אנרגיה סולארית | לפני כולם

בגלל המתקן הסולארי: גלעד ועמרי שרון תובעים 8 מ' ש'

לטענת בני משפחת שרון, רשות מקרקעי ישראל חזרה בה מהסכמתה לאשר את הקמת המתקן הסולארי בחוות השקמים, והם הפסידו מיליוני שקלים

גלעד שרון / צילום: יוסי כהן
גלעד שרון / צילום: יוסי כהן

בעלי חוות השקמים, בני משפחתו של ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, הגישו אתמול (א') בבית המשפט המחוזי בתל-אביב תביעה כספית נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ורשות החשמל, בשל ביטול האישור להקמת מתקן סולארי בחווה. התביעה, בגובה 8.3 מיליון שקל, הוגשה באמצעות עורכי הדין יוסי בנקל וחן נוסל ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל.

בעקבות שורה של מהלכים משפטיים, המצב כרגע הוא שבחוות השקמים עומד מתקן ייצור אנרגיה סולארית, "שלא ניתן לחברו לחשמל ולעשות בו כל שימוש, ועם פרויקט אשר הושקעו בו מיליונים רבים של שקלים, אשר ירד לטמיון כתוצאה מהתנהלותן של רמ"י ורשות החשמל, אשר הסבה לחווה נזקים עצומים".

לטענת בעלי החווה, המופעלת על-ידי גלעד שרון, הם השקיעו 8.3 מיליון שקל בהקמת מתקן סולארי לייצור חשמל בשטח החווה, על שטח של כ-9 דונם, תוך הסתמכות על אישורים שניתנו על-ידי רשות החשמל, רמ"י והוועדה המקומית, בפטור ממכרז. אולם, אחרי שניתנו כל ההסכמות, "חזרה בה רמ"י באופן פתאומי וחד-צדדי מהסכמתה לאשר הקמת המתקן, וטענה כי לא ניתן לאשר לחוות השקמים הקצאת המקרקעין, על-פי החלטה 1254 של מועצת מקרקעי ישראל, בהיותה של חוות השקמים חוכרת למטרות עיבוד חקלאי שלא בתנאי נחלה".

ההטבה העיקרית הניתנת למושבים ולקיבוצים על-פי כללי רשות החשמל ורמ"י היא שהם פטורים מחובת מכרז להקמת מתקנים סולאריים ורשאים להקים על קרקע חקלאית מתקנים קטנים בשטח של עד 2.5 דונם, ובלבד שהשטח החקלאי המצוי בתנאי חכירה של נחלה, כלומר, רק בקיבוצים ומושבים. זאת, בעוד חוזה החכירה של חוות השקמים מוגדר כ"חוזה חכירה לדורות".

המתקן הסולארי בשטח חוות השקמים הוא מתקן במתח נמוך, בעל כושר ייצור של 630 קילו-וואט. המקרה של חוות השקמים הוא מקרה ייחודי, והשאלה אם לאפשר לה שימוש מסחרי כגון ייצור חשמל עלתה בעבר והגיעה לדיון בבית המשפט העליון לפני 3.5 שנים. אז פסקו השופטים כי חוות השקמים לא תוכל להפעיל מתקן סולארי להפקת חשמל בפרויקט שיהיה פטור מחובת מכרז.

השופט אליקים רובינשטיין הדגיש בזמנו כי "לא ייתכן כל עיקר שלחווה בסדר גודל שבו מדובר נתייחס כאל נחלה". על כך טען גלעד שרון כי מדובר באפליה, וכי המתקן כבר "מעשה עשוי".

ביולי 2014 הכשירה מועצת מקרקעי ישראל בדיעבד את הפעלת המתקן. בנובמבר 2016 שופטי בג"ץ קבעו כי החלטה זו של הרשות, שהתקבלה בניגוד לדעתם של היועץ המשפטי לרשות מקרקעי ישראל והיועץ המשפטי לממשלה, היא בלתי חוקית בשל שורה של נימוקים.

לטענת בעלי החווה, ממעשיה ומחדליה של רמ"י בתחילת הפרויקט "ניתן ללמוד על הסכמתה המפורשת לאשר הקמת הפרויקט במקרקעין, אשר בין אם עלו כדי הבטחה שלטונית ובין אם לאו, התגבשו לכלל הסכמה שלמה ומפורטת בין הצדדים, מכוחה נכרת הסכם מחייב ולחילופין - יצרו אצל החווה ציפייה והסתמכות, בעלות תוקף משפטי מחייב".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988