רק 6,000 בתים בישראל התקינו מערכות סולאריות לייצור חשמל

זאת למרות התועלת הכלכלית והסביבתית ■ בין הסיבות: הריבית שדורשים הבנקים בהלוואות להקמת מערכת סולארית גבוהה משמעותית מאשר באשראי לרכישת רכב, למשל

שדה סולארי / צילום: איל יצהר
שדה סולארי / צילום: איל יצהר

"הפסקתי לשלם את חשבונות החשמל", מספר רן, תושב כפר בלום שהתקין לאחרונה על גג ביתו מערכת סולארית שמייצרת חשמל לשימוש פרטי, "יש לי שליטה מלאה על ההוצאות וגם יכולת להתאים את הייצור לצרכים שלי. אם, למשל, החודש ייצרתי 2,000 קוט"ש חשמל, אני יודע שחשבון החשמל שלי יהיה קרוב לאפס, וגם אצבור קרדיטים לימים מעוננים".

אלא שלמרות הכדאיות לכאורה, נראה שמעטים בישראל מודעים לאפשרויות וליתרונות שישנם במערכות סולאריות פרטיות לייצור אנרגיה. "היום התקנת הפאנלים הסולאריים היא תהליך פשוט יחסית", אומר מנהל הקמפיינים של ארגון הסביבה גרינפיס ישראל, ד"ר יונתן אייקנבאום, "ולמרות זאת רק מעטים התחברו לחשמל חכם מהשמש, למרות שמדובר במוצר מאוד כדאי, ואולי מהבודדים במשק שמבטיחים תשואה של יותר מ-10% לאורך עשרות שנים. מבלי להזכיר כמובן את התועלות הסביבתיות והבריאותיות לציבור הרחב מכל מתקן סולארי, כתוצאה מחיסכון בזיהום אוויר, גזי חממה ושימוש בדלקים".

אם לחזור לתועלת הצרכנית, מדובר בהשקעה בעלת סיכון נמוך שמניבה תשואה שנתית דו-ספרתית. מערכת ביתית ממוצעת בעלת כושר ייצור של 10 קילווואט, עם אורך חיים של כ-25 שנה שעולה בסביבות 65 אלף שקל, תחסוך בשנה כ-8,000 שקל בשנה דרך חשבונות החשמל. על פי חישוב גס, מדובר בתשואה שנתית של 12%-14% - לא מעט על רקע סביבת הריביות האפסית כיום בבנקים. הדרישה המינימלית היא גג בגודל של כ-100 מ"ר.

"עברתי תהליך חיבור ארוך יחסית של כמה חודשים", מספר יגאל, תושב דרום הארץ שהתקין מערכת סולארית על גג ביתו, "כי לפני שלוש שנים כשהצטרפתי עוד היה נדרש להוציא היתר בנייה. אני מייצר חשמל לפי המסלול הישן (לא מסלול מונה נטו - ס"ג), שאותו אני מוכר לחברת החשמל ומקבל על כל קוט"ש 65 אג'. כלומר, כל חודש אני מזוכה ב-1,000-2,000 שקל, תלוי בעונה. את הכסף הזה אני מנצל לכיסוי ההלוואה שלקחתי ל-6 שנים".

"לא יודעים"

"מזה 10 שנים ניתן להתקין פאנלים סולאריים על גגות בתים לייצור חשמל לשימוש פרטי, דבר שמוזיל משמעותית את חשבונות החשמל, אך איש לא טרח ליידע את האזרחים על כך, לא בקמפיין ממשלתי ולא דרך חשבונות החשמל", טוען איתן פרנס, מנכ"ל ומייסד איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל .

על אף שהחברות הקטנות שעוסקות במכירה והתקנה של המתקנים הסולאריים משקיעות לא מעט בפרסום, כל עוד אין קמפיינים הסברתיים של המדינה, הן יכולות להגיע ללקוחות מעטים בלבד.

ליאור בן-ארי פינצ'בסקי, בעלי חברת פריאנרג'י שמוכרת ומתקינה פאנלים סולאריים, מספר בשיחה עם "גלובס" גם על ביורוקרטיה מייגעת מול חברת החשמל בהליך ההתחברות, שלדבריו יכולה לקחת חודשים.

אם לא די בביורוקרטיה וחוסר מודעות בקרב הציבור לנושא, הריביות על רכישת המתקנים הסולאריים גבוהות באופן מקומם: ריבית על הלוואה רכישת המתקן גבוהה בממוצע ב-2%--3% מהריבית שתשלמו לרכישת רכב במסלול הלוואה דומה.

לצורך מימון מתקן כזה במגזר הפרטי קיימים בבנקים מסלולי הלוואה ייעודיים. ארגון גרינפיס, שפועל לקדם את תחום האנרגיה הסולארית בשל יתרונותיה הסביבתיים, יזם בדיקה בנוגע לאפשרויות המימון של המתקנים. תוצאות הבדיקה כאמור לא היו מעודדות. מנהל הקמפיינים של גרינפיס ישראל, ד"ר יונתן אייקנבאום, מסביר: "לא סביר שרכבים מזהמים, שערכם יורד מדי שנה וגורמים רק להוצאות, ו'תורמים' למשק ולחברה גודש תאונות וזיהום אוויר, יזכו להלוואות במימון מלא ובריבית אפסית, בשעה שמערכות סולאריות יקבלו מסלול סוג ד'".

על פי נתוני גרינפיס, תועלות סביבתיות וחיסכון בזיהום אוויר ממתקנים סולאריים מרובות לאין שיעור: כל קילווואט חשמל שמפיקים ממתקן סולארי פולט כ-95% פחות פחמן דו-חמצני מחשמל מפחם. מתקן סולארי של 70 מ"ר יחסוך פליטה של 11.8 טון פחמן דו-חמצני בשנה.

אז למה לקניית רכב הבנק ייצא מגדרו כדי לשכנע אותנו לקחת הלוואה דווקא אצלו, ואילו הלוואות להתקנת פאנלים סולאריים אינן אטרקטיביות, למרות סביבת הריבית הנמוכה של היום?

הסיבה העיקרית נעוצה ביכולת הבנקים לממש את הביטחונות במקרה של אי פירעון ההלוואה. בעוד רכב יכול להיות משועבד לבנק, מתקן סולארי הוא בטוחה בעייתית יותר. זאת, משום שפאנלים סולאריים אינם נחשבים למיטלטלין ולמוצר שיש לו שוק יד שנייה, וכדי שהבנק יוכל לממש את הביטחונות עליו להגיע להליכים משפטיים.

לדברי פרנס, זה המקום בו מדינה שמעוניינת לקדם את פתרונות האנרגיה הירוקה צריכה להתערב ולהסדיר את נושא פתרונות המימון, כדי שהקמת מתקן סולארי פרטי המפחית את זיהום האוויר תהיה אטרקטיבית לפחות כמו רכישת רכב.

נוסף על כך, יעדי ישראל להפחתת פליטות גזי החממה הם מהנמוכים במדינות ה-OECD. הקמפיינים הפרסומיים שהושקו לאחרונה על ידי משרד האנרגיה עוסקים במעבר לייצור חשמל מגז, אך הנושא הסולארי לא הוזכר.

מה בכל זאת נעשה? בסוף השנה שעברה נכנסה לתוקף שיטת ה"מונה נטו", פאנלים סולריים שמותקנים לייצור עצמי של חשמל, ועמה פטורים ממס הכנסה ומהיתר בנייה, מהיטל השבחה ומארנונה ליצרני חשמל פרטיים - אך נושא המימון נשאר פתוח. בשיטה זו הלקוח מקבל מהמתקן חשמל ביום, והעודפים מוזרמים לרשת החשמל ונצברים כ"קרדיטים" שיכולים להיות מנוצלים בלילות או בימי חורף.

רק 6,000 מתקנים בעשר שנים

ב-2008 המדינה החליטה לראשונה שהיא מאפשרת הקמת מתקנים סולאריים על גגות בתים פרטיים, למטרת ייצור עצמאי של חשמל. כיוון שבאותה תקופה עלות הפאנלים הייתה פי חמישה בערך מהיום, המדינה נתנה סובסידיות בגובה של 2 שקלים לכל קילוואט המיוצר, דרך החשבון החשמל. כלומר, עבור כל קילוואט של חשמל פרטי, חברת החשמל נתנה החזר בחשבון החשמל של 2 שקלים, בעוד תעריף החשמל היה כ-40 אגורות לקילוואט - סבסוד של 1.6 שקל לקילוואט. הסובסידיות הגבוהות גרמו לכך שההשקעה הגבוהה תחזיר את עצמה בתקופה של כמה שנים. בנוסף, החוזה מול חברת החשמל שימש את הבנקים כבטוחה לצורך מתן ההלוואה.

אבל למרות הסובסידיות לא הייתה התעניינות רבה בהתקנת הפאנלים הסולאריים, זאת בשל העלות הגבוהה ועניין המיסוי המסורבל - יצרן פרטי היה צריך לפתוח תיק עוסק מורשה ולהגיש דוחות ומעטים רצו בכך.

מאז, עלות הפאנלים ירדה בעשרות אחוזים וגם ייצור החשמל באמצעותם התייעל. מ-2013 הפסיקה המדינה את הסובסידיות שהסתכמו בסכומי עתק. בנוסף, המדינה החליטה לעבור לשיטה חדשה (מונה נטו) שלפיה הלקוחות הביתיים התחילו לייצר חשמל לא עבור חברת החשמל, אלא לשימוש ביתי. מצד אחד, מדובר בהתייעלות והוזלת העלויות, אלא שלבנקים כבר לא היו בטחונות להלוואות אלו, כמו בשיטה הראשונה בו החוזה מול חברת החשמל שימש מעין ערבות.

לדברי פרנס: "אנחנו (איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל) ביקשנו מרשות החשמל שייתנו מנגנון בטוחה למלווים של מונה נטו. ב-2013 היה ניסיון כזה, והם נתנו בטוחה בתוך הסדרת מונה נטו, אלא שכדי להפעיל אותה, הבנק היה צריך לפנות לבית המשפט ולעבור תהליך ארוך, מה שלא עבד עבור הבנקים". "לא סביר שרכבים מזהמים, שערכם יורד מדי שנה ו'תורמים' למשק ולחברה גודש תאונות וזיהום אוויר, יזכו להלוואות במימון מלא ובריבית אפסית, בשעה שמערכות סולאריות יקבלו מסלול סוג ד'". 

מערכת סולארית ממוצעת
 מערכת סולארית ממוצעת

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988