גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני חוששת שהענקיות ישתלטו על העולם ע"י דאטה אינסופית"

תמר יסעור, ראשת החטיבה הדיגיטלית בלאומי שעומדת מאחורי הבנק הדיגיטלי "פפר", מסבירה למה הוחלט להשקיע 300 מיליון שקל בהקמת בנק חדש ■ לא פוסלת פוליטיקה

תמר יסעור / צילום: רמי זרנגר
תמר יסעור / צילום: רמי זרנגר

אין ספק שהמהלך המסקרן בתחום הבנקאות בשנה החולפת היה השקת "פפר" (Pepper) - הבנק הדיגיטלי של בנק לאומי. לאחר שעמלו עליו במשך כשנתיים, השקיעו כ-300 מיליון שקל והתעכבו בכמעט שנה עד להשקתו, הוא נפתח ביוני האחרון לציבור, פתיחה שלוותה בקמפיין אגרסיבי. 3 חודשים אחרי, ובבנק מרוצים. 100 אלף איש הורידו עד כה את האפליקציה, מתוכם 10,000 פתחו חשבון, ובלאומי מאמינים שיעמדו בתחזיות לפיהן עשרות אלפי לקוחות יצטרפו ויפתחו חשבון עד סוף השנה.

פפר הוא הבייבי של תמר יסעור, ראשת חטיבת הבנקאות הדיגיטלית של לאומי, שהתחילה עם מיתוג הבנק כדיגיטלי עוד לפני כעשור, כשכיהנה כראשת מטה השיווק בבנק, בזמן שהמהפכה הדיגיטלית עדיין לא הייתה ברורה מאליה כמו היום. בראיון ראשון ל"גלובס" מאז הושק פפר, מספרת יסעור על הסיבות שגרמו ללאומי לצאת להרפתקה ולהקים בנק מאפס, והודפת את הביקורת על כך שמדובר בגימיק מושקע.

- האפליקציה שלכם אמנם מושקעת ומעוצבת יפה, אבל מה יש בה שאין באפליקציה בנקאית רגילה כמו לאומי דיגיטל?

"מבחינתי, ההבדל הוא בין תרגום להמצאת שפה. לאומי דיגיטל הוא תרגום של כל עולם הבנקאות וכל המורשת של לאומי ב-115 השנים האחרונות. לעומת זאת, פפר הוא המצאה של שפה חדשה לגמרי שמתייחסת לעולם הבנקאות החדש שהוא עולם ללא גבולות. כל השפה, העיצוב והאינטראקציה עם הלקוח היא חוויה אחרת. הפיד של פפר הוא העולם הפיננסי של הלקוח כולו, ולא רק חשבון הבנק שלו".

- ואי-אפשר היה להטמיע את אותם פיתוחים באפליקציה של לאומי?

"מבחינה קוסמטית אפשר לעשות הרבה דברים, השאלה היא אם משנים את ליבת הפעילות או רק את העיצוב. כשהתלבטנו לפני כמה שנים מה לעשות, היו לנו שתי אלטרנטיבות: יכולנו לבנות על בסיס משהו קיים חוויה אחרת ללקוח. מבחינתי, זה משול לשיפוץ בית - אפשר לשפר את המראה, אבל המבנה של הבית והקירות נשארים. האפשרות השנייה היא לבנות פלטפורמה חדשה באמת עם חשיבה יצירתית וללא גבולות.

רקפת (רוסק עמינח, המנכ"לית - ע.א) החליטה החלטה לא טריוויאלית של reverse engineering. לבחון איך הבנקאות צריכה להיראות בעתיד ובהתאם לכך לבנות את המוצר, ולא סתם לקחת נייר צלופן ולעטוף בו את היכולות שקיימות היום".

"בנקאות שעוד תגדל ותתפתח"

אז מה זה בעצם פפר? למרות שהוא לא בנק בעל רישיון בנקאי עצמאי, בלאומי ממתגים אותו בנפרד מהבנק. נבנתה לו מערכת מחשוב וליבה חדשה ע"י חברת טמנוס השווייצרית, המאפשרת לו להציג יכולות טכנולוגיות מתקדמות וממשק ידידותי למשתמש. הבנק נמצא אך ורק בטלפון הנייד - אין לו סניפים, ואפילו לא אתר אינטרנט, ולצורך פתיחת חשבון יש להוריד אפליקציה לטלפון הסלולרי. כיוון שפפר פעיל רק בטלפון הנייד, ניתן לפתוח בו חשבון יחיד בלבד ולא משותף.

מבחינה טכנולוגית, אחד החידושים המרכזיים הוא מערכת ריל טיים, כלומר, כאשר הלקוח מבצע פעולה - הוא מיד רואה אותה בחשבון שלו. היכולת הזו מאפשרת לפפר לנטר את הפעילות של הלקוח, ללמוד אותה ולהציע לו הצעות מתאימות. המבנה של האפליקציה מזכיר פיד של רשתות חברתיות, ומלבד מידע פיננסי על מצב החשבון הוא מציע גם כתבות, סטטיסטיקות על הפעילות של הלקוח וטיפים.

פפר מכוונת עצמה בעיקר לדור ה-Y (גילאי 18-35), וניתן לראות זאת בשפה ובתכנים שמועלים באפליקציה. עם זאת, כ-40% מהלקוחות של פפר כיום הם דווקא מעל גיל 35, מה שאולי צריך לגרום לבנק לחשוב האם הם רוצים להמשיך למתג אותו כבנק לצעירים.

בשלב זה, הבנק הדיגיטלי מציע בעיקר שירותי עו"ש בסיסיים כמו שימוש בכרטיסי אשראי וצ'קים, פיקדונות ואשראי. מבחינת הטבות, הבנק מציע פטור קבוע מעמלות עו"ש. כמו כן, לאומי משקיע משאבים בגיוס לקוחות והעניק 250 שקלים ללקוח שיצטרף, וכן פיקדון לשנה בריבית גבוהה יחסית לשוק של 3%. הפיקדון מוגבל בסכום של עד 10,000 שקלים בלבד, כך שהריבית תעמוד על עד 300 שקל בשנה.

- נראה שהיכולות של פפר כרגע הן די בסיסיות. מה בעצם הבשורה בו?

"פפר הוא מוצר חדש שנמצא בתהליך בנייה. כשהבנק הדיגיטלי "Atom" הושק, הוא התחיל רק מפעילות של פיקדונות והתפתח תוך כדי תנועה. אצלנו ניתן לפתוח תוך 8 דקות חשבון עו"ש, לקבל כרטיס אשראי ומסגרת אשראי ולהפקיד פיקדונות. הפיד של פפר גם נותן את כל התמונה של הפעילות הפיננסית, ניתוח של ההוצאות של הלקוח והשוואה ללקוחות בחתך דומה. ככל שהלקוח משתמש יותר בפפר, כך המערכת גם לומדת אותו יותר ויכולה לתת לו יותר ערך. פפר אקטיבי, ונותן ללקוח עצות בהתנהלות פיננסית נכונה. פפר זו בנקאות שעוד תגדל ותתפתח".

- מה התוכניות של פפר לשנה הקרובה? האם תיכנסו, למשל, לתחום הרובו-אדוויז (ייעוץ השקעות אוטומטי ללא יועץ אנושי, ע.א)?

"צריך לזכור שפפר בנוי על פלטפורמה חדשה ומתקדמת, וככזה הוא כל הזמן מתעדכן ומשתנה. בשנה הקרובה אנו עתידים להוסיף את 'פפר אינווסט'. מדובר במוצר נוסף, מאוד חדשני, שעתיד להנגיש את שוק ההון לציבור הרחב. לגבי שאר התוכניות שלנו, אני מעדיפה שלא להרחיב (מחייכת)".

התרחיש שמפחיד את ענף הבנקאות

פפר הוא למעשה פרויקט הדגל בקדנציה של מנכ"לית הבנק, רוסק עמינח. היא כבר הציגה אותו ודיברה עליו לא אחת בחו"ל, ובלאומי פוזלים להתרחב באמצעותו מעבר לים ואולי אף לעשות איתו סוג של אקזיט. עם זאת, יסעור מודה שעדיין מוקדם מדי לדבר על כך. "נושא היציאה לחו"ל נמצא על הפרק", היא אומרת, "כרגע אנו מתרכזים בשוק המקומי, אך בהמשך ברור שיש לא מעט אפשרויות הנוגעות לשוק הבינלאומי".

לצד הרצון להיות חדשניים ולהביא ערך ללקוח, חשוב להבין את הרקע שגרם לרוסק עמינח לצאת לפרויקט הגרנדיוזי הזה. תחום הפינטק (סטארט-אפים בתחום הפיננסים) הולך וצובר תאוצה בעיקר ב-5 השנים האחרונות. אחרי שהטכנולוגיה שינתה את פניהן של תעשיות רבות דוגמת המוסיקה, הקמעונאות וגם התחבורה, היא מגיעה לענף הפיננסים. ומקרי עבר מלמדים שלא כל הגופים המסורתיים שורדים את המהפכה הטכנולוגית.

בתוך כך, צריך לזכור כי ענקיות טכנולוגיה דוגמת אפל, פייסבוק וגוגל פוזלות לענף הפיננסים, כך שאם הבנקים לא ייערכו כראוי ויידעו להציע את השירותים הנכונים והחדשניים ביותר - הם עלולים למצוא עצמם כצינור טכני בלבד השומר על הכסף, בעוד שכל הפעולות יבוצעו עבור הלקוח על ידי צד שלישי, שייהנה כמובן גם מההכנסות. התרחיש הזה מפחיד את ענף הבנקאות כולו, והדבר שבעיקר מפחיד הוא שלא ברור מהיכן בדיוק יגיע האיום.

- את לא חוששת שבסופו של דבר שעם כל ההשקעה שאתם עושים בפפר, שאחת מענקיות הטכנולוגיה כמו אמזון תיכנס לתחום הבנקאות ופשוט תחסל את הבנקים הקיימים?

"אני מאוד חוששת מתרחיש כזה. החשש הוא לא מהמקום של בנק לאומי, אלא מהמקום של אדם בעולם הזה שבו חברות ה-FAANG (פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס וגוגל - ע.א) משתלטות על העולם בעזרת פלטפורמה של דאטה אינסופית. אמזון מאיים כבר היום על מותגים שחיים מאות שנים, ובוודאי שאני חושבת שגם הבנקים הגדולים בעולם יתקשו להתמודד מולן. זה רק מחזק את כל התפיסה שלי לפיה צריך לפתח הרבה מאוד פלטפורמות ולדאוג כל הזמן להביא כמה שיותר ערך".

- אולי בעצם ההחלטה שלכם להשקיע כל-כך הרבה במותג חדש נועדה למנוע כניסה אפשרית של בנקים דיגיטליים נוספים לישראל שיגזלו לכם לקוחות?

"זה ממש, אבל ממש לא נכון. להיפך, אני מאמינה שפפר יפרוץ את הדרך לעוד בנקים דיגיטליים ויעזור להם לקום ולהצליח - ויש מקום לכולם. אנחנו עוזרים לשחקנים חדשים להיכנס כי אנחנו עושים בשבילם את תהליך חינוך השוק ויצירת הרגל ללקוחות לבנקאות שהיא כולה בטלפון הנייד. כמו כן, אנחנו חוסכים לגופים חדשים לא מעט עבודה מול הרגולטור. פפר פותח לגופים החדשים צירים בתחום הרגולציה, ומסיר חסמים שיאפשרו להם כניסה הרבה יותר קלה לשוק הישראלי".

כל הבנקים (בישראל ובעולם) מתמודדים בדרכים שונות עם המהפכה הדיגיטלית שמהווה איום, אך גם הזדמנות להתייעלות והפחתת עלויות ע"י מעבר לפעילות בערוצים הדיגיטליים. ההחלטה של לאומי להתמודד עם הסוגיה הזו באמצעות פיתוח של בנק חדש מאפס אינה טריוויאלית, בוודאי לא בישראל, אך גם בעולם.

אחד החיכוכים שמהלך כזה גורם הוא לא רק מול הפעילות המסורתית של הבנק, אלא גם מול העובדים, שרובם הגדול לא לוקח חלק בפיתוח מוצר שבסופו של דבר יהיה מתחרה לשירותים שהם מעניקים. יסעור לא חושבת שיש לעובדים מה לחשוש. "פפר הוא לא מוצר בלי עובדים. אין ספק שהעולם משתנה וגם תפקיד הבנקאי השתנה ב-5 השנים האחרונות. פפר הוא חלק מהשינוי, אבל הוא לא תחליף. תהליך השינוי בבנקאות יהיה איטי, מורכב, יש דרך ארוכה לעשות. לאומי דיגיטל ימשיך להתקדם במקביל, ולכן השאלה לא רלוונטית", היא אומרת.

"היום יותר ממחצית מהלקוחות שלנו בפפר בכלל לא מגיעים מבנק לאומי. המטרה היא לא להעביר לקוחות מלאומי לפפר, אלא להביא לגיוס לקוחות מכלל המערכת הבנקאית, ולכן לא צריכה להיות מתיחות בין הפעילויות", היא מוסיפה.

- האם פפר יחליף בסוף את פעילות הבנק המסורתית של לאומי?

"ממש לא. ללאומי יש מיליון וחצי לקוחות. גם כשלפפר יהיו חצי מיליון לקוחות שיבואו מכלל המערכת, ללאומי ימשיכו להיות מעל ל-1.3 מיליון לקוחות. פפר לא בא להחליף, אלא להשלים את לאומי לקהל מטרה רלוונטי. לאומי היא חברה שצריכה להתאים עצמה לעולם המשתנה ולעתיד. הוא קיים כבר 115 שנה, ואם אנחנו רוצים שיהיה קיים עוד 115 שנה - צריך לזרוע את הזרעים החדשים לאקלים החדש, שייפרחו בקרקע החדשה - והקרקע הזו מבוססת טכנולוגיה".

"הפופוליזם נגד הבנקים איבד כיוון"

יסעור סוגרת השנה עשור בקבוצת לאומי. לאחר שניהלה את משרד הפרסום פוגל-אוגלבי, היא הגיעה אל הבנק לתפקיד ראש מערך השיווק ע"י המנכ"לית לשעבר, גליה מאור, וכבר אז הובילה את מדיניות המיתוג של לאומי כבנק דיגיטלי. בהמשך מונתה למנכ"לית חברת כרטיסי האשראי של הבנק, לאומי קארד, ולאחר מכן הוחזרה לבנק עצמו לתפקיד ראש חטיבת הבנקאות ע"י רוסק עמינח, שנחשבת למקורבת אליה. לאחר שבבנק החליטו ללכת על הפרויקט של פפר, היא מונתה לפני כשנתיים לתפקיד חדש: ראש חטיבת הבנקאות הדיגיטלית האחראית גם על פפר וגם על הפעילות הדיגיטלי של לאומי עצמו.

ומה באשר לעתיד? נראה כי יסעור מיצתה את התפקידים בקבוצת לאומי והיא פוזלת בכלל לתחומים אחרים: "אני לא פוסלת שאפנה לתפקידים במגזר הציבורי, בעיקר במקומות שיכולים לתת ערך חברתי משמעותי", היא אומרת.

- למה במגזר הציבורי?

"אני חיה במדינה ואני מגדלת בה 3 ילדים. אני מודאגת מאוד מנושאים רבים - מעתיד הדמוקרטיה, האסטרטגיה, הערכים וההתמודדות עם האיומים שקיימים".

- זה נשמע שאת בדרך לפוליטיקה.

(צוחקת) "כרגע זה נראה מאוד רחוק".

- את מדברת על החברה והציבור, אבל היום את נמצאת במגזר הבנקאות שנחשב לשנוא למדי מבחינה ציבורית.

"זה לא שהבנקים מושלמים, זה לא שאין מה לשפר. עשו טעויות ויעשו גם בעתיד טעויות. עם זאת, אני חושבת שהפופוליזם שיש נגד הבנקים איבד כיוון ושליטה. המרחק מהמציאות גדול מאוד. אני אומרת את זה כחברת הנהלה בלאומי, ואני גאה בתפקיד הזה. ההתנהלות של הבנק מאוד רחוקה מהתפיסה בציבור.

"אני גאה להיות חלק ממערכת שעובדת מדי יום להוביל את הבנקאות למקומות שנותנים ערך ללקוח. בתחום שלי אני קמה כל בוקר ומחפשת את הדרכים הנוספות בהן הטכנולוגיה יכולה לתת ערך ללקוחות".

- איך הטכנולוגיה נותנת ערך ללקוח?

"אם פפר מתריע בפני הלקוח לא לפתוח פיקדון שהוא יקבל עליו ריבית נמוכה יותר מהריבית שהוא משלם על האוברדראפט, או אם פפר נותן התראה שהוא עומד לחרוג מהמסגרת - זה ערך ללקוח".

- אבל בסופו של דבר הלקוחות מסתכלים על המחיר ורואים את העמלות והריביות שמשקי הבית משלמים לבנקים, וזה חשוב להם יותר מאשר טיפים להתנהלות נכונה.

"יש מספיק מחקרים שפורסמו גם בתקשורת שמראים שהמחיר שמשלמים בישראל על בנקאות הוא מתחת לממוצע במדינות המפותחות, ולכן הטענה הזו היא חלק מהפופוליזם. זה ממש לא נכון שבנק ישראל והכנסת לחצו עלינו. אנחנו רואים חד-משמעית עלייה בשביעות הרצון של הלקוחות"

לתמר יסעור חשוב להדגיש כי פפר הוא לא התחום היחיד של לאומי בדיגיטל. "זה ממש לא נכון שאנחנו משקיעים רק בו. פפר הוא פלטפורמה חדשה שאין בה מגבלות ומאפשרת לנו לבנות מוצר חדש במלואו. עם זאת, זה לא כל מה שיש ללאומי להציע", היא אומרת.

יסעור מזכירה כי הבנק השיק באחרונה את פרויקט "ישראל il", שנועד להנגיש את תחום הדיגיטל לשכבות שונות באוכלוסייה באמצעות הדרכות, כנסים והרצאות שמלמדים ביצוע פעולות שונות בערוצים הדיגיטליים. "לרגע לא עזבנו את לאומי דיגיטל, לחצנו על דוושת הגז הכי חזק והשקנו את הפרויקט כדי להנגיש את הדיגיטל. יש לנו אלפי לקוחות מבוגרים שמודים לנו על הפרויקט", היא אומרת.

הפרויקט הזה מגיע אחרי כמה שנים של התייעלות אגרסיבית בבנקים בכלל ואצלכם בפרט. התייעלות שכללה סגירת סניפים והותירה לקוחות רבים חסרי אונים, מה שהביא ללחץ של הכנסת ובנק ישראל. זו לא הסיבה שיצאתם בפרויקט?

"זה ממש לא נכון שלחצו עלינו. זה ברור שבתקופה שיש כ"כ הרבה שינויים במקביל, אנשים מאמצים את הטכנולוגיה בקצב ובעומק שונה. בשורה התחתונה, אנחנו רואים חד-משמעית עלייה בשביעות הרצון של הלקוחות, בעיקר של לקוחות שלא השתמשו בערוצים הדיגיטליים ועברו אליהם לאחרונה".

- אבל אולי עשיתם את כל תהליך המעבר לדיגיטל בצורה חדה ומהירה מדי שלא מתאימה לחלק לא מבוטל מהלקוחות?

"לא עשינו שום פעולה לפני שמצאנו אלטרנטיבה ללקוחות. אני מאמינה שאם יש לך פתרון ואתה מאמין בדרך, צריך לבצע את המהלך בצורה נחושה וחזקה ומבלי לגמגם".

"צריך לרוץ קדימה בתחום הטכנולוגיה"

את מדגישה כמה חשוב ללאומי הנושא הדיגיטלי, אבל באחד התחומים החדשניים ביותר - מטבעות וירטואליים - אתם וגם בנקים אחרים נמצאים מאחור ולא מאפשרים ללקוחות לסחור בהם. למה?

"צריך לזכור שלפני כל החדשנות והטכנולוגיה, ה-די.אן.איי של בנק זה ניהול סיכונים. כמו שבתקופת הסאב-פריים לאומי לא נכנס לכל עולם ה-MBS (מכשירים פיננסים מורכבים שקרסו בזמן המשבר, ע.א) כך גם הפעם. אנו לא נכנסים לתחומים שלא ברורים בכל העולם. האתגר שלנו הוא להכיר את כל הפלטפורמות, להבין אותן לעומק ולחשוב איך אנחנו מתמודדים איתן. צריך לרוץ קדימה בתחום הטכנולוגיה, תוך כדי בלמים וניהול סיכונים ומבלי להיות מנותק מדרישות הרגולציה".

עוד כתבות

אדוארד פיליפ, ראש ממשלת צרפת / צילום: מתוך תוכנית אירוח בצרפת

ממשלת צרפת הציגה הרפורמה בפנסיות; השביתות במדינה נמשכות

רה"מ אדואר פיליפ הבהיר כי גיל הפרישה הרשמי במדינה ימשיך להיות 62, אך הממשלה תעודד תוכניות שונות כדי להעלות אותו ל-64 עד שנת 2027 ● עובדי מגזרים אחדים, הכוללים עבודה פיזית קשה, יוכלו לפרוש כבר בגיל 60

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

הפד הותיר את הריבית ללא שינוי על 1.75%-1.5%, בהתאם לתחזיות

יו"ר הפד פאוול לא הפתיע את השוק ומותיר את הריבית ללא שינוי ● תמכו בהחלטה נתונים חיוביים מצד הכלכלה האמריקאית ביום שישי האחרון, בהם תוספת משרות גבוהה מהצפוי ושיעור אבטלה נמוך של 3.5% בלבד

סקר הסקרים

סקר הסקרים: שעות ספורות לפיזור הכנסת, כחול לבן פותחת פער על הליכוד

הכנסת ה-22 צפויה להתפזר הלילה, ומדינת ישראל תלך לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר לקראת עוד מערכת בחירות סוערת

יואב בן יקר/ צילום: סיון פרג'

טלכלל השקיעה מיליון דולר תמורת 25% ממניות TechBuddy ישראל

חברת TechBuddy היא סטארט-אפ שבדי שמספק מומחי טכנולוגיה עבור אנשים שמתקשים בפתרון בעיות טכנולוגיות

מריוס נכט - תמר מצפי

החברות Verbal ו-Helthymize מתאחדות ומגייסות 9 מיליון דולר בהובלת קרן aMoon

החברות שפיתחו טכנולוגיות לאבחון מחלות על בסיס שינויים בקול האנושי ימוזגו לחברה אחת ששמה ייקרא Vocalis ● את הגיוס תוביל קרן הון הסיכון למדעי החיים aMoon בהובלת מריוס נכט

חיים צוף, מבעלי השליטה באקויטל / צילום: רוני שיצר

ערן לנדנר - בנה של היועצת שהתעשרה מגילוי הגז ב"תמר" - מונה למנכ"ל אקויטל

ערן לנדנר מונה השבוע לתפקיד המנכ"ל של חברת ההחזקות אקויטל ודירקטוריון החברה הבת, נפטא ● לנדנר יחליף בתפקידי המנכ"ל את ערן סער, שהתפטר לאחרונה לצורך מינוי כמנכ"ל החברות אי.די.בי ודיסקונט השקעות

חדוה בר/ צילום איל יצהר

חדוה בר: "הביג-טק ייכנסו לפיננסים בישראל וישנו את מערכת הבנקאות המקומית"

המפקחת על הבנקים הציגה בכנס של דלויט את חזונה לעתיד הבנקאות ולהשפעות הטכנולוגיה על הענף הפיננסי ● לדברי יו"רית רשות ני"ע ענת גואטה, התפיסה החדשה לגבי הטכנולוגיה והבנקאות "מאפשרת שיתופי פעולה בין בנקים מסורתיים לבין חברות פינטק וספקי תוכנה אחרים"

חוות כריית ביטקוין באיטליה/ צילום: רויטרס

חמישה אמריקאים חשודים בהונאת פונזי של 722 מיליון דולר שבה ניצלו את "העולם המורכב של מטבעות קריפטו"

אתמול דווח בארה"ב על מעצרם של שלושה ממפעילי רשת BitClub, שגייסה ממשקיעים מאות מיליוני דולרים, בהבטחה שהכספים יושקעו בפעילויות של כריית מטבעות קריפטו ● שני חשודים נוספים בפרשה טרם נעצרו

סיבוס חוברת ל-Wolt במלחמה מול תן ביס / צילומים: שלומי יוסף

התחרות על ארוחת הצהריים מעלה הילוך: סיבוס חוברת לוולט במלחמה מול תן ביס

ספקית שירותי ההסעדה סיבוס חוברת לאפליקציית משלוחי האוכל Wolt, כדי לחזק את כוחה בתחרות מול החברה החזקה בתחום - תן ביס, וכדי לקצר את זמן המשלוחים לחצי שעה בממוצע • בנוסף, ל"גלובס" נודע כי Wolt מרחיבה את שירותיה גם לראשל"צ ולפ"ת

תקשורת דור 5 - הדלק לכלכלה של העשור הבא / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

אם יתברר שמכרז הדור החמישי בסלולר ימנע מיזוגים בשוק, האם שווה לדחותו?

זו השאלה שצריכה להישאל ולהתברר, והיא לא נשאלת ● ברור למה משרד התקשורת רוצה להימנע מדחייה של המכרז ● בסוף האחריות לקדמה הטכנולוגית מוטלת עליו, וישראל במקום לא טוב

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 10 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 6 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

דורית בייניש / צילום: שלומי יוסף, גלובס

דורית ביניש: למנוע מימון מפלגות ממי שאוסר על נשים להתמודד

נשיאת בית המשפט העליון לשעבר אמרה הערב כי "מימון זה בעצם הכלי האפקטיבי ביותר שיש למדינה, אבל היא מתחזקת ומממנת אפליה במקום למנוע אותה"

יורש העצר הסעודי, מוחמד בין סלמאן / צילום: Reuters

על רקע הופעת בכורה מרשימה: האם הנפקת ארמקו תסייע להגשמת התוכניות של בין סלמאן?

מניית ענקית האנרגיה הסעודית זינקה ב-10% ביום המסחר הראשון שלה בבורסה המקומית של ריאד ● ההנפקה, הגדולה בהיסטוריה, אמורה לשמש בסיס לשינוי הכלכלי העצום שמבקש לחולל יורש העצר הסעודי והאיש החזק בממלכה, מוחמד בין סלמאן

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

קנביט במזכר עקרונות לשת"פ אסטרטגי עם חברת תרופות גרמנית

ההסכם כולל השקעה של 1.8 מיליון דולר לפי שווי של 350 מיליון שקל, פרמיה של 52% על מחיר השוק

ירון רצון, מנכ"ל וממייסדי קנביט / צילום: יחצ

בכירים לשעבר בקנביט במרכז חשדות הרשות לשימוש במידע פנים

רשות ניירות ערך חוקרת חשדות לעבירות של שימוש במידע פנים, במסגרתה נחקרו נושאי משרה בחברה בעבר ובהווה ● בין הנחקרים היו המנכ"ל לשעבר בשלד, ירון רצון, ושרון אדיב

מילון וובסטר    / צילום: shutterstock

מילת השנה של מילון וובסטר: "they" - כינוי לאנשים לא בינאריים מבחינה מגדרית

הכוונה לאנשים שלא מזהים את עצמם באופן מוחלט כזכר או כנקבה ● המושג "they" עבר שינוי רדיקלי בשנים האחרונות, והמילה עמדה במרכז של ויכוחים ושיחות תרבותיות באקדמיה, ברשתות החברתיות ובתרבות הפופולרית

אדם נוימן / צילום: שאטרסטוק

עמק הסיליקון מסתגל למציאות חדשה, באדיבות אדם נוימן

חברות רבות כמו אובר, WeWork ו-Juul היו בעבר הכוכבות של עמק הסיליקון, אך בשנה האחרונה שווי השוק שלהן צנח משמעותית, בהיקף שמגביר את אי הוודאות במגזר ההון סיכון לרמה שלא נראתה כבר שנים ● "היינו במסיבה פרועה כמה שנים, ופתאום מישהו כיבה את האור"

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

סופית: תאגיד השידור פורש מוועדת המדרוג; "מדידה מיושנת ולא מתאימה"

בתאגיד טוענים כי המדידה של ועדת המדרוג מיושנת ולא מתאימה לתאגיד הציבורי ● רוני ארן, מנכ"ל ועדת המדרוג: "הפרישה לא תפתור את נתוני הצפייה של כאן 11. הרעיון שגוף שידור ציבורי ידווח בעצמו על תוצאותיו לא קיים בשום מקום בעולם"

מתניהו אנגלמן / צילום: אתר המלג

בכירים במשרד המבקר עולים להתקפה: "דוח הגירעון נכתב ברוח המפקד"

לדברי הגורמים, היו במשרד חילוקי דעות בשאלה אם משרד האוצר כשל בהתנהלותו סביב הגירעון ואם הדוח צריך לכלול המלצות

זאב בילסקי בדיון על החוק לפיזור הכנסת / צילום: טל שניידר, גלובס

האם פיזור הכנסת יוביל לשיתוק בענף הבנייה?

לפי החוק, החל מהחודש הבא כל פרויקט בניה חייב לעבור דרך מכוני בקרה ● הבעיה: המכונים לא מוכנים לבדיקת מסה של פרויקטים ● יו"ר מטה הדיור זאב בילסקי הופיע הערב בוועדה שדנה בפיזור הכנסת בניסיון להעביר סעיף שדוחה את הצורך בהתקשרות עמם ● נכון לעכשיו ללא הצלחה