גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"במשך 5 שנים אנשים פחדו לקחת סיכון, עכשיו זה משתנה"

הכלכלן הראשי של חברת ביטוחי האשראי הגדולה בעולם יולר הרמס, המחזיקה במחצית מבססח, משוכנע שהכלכלה העולמית סוף-סוף משתפרת ומשנה כיוון, שאין חשש להתפרצות אינפלציונית, וש"הכול מתיישר לכיוון הנכון"

לודוויק סוברן וחגית ציטיאט לוין / צילום: תמר מצפי
לודוויק סוברן וחגית ציטיאט לוין / צילום: תמר מצפי

הכלכלה העולמית נמצאת בכיוון הנכון, ובזכות ההתפתחויות העולמיות בתחומי השכר, הדיגיטציה והרובוטיזציה - אין מה לחשוש מהתפרצות אינפלציונית בעתיד הנראה לעין. עם זאת, שוק המניות בארה"ב מתומחר ביתר, בוודאות, בעוד ששוק המניות בצרפת קצת בתמחור חסר, והגרמני קצת בתמחור יתר. את הדברים הללו ורבים נוספים אומר ל"גלובס" לודוויק סוברן, הכלכלן הראשי ביולר הרמס, חברת ביטוחי האשראי הגדולה בעולם, וראש המחקר המאקרו-כלכלי הגלובלי בחברה האם שלה - ענקית הביטוח הבינלאומית אליאנז. סוברן ביקר לאחרונה בארץ, לציון 60 שנה לבססח - חברת ביטוחי האשראי הישראלית שיולר הרמס מחזיקה במחצית ממניותיה, לצד קבוצת הראל.

לאורך השנים עבר סוברן בסקטור הציבורי בצרפת, בארגון המזון העולמי באו"ם - שם עסק בסיוע במזון במצבי משבר בעולם, ובבנק העולמי - שם ניהל בכמה מדינות באמריקה הלטינית. במסגרת תפקידים אלה ביקר במדינות רבות בעולם, בהן אפגניסטן, ונצואלה, דובאי, איראן, קוריאה הצפונית וכמובן - ישראל.

לדברי סוברן, "אנשים מדברים על שינוי מהותי בשוק החוב, ועל רמות החוב הענקיות, וזה אמנם חשוב מאוד. אבל לאחר שבמשך 5 שנים אנשים פחדו לקחת סיכון, והפסיקו להסתכל על מדינות אחרות, זה משתנה, ומה שחשוב זה שהכלכלה העולמית סוף-סוף משתפרת ומשנה כיוון.

"האינפלציה עולה בעדינות, וזה טוב, והצריכה וההשקעות במחזורים טובים יחסית כשגם המדיניות הפיסקאלית וגם המדיניות המוניטרית תומכות בכך עדיין - וזה אומר שהכל מתיישר לכיוון הנכון. בהתחשב בכל הדברים הטובים הללו, מוזר אפילו שהצמיחה אינה איתנה יותר. זה מעיד על עומק המשבר שהיה".

- מה דעתך על מפת הסיכונים בכלכלה העולמית, ועל מצבה של הצמיחה בעולם, כעשור לאחר המשבר הכלכלי הגדול?

"אנו חיים בתקופה טובה מבחינת הכלכלה. סוף-סוף אנו יוצאים מהחלק הרע והקשה לניהול של המשבר הכלכלי הקודם - החלק שהתבטא בשלב האי-צמיחה שהיה ב-5 השנים האחרונות. בשנים הללו לא הייתה צמיחה בגלל חוסר בתמריצים להשקעה, וגם בגלל צמיחה נמוכה בפריון, ועוד.

"המחירים לא זזו"

"הבעיה הייתה לא רק בהיקף הצמיחה, שהייתה מתחת ל-3% במשך שנים, אלא גם בכך שלא הייתה אינפלציה, ושהמחירים לא זזו - וזה אמר שאיש לא רצה להשקיע, כי לא היה בטוח שיקבל את ההחזר על השקעתו. אז נכון שהמשבר עצמו היה בעייתי, אבל הלימבו הזה היה למעשה המשבר הקשה ביותר.

"הכול בכלכלה העולמית נעצר. ממשלות פופוליסטיות בעולם נבחרו, חברות הפסיקו להשקיע ושבו למדינות שלהן, נוצר פרוטקציוניזם והקשר בין יבשות הורע. זה קרה כתוצאה מהמשבר של 2008, אבל בעיקר בגלל האי-צמיחה".

בהתייחס לאירופה, אומר סוברן, כי "שם היה קשה למדי, מספר החברות חדלות הפירעון נסק מעלה והתעסוקה פחתה, במיוחד תעסוקת צעירים. עתה, ב-2017, לראשונה זה שנים נשבור את תקרת הזכוכית, ונצמח ביותר מ-3%. יש יותר יציבות בליבת אירופה.

"האינפלציה לדעתי מתחילה לחזור, אך במידה מתונה, מכיוון שהמשכורות לא עולות, מה שמונע התפרצות שלה. למעשה, עולם השכר משתנה, ולא צומח כפי שצמח בעבר, וזה ישפיע על המחירים. כמו כן, הפריון ישתפר בעיקר כתוצאה מרובוטיזציה ולא מהעלאת שכר לעובדים - וגם זה יגרום לכך שהאינפלציה לא תנסוק. הוסף על כך הדיגיטציה מביאה השפעות מבניות נוספות של הפחתת מחירים. לכן, האינפלציה תתעורר מחדש באופן איטי".

- אז אנו לא לקראת משבר נוסף באותו סדר גודל.

"אנו עשור לאחר המשבר הגדול. ארה"ב צומחת, ונמצאת במצב טוב למרות טראמפ. אנשים ציפו שטראמפ יביא לאינפלציה ניכרת, וזה לא קרה. גם הפדרל רזרב עדיין נינוח ואטי בעדכוני הריבית. באירופה הבחירה של מקרון בצרפת תרמה ליציבות האיחוד - לאחר הברקזיט ועל רקע המצב באיטליה - כך שאם גרמניה וצרפת יתגברו על כמה הבדלי גישות, האיחוד במצב טוב.

"אפרופו אירופה, יש עתה חלון הזדמנויות אדיר לאיחוד האירופי ליצור תחום פיננסים 'ירוק' אחראי חברתית, שפועל לטובת הכלכלה האמיתית. אם מרקל ומקרון יסתדרו היטב, הם גם יגנו על אירופה, אך הם גם יקדמו סקטור פיננסים חדש וטוב מאירופה לעולם. אנשים רוצים סקטור פיננסים אחר - זה תחום שירותים טוב אך יש לחדשו".

- אז אירופה יצאה מהמשבר שלה?

"ב-2012 היה לחץ רב על אירופה, ועתה זה מאחורינו. עדיין יש לחץ באירופה ויש צורך בשוקי הון מאוחדים יותר שם, ולא בשווקים רבים מבודדים. כיום יש קניבליזם. לדעתי מקרון ומרקל צריכים למצוא דרך למנוע את הקניבליזם ההדדי באירופה, בבירות העסקיות. יש להיות גאים באירופה, ולפתור את בעיותיה במכה, ולא אחת אחת, ולדאוג לה שתגדל. ב-5 השנים האחרונות שיחקנו הגנה, ועתה על אירופה לעבור להתקפה".

- הזכרת את טראמפ. בחירתו נראית כחלק מהתחזקות של ממשלות פופוליסטיות ואנטי-גלובליות. האם זה מהווה איום על הכלכלה העולמית?

"הגל הראשון של הגלובליזציה הוריד מחירים, בגל השני הייצור זז ממקום למקום, וזה יצר השפעות כמו יצירת מעמד של מי שאיבדו את עבודתם ומאוימים ואינם רואים עתיד. איום על הכלכלה העולמית? מבחינתי האיום האמיתי הוא במזרח התיכון - איראן וסעודיה. המלחמה בטרור של דאע"ש מצליחה, אך עדיין אין יציבות במדינות רבות באזור, וזה סיבוך. אמריקה הלטינית אינה מהווה סיכון מיוחד.

"כמו כן, בארה"ב מה שמעניין הוא שאנו קרבים לסוף מסלול צמיחה שנמשך שבע שנים. כעת מדובר בצמיחה מתונה, שאינה מיתון, אך הצמיחה מאטה. לכן, מה שיכול לקרות הוא שבעוד ששאר העולם - אירופה, סין, ואפילו יפן - יציג צמיחה נאותה, ארה"ב לא תעשה מהלך גדול.

"מה שיעזור לארה"ב זה מדיניות פיסקאלית של הנשיא. הוא הבטיח תוכניות כאלה, אך לא עשה דבר עד כה. הוא הבטיח תוכניות אדירות בתשתיות ובמסים, ואנו מאוד רחוקים משם. השווקים הגיבו בעליות יתר בתחילה, מתוך אמונה שטראמפ יספק חלק מההבטחות, ונכון לעכשיו גם זה לא קרה. שוקי החוב כבר יישרו קו עם הצמיחה הנמוכה שתהיה, בעוד ששוקי המניות בארה"ב משקפים צמיחה גבוהה ביחס לצמיחה האמיתית שצפויה, והם עוד צריכים ליישר קו.

- מה לגבי דרום מזרח אסיה וקוריאה הצפונית?

"הצרכן הסיני אמנם רוכש יותר, וצורך הרבה מוצרים ושירותים מהעולם, ויפן וקוריאה הדרומית מחוברות לעולם, וגם הודו ענקית. לכל המדינות הללו אינטראקציות טובות עם העולם, אבל אין סיבה שזה תמיד יהיה כך".

"גם אסיה רוצה"

"ישנם הסקנדלים בקוריאה הדרומית, מה שקורה עם מנהיג הפיליפינים, או המתיחות הרבה סביב קוריאה הצפונית. סין ויפן מתגברות את הצבא שלהן ומתחמשות, ולמלזיה ולאינדונזיה בעיה אמיתית עם דאע"ש. אסיה טרם הפכה שחקן משמעותי בזירה העולמית. לכן, מה שקורה הוא שאסיה - שהייתה רק שחקן כלכלי - רוצה להיות שחקן משמעותי יותר בזירה העולמית, בעיקר מהזווית הביטחונית.

"מה זה אומר? עלינו להבין מה הם רוצים, ועלינו להבין כיצד הם ישתמשו בכלים החדשים שבידיהם כדי להשפיע על העולם. קוריאה הצפונית מבטאת את הקיצוניות של זה. זו מציאות חדשה, והמדינות הללו צעירות בהיבטים של שימוש בכוח. הן יהססו פחות להשתמש בכוח, ויהיו פזיזות יותר לעומת מה שנהוג בעולם המערבי, שמכיר טוב יותר את המחיר של מעבר מאיום לפעולה".

- ולסיום, יש בועות בעולם? שוקי המניות והאג"ח מתומחרים גבוה מדי?

"שוק המניות בארה"ב מתומחר ביתר, בוודאות. זה לא הגיוני מבחינת הנתונים הכלכליים. ואולם, אנו על ספו של רנסנס כלכלי-טכנולוגי, ולכן התמחור של השווקים מתבסס על כלכלה שאינה בהכרח נכונה. אני רוצה להאמין שהתחזיות שהבועה תתפוצץ ברעש רב שגויות. יהיה תיקון, אבל לא משמעותי.

"אני אופטימי, כי יש התפתחות אמיתית טכנולוגית, שתשנה את הכללים. כמו שהיה בעבר עם תחילת תעשיית הטלקום, למשל. עכשיו זה קורה בסקטור ההיי-טק. אני חושב שגם אם נראה כי קיים תמחור יתר בשווקים מסוימים, הרנסנס הכלכלי החדש מצדיק זאת. באירופה, שוק המניות בצרפת קצת בתמחור חסר, והגרמני קצת בתמחור יתר.

"כמו כן, הדולר חלש מדי, וזה לא מצב נורמלי. רואים את ההשפעה של טראמפ על הדולר ועל האמון של העולם בארה"ב, גם אם הוא אינו מטביע חותם על הכלכלה".

"בהכללה, ובזהירות - רמת הסיכון במשק הישראלי אינה נמוכה"

"הכלכלה משתפרת, אך יש השפעות מנוגדות, והסיכונים שקיימים לחברות גדולים - וגדלים ככל שהכלכלה העולמית הופכת גלובלית יותר. בהכללה, ובזהירות, רמת הסיכון במשק אינה נמוכה". כך אומרת בראיון ל"גלובס" חגית ציטיאט לוין, מנכ"לית בססח, שיושבת בצומת מרכזי בעולם היצרני בישראל.

חברת ביטוח האשראי בססח פועלת מאז 1957 ומציינת בימים אלה 60 שנה לקיומה. החברה מבטחת כיום עסקאות ביצוא ובשוק המקומי בהיקף שנתי של יותר מ-60 מיליארד שקל, ופעילה בתחום ערבויות לפרויקטים בארץ ובחו"ל. ציטיאט לוין מכהנת בתפקידה מאז אפריל 2016.

בססח נמצאת בבעלות שתי קבוצות ביטוח גדולות בהרבה: 50% ממניותיה בידי קבוצת הביטוח הראל, והיתרה (50%) בידי ענקית ביטוחי האשראי הבינלאומית יולר הרמס (EULER HERMES), שהנה מבטחת האשראי הגדולה בעולם, ושנמנית בעצמה עם קבוצת ביטוח גדולה ממנה, ומהגדולות בעולם: קבוצת הביטוח אליאנז (Allianz).

עתה, בראיון לציון יובל ה-60 לחברה, אומרת המנכ"לית ציטיאט לוין כי "זו בהחלט חגיגה עבורנו. החברה הופרטה ב-2001, ואז היא פוצלה - ביטוחים ארוכי-טווח באשרא, הממשלתית עדיין, ובססח, שנותנת כיסוי לטווח קצר ובינוני עד שבע שנים. הכשרה ביטוח רכשה את החברה מהמדינה, ולאחר מכן - ב-2006 - היא נרכשה על-ידי ביטוח חקלאי, הראל ויולר הרמס, והחל מ-2013 מדובר בחברה בבעלות הנוכחית".

יש תחרות גדולה

לדבריה, "הבעלים המשותפים בחברה מעניקים לנו יתרון שכל חברה ישראלית יכולה רק לחלום עליו. איזה? מצד אחד אנו חברה ישראלית, אך מצד שני אנו מתנהלים כחברה בינלאומית, עם מוקדי חיתום רבים בעולם, וכיסוי ב-140 מדינות, הודות ליולר הרמס".

- יש לך שתי מתחרות - כלל ביטוחי אשראי עם אטרדיוס (20%), וקופאס, שנכנסה לתחום בשנים האחרונות. איך התחרות מולן?

"אנו חברה ישראלית שמקבלת את החלטותיה בישראל עם מידע ותמיכה בינלאומיים. אנו יושבים על מערכות של יולר הרמס, ואילו חברה זרה שיושבת פה - החלטותיה מתקבלות מחוץ לישראל, איפשהו בעולם. כלל אשראי היא חברה ישראלית, שאיני יודעת להעריך את יתרונות הקשר שלה עם אטרדיוס. יש תחרות גדולה בינינו לבין שתי החברות האחרות בישראל, והיא מחד מאתגרת, אך מאידך היא גם מסייעת, בכך שהיא מגדילה את השוק ומגדילה את המודעות למוצר".

- את חברת מונוליין - הפועלת בתחום אחד, ולא בשלל תחומי ביטוח, עם יכולת צמיחה מוגבלת בשל כך. מהיכן תבוא הצמיחה?

"ביצענו מהלך בשנה החולפת, שבמסגרתו ערכנו שינוי מיתוגי ושינוי ארגוני, וגם הרחבנו את סל המוצרים. הגדלנו את הכיסויים לטווח בינוני, בארץ ובחו"ל, לצד שיתופי פעולה עם המערכת הבנקאית בתחום הפקטורינג. נטפל לא רק בחברות גדולות, עם מחזור של 100 מיליון שקל ומעלה, כי אם גם בחברות קטנות עם מחזור של 10 מיליון שקל. גם הרחבנו את תחום הערבויות, ובסיטואציה הזו יש לנו מספר רגליים, ואנו כבר לא חברת מונוליין טיפוסית, אלא חברה עם סל מוצרים".

- כחברת ביטוחי אשראי, שעובדת עם חברות עסקיות רבות - בשלל סקטורים ואזורים גיאוגרפיים - איך הכלכלה הישראלית נראית?

"הכלכלה נראית טוב, עם נתוני בסיס טובים. ישראל גם נתפסת טוב בעיניים חיצוניות, אך יש לבחון זאת. למשל, היצוא גדל לאורך השנים, אך כשבוחנים זאת לעומק, רואים שהיצוא גדל בעיקר בתחום השירותים, ובמיוחד בהיי-טק. מהצד השני, היצוא בתעשייה מסורתית יורד, ויש לזה השפעות ברורות. מהבחינה הזאת יש קושי במגזרים רבים, בחקלאות, בקמעונות, בבנייה למגורים - בעיקר קבלני הביצוע - בתעשייה המסורתית, בשוק הרכב - והליסינג. כלומר, קיימים פה סיכונים.

"גם בעולם אנו רואים התאוששות בצמיחה ובפעילות, אבל בארה"ב, למשל, יש שורה מאוד גדולה של פשיטות רגל, שהאחרונה הגדולה בהן היא של טויס אר אס, ויש עוד חברות רבות בסכנה של ממש, כגון אליטליה או סירס. כך, הכלכלה מצד אחד משתפרת, אך יש השפעות מנוגדות, והסיכונים שקיימים לחברות גדולים וגדלים, ככל שהכלכלה העולמית הופכת יותר גלובלית".

- יש כאן איום של גל פשיטות רגל בכל מה שהוא לא היי-טק?

"לא איום. אבל, בהכללה, ובזהירות, רמת הסיכון אינה נמוכה".

עוד כתבות

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

דעה: אזרחי ישראל מקריבים הכול כדי להגן על הקשישים, והמדינה מזניחה אותם

בישראל התרבות השלטת רואה בחיי הקשישים שווי ערך וראויים להארכה כמו של הצעירים, וממילא יש היום את המשאבים במדינה לטפל במבוגרים ● אז מדוע הם בסוף התור? ● דעה

אדוארדו אלשטיין, בעלי אי.די.בי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אי.די.בי לקראת הסדר חוב: תפנה למחזיקי האג"ח כדי לקבל את עמדתם ביחס לדרכי הפעולה האפשריות

לאי.די.בי יש חוב של 2.03 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח, בעוד שקופתה ריקה לחלוטין ממזומנים ● לחברה שווי נכסי נקי שלילי

פריקה של מיליון מסיכות N95, שהגיעו מסין לבוסטון ביום חמישי / צילום: Jim Davis, Associated Press

פרשנות: ציד המסיכות והתמוטטות הסדר העולמי

האם האמריקאים גנבו 200 אלף מסיכות 95N, שנועדו למשטרת גרמניה? מי יודע ● אבל נוסחת ״אמריקה תחילה״, המקדשת ריבונות ואנוכיות, אינה מיטיבה לשרת את אמריקה או את בעלות בריתה במלחמה נגד נגיף הקורונה

בדיקות קורונה במקדונלד'ס / צילום: מקדונלד'ס

מבורגרים למטושים: מקדונלד'ס הופכת סניף לדרייב אין בדיקות קורונה

מקדונלד'ס ישראל חוברת לקופת חולים כללית והופכת את סניף המק דרייב שלה בתל שוקת, ליד באר שבע, לדרייב אין לבדיקת קורונה המיועד למבוטחי הקופה שיגיעו עם הפניה מהרופא

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

עושים זום על העובדים: האם הבוס עלול לפגוע בפרטיותכם?

האם אפליקציית שיחות הווידאו מאפשרת למעסיקים לפגוע בזכותם של העובדים לפרטיות במקומות העבודה?

מצטייד לקראת הבאות. עדיין לא הוטל סגר מלא בישראל אך המדפים בסופרים מראים על חשש בקרב האזרחים / צילום: כדיה לוי

האוכל יגיע אחרי החגים? מה עומד מאחורי תורי הענק למשלוחים מהסופר, ולמה אין לזה פתרון

שילוח ההזמנות לבתים הוא דווקא החלק הפשוט בתהליך, צוואר הבקבוק הוא באיסוף רשימת הקניות - הליקוט ● רק תחשבו כמה זמן לוקח לכם למצוא את המוצרים

תל השומר - מבט מלמעלה / צילום: יחצ

חברת מגדל נכנסת לשותפות בפרויקט משרדים ומסחר בתל השומר

החברה שילמה 70 מיליון שקל תמורת שני מגרשים שסמוכים לכניסה הראשית למתחם בית החולים ● במקום מתוכנן להיבנות קומפלקס משרדים ומסחר בהשקעה של מאות מיליוני שקלים ● למרות הקורונה, במגדל צופים תשואות עתידיות גבוהות של כ-8.5%

אייל אלחיאני, מייסד טריא. / צילום: איל יצהר, גלובס

ההלוואה שהסתבכה: לאן נעלמו 25 מיליון שקל שהלוותה טריא לחברה שקרסה?

חברת ההשקעות החברתיות העניקה הלוואה לקבוצת דלהום, שנכנסה לחדלות פירעון בחודש שעבר עם חובות המוערכים בכ–137 מיליון שקל לשורת גופים פיננסיים • אלא שההלוואה הגיעה לבעל השליטה בדלהום, ולא ברור שהיא אכן שימשה למטרה שלשמה ניתנה

יעקב אילון / צילום: דויד וינוקור

עובדי חדשות 13 מבקשים צו נגד תוכנית הפיטורים ופותחים בעיצומים

בעקבות ההחלטה על הורדה מיידית של תוכניות מהאוויר, עובדי חדשות 13 ישביתו היום ב-12:30 את עבודתם למשך שעה

הנשיא טראמפ  / צילום: Associated Press

פרשנות: "אור בקצה המנהרה" - או "השבוע העצוב ביותר בחייכם"

את האור רואה הנשיא טראמפ, את העצב רואה הממונה על שירותי הרפואה בממשלו; הנשיא מחפש אופטימיות ושליטה; הרופאים מנסים להגיד את האמת ● אתמול הנשיא כתב לרופאים מרשם: קחו גלולות נגד מלריה, אמר – והשתיק את הרופא הבכיר ביותר סביבו

משה כחלון בהצהרה על התוכנית הכלכלית / צילום: דוברות משרד האוצר, יח"צ

בצל הטענות על חוסר באשראי: מנכ"לי הבנקים הגדולים נפגשו עם שר האוצר ובכירי משרדו

ככל הידוע, הפגישה הייתה ביוזמת שר האוצר, והיא נעשתה על רקע תלונות שנשמעות נגד הבנקים ● אתמול שלח איגוד הבנקים מכתב למנכ"ל האוצר שי באב"ד, שבו שטח את הביקורת שיש לבנקים על תנאי הקרן בערבות המדינה

פריקה של ציוד רפואי חיוני ממטוס של אל על  / צילום: דוברות אל על, יח"צ

11 מטוסים של אל על יצאו לסין לביצוע רכש במבצע משותף עם משרדי החוץ והביטחון וכיל

מינהל הרכש ויחידת השינוע הבינלאומי במשרד הביטחון הובילו את מבצע הרכש בסיוע חברת כיל ונציגיה בסין ● משרד החוץ ושגרירות ישראל בבייג'ינג סייעו במאמץ הרכש ובנוסף גייסו ציוד רב מתורמים

בנימין נתניהו במליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

פרשנות: מי יהיה ממלא מקום ראש הממשלה נתניהו בתקופת הקורונה?

בעקבות אשפוזו של ראש ממשלת בריטניה בשל הידבקותו בנגיף הקורונה, עולה השאלה מי יחליף את רה"מ נתניהו במקרה בו לא יוכל למלא את תפקידו ● במצב בו אין ממלא מקום קבוע, הממשלה הנוכחית תקבע ברוב קולות את זהותו

עובד בצוות הרפואי מבצע בדיקת קורונה ברשות הפלסטינית / צילום: Mussa Qawasma, רויטרס

ערכות בדיקת הקורונה מסין בדרך לרשות הפלסטינית ועזה

AID GENOMICS, הפועלת בשת"פ עם התאגיד הסיני BGI, הודיעה על הקמת "מעבדת ענק לביצוע 3,000 בדיקות קורונה ביום לתושבי עזה והרשות הפלסטינית" ● בימים האחרונים יוזמה דומה של מיי הריטייג' בשיתוף BGI הוקפאה ע"י משרד הבריאות ללא נימוק

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' / צילום: איתמר סיידא

חוק התעופה צפוי להשתנות בעקבות משבר קורונה - מה זה אומר לגבי הצרכנים?

הנימוק לבקשה לשנות את החוק בצו השעה נסב סביב מצבן הכלכלי הקשה של חברות התעופה שפעילותן נפסקה כמעט לחלוטין ● אחרי שהתזכיר הועבר להערות ציבור ואחרי הערות שהעבירה הרשות להגנת הצרכן, נוסחה הצעת חוק שמשקפת מעין פשרה בין האינטרסים של הצדדים

בנימין נתניהו / צילום: אמיל סלמן - הארץ

במקום הגבלות על ערים ושכונות מסוימות - בממשלה יקדמו הגבלות על כלל אזרחי מדינת ישראל

במסגרת הדיונים מופעלים לחצים כבדים של השרים דרעי וליצמן וגם של ראשי רשויות ברחבי הארץ שלא לכתר ערים ושכונות חרדיות בלבד

מטוס 737-800 מוסב / צילום: תע"א, יח"צ

תע"א קיבלה היתר מיוחד להסב מטוסי נוסעים להטסות מטען

מרבית החברות בענף התעופה השהו או צמצמו דרמטית את הטסות הנוסעים וכעת הפעילות העיקרית היא של הטסות מטען – סגמנט שבימים כתיקונם תופס לא יותר מ-10% מנפח הפעילות של חברות התעופה המסחריות

אריה דרעי, ש”ס / צילום: רפי קוץ

אתגר הבידוד: האם בני ברק היא העיר הצפופה בעולם?

דרעי טוען שהבני-ברקים לא שאננים יותר, הם פשוט צפופים יותר ● בדקנו עד כמה ● המשרוקית של גלובס

ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה־הכהן / צילום: איל יצהר, גלובס

עיריית רמת גן הציבה גדרות בגבול עם בני ברק

המהלך נעשה לפי ראש עיריית רמת גן כדי להתמודד עם עצירת ההדבקה של וירוס הקורונה ● בתגובה הודיע מנכ"ל משרד הפנים לעיריית רמת גן להסיר את הגדרות שהוצבו ● עם זאת, מהעירייה מסרו ל"גלובס" כי לא קיבלו פנייה כזו ממשרד הפנים

אלי דפס / צילום: איל יצהר

יו"ר אל על מזהיר: "אם לא נקבל עזרה בימים הקרובים, החברה עלולה להיסגר"

לפי גורמים, השווי של הסיוע שאליו אל על מכוונת מגיע ל-600 מיליון דולר - פי 6 משוויה של אל על כיום, כשאת חלק מהכסף היא תקבל בהלוואה מבנק דיסקונט, ואת החלק האחר היא מקווה לקבל בהלוואה מהמדינה