המאבק בין NVIDIA לאינטל: בינה מלאכותית תוצרת ישראל

תחום הבינה המלאכותית, שנחשב המפתח למימוש חזון הרכב האוטונומי, מציב את ישראל בחזית מלחמת הענקים הגלובלית בין אינטל ל-NVIDIA ■ NVIDIA רק לאחרונה הגבירה את פעילותה בארץ בתחום המו"פ ומנסה לצמצם פערי תחרות עם אינטל

ג'ון סנג הואנג  / צילום: יחצ
ג'ון סנג הואנג / צילום: יחצ

עתידו של ענף האוטו-טק הישראלי נמצא במוקד של ויכוח סוער: במחנה אחד נמצאים אלה הסבורים שעסקת אינטל-מובילאיי הייתה אירוע ייחודי וחד-פעמי ומהשיא הזה אפשר רק לרדת. "כל מה שקורה עכשיו אלה רעשי לוואי", הם אומרים, "התוצאה - שביטויה בגיוסים נמרצים, רכישות ו"סקאוטינג" של חברות בינלאומיות גדולות וכו' - היא בועה שעתידה להתכווץ".

למחנה האחר שייכים אלה הסבורים שאותה עסקה הייתה רק "קריאת השכמה", והיא עתידה להצמיח כאן תעשייה שלמה ועסקאות נוספות של מיליארדים. "בתעשיית הרכב ובתעשיות הנלוות רק מתחילים להבין כיום את הפוטנציאל ואת היצירתיות של כוח האדם הטכנולוגי בישראל, שאותה זיהו מזמן חברות רבות בתחומי ה-IT, הצבא והרפואה", אמר לנו השבוע איש היי-טק ותיק. "הון אנושי יצירתי הוא המשאב היקר ביותר כיום בתעשייה, וכדי להשיג יתרון תחרותי אתה חייב לפנות למקורות שלו, ולא משנה עד כמה קטנה ומוטרדת המדינה שבה הוא נמצא.

בנקודת הזמן הנוכחית, שבה תעשיית הרכב עוברת טלטלה, קשה להעריך לאן תוביל הדרך אבל אין ספק, ש"קריאת ההשכמה" של מובילאיי העירה ענקים מרבצם. ישראל וענף האוטו-טק הצעיר שלה הופכים כיום לזירת התגוששות של חברות מובילות בעולם מתחום האלקטרוניקה והמעבדים ובעצם הימים הללו נפתחת כאן חזית חדשה במאבק הגלובלי בין אינטל לבין NVIDIA על השליטה באספקת הרכיבים לרכב החכם העתידי. במוקד המאבק נמצאת טכנולוגיות הבינה המלאכותית (AI).

המפתח לרכב האוטונומי

המדור הזה עוסק ברכב ובעסקים, אבל אי-אפשר בלי קצת רקע על הטכנולוגיה. מבחינת רבים, נהיגה היא משימה אינטואיטיבית, כמעט אגבית. עוברים מבחן תיאוריה (מגוחך), לוקחים כמה שיעורי נהיגה, מקבלים מפתח ויוצאים לדרך. אבל בפועל, זו משימה שמאתגרת מאוד את היכולות הפיזיות והמנטליות של האדם. במשימות כמו זיהוי תמרורים, ניווט בשטח ותפעול ההגה והדוושות, המוח מטפל באופן בלתי מודע כמעט, אבל במקביל על הנהג להתייחס לאינספור מכשולים בלתי צפויים, תנאי הראות והדרך המשתנים, ובעיקר לחזות ולהגיב לתנועה סביבו, לזהות התנהגות לא שגרתית (ולעתים אגרסיבית) של נהגים אחרים, להעריך את מידת הסיכון ולהגיב עליה בצורה מיידית, לעתים מבעוד מועד. כל זה צריך להתבצע במהירויות תנועה, שהאבולוציה האנושית עוד לא הסתגלה אליה. עובדה: גם לא מעט נהגים מנוסים ומיומנים מגיעים למצבי תאונה.

כאשר מנסים להעביר את המשימה המורכבת והרגישה הזאת לשליטתם של מעבדים אלקטרוניים - וזו המהות של הרכב האוטונומי - מופיעים מכשולים עצומים, במיוחד לאור העובדה שבשנים הראשונות של הרכב האוטונומי הכבישים יהיו "מעורבים", כלומר יסעו בהן מכוניות "אנושיות" ואוטונומיות זו לצד זו.

אמנם לחלק ממשימות הנהיגה, כמו זיהוי מכשולים ומכוניות וקריאת נתוני דרך ותרגומם לתגובות בלימה, האצה והיגוי, יש היום פתרונות טכנולוגיים, וחלקם אפילו יעילים יותר מנהג אנושי (ע"ע מערכות בקרת שיוט אוטומטיות), אבל הניסיון "ללמד" את המוח האלקטרוני של הרכב האוטונומי לפתח "מודעות סביבתית" ולהגיב באופן עצמאי לאינספור תרחישי נהיגה משתנים על כבישים שבהם נעים נהגים אנושיים (כפי שיידרש בדרגות האוטונומיה 4 ו-5) - הוא כמעט חסר תוחלת בשיטות תכנות מקובלות. רק היקף המידע שמופק היום ממצלמות וחיישנים הוא עצום וניתוח שלו בזמן אמת דורש מעבדים בדרגה של מחשבי-על, עם אלגוריתמים שיכולים לזהות עצמאית תבניות ומצבים, לצבור ניסיון ו"ללמד את עצמם". במילים אחרות, "בינה מלאכותית".

הטכנולוגיה הזאת ניצבת כיום ב"שפיץ" של עולם ההיי-טק והיא משדרגת זה שנים תחומים יומיומיים כמו בנקאות והשקעות, רפואה, תעופה, טכנולוגיות צבאיות ומה לא. אבל בתחום הרכב לא מדובר בשדרוג אלא במפתח חיוני לעקיפת המחסום העצום של ניתוח נתוני הנהיגה ותגובה בזמן אמת. את מכשול החומרה יצרני האלקטרוניקה כבר צלחו, או לפחות צולחים, ובכלי הרכב מהדור האחרון מופיעים כיום מעבדי-על ממוזערים שמספקים את מהירות העיבוד הנדרשת. אבל האלגוריתמים הם כבר עניין מסובך הרבה יותר וישראל היא מרכז מומחיות עולמי בתחום, לא מעט בזכות הידע שנרכש ביחידות הפיתוח הצבאיות ובזכות הטכניון, שנמצא בצמרת העולמית בתחום הבינה המלאכותית.

אינטל ו-NVIDIA הן שתיים מהמתמודדות העולמיות המובילות בקרב על השליטה באלקטרוניקה העתידית של תעשיית הרכב (השחקנית המרכזית השלישית היא קוואלקום), ושתיהן מנסות לסגור כיום פערים תחרותיים זו מול זו בישראל. אינטל אמנם נמצאת כאן זה שנים רבות, מעסיקה אלפי עובדים, נהנית מהיכרות קרובה עם עולם האקדמיה ועם איכות כוח האדם המקומי, אבל בכל הנוגע לתחום הרכב הייתה לה "הצתה מאוחרת", שאפשרה לכמה מהמתחרות לצבור יתרון לא מבוטל בתחום פיתוח מעבדי נתונים ייעודיים לרכב ובינה המלאכותית.

את הפער היא סוגרת כיום במהירות באמצעות השקעת הענק במובילאיי, שפותחת בפניה "דלת כניסה אחורית", אבל רחבה מאוד, לחוזים בתעשיית הרכב. רכישת מובילאיי, שיש לה ניסיון וידע רב באלגוריתמים של בינה מלאכותית, היא מוקד שסביבו אמורה לצמוח בישראל תעשיית אוטו-טק רב-תחומית.

על גבול המדע הבדיוני

חברת NVIDIA מיצבה את עצמה בשנים האחרונות כ"כוח טבע" עולמי בתחום המעבדים לרכב חכם ובתחום הבינה מלאכותית וצברה בהם יתרון תחרותי לא מבוטל. מעבד העל לרכב שלה, שמכונה DRIVE PX, נהנה כיום מאימוץ מואץ בקרב עשרות יצרני רכב וספקי רכיבים בתעשייה, והשותפה המפורסמת ביותר היא טסלה. אבל הפעילות של NVIDIA בישראל הייתה עד כה בעצימות נמוכה והתבטאה בעיקר בהשקעה של כמה עשרות מיליוני דולרים בקומץ חברות סטארט-אפ.

כיום המצב הזה משתנה במהירות. בחודשים האחרונים הקימה החברה בארץ "כוח חלוץ" של כמה עשרות עובדי מחקר ופיתוח, בדגש על בינה מלאכותית, במטרה להתרחב למרכז מו"פ, שיעסיק מאות עובדים. לא רק תחום האוטו-טק על הכוונת, אבל אין ספק שעסקת אינטל-מובילאיי והשאיפות של אינטל להוביל בעולם הרכב היוותה זרז משמעותי לכניסתה לישראל.

עד כמה היא רצינית בנושא ממחיש כנס GTC של NVIDIA, שייתקיים בארץ ב-18 בחודש בנוכחות יו"ר החברה העולמית ובכיריה. הכנס כולו מוקדש לטכנולוגיית הבינה המלאכותית. אמנם חלק מההרצאות והדיונים יתמקדו בתחומים לא "אוטומוטיביים" כמו שימושים צבאיים ותעופתיים של הטכנולוגיה, ניהול ערים, הגנת סייבר ועוד, אבל המוקד הוא שימושי הבינה המלאכותית ברכב האוטונומי בדגש על מעבד ה-PX של החברה כבסיס לאקו-סיסטם העתידי.

הכוונות של NVIDIA ברורות, אבל מי שמביט ברשימת המרצים החיצוניים שהתגייסו לכנס וברשימת הנושאים, לא יכול שלא להשתאות נוכח העומק, התחכום והראייה לרחוק שאליו הגיע ענף האוטו-טק הישראלי בתוך שנים ספורות. כך, למשל, במרכז הפיתוח של ג'נרל מוטורס בהרצליה, שכמה מנציגיו ישתתפו בכנס, עובדים כיום על מה שנקרא "אינטראקציה בין אדם לרובוט" או HRI. הממשק האנושי של רובוטים נמצא עד לא מכבר על גבול המדע הבדיוני ובעתיד הוא יהיה חלק בלתי נפרד מההתייחסות לרכב אוטונומי כאל "רובוט". הכוונה היא לפתח שפת תפעול ותכנות, שתאפשר לנוסעים "לשוחח" עם הרכב בשפה טבעית ומובנת ומנגד תאפשר לרכב להבין ולהסתגל לנוסעים ספציפיים ולהעדפותיהם באמצעות למידת מכונה.

הרצאה אחרת (של חברת "ארגוס סקיוריטי") תעסוק בשימוש בבינה מלאכותית לצורך הגנת הרכב מפני חדירות נתונים, והופתענו לגלות גם הרצאה של נציג של יחידת הפיתוח בצה"ל, שמשתתפת בפרויקט של משרד התחבורה שבמסגרתו הוקם לאחרונה בארץ מסלול ניסויים לרכב אוטונומי. צה"ל, ש"תרם" במהלך השנים הרבה מאוד מהנדסים וידע לתעשיית ההיי-טק, מעוניין בידע חוזר מתעשיית האוטו-טק האזרחית לצורך פיתוחים צבאיים עתידיים, כמו רכב קרבי עם יכולות אוטונומיות מתקדמות. סוג של סגירת מעגל. ואלה רק כמה דוגמאות.

לחץ אדיר לרכישות

לצד ההיבט הטכנולוגי המרתק, ואולי גם הגאווה המקומית, אי-אפשר להתעלם מההשלכות העסקיות העתידיות של "ייבוא" המאבק הגלובלי בין אינטל, NVIDIA ושות' לתחומי האוטו-טק המקומי. מדובר בחברות IT ציבוריות עם שווי של מאות מיליארדי דולרים, שמשקיעים ואנליסטים עוקבים אחריהן בזכוכית מגדלת ותנועת המניות שלהן נגזרת לאחרונה, לא במעט, מהמהלכים התחרותיים שהן מבצעות בתחום האוטו-טק וה-AI. לפיכך, מופעל עליהן לחץ לא מבוטל להשקיע ולפתח את התחום באמצעות רכישות. הלחץ הזה, שמגובה בתזרימים של מיליארדים, מופנה הן לתחרות בגיוס כוח אדם בישראל והן לרכישת חברות ישראליות עצמאיות מהתחום ומתחומים נלווים, שמקבלות כיום הצעות מיזוג ורכישה שקשה יותר ויותר לסרב להן. וכל זה בלי שהזכרנו את חברות ה-IT הסיניות, שגם הן "חמות" כיום על תחום ה-AI.

ברשימת המועמדות ליהנות מקרן השפע נמצאות לא רק חברות ישראליות ידועות ומוכרות מתחום ה-AI האוטומוטיבי ובכלל, אלא גם כאלה שעד עכשיו כלל לא יצאו מהמצב ה"שקט" שלהן ולא נחשפו, אבל עשויות להגיח ישר מאלמוניות לכותרות העולמיות עם עסקאות ענק. כך או כך, יורשה לנו להמר, סטודנטים ומהנדסים לבינה מלאכותית ירוויחו כאן בשנים הבאות הרבה יותר מרופאים ועורכי דין. בהחלט כדאי להוסיף לרשימת השאיפות של האם היהודייה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988