שערוריה תקציבית

אי-אפשר לבטל את הפנסיה התקציבית, אך אפשר למסות יותר

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

1. בשנים האחרונות התפרסמו כאן עשרות מאמרים וחשיפות על הפנסיה התקציבית במגזר הציבורי (ולא רק בצבא, כפי שמצטייר בתקשורת), ודומה שהכול כבר נאמר והכול כבר ידוע. אז זהו, שלא. מדי שנה, עם פרסום הדוחות הכספיים של הממשלה, נחשפים הפרטים והמספרים המלאים, ומדי שנה נוסף עוד פרט שממחיש עד כמה הבעיה גדולה - הרבה יותר מכפי שחשבו או ידעו. בכל שנה נוסף עוד פרט שממחיש עד כמה ההפקרות גדולה, עד כמה ההסכמים שנחתמו בעבר נעשו, בפועל, בהיחבא, בלי שאיש יידע את משמעותם (או שידעו והעלימו עין).

יש שיאמרו, או.קיי, מה יוצא לנו מכל פסטיבל השקיפות והמספרים של הפנסיה התקציבית, הרי שום דבר לא נעשה לריסון התופעה. אז ראשית, מאז תחילת שנות ה-2000 לא נחתמים הסכמים חדשים עם פנסיה תקציבית. ושנית, שקיפות היא תמיד הבסיס לפעולה, כי בלי שקיפות, אין ידע, ובלי ידע אין בכלל על מה לדון. כך לפחות מתקיים דיון ציבורי ער על השלכות התופעה. עם זאת, נכון שעד כה לא נעשה דבר כדי לרסן את התחייבויות המדינה לפנסיה התקציבית. יש לכך שתי סיבות מרכזיות: האחת היא שמדובר בהסכמי שכר חתומים ולכן קשה לבטלם; והשנייה היא שיש לובי מאוד חזק נגד כל שינוי בתנאי הפנסיה התקציבית. מדובר לא רק בלובי הצבאי, אלא גם בלובי ממשלתי, משפטי, אקדמי ועוד. גם במגזרים האלה יש תנאים מפנקים של פנסיה תקציבית.

2. הנה כמה מהמספרים מהדוח שפרסם החשכ"ל והמשמעות שלהם: 747 מיליארד שקל, זו ההתחייבות האדירה של הפנסיה התקציבית בגין העובדים הפעילים והגמלאים. האם זה המספר הסופי? ממש לא, ואפילו רחוק מכך. המספר הזה, שמופיע בדוחות הכספיים של הממשלה, לא כולל גופים שאפשר לקרוא להם גופים נתמכים. כלומר, מדובר בעיריות, אוניברסיטאות, חברות ממשלתיות ועוד, שתורמות תוספת לא מבוטלת להתחייבות האדירה ממילא. וכמובן, זה גם לא כולל, כפי שהחשב הכללי רוני חזקיהו הודה, את העלות של פנסיית הגישור בצבא.

הנה בתמצית הסיפור של פנסיית הגישור, שנחשף בטורים קודמים שלי: מדובר בפנסיה תקציבית בתחפושת שונה. במקום לשלם לפורשי הצבא את הפנסיה התקציבית ה"רגילה", אחרי שבוטלה, המציאו פטנט חדש, "פנסיית גישור" שמה, שמשולמת מיום הפרישה המוקדמת ועד גיל הפרישה הרשמי, כלומר במשך 20 שנה בממוצע. רק אז קרן הפנסיה הרגילה עוברת לשלם את קצבת הפנסיה.

הדבר המדהים בכל הסיפור הזה הוא שלאורך כל השנים שבהן הונהגה "פנסיית הגישור" איש לא חשב להכניס את גובה הסכום להתחייבויות הממשלה. או אז בא הסכם הביטחון ה"מפורסם" אשר קבע כללים חדשים לחישוב פנסיית הגישור של משרתי הקבע בפנסיה צוברת, לרבות הכלל כי קצבת פנסיית הגישור לא תעלה על קצבת הפנסיה התקציבית הרעיונית (כלומר, הישנה) של משרתי הקבע. התקנות בהסכם כוללות שינויים בפרופיל השירות בצה"ל, אבל מתברר שטרם נקבעו תקנות ליישום עקרונות הסיכום התקציבי.

כלומר, הסכם נחתם, סוכם בו שייקבעו תקנות, אבל תקנות הרי אין. כסף לא צומח על העצים, אבל הוא בכל מקרה יישאב מתקציב המדינה כי סיכומים הרי יש לכבד. תגידו ודאי: איזו שערורייה! ככה חותמים על הסכמים? כן, ככה חתמו על הסכמים, ככה חתמו בזמנו, לפני שנים רבות, על ההסכם של פנסיית הגישור, חתמו בלי לדעת כמה זה יעלה, ואיש עדיין אינו יודע בדיוק כמה זה יעלה, רק שזה יעלה עשרות מיליארדי שקלים לפחות. כך מתנהלים אגף התקציבים ומשרד הביטחון? בלי שום אחריות ובלי שום בקרה? לצערנו, התשובה חיובית.

נחזור למספרים: בהערכה זהירה אבל קרובה למציאות, ההתחייבות הכוללת של הפנסיה התקציבית בישראל מגיעה לכטריליון שקל. זה מספר מפוצץ, אבל חייבים לומר שהוא נפרש על 50 השנים הבאות ומדי שנה חלק ממנו "נבלע" בתקציב המדינה.

21 מיליארד שקל, זה הסכום שישולם בשנת 2017 לגמלאי הפנסיה התקציבית, כולו מתקציב המדינה. זה כולל את גמלאי מערכת הביטחון, שוטרים וסוהרים, הוראה, מדינה ועוד. זה אחד מסעיפי ההוצאה הכבדים ביותר בתקציב המדינה והסעיף הזה יגיע לשיאו בשנת 2041 - אז הוא יעמוד על כ-36 מיליארד שקל (נומינלי), ללא פנסיית הגישור. מדובר ללא ספק משקולת תקציבית כבדה.

35%-40%, זה משקלה של מערכת הביטחון בסך ההתחייבויות לפנסיה תקציבית. אכן, משקל מהותי והתנאים במערכת הזאת אכן חריגים, אבל היא לא היחידה בחגיגה הזאת. צריך גם להביא בחשבון שמערכת הביטחון כוללת גופים כמו המוסד והשב"כ, ולכן האש שמכוונת רק לצבא בעניין הזה היא לא ממש הוגנת.

92,000 שקל בקירוב, זאת הפנסיה התקציבית הגבוהה ביותר המשולמת מדי חודש, ומקבל אותה שופט. איך שופטים הפכו לשיאני הפנסיה התקציבית (שימו לב בטבלאות ששופטים מככבים ברשימה השיאנים גם בין גמלאי המשטרה והשב"ס)? האם הגיוני שפנסיונר של המדינה יקבל פנסיה עצומה כזאת, השקולה לכ-20 מיליון שקל במצטבר מיום פרישתו? אמנם שופטים אינם פורשים בגיל מוקדם, כמו בצבא (45) אלא בדרך כלל בגיל 70, אבל זה עדיין לא מצדיק רמות פנסיה כאלה. אחת הסיבות לתפיחת הפנסיה התקציבית שלהם טמונה בהערה קטנה בדוח הכספי של הממשלה.

נכתב בה כי שיאני הפנסיה התקציבית בין השופטים זכאים לכמה קצבאות או לצבירת זכויות מוגדלת בין כמה תפקידים בשירות הציבורי. בחלק מהמקרים הוצגה סכימה של קצבאות ולעתים הזכויות לקצבה נובעות מרצף זכויות או מזכאות לקצבה הגבוהה בין השתיים. מבולבלים? אנסה לפשט: מדובר בקצבאות פנסיה כפולות או משולשות שנצברו מכמה תפקידים שמילא השופט במשך כהונתו הציבורית. בנוסף, לשופטים יש צבירת זכויות מואצת יותר מלעובדי מדינה אחרים.

מדוע שופט שפורש צריך לקבל כמה קצבאות פנסיה עם זכויות מוגדלות? נו, חזרנו לאותה מסקנה: הסכמים חריגים שנחתמו אי-אז, לפני עשרות שנים, כשלכולם היה אינטרס משותף: להשיג כמה שיותר ולא להיות שקופים. הידעתם ששופט שכיהן עד 5 שנים יקבל 7% (!) בכל שנת צבירה ויגיע לפנסיה של 35% משכרו? כלומר, מה ששופט עם פנסיה תקציבית מקבל ב-5 שנים, כיחס לשכרו הקבוע, יש עובדים במשק הישראלי שלא יקבלו אחרי 30-40 שנות עבודה. התוצאה היא ששופטים מקבלים כפנסיה 100% ואולי אף יותר משכרם הקובע, דבר שאין לו אח ורע בכל הסקטור הציבורי.

אגב, שופטים שפורשים לפני גיל הפרישה רוצים מאוד להחזיר את הפנסיה התקציבית, במתכונת הדומה לפנסיית הגישור, בדיוק כמו בצבא. אחת הסיבות לכך, לדעתי, היא המתח המובנה שנוצר במעבר מהפנסיה התקציבית לפנסיה הצוברת - מתח בין הוותיקים שנהנים מזכויות הפנסיה התקציבית לבין הצעירים עם הפנסיה הצוברת. ההפרשים לכל אורך הפנסיה בין שני המסלולים מסתכמים במיליוני שקלים (תלוי בשכר), במיוחד במערכת המשפט ובמערכת האקדמית.

3. השקיפות בנושא הפנסיה התקציבית, אם כן, היא מצוינת. הדבר הגרוע הוא שלא נמצא פתרון לפנסיות המנופחות - ואני לא מתכוון לפנסיות המצומקות של עובדי ההוראה, למשל. הכוונה היא בדיוק לאותן פנסיות שמגיעות ל-30-40-50-60 אלף שקל ויותר ברוטו בחודש. הטענה שעלתה שוב ושוב בתגובות שקיבלתי בשנים האחרונות הייתה שהכסף של תשלומי הפנסיה התקציבית חוזר חלקית למדינה כמסים על הפנסיות הללו.

זו, כמובן, חשיבה לא נכונה, כי התשלום כולו בא מהקופה הציבורית. לכן הפתרון היעיל והאפקטיבי ביותר הוא פשוט להעלות את רמת המיסוי על קצבאות פנסיה תקציבית מרף מסוים. מדיניות מיסוי היא מנדט של המדינה, והיא רשאית לשנותה בכל פעם שהיא חפצה בכך, והיא גם עשתה זאת לא פעם. מי ירים את הכפפה? רק לחץ ציבורי.

164 מיליארד שקל - מחיר ההפקרות בקרנות הפנסיה ההסתדרותיות

ודאי שמעתם את המושג "אג"ח מיועדות", או את הביקורת הממשלתית על אותן אג"ח המונפקות על ידי המדינה ואינן סחירות. כדאי שתדעו גם כמה הן עולות - סכום די גבוה בשנים האחרונות.

ראשית, תזכורת לאופן שבו עבדה ועובדת מערכת הפנסיה. כחלק מהרפורמה בקרנות הפנסיה ב-2003 ונוכח גירעונות אקטואריים בחלק מהקרנות הוותיקות (תוצאה של ניהול גרוע, בעיקר של ההסתדרות), הוחלט אז (בזמן נתניהו כשר האוצר), לתמוך בקרנות, אבל במקביל לעדכן את תקרת ההשקעה של קרנות הפנסיה הוותיקות והחדשות באג"ח מיועדות של המדינה ל-30% מהשווי של נכסי הקרן, לעומת 93% לפחות בקרנות פנסיה ותיקות ו-70% בקרנות פנסיה חדשות.

המשמעות היא שהמדינה נפרדה מסבסוד מאוד כבד של הקרנות באמצעות הנפקת אג"ח בריבית נאה. כיום, שיעור האג"ח המיועדות ירד ל-30%. שליש מנכסי הפנסיה של כולנו מושקע באג"ח מיועדות, לא סחירות וללא סיכון. בהחלטה שהתקבלה אז נקבע שלקרנות הפנסיה יונפקו אג"ח מיועדות מסוג "ערד" הנושאות קופון אפקטיבי של 4.86% בשנה, במקום אג"ח "מירון" הנושאות קופון אפקטיבי של 5.58% לשנה.

אפשט זאת: המדינה למעשה מלווה כסף מקרנות הפנסיה ונותנת תמורתם תשואה מובטחת ודי יפה של 5% - מה שמשמש כרית הביטחון של כספי הפנסיה. כל השאר מנותב לשוקי ההון. מה קורה בשנים האחרונות בעידן הריבית האפסית? המדינה יכולה לגייס את הכסף בריבית הרבה יותר נמוכה ולכן היא מסבסדת למעשה תשואה גבוהה לחוסכים ובפועל משלמת להם ריבית הרבה יותר גבוהה מכפי שיכלה לעשות בשוק.

בנוסף, האג"ח המיועדות מסבסדות גם את חברות הביטוח בביטוחי החיים ולכל זה יש כמובן תג מחיר, כפי שמשתקף בדוחות של החשכ"ל ובטבלה המצורפת. הסבסוד הגיע בסוף 2016 לכ-6 מיליארד שקל ועולה מדי שנה במיליארד שקל. האם על המדינה לסבסד לחוסכים סכומים כאלה? זאת זאלה מורכבת, שברקע שלה השאלה הגדולה - איך להזדקן בכבוד עם פנסיה שהולכת ומצטמקת וקצבאות זקנה עלובות.

כך או אחרת, גם ה-6 מיליארדים הללו הם כסף יחסית קטן, לעומת הסבסוד הגדול ביותר, ומבחינתי גם אחת השערוריות הפיננסיות הגדולות ביותר שהיו פה ב-20 השנים האחרונות - לא, ממש לא התספורות של הטייקונים ואפילו לא הסדר הקיבוצים, שהיקפו גדול הרבה יותר מכל תספורת של טייקון. מדובר בסבסוד של קרנות ההסתדרות. הנה תזכורת לצעירים, הנושאים על גבם את הסבסוד הענק הזה: ב-2003 הולאמו שורה של קרנות פנסיה ומוזגו לקרן אחת (עמיתים היום) לאחר שנקלעו לגירעונות אדירים - דבר שהיה מסכן את תשלומי הקצבאות לעמיתים. רוב הקרנות היו בשליטה של ההסתדרות, כמו אגד, קופת חולים ועוד גופים הסתדרותיים.

ב-2003 החליט בנימין נתניהו, אז שר האוצר, בצעד מוצדק לחלוטין, להפסיק את חגיגת הגירעונות, להלאים את הקרנות, למזג אותן, לסגור אותן למצטרפים חדשים ועוד - וגם להעביר להן כספים מתקציב המדינה בסך של כ-78 מיליארד שקל במחירים של אז, שכל תשלום שמועבר לקרן שבהסדר יהיה מעודכן לפי שיעור עליית המדד בתוספת ריבית צמודה של 4% לשנה.

הדוחות הכספיים של הממשלה אינם חושפים את לוח הסילוקין של התשלומים שנפרשים על עשרות שנים, אבל חושף מדי שנה את ההתחייבות שנוצרה לתמיכה בקרנות הפנסיה הוותיקות, וזו עומדת, נכון לסוף 2016, שימו לב, על קרוב ל-127 מיליארד שקל (!), כולל סיוע ישיר, כרית ביטחון, סיוע לקרנות המאוזנת, התחייבות בגין אי-העלאת גיל פרישה וגם סעיף קטן יחסית של התחייבות מכוח הסכם קואליציוני. זו ההתחייבות העתידית.

ומה שולם עד כה? גם זה נחשף בדוחות: כ-37 מיליארד שקל (!), מתוכם כ-1.7 מיליארד שקל בשנה הנוכחית בלבד בסיוע ישיר (יש עוד סיוע, אבל המספרים הללו אינם גלויים בדוחות). כלומר, סך הסבסוד ששולם כבר ועתיד להיות משולם הוא יותר מ-160 מיליארד שקל. כולנו משלמים את זה, מסבסדים את זה, באמצעות תקציב המדינה.

אני לא אוהב להשתמש במילה "שחיתות" בלי שיש הוכחות, ובמיוחד ללא כל פסיקה משפטית, אבל המקרה הזה זועק לשמים ומחייב בדיקה של המילה הקשה הזאת. גירעונות של עשרות מיליארדים בקרנות ההסתדרותיות לא נוצרו כך סתם, הן נוצרו בגלל שלעמיתי הקרנות הוענקו זכויות מופרזות ולא מציאותיות. הן נוצרו כי לא היה קשר בין ההפרשות של החוסכים במשך השנים לבין גובה הפנסיה שלהם תוך בזבוז במשאבים ובכוח אדם. זאת לכאורה השחיתות ההסתדרותית בהתגלמותה, והשחיתות המפא"יניקית בהתגלמותה - הענקת הטבות מוגזמות לאנשי שלומנו.

היכן היו אז הקולות להקים ועדת חקירה לאחת השערוריות הפיננסיות הכי גדולות שהיו כאן? נעלמו כלא היו. נתניהו, ייאמר לזכותו, עשה אז חסד עם השחיתות ההסתדרותית, סתם את האף, סתם לקרנות את הבורות הפיננסיים והפסיק את השחיתויות לכאורה בקרנות. הדורות הנוכחיים משלמים וימשיכו לשלם על ההסדר הזה. להם לעולם לא תהיה פנסיה נדיבה כמו ב"עמיתים", אבל הם בהחלט יממנו ויסבסדו אותה. הגיעה העת לתוכנית עתידית חדשה בתחום הפנסיה, כדי שהדור הנוכחי יוכל להזדקן בכבוד גם אם עליו להמשיך לממן את הדור הישן.

פנסיה תקציבית
 פנסיה תקציבית
פנסיה תקציבית
 פנסיה תקציבית


רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988