אדריכלים ומדענים נעזרים בטכנולוגיות של נאס"א בחלל

יוסטון, יש לנו בעיה קלה במשרד: איזה סיכון טמון בחלונות אטומים, כיצד הצבע של נורות LED משפיע על הריכוז, ואיך כל זה קשור ל"מסע בין כוכבים"?

הקמפוס החדש של אפל / צילום: רויטרס
הקמפוס החדש של אפל / צילום: רויטרס

אם השתוקקתם אי-פעם לעבוד בחללית אנטרפרייז מ"מסע בין כוכבים", תוכלו למצוא נחמה בעובדה שלמבני המשרדים החדשים ביותר שקיימים בשוק יש הרבה יותר במשותף עם ספינת חלל משציפיתם.

זה לא רק הקמפוס החדש של אפל. במקביל למרכזיותה הגוברת של העבודה בחיינו, מתחילים המהנדסים, האדריכלים והמדענים לתפוס את מקום העבודה כמבנה סגור הרמטית שמנהל באופן פעיל את סביבתו הפנימית, ואף מצמצם את זיהום האוויר והסיכונים האחרים שמהווים את תג המחיר של עשיית עסקים ברבות מהערים הפוריות ביותר בעולם מהבחינה הכלכלית.

ערים גדולות כמו בייג'ינג, לוס אנג'לס, לונדון וניירובי סובלות דרך קבע מזיהום אוויר חמור, כך שהתושבים מקבלים התראה להישאר בבית. מבני משרדים בעלי חלונות חתומים הפכו כעת לנורמה, אבל זה עלול ליצור סיכונים אחרים לבריאות. למשל, תרכובות אורגניות נדיפות שנפלטות מרהיטים ומשטיחים מתמזגות עם דו-תחמוצת הפחמן שאותה אנו פולטים כשאנו נושפים אוויר, ויוצרות סביבה שעלולה להשרות בנו רצון לנמנם ושמקהה את חדות שכלנו.

המדענים מנסים זה עשרות שנים למצוא דרכים שיאפשרו לבני המין האנושי לשרוד פרקי זמן ממושכים בחלל, גם בטיסות סביב כדור הארץ וגם בטיסות למאדים. המדענים לוקחים בחשבון את רמות האור, הטמפרטורה, הלחות ועוד עשרות גורמים אחרים, כולל סגנונות עבודה. ההבדל הגדול בין המחקר הזה לבין מה שקורה על פני כדור הארץ הוא שאופטימיזציה של סביבת המשרד לא נועדה להבטיח הישרדות, אלא פריון עבודה - להפיק את המקסימום מכל עובד.

חיישנים סביבתיים כבר הפכו לזמינים באופן נרחב. איכות האוויר בתוך מבנים כבר אינה עניין למחקר אקדמי, אלא משהו שאותו יכולים מנהלי מבנים לנטר ולנהל.

בנג'מין קוט, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ הבריטית אנרג'ידק (EnergyDeck), העוסקת בניטור מבנים, מתמודד עם בעיות טיפוסיות למייסדי חברות סטארט-אפ בכל מקום: מימון, מורל ועובדים שהופכים למנומנמים לאחר ארוחת הצהריים. את הבעיה האחרונה, לפחות, הוא יכול לפתור, מכיוון שהוא בודק את הטכנולוגיה של עצמו במשרד בן 62 המ"ר שבו מצטופפים 15 עובדיו.

"בשתיים אחר הצהריים רמת דו-תחמוצת הפחמן במשרד היא משהו כמו 1,000 חלקיקים למיליון", אומר קוט. רמה זו גבוהה פי שתיים וחצי מהרמה הנוכחית של דו-תחמוצת הפחמן באטמוספירה של כדור הארץ.

על פי מחקר חדש שערכו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת סיראקוז ו-SUNY Upstate Medical University, רמה זו מספיק גבוהה כדי להפחית ב-15% את ביצועיהם הקוגניטיביים של עובדי ידע.

במשרדים רבים נוצרות רמות גבוהות יותר של דו תחמוצת הפחמן, אך המקומות הבעייתיים ביותר הם חדרי הישיבות, שבהם עשויה רמת דו תחמוצת הפחמן להגיע ל-3,000 חלקיקים למיליון.

מהנדסים ואדריכלים בוחנים אמצעים אחרים להתמודדות עם איכות הסביבה בתוך בנייני משרדים. הטמפרטורה, הלחות, האור - אפילו הרעש והריחות - ניתנים לניטור באמצעות מגון רחב של חיישנים זולים, לדברי ארג'ון קאיקר מחברת Zaha Hadid Architects (ZHA) בלונדון.

ZHA, המנהלת 36 פרויקטים ב-21 מדינות, הקימה מעבדה במשרדיה במרכז לונדון, שבה נעשה שימוש בחיישנים כדי ליצור זרם נתונים ולבדוק את המתאם שלו לרמות הפריון ושביעות הרצון שעליהן מדווחים העובדים.

לדברי קאיקר, בעבר נהגו האדריכלים לעצב בניינים על בסיס החוויה האישית של עצמם, שהגבילה את עיצוביהם. "כיום, באמצעות החיישנים, אנחנו יכולים לראות מה כן עובד טוב ומה לא", אמר קאיקר.

התוצאה מכונה "עיצוב מבוסס-ראיות", לדברי יודית סטנטון, מייסדת ומנכ"לית OpenSensors.il, המספקת טכנולוגיה למעבדת הבדיקות של ZHA.

בנוסף לאיכות האוויר, גילה המחקר כי גם לטמפרטורה לא נכונה במשרד עלולות להיות השלכות על פריון העבודה. כמה משרדים החלו להשתמש בטכנולוגיה חדשה ליצירת "בועות תרמיות" מותאמות אישית לכל עובד.

באשר לאור, לא מדובר רק ברמה מספקת של תאורה, אלא גם בסוג האור המתאים. נוף נחמד מהחלון מגביר את הפריון, וחשיפה לאור יום משפרת את תחושת האושר, על פי מחקר של Northwestern Medicine ואוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין. אם יש מחסור בנוף ובאור שמש, אז יש חלופות. שינוי "טמפרטורות" הצבע של נורות LED משרדיות מצהוב לכחול עשוי לשפר את יכולת הריכוז של העובדים.

מחקר ראשוני

במובנים רבים עדיין מדובר במחקר ראשוני, לדברי בן ווייבר, מייסד ומנכ"ל Humanyze, חברה מבוסטון שמשתמשת בחיישנים לבישים כדי לאמוד את פריון העובדים.

זיהוי רמת המתאם בין שינויים סביבתיים לבין שינויים בפריון עשוי להיות משימה קשה, לדברי ווייבר. עם זאת, סטנדרטי הבניה החדשים ומבוססי המחקר מספקים יתרונות שבהם משתמשים בעלי מבנים להשכרה המבקשים לבדל את המבנים שלהם, וגם החברות-הדיירות באותם המבנים שמבקשות למשוך את העובדים המוכשרים ביותר, לדברי ליסון מדהרסט, מנכ"ל 360 Workplace, המספקת ייעוץ בסוגיות מקום העבודה.

בסין, למשל, קיימת תקינת בניה שנחוצה לאישור השימוש במבנה, ומכונה Reset Standard, שמתמקדת באיכות האוויר, ומאפשרת לעובדים ולמעסיקים לדווח בזמן אמת עד כמה ראוי לנשימה האוויר בתוך המבנה. תקינת The Well Building, שהומצאה בארה"ב, מתייחסת לאיכות האוויר, המים והאור בתוך המבנה, וכן לרמת הרעש, הטמפרטורה ואפילו לזמינות המזון הבריא ומתקני כושר.

תקינה זו מבוססת על תקינת המבנים הירוקים כמו Leadership in energy and Environmental Design (LEED), ששולבה בכמה ערים. עיריית בולטימור, למשל, דורשת שכל המבנים החדשים יעמדו בקוד הבניה הירוקה הבינלאומי.

הערים עדיין לא דורשות עמידה בתקינה כמו Well Building Standard, אך ייתכן שבסופו של דבר הן יעשו זאת מכיוון שמספר גדל והולך של חברות בניה מאמצות תקינה זו.

במרכז לונדון בינתיים ניצב קוט בפני בעיה. השכונה הטרנדית שבה נמצא משרדו, שידועה בכינוי Silicon Roundabout, סובלת מזיהום אוויר חמור. אם פותחים חלונות כדי להיפטר מהצטברות דו תחמוצת הפחמן בשעות אחר הצהריים, חודרת למשרדים כמות גדולה של ערפיח רעיל.

לדבריו, הפתרון הוא מערכת חימום, אוורור ומיזוג (HVAC) שמגיבה באופן דינמי גם לרמות דו תחמוצת הפחמן וגם לרמות החלקיקים הנישאים באוויר, ומזרימה פנימה אוויר נקי במקביל לסינון מזהמים. מערכת זו דומה מאוד למערכות הזרמת האוויר שבהן משתמשת נאס"א - בספינות חלל.

הפרמטרים שמשפיעים על פריון העובדים
 הפרמטרים שמשפיעים על פריון העובדים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988