חזקיהו: לאוצר אין מושג מהי עלות הפנסיה התקציבית בצה"ל

שנה וחצי אחרי הסכם כחלון-יעלון, טרם נקבעו תקנות ליישום תקציב הביטחון ל-2015-2020 ■ הגירעון הממשלתי הסופי לשנת 2016 הסתכם ב-2.1% תוצר - כ-25 מיליארד שקל

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

שנה וחצי לאחר סיכום כחלון-יעלון, אין לאוצר יכולת לאמוד את גובה ההתחייבות של המדינה לפנסיית הגישור בצה"ל - כך מודה החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו.

בהערה מודגשת בצהוב ובבולד בדוחות מדינת ישראל לשנת 2016 שפורסמו היום (ב'), כותב חזקיהו כי "עד מועד פרסום הדוח הכספי, טרם נקבעו תקנות ליישום עקרונות הסיכום התקציבי לתקציב הביטחון לשנים 2015-2020 אשר קבעו כללים חדשים לחישוב פנסיית הגישור של משרתי הקבע בפנסיה צוברת, לרבות הכלל כי קצבת פנסיית הגישור לא תעלה על קצבת הפנסיה". משום כך, קובע החשכ"ל כי "חישוב החבות בגין הפנסיה התקציבית במערכת הביטחון הינה חלקית ואינה מייצגת את מלוא החבות".

על-פי הסכם כחלון-יעלון שנחתם בדצמבר 2015, פנסיית גישור היא הפנסיה המשולמת למשרתי הקבע מיום פרישתם מצה"ל (43 לקצינים ו-53 לנגדים) ועד הגיעם לגיל הפנסיה (67 לגברים ו-63 לנשים). יצוין, כי הערת החשכ"ל בדוחות 2016 זהה כמעט לחלוטין להערה שפרסמה לפני שנה החשכ"לית מיכל עבאדי-בויאנג'ו במסגרת דוחות המדינה ל-2015 - כך שניתן להניח שלא הייתה כל התקדמות בנושא בשנה האחרונה.

הפנסיה של פורשי מערכת הביטחון גבוהה בהרבה מזו של כל מגזר אחר בממשלה, גם לפי האומדן החלקי של החשב הכללי. התשלומים לגמלאי מערכת הביטחון מהווים מחצית מכלל תשלומי הפנסיה שיקבלו הגמלאים הקיימים, או 200 מיליארד שקל מתוך 405 מיליארד. חלקם של גמלאי מערכת הביטחון מהווה 40% מהחבות האקטוארית הכוללת של המדינה המגיעה ל-747 מיליארד שקל וכוללת גם את העובדים שטרם פרשו לפנסיה אשר יהיו זכאים עם פרישתם לפנסיה תקציבית.

את מצעד הגמלאות מובילים השופטים והדיינים עם פנסיה ממוצעת של 41,022 שקל ואחריהם נבחרי הציבור (19,352 שקל), גמלאי גופי הביטחון (שב"כ ומוסד) עם פנסייה ממוצעת של 18,557, גמלאי מבקר המדינה (16,794 שקל) גמלאי צה"ל (13,565 שקל), שוטרים וסוהרים (10,770 שקל), גמלאי מערכת הבריאות (7,201 שקל לחודש), כלל גמלאי המדינה (6,587 שקל) וגמלאי מערכת החינוך (6,521 שקל לחודש)

ההבדל העיקרי בין ההערות הוא שעבאדי-בויאנג'ו האשימה במפורש את צה"ל בסחבת, בעוד שחזקיהו נמנע מלהעלות את שמו המפורש של הצבא. בתשובה לשאלת "גלובס" מי אחראי לאי-סיום הכנת התקנות המונעת מהחשכ"ל לאמוד את גובה ההתחייבויות לפנסיה התקציבית בצבא, השיבה דוברת האוצר כי "הנושא נמצא בעבודה משותפת של משרד האוצר ומשרד הביטחון".

על-פי דוחות המדינה, המאגדים למעשה את הנתונים הכספיים של 191 ישויות שונות, משרדי ממשלה, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, הגירעון הממשלתי הסופי לשנת 2016 הסתכם ב-2.1% תוצר (כ-25 מיליארד שקל). מדובר למעשה בגירעון הנמוך ביותר מאז משבר האשראי העולמי של 2008, והוא נמוך בכמעט 10 מיליארד שקל מהגירעון שהיה מתוכנן בתקציב 2016.

לעומת זאת, הגירעון החשבונאי של מדינת ישראל ב-2016 עמד על 123 מיליארד שקל, והסיבה העיקרית לכך היא עדכון לוחות התמותה בביטוח הלאומי. כתוצאה משינוי זה (ושינויים נוספים כמו הגדלת קצבאות הזקנה) זינק היקף התשלומים העתידיים של הביטוח הלאומי ב-100 מיליארד שקל ל-652 מיליארד שקל.

בנוסף, ב-2016 נרשם גידול משמעותי הן בהוצאות הממשלה והן בהכנסות המדינה לעומת 2015: הכנסות המדינה גדלו ב-5% ל-460 מיליארד שקל, והוצאות משרדי הממשלה גדלו ב-8%. הוצאות המשרדים האזרחיים גדלו ב-9% ל-225 מיליארד שקל, והוצאות מערכת הביטחון גדלו ב-4% ל-72.9 מיליארד שקל.

במבט על השנים 2010-2016 עולה כי הוצאות המשרדים האזרחיים נמצאות במגמת גידול (מ-65.3% ל-70.3% מההוצאה התקציבית); הוצאות מערכת הביטחון שומרות על יציבות עם ירידה קלה (מ-22.6% ל-20.2% מההוצאה התקציבית); והוצאות הריבית על החוב במגמת ירידה ברורה (מ-12.1% ל-9.4%), הודות לריבית הנמוכה בשווקי ההון.

ניתוח תקציבי של משרדי הממשלה על-פי נתוני הביצוע הסופיים, מצביע על ירידה של 40% בתקציב הכנסת, עלייה של 18% בתקציב משרד רה"מ ו-20% באוצר, 112% בבינוי ושיכון ו-9% בסה"כ משרדים אזרחיים.

סך נכסי המדינה עומד נכון לסוף 2016 על 549 מיליארד שקל (לעומת 525 מיליארד בסוף 2015). סכום זה אינו כולל נכסים בעלי ערך כמו קרקעות המדינה (ששווין נאמד בכ-421 מיליארד שקל) והתמלוגים הצפויים למדינה מאוצרות הטבע שלה (22 מיליארד שקל). התחייבויות המדינה עומדות על 2.424 טריליון שקל (לעומת 2.3 טריליון שקל בסוף 2015). המרכיבים העיקריים של התחייבויות המדינה הם חוב פיננסי (724 מיליארד שקל), התחייבויות פנסיוניות לעובדי המדינה (691 מיליארד שקל) ועתודות בגין אירועי ביטוח (659 מיליארד שקל).

הסכם כחלון-יעלון, שנחתם ב-18 בנובמבר 2015, קובע את מסגרת תקציב הביטחון לשנים 2015-2020 ושורה של שינויים מבניים בצבא. בין היתר, ההסכם קובע שגיל הפרישה מצה"ל לקצינים יוקדם מ-47 ל-43, בעוד שגיל הפרישה לנגדים יועלה ל-53. מיום הפרישה ועד הגעה לגיל הפנסיה החוקי, יקבלו הפורשים פנסיית גישור - פנסיה תקציבית לכל דבר. קצבת פנסיית הגישור המשולמת כיום לאנשי הקבע הפורשים עומדת על 19,200 שקל בממוצע. צה"ל התחייב להוריד את גובה גמלת הפנסיה הממוצעת ל-12 אלף שקל עד 2023 - אך רבים, ובהם מבקר המדינה, מטילים ספק ביכולתו של הצבא לעמוד בהתחייבות זו.

רשות המסים לא גובה חובות - והם גדלו לכמעט 15 מיליארד שקל

גידול מדאיג בהיקף החובות לרשות המסים. על-פי דוח החשב הכללי ל-2016, שיעור החובות לרשות המסים גדל בכ-2 מיליארד שקל בשנת 2016 לבדה והוא עומד על 14 מיליארד ו-684 מיליון שקל, זאת לעומת 12 מיליארד ו-732 מיליון שקל ב-2015. מדובר בחובות מס שרשות המסים יכולה לגבות אותם בוודאות גבוהה יחסית.

גידול משמעותי במיוחד של 37% נרשם בחוב למס רכישה שהועלה על ידי שר האוצר, משה כחלון, ל-8%-10%.

על-פי הנתונים, היקף המס שלא שולם זינק ב-2016 ל-2.39 מיליארד שקל, זאת לעומת 1.747 מיליארד שקל ב-2015. תחום אחר שבו נרשם גידול מדאיג באי-גביית חובות הוא חייבים בגין פיצוי לזוכים בהליך פלילי. מדובר בעבריינים שחויבו על-ידי בתי המשפט בתשלום פיצויים לקורבנותיהם כחלק מעונשם. את הפיצוי אמורה לגבות רשות הגבייה. על-פי הדוח, סך החוב בקטגוריה זו גדל ב-2016 ב-20% מ-400 מיליון שקל ל-480 מיליון שקל.

 עלייה בהוצאות המסווגות של מערכת הביטחון

בסוף 2016 הסתכמה יתרת ההתקשרויות המהותיות של מערכת הביטחון בכ-67 מיליארד שקל. סכום זה כולל התקשרויות בסך של כ-20 מיליארד שקל על פרויקטים שהוגדרו בדוח החשב הכללי במשרד האוצר כמסווגים וקשורים לרכש של אמצעי לחימה. חלק מההתקשרויות המסווגות מגובה בהסכמים עם מדינות זרות ובהסכמי "גב אל גב" שנחתמו בין מערכת הביטחון לבין התעשיות הביטחוניות.

דוח החשב הכללי שהתפרסם היום (ב'), מתייחס ליתרת ההתקשרויות הלא-מסווגות של מערכת הביטחון שהסתכמה בסוף דצמבר 2016 בכ-47 מיליארד שקל. הנתון דומה לזה שנרשם בסוף 2015, עם הטיה של מיליארד אחד: סך ההתקשרויות של מערכת הביטחון בסוף אותה שנה עמד על 68 מיליארד שקל - כאשר 19 מיליארד מהם הוגדרו כ"הוצאות מסווגות" ופרטים אודותיהן לא הובאו במסגרת הדוח.

אחת ההתקשרויות המרכזיות של מערכת הביטחון ב-2016 נעשתה עם החברות הממשלתיות רפאל מערכות לחימה מתקדמות ואלתא מערכות, שהיא חברה-בת של התעשייה האווירית. במסגרת אותה התקשרות, מערכת הביטחון רוכשת משתי החברות את המערכות להגנה אקטיבית על טנקים ועל נגמ"שים מסוג "מעיל רוח", וזאת בהיקף של 1.04 מיליארד שקל.

תקופה התקשרות זו צפויה להסתיים בשנת 2026. לרכש מערכות מעיל רוח מתווספת תוכנית רכש נוספת של סוגי תחמושת מהתעשייה הצבאית (תעש מערכות). מדובר בשתי עסקאות משנת 2014 ו-2016, ובמסגרתה מערכת הביטחון תרכוש מהחברה הביטחונית שבבעלות המדינה תחמושת בסך כולל של יותר מ-2.4 מיליארד שקל. תקופת התקשרות זו עתידה להסתיים ב-2026, ובסוף 2016 יתרת ההתקשרות הייתה 2.34 מיליארד שקל.

בין ההתקשרויות הבולטות של מערכת הביטחון: רכש של 4 ספינות מגן להגנה על המים הכלכליים של ישראל מהמספנה הגרמנית TKMS והיקפה 1.74 מיליארד שקל. מדובר בהתקשרות משנת 2015 שנמצאת במרכז פרשת השחיתות המכונה "פרשת כלי השיט" ונחקרת בימים אלה במשטרה. במסגרת אותה התקשרות, התחייבה ממשלת גרמניה לממן מענק בגובה של 27.5% מגובה העסקה, שהם כ-79 מיליון אירו. בסוף 2016 היה סך ההתחייבות במסגרת עסקה זו 1.29 מיליארד שקל. תקופת ההתקשרות עתידה להסתיים ב-2022.

גם מטוסי החמקן, 35-F שבשנה האחרונה החלו להימסר לחיל האוויר, תופסים חלק גדול מכלל ההתקשרויות של מערכת הביטחון לשנים הבאות. מדובר בהתקשרות מ-2010, וההיקף שלה כ- 22.4 מיליארד שקל. עסקה זו נחשבת לעסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, והיא כוללת רכש של מדמים לאימון הטייסים, תמיכה טכנית ולוגיסטית ועוד. בסוף השנה שעברה יתרת ההתקשרות הייתה כ-17 מיליארד שקל והיא עתידה להסתיים ב-2022.

בנוסף, מערך ההתקשרויות של מערכת הביטחון כולל גם את זו שקשורה להקמת קריית ההדרכה בנגב: היקף הסכם הזיכיון שחתמה מערכת הביטחון עם חברת מבט לנגב הוא כ-7.4 מיליארד שקל. תקופת ההתקשרות עם הזכיין עתידה להסתיים ב-2037. יתרת ההתקשרות בסוף 2016 הייתה 6.4 מיליארד שקל.

מערכת הביטחון התקשרה ב-2016 עם גופים רבים נוספים בארץ ובעולם לרכש של דלק, מטוס משימה, מערכות להגנה אווירית ועוד. כך, בשנה האחרונה היא התקשרה עם שיכון ובינוי, סולל בונה ודניה סיבוס על הקמת המכשול מסביב לרצועת עזה בהיקף כולל של 477 מיליון שקל. תקופת ההתקשרות בפרויקט זה עתידה להסתיים ב-2018.

התקשרות נוספת בסך 262 מיליון שקל, נעשתה בין מערכת הביטחון לחברת סער ביטחון וחברת שלג לבן לאספקת שירותי אבטחה, שמירה, בידוק ביטחוני, ניקיון והסעדה במעברים שמפעיל משרד הביטחון בצפון ובדרום הארץ. כך, בשנה שעברה מערכת הביטחון רכשה מג'נרל דיינמיקס האמריקאית ראשי קרב בכ-280 מיליון שקל; מחברת גאלפסטרים היא רכשה אשתקד מטוס משימה ב-457 מיליון שקל; והתקשרה עם חברה אמריקאית נוספת במסגרת פרויקט הגנה אווירית. היקף התקשרות זו הוא כ-173 מיליון שקל, והיא צפויה להסתיים ב-2019.

ממערכת הביטחון נמסר בתגובה: "בימים אלה מתקיימת עבודה משותפת של משרד הביטחון עם משרד האוצר, על-מנת להתקין תקנות הנוגעות למשרתי הקבע בפנסיה צוברת לאור ההסכמים והחלטות בנושא. נושא זה, בדומה ליתר הסעיפים בהסכם התקציבי בין המשרדים, מפוקח באופן שוטף. יודגש כי מערכת הביטחון פועלת בשיתוף-פעולה ובשקיפות מול כלל הגופים הרלוונטיים, וכך ימשיך ויהיה גם בעתיד". 

הפנסיה התקציבית לגמלאי מערכת הביטחון
 הפנסיה התקציבית לגמלאי מערכת הביטחון

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988