בשורת הדור ה-5 בסלולר מגיעה מהסניף בישראל של קוואלקום

סמנכ"ל הטכנולוגיה אסף טובול וסמנכ"ל ההנדסה רונן שעשוע, שאחראים לטכנולוגיה, אומרים כי מדובר במהפכה שתשפיע על חוויית המשתמש ועל הסמארטפונים ■ המדינה הראשונה שתיהנה מהדור החמישי היא דרום קוריאה

אסף טובול  ורונן שעשוע/ צילום: איל יצהר
אסף טובול ורונן שעשוע/ צילום: איל יצהר

אסף טובול פותח את השיחה באמירה שאיננה משתמעת לשתי פנים: "הדור החמישי בסלולר הראשון, מבית קוואלקום, מפותח בישראל בהוד השרון ויושק ב-2019". אי אפשר לפספס את הגאווה שהוא חש על ההישג האדיר.

טובול, סמנכ"ל טכנולוגיות בקוואלקום ישראל, הוא ממייסדיה של חברת DesignArt מרעננה שנרכשה על ידי קוואלקום ב-2012. רונן שעשוע, סמנכ"ל הנדסה בחברה, עבד איתו ביחד, ושניהם ממשיכים לפתח את מה שהחלו ב-DesignArt, קרי פיתוחים ופתרונות מתקדמים לדורות הבאים בסלולר.

על קוואלקום לא צריך להרחיב את הדיבור. היא מפתחת מובילה בעולם של צ'יפים ומעבדים לרשתות ולמכשירים סלולריים, ומרכז הפיתוח שלה בהוד השרון מוביל את הטכנולוגיות הכי מתקדמות, המהווות את הדי.אן.איי של עולם הסלולר.

"קוואלקום מפתחת צ'יפים, והדור הראשון של הדור החמישי מפותח כאן", אומר טובול.

- תסביר.

"הדור החמישי זו מטרייה של טכנולוגיות שונות שמכסה הרבה תחומים. התחום הראשון והנפוץ הוא ה-IoT ((Internet of things - חיבור של הרבה מאוד התקנים לרשת, כמו מקררים, תאורה, פחי אשפה ומצלמות. זה פחות הפוקוס המיידי שלנו. אנחנו מתמקדים יותר בפיתוח היכולת להגיע לקצבי רוחב פס גבוהים מאוד עם השהיה נמוכה מאוד".

- מה זה אומר?

"קיבולות בערך פי 50 ממה שיש היום בדור הרביעי עם השהיות (הכוונה לזמן תגובה - ג"פ) קצרות בסדרי גודל לעומת מה שיש היום. זה בעצם מאפשר אינטראקטיביות מאוד דינמית עם הרשת.

"המשמעות היא שתהליכי עיבוד שהיום מתרחשים במכשיר, בעתיד יוכלו להתרחש בענן או ברשת. תהליכי העיבוד של השימוש באפליקציות לא יתרחשו במכשיר אלא בענן, אך בשל המהירות הגבוהה שמאפשר הדור החמישי, המשתמש לא יחוש כלל בהבדל וימשיך להרגיש שהעיבוד קורה בתוך המכשיר שלו. זה פותח הזדמנויות להרבה מאוד אפליקציות חדשות בעולמות המציאות הרבודה, למשל, שדורשת המון קיבולות, וכך גם בתחום המכונית האוטונומית".

- איזה עוד אפשרויות נפתחות בדור החמישי בסלולר?

"אפשר רק לדמיין את זה. מדובר ברבולוציה ולא באבולוציה. המכשיר הסלולרי ירוץ הרבה יותר מהר למשתמש, וחווייתית תרגיש אחרת לגמרי. זה אומר שגם מפעילים חדשים יוכלו להיכנס ולשחק במגרשים חדשים, כי אנחנו מדברים על תחומי תדרים חדשים לחלוטין שיופעלו בדור החמישי מעל תחום ה-6 ג'יגה הרץ, ובתחומים של 28-39 ג'יגה הרץ.

"יש לא מעט מפעילים בכל העולם שהספקטרום שלהם כבר נורא צפוף. כידוע תדרים שווים רוחב פס, שווים מהירות וביצועים טובים יותר".

- כלומר המפעילים יעברו להשתמש בתדרים שאנחנו לא מכירים היום?

"כתוצאה מזה שאתה זז לתדר הרבה יותר גבוה, פרוסות הספקטרום הרבה יותר גדולות והקיבולות גדלות בהתאם".

שעשוע: "בגלל שמדובר בתדר יותר גבוה, אז הטכנולוגיה משתנה ולובשת צורה של אלומה בין המכשיר לאתר. זה מאפשר למפעיל לספק שירותים ביעילות במקומות צפופים כמו אצטדיונים ושדות תעופה, למשל, ששם יש בעיה חמורה של הפרעות, ואז התדר הגבוה פועל כמו אלומה של קרן לייזר בין האתר למכשיר".

- הקיבולות יותר גדולות אבל המרחקים בין האתרים מתקצרים, וזה אומר יותר אתרים?

"נכון".

יותר אתרים, פחות קרינה

"ההתקן הסלולרי בדור החמישי יידרש להרבה יותר יכולת, כלומר מספר האנטנות שהמכשיר יכלול יוכפל", אומר טובול בתשובה לשאלה על שינויים של הדור החמישי שישפיעו על המכשיר הסלולרי עצמו. "אם היום יש ארבע אנטנות במכשיר מתקדם, במכשיר בדור החמישי יהיו שמונה אנטנות ובהמשך יותר".

- איך מכניסים את כל האנטנות לתוך מכשיר סלולרי?

"כשזזים לתדרים גבוהים יותר אורך הגל מצטמצם ואז מתפנה מקום. כלומר אנטנה שמשדרת בתחום נמוך תופסת יותר נפח ביחס ישיר לאנטנה בתדר הגבוה. אז בתדר גבוה אפשר לצופף יותר אנטנות וכך משפרים את הערוץ בקיבולת".

- איך המעבדים מתמודדים עם תוספת האנטנות במכשיר?

"מבחינה טכנולוגית אנחנו נלחמים לשפר את צריכת ההספק ומוצאים שיטות ומודמים חדשים שיודעים להתמודד עם ריבוי האנטנות ועדיין עם הספק נורא נמוך".

שעשוע: "זה מתחבר עם ריבוי האנטנות וגם עם הקצב המאוד גבוה. קוואלקום מפתחת גם את המעבדים. בהקשר הזה, החיבור בין העיבוד, הקצבים המאוד גבוהים והשמירה על צריכת הספק נמוכה מאוד - זה האתגר שלנו".

- מה החלק שלכם בפרויקט כמי שבאו מ-DesignArt?

טובול: "קוואלקום רכשה את החברה כי היא ראתה את התחום כאטרקטיבי מאוד. הפעילות פה התרחבה מאוד והצלחנו להביא לאתר כאן בישראל את הפיתוח הראשון של המודם לדור החמישי. אנחנו, עם הצוות והיכולות הגבוהות, הצלחנו לייצר את הדור הראשון של ההקדמה לדור החמישי".

שעשוע: "אפשר לקרוא לזה התקן שלפני הסטנדרט".

- כשאתה אומר "תקן מוקדם", אתה מתכוון להשקת הדור החמישי עוד לפני 2020, שזה המועד שגופי התקינה העולמיים מכוונים אליו.

"אנחנו עובדים על התקן המוקדם. אם היית מדבר איתי לפני שנה הייתי אומר לך שהדור החמישי ייפרס ב-2020 ואילך. היום אני אומר לך שהדור החמישי ייפרס ב-2019. למה? כי בשנה אחת קרתה האצה של כולם. גם המפעילים, גם יצרני הרשתות וגם מפתחי הטכנולוגיות, שזה אנחנו, האיצו את הפריסה. ורייזון וקוריאה טלקום דחפו את הפרה-סטנדרט. בעולם ראו את זה, וגופי התקינה לא היו מוכנים שמישהו יקדים אותם ולכן הזדרזו להשלים את התקן כמה שיותר מהר, ובעצם הקדימו אותו בשנה, ל-2019. למעשה פיצלו את התקינה לשניים, כאשר כל מה שקשור להאצת הקצבים והגלישה יוקדם בשנה, ובכל מה שקשור ליישומי IoT התקינה תושלם ב-2020".

- גם לכם היה אינטרס להקדים את התקינה?

טובול: "אנחנו כל הזמן מפתחים בקצב מאוד גבוה. זו דינמיות של סטארט-אפ ישראלי. הבאנו את הדינמיקה שלנו לקבוצה גדולה וקיצרנו את לוחות הזמנים משמעותית ממה שתוכנן במקור".

- ולמה התקינה בכל הקשור ל-IoT תעוכב?

שעשוע: "נראה שהדור הרביעי יטפל בכל הקשור ל-IoT. היישומים שם לא מחייבים את ההשהיה הנמוכה שמחויבת ביישומים בדור החמישי".

טובול: "ב-IoT הקפיצה תהיה במסיביות של ההתקנים שיחוברו לרשת. ב-2015 היו עשרה מיליארד התקנים, ב-2016 המספר גדל ל-12 מיליארד התקנים והוא רק ילך ויגדל. עם סדר גודל כזה רשתות דור רביעי מסוגלות להתמודד. הדור החמישי בעצם בא להתמודד עם שילוב של תחומים והתקנים מחוברים. תחשוב על תחנת בסיס שמחוברים אליה עשרות אלפי התקנים ממנורות רחוב, חיישנים, מצלמות ועוד, ולכן יש משמעויות טכנולוגיות להתמודדות במישור של התקינה".

- אמרתם שמדובר במהפכה.

טובול: "יש בזה משהו מאוד נכון. קודם כל, הוא מביא הרבה יותר ספקטרום למשחק. אז עכשיו, כשפותחים את ה-28 ג'יגה ואת ה-39 ג'יגה ויש שם המון ספקטרום, זה נותן המון אוויר לנשימה למפעילים. הדבר השני הוא ההשהיה הנמוכה שהזכרנו. כולם מדברים על קיבולת, אבל ההשהיה הנמוכה הוא מרכיב לא פחות חשוב - ומסובך באותה מידה".

- בעצם העתיד הלא רחוק נראה פה בארץ הרבה יותר אתרים קטנים. מה זה אומר מבחינתכם?

שעשוע: "זה עושה טוב, כי במקום אתר אחד גדול שישדר חזק יהיו הרבה תאים שמשדרים חלש. ברגע שיש לך תא כזה עם מודם בחדר, אז ההספקים יורדים ויש פחות קרינה בטלפון".

- נראה שלא יהיה פשוט לקדם מהלך כזה בישראל.

טובול: "גם כאן בארץ יש פתרונות כאלה, שילכו ויתגברו, של מודם שהוא בעצם תחנת סלולר מיניאטורית שיושבת בתוך הבית וגם מחוברת לאינטרנט. זה Wi-Fi וסלולר משולבים, ואת זה זיהינו כבר בדור הרביעי. זו תחנת בסיס קטנה שנותנת שירות בבית, וזה הצ'יפ שעשינו, שדחסנו בו תחנת בסיס שלמה".

זה יכול לשבת בבית, אבל גם על עמוד חשמל או על תחנת אוטובוס.

שעשוע: "כן. עם T-Mobile עבדנו בשיתוף פעולה, וזה מה שהם עשו. נתנו להם במתנה תחנת בסיס הביתה כדי לפתור את נושא הכיסוי, שהוא בעייתי בארה"ב. אז יש לך אינטרנט קווי ואתה מתחבר לרשת מאחור וכל ההפצה נעשית בתוך הבית".

- כלומר, יהיו מגוון אתרים קטנים?

טובול: "נכון. אחד הדגשים הכי גדולים זה תחנות בסיס ירוקות. למשל, למנוע מתחנת הבסיס לשדר סתם באמצע הלילה אם אין צורך. כל הטכנולוגיה הכניסה מאוד עמוק את כל הנושא של הספקים נמוכים וטכנולוגיות ירוקות".

- "חוויית המשתמש בישראל טובה"

כשמזכירים את שוק הסלולר בישראל, זו הפעם הראשונה בראיון שבה השניים נעים בחוסר נוחות, והתשובות קצת פחות קולחות בהתחלה.

- איך אתם, כמי שגרים כאן מצד אחד ומצד שני מפתחים את הטכנולוגיה הכי מתקדמת בסלולר, רואים את ישראל והשוק הסלולרי?

שעשוע: "זו שאלה קשה".

טובול: "בוא נסתפק ונאמר שאנחנו מנסים להציג חיבור יותר עמוק בין הפיתוח לבין ההולכה שלו לתוך השוק. בעבר עשינו ניסויי שדה עם מירס בתחום ה-WiMax, ואני חושב שצריך לעשות יותר תהליכים כאלה עם המפעילים כאן בארץ. אנחנו מדברים עם הרגולטור גם על ספקטרום".

שעשוע: "קוואלקום עושה את זה הרבה בארה"ב. היא הולכת ומדברת עם המפעילים ישירות, מבינה את הצרכים שלהם ואז מפתחת להם את הטכנולוגיה. פה בארץ פחות עושים את זה".

- זה קצת מוזר, לא? הרי מבחינת סמנכ"לי טכנולוגיות אצל המפעילים, אתם מוקדי ידע שאפשר להיעזר בהם.

שעשוע: "כאן בארץ אין לנו שיווק. כל הקבוצה עוסקת בפיתוח, ובחברה כמו קואלקום רוב השיווק הוא בחו"ל".

- ומול משרד התקשורת?

שעשוע: "היום פחות. הרוב נעשה בארה"ב ישירות מול המפעילים".

ישראל הייתה אחת הראשונות לאמץ את הטכנולוגיה של הדור השלישי, לעומת מה שקורה עם הדור הרביעי. אנחנו בבעיה גדולה?

שעשוע: "בין הדור השלישי לרביעי הייתה קפיצה משמעותית, כי זה מעבר לרשת מבוססת IP לעומת מיתוג מעגלי. זו קפיצה גדולה שגרמה לעלות מאוד גבוהה בתשתיות. בין הדור הרביעי לחמישי אין את זה, כי זה מבוסס על אותה טכנולוגיה, אז העלות של המפעילים אמורה להיות קטנה יותר כי הם לא יהיו חייבים להחליף את כל הרשת מאחור. כנראה שהמעבר יהיה חלק יותר".

- וכמי שמכירים את השוק האמריקאי היטב, איך זה כשאתם חווים את הרשתות בארה"ב לעומת ישראל?

"בארץ הרשתות מצוינות, אבל זה בגלל שאנחנו מדינה קטנה. כתוצאה מזה הכיסוי כאן הרבה יותר טוב מאשר בארה"ב. חוויית המשתמש כאן טובה יותר".

טובול: "המדינות המובילות בדור החמישי הן דרום קוריאה וארה"ב. דרום קוריאה היא דוגמה למדינה שפועלת בצורה מעניינת בין המפתחים לרשתות, וזה גם בא מלמעלה מהרשתות. ב-2018 יהיה שם דור חמישי - כלומר פרה-דור חמישי שייתן קצב של 5 ג'יגה ביט בשנייה למשתמש" (לשם השוואה - היום הקצבים האפקטיביים בישראל הם 40-50 מגה ביט בשנייה - ג"פ).

- אפקטיבית אנשים יקבלו קצב של 5 ג'יגה ב-2018? זה נשמע כמו מדע בדיוני.

שעשוע: "כן, בגלל שאין הפרעות והסיגנל לא מתפשט בתדרים הגבוהים, חוויית המשתמש שם תהיה אולטימטיבית. זה באמת שינוי מהותי. המטרה היא להגיע לכך שגולש סקי ירכיב על הקסדה שלו מצלמה ואתה תוכל לראות בשידור ישיר את הגלישה שלו. בלי דחיסה. זה יקרה באולימפיאדת החורף.

"היום אין מה לעשות עם מהירויות כאלה, אבל יש אספקט נוסף שצריך לקחת בחשבון והוא שצריכת הסוללה תרד".

- דווקא תרד?

"כן, כי את מה שתצטרך, תקבל מיידית. ואז אפשר יהיה לחלק להרבה משתמשים קצבים יותר גדולים ברגע שיזדקקו".

- בתור מפתחים, איך אתם חושבים שהחיים שלנו ישתנו?

טובול: "קצת קשה לנבא. אני חושב שיהיו התקנים חדשים. משקפי גוגל למיניהם שרק יהיו מחוברים לרשת, אבל כל העיבוד יקרה במקום אחר. אני מניח שיהיו איכויות הולכות וגדלות של מסכים, ותחום המציאות הרבודה ילך ויתרחב. הרכב האוטונומי יתפשט, כי המידע שהוא יאסוף משמעותי לניהול כל התעבורה במרחב. בנוסף, מבחינה אישית אנחנו מרגישים שאנחנו עושים כאן משהו מאוד מיוחד ושהייחודיות הטכנולוגית שלנו נשמרת גם בחברה גדולה. אנחנו קולטים המון אנשים. מרגישים גאווה ישראלית שזכינו במאמץ רב להביא את מרכז הכובד הטכנולוגי של עולם הסלולר, שיתבצע פה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988