תשכחו מהוזלה: משרד הבריאות מושך את רפורמת התמרוקים

מטרת הרפורמה, שכונתה גם "רפורמת הקולגייט", הייתה להקל את הרגולציה על יבוא מקביל של מוצרי טואלטיקה ■ מנכ"ל משרד הבריאות: "צריכים לקחת פסק-זמן מהתהליך"

מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בדיון בוועדת הבריאות /צילום: אייל בסון
מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בדיון בוועדת הבריאות /צילום: אייל בסון

כך הסתיימה לה היום בישראל עוד רפורמה - טרם יציאתה לדרך. בתום 8 שנים של עבודה על ניסוח תקנות, הודיע היום משרד הבריאות כי הוא מושך את רפורמת התמרוקים המכונה גם "רפורמת הקולגייט" שנידונה רבות בחודשים האחרונים והייתה אמורה להיכנס לתוקפה החודש. מטרת הרפורמה הייתה להקל את הרגולציה על יבוא מקביל של תמרוקים, כלומר מוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה, ולפתוח את השוק כך שיעבוד לפי הרגולציה באירופה. הרפורמה הייתה אמורה להגדיל את התחרות ולהביא להורדת מחירים בענף. מדובר בחוק שכבר אושר ועבר במסגרת חוק ההסדרים, וכניסתו לתוקף הייתה אמורה להתבצע בסוף החודש.

לידי "גלובס" הגיע המכתב שהפיל את הרפורמה. מדובר במכתב שהועבר לפני כשבועיים לידי משרד הבריאות ולידי יו"ר ועדת הבריאות על-ידי חטיבת התמרוקים של לשכת המסחר, אליו צורפו פניות ארגון COSMETICS EUROPE, המאחד 4,000 יצרניות של קוסמטיקה באירופה, לצד ארגון בארה"ב המאגד 600 חברות בתחום הקוסמטיקה. בשני המכתבים צוין כי דרישת משרד הבריאות מהיבואנים הרשמיים להצגת הסודות המסחריים של היצרנים בעולם, היא דבר שאינו מתקבל על הדעת ואין בדעתן של היצרניות לחשוף את סודותיהן המקצועיים.

במכתב נכתב כי בפנייה של האיגוד לחברות הבינלאומיות ובעלי המותגים הגדולים בעולם ביניהם פרוקטר אנד גמבל, גוצ'י, פראדה, בוס, ורסצ'ה, קרולינה הררה ונוספות התקבלה תשובה אחת: "דרישתכם להימצאות PIF בישראל משמעותה להפסיק את היבוא. לעולם לא ניתן לישראל מה שלא נתנו לשום מדינה בין כ-150 מדינות בעולם אליהם משווקים מוצרים. ה-PIF הוא הסוד המסחרי של החברות. אם לא תחזרו בכם מדרישה להימצאות ה-PIF בישראל במועד תחילת השיווק".

במכתב של הלשכה הוסיפו כי "אין ספק שמשרד הכלכלה וארגון הסחר העולמי יראה בדרישתכם חסם יבוא בלתי חוקי, שמנוגד להסכמי הסחר בין ישראל לשוק האירופאי המשותף", וכך, במהלך משותף עם משרד הכלכלה נעצה לשכת המסחר את המסמר האחרון ברפורמה של משרד הבריאות. 

גורם במשרד הבריאות אמר היום בשיחה עם "גלובס" כי המכתב היה הקש ששבר את גב הגמל: "פתאום, בשבועיים האחרונים הגיעו מכתבים מהאיחוד האירופי מהם עלה כי החברות מתנגדות לרפורמה ולא יספקו את המידע שמשרד הבריאות דורש. רק השבוע פנו אלינו גורמים במשרד הכלכלה שטענו כי קיבלו פניות מחברות מארה"ב, דרום קוריאה ומאירופה שרוצות לקיים דיונים על הרפורמה". 

אותו גורם הוסיף כי "אנחנו במשרד הבריאות רצינו לפתוח את השווקים ולהתאים את ישראל למודל האירופאי, אבל בכנסת התחילו לחורר חורים באותה ספינה. בימים הקרובים נוציא משלחת לאירופה שתבדוק מה מבין כל הטענות שפתאום צצו באמת רלוונטי. היערכות לרפורמות במדינות אחרות ארכו 3-4 שנים. בכל מקרה, לא רצינו ללכת לספינה שכולה חורים. כמו שזה כרגע - הוויתורים הם מספיק דרמטיים בכדי שנצטרך לחזור אחורה ולבחון מודל חדש שיעבוד". 

הרקע להפסקה נובע מתחושה של משרד הבריאות שאין ביכולתם לממש את המהלך שיצאו אליו. טרם ההכרזה של מנכ"ל משרד הבריאות על משיכת התקנות, אמרה ראש מנהל טכנולוגיות רפואיות ותשתיות במשרד הבריאות, ד"ר אסנת לוקסנבורג: "קיבלנו עוד ועוד פניות מארה"ב ומאירופה, ממשרדי ממשלה, מהתעשיינים ועוד. אנחנו צריכים לבחון את כל הנקודות ולהביא מודל שיעבוד פה. יש סוגיות עקרוניות שרוצים לברר לפני שמתקדמים הלאה". 

יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף אמר בדיון לנציגי משרד הבריאות: "אז תבטלו את הרפורמה - והאחריות תהיה עליכם. אפילו בתוך המשרד אתם עוד מתלבטים ביניכם לבין עצמכם". 

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימנטוב, הודיע הבוקר כי הוא מושך את התקנות, ובכך בעצם עוצר את המשך הרפורמה. לדבריו "האחריות תעבור מאיתנו אל היבואנים. נוצר מצב שאנחנו מתקשים לעשות את הקפיצה בין המצב הקיים אל עבר המצב שאנחנו רוצים להגיע. אנחנו מוכנים לחזור וללמוד".

לדבריו, בימים הקרובים משרדו יחד משרדי האוצר והכלכלה ינסו למצוא פיתרון עבור מצב הביניים שנקלעו אליו, וכן להוציא לפועל שורה של הקלות. הוא התחייב לקצר ככל הניתן את משך תקופת האישור ליבוא מקביל, שיעמוד ככל היותר על 96 שעות. 

חגיגה במשרד הכלכלה

במשרד הכלכלה מיהרו לחגוג את הכישלון של הרפורמה, שעמדה להיזקף לזכותו של משרד אחר, והוציא הודעה לתקשורת שחוגגת את חיסולה: "משרד הבריאות מנע ניצחון במערכה על יוקר המחיה. משרד הבריאות משך את התקנות כיוון שלא הסכים להתאמות שביקשו משרדי הכלכלה והאוצר, שכן נוסח התקנות כפי שהובא על-ידי משרד הבריאות היה מחריף את המצב ומביא לעליית מחירי הבשמים והסבונים ולמניעת יבוא מקביל ממדינות שונות. אנו מצפים ממשרד הבריאות לפעול להתאמות הנדרשות בנוסח התקנות, כך שיביאו לפתיחת השוק לתחרות לטובת הצרכן הישראלי". 

גם יו"ר ועדת הבריאות העביר ביקורת על משיכת הרפורמה ועל חשיבותה: "אני חושב שיכולנו לעשות זאת בלוח הזמנים המצומצם. החוק הזה מאוד חשוב. הוא מבטא את ההתמודדות האמיתית עם יוקר המחיה. יש אוכלוסיה שלמה שלא נהנית משימוש בתמרוקים, מפני שיוקר המחיה לא מאפשר להם לקנות אותם. אנשים לא קונים משחות שיניים ולא משתמשים מספיק בסבון".

אליו הצטרף ראש מטה שר האוצר, נדב שינברגר, ביקר את המהלך: "מה שקרה פה היום, זה שמי שרצו למנוע תחרות - ניצחו".

להחלטה למשוך את הרפורמה ישנן השלכות משפטיות על החוק שאמור להיכנס לתוקפו בסוף החודש. החוק, שאושר במסגרת חוק ההסדרים וכאמור היה צפוי להיכנס לתוקף בסוף החודש, היה אמור להתבסס על התקנות הללו, על כן תצטרך הממשלה לבחון כיצד משפטית יהיה ניתן לנהוג לפי ההסדר הישן. דרך המלך היא שהכנסת תעביר בקרוב חקיקה שדוחה את כל ההסדר".

היחידים שזכו מן ההפקר היו דווקא יבואני הבשמים המקבילים, מאחר שמנכ"ל משרד הבריאות בתחילת התהליך התחייב לעמוד מאחורי הבטחתו להחריג את הבישום, וככל הנראה ההחלטה הזו לא תבוטל גם בעקבות משיכת התקנות. נציג היבואנים המקבילים בבשמים, רון טיומקין, אמר ל"גלובס": "אני מעריך את מנכ"ל משרד הבריאות על אומץ הלב לא ללכת עם רפורמה לא מגובשת, ועל הרצון להעמיק ולתת משהו אפוי יותר".

הלובי שניצח את משרד הבריאות | פרשנות - שני מוזס

אחרי שמשרד הבריאות התקפל, באיגוד לשכות המסחר כבר יכולים לפתוח את השמפניה ולהכריז על ניצחונם; הלובי המוצלח שלהם שבר את משרד הבריאות. עו"ד ראובן בילט, יו"ר חטיבת התמרוקים באיגוד לשכות המסחר, אמר היום לגלובס: "כמובן שאנחנו שבעי רצון. בתקנות האלה היה משהו בלתי הגיוני, בלתי מידתי, בלתי ניתן לביצוע ולא קיימת בשום מקום בעולם. במסגרת הרפורמה היבואן הרשמי נדרש לקבל את הרכב המוצר מהספקים - דבר שאף ספק לא רצה לחשוף משום שהוא נחשב לסוד מסחרי, והיבואן המקביל היה פטור מהכל".

בסופו של דבר, הטענה שנשמעה לא פעם במהלך הדיונים, שאומרת שעדיף להישאר עם מה שכבר קיים היום בשטח ו"עובד" - ניצחה, והשאירה גם את משרד הבריאות וגם את היבואנים המקבילים עם תאוותם בידם. ומה בנוגע לצרכן? כנראה שקולגייט במחירים של אירופה תישאר כפנטזיה רחוקה, ונאלץ להתנחם ביוזמה של שר הכלכלה אלי כהן לתלות לצד המוצרים שלט שבו יופיע המחיר הממוצע של המוצרים באירופה, ולדעת שמחיר כזה לא יהיה נגיש לכיסינו לעולם. או לפחות עד החופשה הבאה.

הדרישות הללו חוררו את הספינה של משרד הבריאות, סירסו את מה שהיא ניסתה לקדם, ועל כן נאלצו במשרד לעצור הכל, ולחזור לשולחן הדיונים ולבחון מחדש את הרפורמה. האם כל המכשולים הללו שצצו בשבועות האחרונים הם לא דבר שניתן היה לחזות או להיערך אליו ב-8 השנים שהרפורמה נמצאת בעבודה? במשרד הבריאות חושבים שלא.

בפני משרד הבריאות עמדו 2 אפשרויות: הראשונה, ללכת עד הסוף עם הרפורמה כדי לסמן עליה וי על ההישג שבלהעביר אותה למרות כל ההתנגדויות והשינויים שהיו רחוקים מאוד מהמודל המקורי, ומהרעיון שעמד בבסיסה. האפשרות השנייה הייתה לסגת. אם במשרד הבריאות אכן היו משוכנעים שהרפורמה החדשה מסכנת את בריאות הציבור, או לפחות אינה מצליחה להתמודד עם לחצי הלובי האגרסיבי של הגורמים שסביבה - טוב עשו בכך שהחליטו לחזור לשולחן הדיונים.

בימים בהם משרדי ממשלה אחרים מריעים לעצמם על כל בדל של רעיון לרפורמה, רק כדי לרשום את מה שאולי יצא ממנו לזכותם, טוב לדעת שעדיין יש משרד שבו הערך הציבורי של הרפורמה חשוב יותר מההון הפוליטי שניתן לעשות באמצעותה.

מצד שני, יש כאן התקפלות, שמטילה צל על השאלה האם למשרד הבריאות באמת יש שיניים, ואולי מרמזת גם על כוחו ברפורמות אחרות ועתידיות, כמו רפורמת סימון המזון, ומאותת על חולשה של המשרד, ועל חוסר יכולתו לעמוד בלחצים של התעשיינים והיבואנים.

רפורמת סימון המזון שהייתה אמורה לצאת לדרך בינואר הקרוב נמצאת גם היא תחת הזרוע האגרסיבית של הלוביסטים - הן של התעשיינים והן של איגוד לשכות המסחר. לטובת הצרכנים - כדאי לקוות שברפורמה הבאה משרד הבריאות יצליח לעמוד בלחץ.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988