "יש קומץ קטן של אנשים שבאים אל הלקוח, נותנים לו הצעת מחיר אטרקטיבית, לעתים במחיר שנמוך ב-30%-40% ממחיר השוק, הלקוח מתפתה ונותן להם דמי קדימה גבוהים והשיפוצניק שהבטיח להתחיל את העבודה מחר בבוקר - נעלם. בקצה נשאר לקוח שבור ומרושש. אנחנו רוצים להגיע למצב שאנשים כאלה יישבו בכלא. הם גורמים נזק לתדמית של כולנו".

על פי הערכת התאחדות קבלני השיפוצים, בישראל פועלים כ-16 וחצי אלף קבלני שיפוצים אך מהם רשומים כ-980 בלבד במרשם קבלני השיפוצים שמנהל משרד הבינוי והשיכון.

"כלל העסקים הקטנים הם מנוע הצמיחה הגדול של המשק הישראלי אבל מהמדינה אנחנו מקבלים את ההרגשה שכולנו רמאים כל עוד לא הוכח אחרת. בארה"ב, למשל, המס שנדרשים לשלם עסקים נמוך אך מי שמפר את החוק נענש בחומרה. כאן זה הפוך. אנחנו משלמים המון מסים, נתונים להמון רגולציות וחובות, ומנגד אין שום תגמול ממשי מצדה כלפינו, נהפוך הוא: המדינה רק לוקחת מאיתנו, במקום לאפשר לנו להרים את הראש ולהתבסס. היא רק מפריעה לנו".

מהלכים שקודמו לטובת העסקים הקטנים והבינוניים:

הקלות ברישוי עסקים:

רפורמה של משרד הפנים ובמסגרתה הליכי רישוי יתבססו על הצהרה של בעל עסק החתומה בידי עורך דין. הרפורמה תיכנס לתוקף בחודשים הקרובים

פיקוח על הרגולציה:

מנגנון שכבר מופעל במשרד ראש הממשלה לבדיקת ההשפעה של כל רגולציה חדשה על המגזר העסקי

שיפור מוסר התשלומים:

חוק חדש המגדיר תקופה מרבית לתשלום לעסקים קטנים ובינוניים על קבלת שירות

גמלת אבל לעצמאיים:

בדומה לשכירים, גם עצמאיים יהיו זכאים לגמלה מהמדינה על ימי אבל בעקבות מקרה מוות של קרוב מדרגה ראשונה. נמצא בהליכי חקיקה

דמי לידה לנשים עצמאיות:

יולדות בעלות עסק יקבלו דמי לידה גבוהים - כי החישוב לא יתבסס רק על שלושת החודשים האחרונים לפני הלידה. נמצא בהליכי חקיקה

סיבות לסגירת העסק-כתבה פותחת
 סיבות לסגירת העסק-כתבה פותחת

התפלגות
 התפלגות

תרומת העסקים לתוצר העסקי לפי קבוצות גודל 2013i
 תרומת העסקים לתוצר העסקי לפי קבוצות גודל 2013i

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988