תוכן מקודם
נהנים מהכתבה? מצוין.

רק רצינו לומר כי הכתבה שאתם קוראים כעת היא כתבת תוכן שיווקי. נכתבה והופקה על ידי כתבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

אנחנו, בגלובס, מקפידים לשלב בכתבות התוכן השיווקי מידע ענייני בעל ערך מוסף, לשמור על הסטנדרטים המערכתיים המקובלים בענף ועל שקיפות מרבית.

מקווים שהצלחנו לעניין אתכם, קריאה מהנה!

בלעדי: כך סייעה חוו"ד דירקטור בבזק לעסקה של אלוביץ'

ג'וש רוזנצוויג, יו"ר הבנק הבינלאומי לשעבר ואחד מהנחקרים בפרשת בזק, סיפק חוות-דעת שסייעה לאישור העסקה - למרות שהיה בניגוד עניינים

ג'וש רוזנצוויג. המשיך לפקוד את ישיבות הוועדה המיוחדת / צילום: איל יצהר
ג'וש רוזנצוויג. המשיך לפקוד את ישיבות הוועדה המיוחדת / צילום: איל יצהר

מפת הנחקרים בבזק: החקירה חילחלה לכל שכבות הפירמידה
 מפת הנחקרים בבזק: החקירה חילחלה לכל שכבות הפירמידה

מי שייתקל בסרטון היוטיוב בו נראה יהושע (ג'וש) רוזנצוויג מרצה על הלכות הרמב"ם בישיבת ההסדר "אורות שאול" ברעננה, עשוי לקבל את הרושם שמדובר ברב חביב עם מבטא אנגלו-סקסי, שמעביר את זמנו בין גמרא לתלמוד. "הוא נראה האיש הכי נחמד בעולם, מדבר נורא יפה ולא מתלהם, אבל מאחורי המראית הזו ניצב איש עסקים קשוח מאוד שלא סופר אף אחד", אומר עליו גורם מוכר במשק שעבד מולו ולצדו במספר הזדמנויות. התעתוע הזה עשוי אולי להסביר איך שמו של רוזנצוויג, שהותר בשבוע שעבר לפרסום כאחד מהנחקרים בפרשת בזק, חמק יחסית מהרדאר גם בימים שהפרשה לא ירדה מהכותרות.

רוזנצוויג (65) הוא דירקטור "בלתי תלוי" בבזק, מושג מטעה כשלעצמו אם לוקחים בחשבון את מה שעולה מהפרשה שהולכת ומסתעפת בשבועות האחרונים. רוזנצוויג, דוקטור למיסוי בינלאומי, המשיך לפקוד את ישיבות הוועדה המיוחדת שהקים הדירקטוריון לעניין עסקת yes, חרף היותו בניגוד עניינים לאור תפקיד בכיר שמילא במקביל בחברה שסיפקה שירותים ליורוקום תקשורת (על כך בהמשך), והשמיע את עמדתו המקצועית בעניין חבויות המס שיחולו על העסקה. על פי רוזנצוויג עצמו, יתר הדירקטורים "הצטרפו לדעתו לאור הסבריו המפורטים".

העמדה הזו, על כך אין מחלוקת, שירתה את בעל השליטה בבזק - שאול אלוביץ'. במסגרת אותה עסקה, רכשה בזק את מלוא האחזקות בחברת yes במחיר מנופח מידי יורוקום תקשורת - גם היא של שאול אלוביץ'. כך קרה שהוועדה המיוחדת שכל חבריה אמורים היו להיות "בלתי תלויים" לאור העובדה שמדובר בעסקת בעלי עניין, התיישרה דווקא על פי עמדתו של מי שהיה מצוי בניגוד עניינים.

למעשה, היה גורם נוסף שנהנה מהמחיר הזה: אחד הנושים המרכזיים של yes, הבנק הבינלאומי, שזכה לנתח של 44% מהתמורה בעסקה (300 מיליון שקל) והחזיר את החוב כלפיו. רוזנצוויג, אולי ניחשתם, מכיר מצוין את הבנק הזה. בשנים 2003-2006 הוא שימש שם כיו"ר הדירקטוריון, אז פגש את מנכ"ל הבנק דוד גרנות, מי שהחליף לאחרונה את אלוביץ' כיו"ר בזק לאחר התפוצצות הפרשה. צירוף מקרים.

רוזנצוויג קרוב במיוחד לבעל השליטה בבינלאומי, צדיק בינו, אותו הכיר כשייעץ לראשי הבנקים עוד בשנות ה-80'. הוא ייצג את בינו גם בפרשה שזכתה לכינוי "הקבוצה הפולנית" בתחילת שנות ה-90', אז שני אנשי עסקים צעירים מפולין רכשו במזומן 50% ממניות חברת "אלטין" ששלטה אז בחברת האנרגיה "פז" של משפחת ליברמן האוסטרלית, שעסקיה נוהלו בישראל באמצעות בינו.

תוך כדי הליך אישור העברת המניות התברר כי הצמד הפולני חשוד בפרשת הונאה גדולה במדינתם, מה שהביא את משפחת ליברמן לרכוש מחדש את חלקם בחברה. במסגרת פסק בוררות נקבע כי משפחת ליברמן שילמה 97 מיליון דולר עבור הרכישה החוזרת, בניגוד לתצהיר שהגיש בינו לבית המשפט ולפיו עמדה התמורה על 80 מיליון דולר בלבד - כלומר 17 מיליון דולר שולמו לכאורה "מתחת לשולחן" למשקיעים הפולנים תוך הסתרת הסכום המלא מידי המפרק שמונה לחברה הפולנית באותה עת.

רוזנצוויג נחקר גם הוא בפרשה, שלא הניבה כתבי אישום. בינו נחשב לימים למי שגלגל את כדור השלג של אלוביץ', כשהחל ללחוץ כבר בשנת 2014 להחזר החוב של יורוקום לבינלאומי ולבנקים נוספים. הלחץ הזה, כך העריכו גורמים בשוק התקשורת, הוא שתרם לאותו מחיר מנופח בעסקת yes.

בחודש יוני האחרון חשף גד פרץ, כתב התקשורת של "גלובס", כי רוזנצוויג המשיך לפקוד בהתנדבות את הישיבות של הוועדה המיוחדת בדירקטוריון בזק לעניין עסקת yes, לאחר שנפסל מלשמש כיו"ר הוועדה כשהתברר כי הוא נגוע בניגוד עניינים (תכף נגיע גם לזה). רוזנצוויג לא יכל היה להשתתף בהצבעות, אולם גורמים שנכחו בישיבות טענו כי היה ברור לאן נושבת הרוח מכיוונו.

ניגוד עניינים ראשון

רוזנצוויג מונה לראשונה לדירקטור בלתי תלוי בבזק בשנת 2010, אולם המונח "בלתי תלוי" עמד במקרה שלו למבחן כבר בנובמבר 2013. בזק, באמצעות משרד עו"ד יגאל ארנון ושות', פנתה לרשות ניירות ערך באופן יזום כדי לבקש את אי-התערבותה של הרשות בסוגיה ש"התגלתה" לחברה באותה עת. "לאחרונה נודע לחברה", כך על פי הפניה, "כי לאחר מועד מינויו של ד"ר רוזנצוויג ליו"ר דירקטוריון חברת החיתום פועלים אי.בי.אי, התקשרו חברות הנשלטות על ידי יורוקום (בעלת השליטה בחברה בעקיפין) בהתקשרויות עם אי.בי.אי אשר הייתה מפיצה בשלוש הנפקות ציבוריות ופרטיות של אותן חברות, והשתתפה בקבוצת מלווים בהלוואה שהועמדה לחברה נוספת בקבוצת יורוקום", כתבו עורכי הדין מיכאל קרן ושירי שחם. לדברי השניים, רוזנצוויג לא היה מעורב ישירות באותן עסקאות, וכי גם נושאי המשרה הרלוונטיים בחברות של יורוקום "לא ידעו על כהונתו בתפקיד באי.בי.אי במקביל לכהונתו בבזק".

כן, בכירים בקבוצת תקשורת גדולה לא מכירים את מי שעומד בראש חברת החיתום שלהם, וגם לא את העובדה שהוא דירקטור בולט בחברה הכי משמעותית בקבוצה שלהם. במסגרת אותה פניה, הבהירה בזק כי רוזנצוויג הביע נכונות להתפטר מחברת החיתום, אולם טענה כי תיאור הנסיבות שהתגלו בעניינו מהווה "זיקה זניחה" שלא מצדיקה את התערבות הרשות. לאחר שלושה שבועות, הודיעה הרשות כי אם העובדות המתוארות בפנייתה של בזק נכונות, הרי שהרשות אכן לא תתערב. עוד החליטה הרשות שלא להתערב גם בעמדת החברה שלפיה אין צורך לכנס אסיפה כללית לצורך אישור "זניחות הזיקה". כעבור כמה ימים, פורסמה בתקשורת הודעת אי.בי.אי על התפטרותו של רוזנצוויג בשל מה שהוגדר "פוטנציאל לניגוד עניינים" עם תפקידו כדירקטור בבזק, זאת מבלי לציין את ההתנהלות מול רשות ניירות ערך כפי שהובאה כאן.

השותף של פיני רובין

רוזנצוויג עלה לראשונה לארץ כנער מקנדה בראשית שנות ה-70' היישר ללימודים בישיבה, לאחר שסיים בהצטיינות את התיכון שנתיים לפני חבריו. בתום לימודי הישיבה חזר לקנדה כדי לרכוש תואר ראשון בפילוסופיה, ואז חזר שוב לישראל והשלים תואר במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. הוא התמחה אצל עו"ד יעקב נאמן ז"ל, לשעבר שר האוצר והמשפטים, והעיד על עצמו כמי שהתחכך כבר אז עם צמרת ההון והשלטון. את סגירת המעגל עם נאמן עשה כשלימד כמוהו דיני מיסוי באוניברסיטת בר-אילן, ובשנת 2009 התמנה במקומו ליו"ר הוועד המנהל של האוניברסיטה.

בשנת 1998 פירק רוזנצוויג את השותפות עם עו"ד אבי גרא והצטרף לפירמת גורניצקי ושות', מה שהפך אותו לשותפו הבכיר של מי שנחשב בעיניי רבים למקף המחבר בין ההון לשלטון - עו"ד פיני רובין. גרא תבע את רוזנצוויג על כך שהציג בפניו מצג שווא כאילו פירוק השותפות נועד כדי לאפשר לו חופשה ארוכה, בעוד שבפועל הוא הצטרף מיד לגורניצקי. גרא דרש לקבל 9 מיליון שקל בגין חלקו במוניטין שאפשר לכאורה את הכדאיות של גורניצקי בחיבור עם רוזנצוויג, אולם בית המשפט המחוזי בת"א קבע כי למשרדים קטנים אין מוניטין של ממש בפני עצמם, אלא לעורכי הדין שמובילים אותם כבודדים. שורה של לקוחות בעלי שם הגיעו להעיד בתיק לטובתו של רוזנצוויג, בהם גם צדיק בינו בכבודו ובעצמו.

בהמשך עזב רוזנצוויג את הפירמה לטובת פעילות עצמאית עם שותפתו עו"ד רויטל אבירם (רעייתו של נציב מס הכנסה לשעבר, רו"ח יאיר רבינוביץ'), ולאחר עזיבת הבנק הבינלאומי השניים הקימו יחד בית השקעות בשם "רוזנרם". אחת ההשקעות הראשונות שלהם הייתה בסטארט-אפ הישראלי "ווטרפול", לצד משקיעים נוספים, ובהם אשר בהרב, כיום מו"ל "ישראל היום" שבבעלות שלדון אדלסון, הנחשב לתומכו הגדול של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. בהרב, כמו רוזנצוויג ודוד גרנות, מתגורר ברעננה.

רוזנצוויג מקורב במיוחד גם ליאיר המבורגר, הבעלים של חברת הביטוח הראל, אותה הוא ליווה כמומחה לענייני מיסוי עוד במהלך הרכישות הגדולות של החברה בשנות ה-80'. כמו בסיפור של הבנק הבינלאומי, גם בהראל פגש רוזנצוויג אחד בשם דוד גרנות ששימש כדירקטור. "רוזנצוויג תמיד היה על הגבול בין משפטים לעסקים", אומר עליו אחד הגורמים שעימם שוחחנו. "זה הביא לו לא רק לקוחות גדולים, אלא גם השפעה מאגית עליהם", הוא מוסיף. רוזנצוויג ייצג, בין היתר, את היזמים הצעירים בעסקת הענק של ההיי-טק הישראלי בשנות ה-90', כשחברת מיראביליס (ICQ) נמכרה לענקית האמריקאית AOL.

לאורך השנים, במקביל לעיסוקיו בגופים מסחריים ופרטיים, שימש יועץ או חבר בוועדות ציבוריות. בין היתר, הוא כיהן כיו"ר הוועדה המייעצת למנהל רשות החברות הממשלתיות בתקופת כהונתו של יובל שטייניץ כשר האוצר. בין לבין, הוא שימש גם כבורר בסכסוך הממושך והמתוקשר בין בנק דיסקונט ליו"ר הבנק לשעבר, אריה מינטקביץ'. האחרון טען כי דיסקונט חייב לו 17 מיליון שקל בגין תוספות שכר שלא שולמו לו, מענק הפרטה ופיצויי פרישה, ואילו רוזנצוויג פסק לו בסופו של דבר פיצוי בסך 10 מיליון שקל. "אי-אפשר לקחת ממנו את העובדה שמדובר באיש מוכשר מאוד, אדם שמבין היטב את שוק ההון ואת המערכת הבנקאית", אומר עליו אחד הגורמים.

שמו של רוזנצוויג, מתברר, עלה לאחרונה כמועמד לתפקיד חבר במועצת הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, בראשה עומדת הפרופ' למשפטים יפה זילברשץ, שמכירה היטב את רוזנצוויג מאוניברסיטת בר-אילן. במאי האחרון, חודש לפני התפוצצות פרשת בזק בתקשורת, מסר רוזנצוויג להנהלת הות"ת כי הוא לא צפוי להתפנות מספיק לטובת החברות במועצה.

על רקע התנהלות הדירקטוריון בפרשת בזק, מעט אירוני היה לשמוע כמה מהדברים שאמר רוזנצוויג עצמו לפני כשנה בפודקאסט "עושים היסטוריה" עם רן לוי. "אם המנכ"ל חזק מדי בחברה, יהיו הרבה מאוד מקומות בהן תיתכנה נורות אדומות שאף אחד לא יצליח לתפוס", הוא אמר. "דירקטוריון צריך להיות כזה שהוא יכול לומר 'רגע אחד, יש פה משהו לא סביר'. למרות מה שחשבתם ועשיתם בהנהלה, בואו תחשבו עוד פעם כי זה לא נראה לנו. תראו לנו כמה תסריטים ותרחישי קיצון... המנכ"ל רץ בשטח ולא תמיד רואה את האסטרטגיה כי הוא עסוק בעניינים אחרים, והדירקטוריון צריך לראות את הדברים בגובה 35 אלף רגל. תמיד כשהדירקטוריון פועל באופן נכון ונאות, הרבה פעמים הסיכון יורד פלאים".

העסקה במוקד החקירה / רקע - שי ניב

העסקה לרכישת חברת הטלוויזיה בלווין yes היא אחת מעסקאות בעלי העניין המשמעותיות שעומדות במרכז החקירה של הרשות לניירות ערך. החברה נמצאה למעשה "על המדף" כבר מאז אפריל 2010, אז השלים בעל השליטה ביורוקום, שאול אלוביץ', את רכישת ענקית התקשורת בזק והיה עליו לעמוד בשני תנאים שהציבה רשות ההגבלים העסקיים: העברת זכויות ההצבעה של יורוקום ב-yes לידי נאמן, ומכירת האחזקות של יורוקום בחברה עד מארס 2015. בפועל, במשך מספר שנים שום גורם רציני לא ביקש לרכוש את החברה שהפסידה מיליונים, למעט אחד: שאול אלוביץ' באמצעות בזק, שמצא את עצמו גם כרוכש וגם כמוכר.

כך הוקמה לה "ועדה מיוחדת" בדירקטוריון, בה חברים דירקטורים בלתי תלויים או חיצוניים כדי לבחון את תנאי העסקה המתגבשת לכאורה במנותק מהאינטרס של בעל השליטה. בפועל, הרשות לניירות ערך חוקרת סדרה ארוכה של אירועים חריגים שליוו את העסקה הזו, בין היתר, באותה ועדה מיוחדת. כך למשל, מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, שנמצאת בצד של הקונה שאמור לדחוף למחיר נמוך, תמכה דווקא בתג מחיר של 1.05 מיליארד שקל - מאות מיליוני שקלים יותר מהערכת שווי אחרת שעמדה אז על השולחן, אותה הגיש פרופ' אמיר ברנע.

גם הדירקטורים החיצוניים והבלתי תלויים בבזק, על פי החשד, נעו בין אדישות לפעלתנות של ממש לטובת הערכת השווי הגבוהה. בין היתר, הרשות לניירות ערך חושדת כי בכירים בחברת yes - ובראשם המנכ"ל רון אילון, ניפחו באמצעות מניפולציות שונות (כמו דחיית תשלומים לספקים) את תזרים המזומנים של החברה, זאת משום שאחד המרכיבים בעסקה מול בזק כלל יעד תזרימי.

אלוביץ', על פי החשד, דאג "לתמרץ" את אילון באמצעות בונוסים, וכך גם את מזכירת החברה לינור יוכלמן, ששימשה כידו הארוכה. "הרבה מאוד גורמים עשו פה מהמקפצה", אמר ל"גלובס" על העסקה גורם המעורב בפרשה.

תגובות

רוזנצוויג: "אין ביני לבין אלוביץ' כל קשר; הסברתי לחברי הדירקטוריון את דעתי על עסקת yes - והם הצטרפו אליה"

ג'וש רוזנצוויג מסר באמצעות עורך דינו, עופר ברטל, כי "דירקטוריון בזק הקים ועדה שביצעה את המו"מ עם יורוקום אודות מכירת מניותיה ב-yes, והוועדה הזמינה מדי פעם את דירקטוריון בזק לעדכונים. באחת מהישיבות, התבקש ד"ר רוזנצוויג - לאור התמצאותו בענייני המס - להביע את דעתו אודות חוות-הדעת שהוגשו בענייני חבויות המס. כדירקטור, הוא סיכם עבור יתר החברים את האפשרויות השונות ואת חוות-הדעת והסביר איזו דעה הוא מעדיף ומדוע. יתר הדירקטורים הצטרפו לדעתו לאור הסבריו. 

"לא הייתה כל מניעה משפטית למנות את ד״ר רוזנצוויג לוועדה שדנה בהסכם בין בזק ליורוקום אודות מכירת מניות יס לבזק. הוא לא מונה לוועדה מסיבות פרוזאיות, כפי שדירקטורים אחרים לא מונו לתפקידים אליהם הוא מונה. הוכחה לכך מצויה בעובדה, שכאשר נדרשה מומחיותו בענייני מס, ביקשה הוועדה שיביע את דעתו אודות כלל חוות-הדעת שהוגשו לה בעניין זה. לו הייתה מניעה משפטית למינויו-מן הסתם, גם לא היה מתבקש להביע את דעתו".

לעניין הקשר עם אלוביץ' והתנהלותו בדירקטוריון: "ד"ר רוזנצוויג מונה כדירקטור בלתי תלוי. הוא כמעט ולא הכיר את מר אלוביץ' קודם למינויו. מאז ועד היום, הוא לא קשר עם אלוביץ' קשרים חברתיים. הם אפילו לא נוהגים לשוחח שלא בענייני בזק. אין בינו לבין אלוביץ' כל קשר עסקי או חברי ואין ביניהם חבויות כלשהן. ד"ר רוזנצוויג מקדיש זמן רב להיותו דירקטור בבזק. הוא קורא את החומר שמוגש לו היטב, מופיע ומדבר בישיבות, פוגש בבעלי תפקידים בכירים בבזק וכדומה. רק לאחרונה ממש הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה על ידי רוב מכריע באסיפה הכללית שנתמך גם בכל הגורמים המוסדיים".

לעניין יחסיו המיוחדים עם בעל השליטה בבנק הבינלאומי נמסר: "ד"ר רוזנצוויג מיודד עם מר בינו. ככאלה הם משוחחים ביניהם לעתים ומחליפים דעות אודות ענייני דיומא. יחד עם זאת, כבר יותר מ-10 שנים שאין ביניהם כל קשר עסקי. ד"ר רוזנצוויג אינו מועסק על ידי בינו במשך תקופה זו, ואין לו כל אינטרס שהוא בבנק הבינלאומי או בחברה אחרת בבעלותו של בינו. ד"ר רוזנצוויג אף לא ייצג את מר בינו כעו"ד מאז ולו פעם אחת. יש ביניהם הפרדה ברורה ומובהקת שנעשתה על ידם בכוונת מכוון, על מנת שלא יעלו שאלות כגון אלה שהעלתם".

מבזק נמסר: "מכיוון שהנושא עשוי להימצא בחקירה של הרשות לניירות ערך, בזק מעדיפה שלא להגיב".

יהושע (ג'וש) רוזנצוויג

תפקידים: דירקטור בבזק, בעל משרד עורכי הדין רוזנצוויג-אבירם

תפקידים קודמים: יו"ר הבנק הבינלאומי, יו"ר פועלים אי.בי.אי, שותף בכיר בפירמת גורניצקי ושות', יו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת בר-אילן

השכלה: תואר ראשון בפילוסופיה ומשפטים בבר-אילן; תואר שני ודוקטורט במשפטים מאוניברסיטת ניו-יורק

אישי: נשוי 4, מתגורר ברעננה

*** בגרסה המודפסת השתמע כי עו"ד איה בן-פורת ממשרד התקשורת הינה חשודה בפרשת בזק. מדובר בטעות. גב' בן פורת מסרה עדות בלבד ולא קיים כל חשד נגדה. אנו מתנצלים על אי הנעימות שנגרמה כתוצאה מכך.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988