הנקראות ביותר

נגב קרמיקה היא עוד תמרור אזהרה

עקשנותו של בנק ישראל להילחם במלחמת המטבעות פשוט בלתי נתפסת

ירוחם / צילום: איל יצהר
ירוחם / צילום: איל יצהר

אני רק שאלה: אילו היה השקל נסחר סביב רמת שיווי המשקל שלו - 3.80 שקלים לדולר ו-4.4 שקלים לאירו, האם זה היה מציל את נגב קרמיקה ? התשובה אינה ברורה אולם אין ספק כי כדאיות הייצור הייתה עולה משמעותית ומשקל היבוא היה פוחת. כמו נגב קרמיקה כך גם מפעלים רבים בישראל, סובלים קשות מיבוא זול עקב עוצמתו המופרזת של השקל. כדאיות היצוא פוחתת גם היא עקב העלויות הגבוהות ביחס לייצור במדינות אחרות וניתן לראות זרם הולך וגובר של מפעלים שמעתיקים את הייצור מישראל לחו"ל.

את הסכנה הברורה לתעשייה זיהה הנגיד הקודם סטנלי פישר. בהחלטה אמיצה משנת 2008 החליט פישר להתמודד במלחמת המטבעות, תוך שהוא שם את היצוא והתעשייה בראש סדר העדיפויות כמחולל הצמיחה החשוב ביותר בישראל. מחליפתו קרנית פלוג המשיכה באותה המדיניות ואף החריפה לאחרונה את הרטוריקה, החרפה שבאה לידי ביטוי במילים אך לא במעשים.

פלוג ואנשיה טועים כבר שנתיים ויותר בהבנת השינויים שחלו במלחמת המטבעות ואת תוצאות התחזקות השקל משלם המשק כולו. מבט קצר לעבר גרף המסחר והמחזורים בערב שמחת תורה מספר את הסיפור כולו. בשעות הבוקר התערב בנק ישראל שחזר סוף סוף מפגרת הקיץ (בוקר טוב בנק ישראל) על מנת להחזיר את הדולר מעל רמת 3.5 שקלים. הדולר טיפס לרמת 3.51 שקלים מבלי להיתקל בהתנגדות ממשית. השחקנים חיכו בסבלנות לסגירת חדרי העסקות בשעה אחת וחיש מהר דאגו להחזיר את השערים לרמות שהיו לפני ההתערבות ואף מעבר לכך. ניתן לראות בגרף את צורת הפעמון המושלמת כשמשמאל העלייה בעקבות התערבות בנק ישראל ומימין הירידה הסימטרית. הגרף השני מספר את כל הסיפור. שימו לב למחזורי המסחר כפי שמשתקפים בעמודות. התערבות בנק ישראל מתאפיינת במחזורים גבוהים. הירידה לעומת זאת מתרחשת תוך מחזורי מסחר נמוכים במיוחד, אפילו אפסיים.

תופעה זו חוזרת על עצמה פעם אחר פעם אבל בבנק ישראל מעדיפים לגלגל עיניים לשמיים ולומר לתעשיינים האומללים - אנחנו כאן. למרות שבנק ישראל נכשל לחלוטין כבר למעלה משנתיים באחת המשימות המוגדרות שלו, אף אחד בבנק אינו שואל את עצמו מה קרה? האם משהו השתנה? האם אנחנו צריכים לפעות בצורה שונה? חבל.

והאוצר? הוא ייתן לבנק ישראל להתבוסס בבוץ ולא ינקוף אצבע. כחלון יכול להמשיך לחייך כי מה זה נגב קרמיקה לעומת תיקון חיובי בתחזית הצמיחה של ישראל אותו סיפקה קרן המטבע. הריעו, הצמיחה בישראל תהיה השנה 3.1%. כלכלני קרן המטבע ניזונים מהשטויות שמאכילים אותם כלכלני האוצר ובנק ישראל. הדולר אינו פקטור בתחזיותיהם. הצמיחה בפועל ירדה ל-2.4% אבל למה להתבסס על עובדות כשאפשר להעריך הערכות שאין להן שום אחיזה במציאות? אשרי המאמין והלוואי שאני טועה אבל כפי שהדברים נראים כעת אנחנו מתקרבים מהר יותר לצמיחה של 2% שמשמעותה צמיחה מאופסת, מאשר לצמיחה של 3.1%.

ובחזרה לשאלה הראשונה: כמה מפעלים עוד צריכים להיסגר וכמה יצואנים ייאלצו להעביר קווים לחו"ל על מנת לשרוד עד שבאוצר ובבנק ישראל ישכילו להבין שהמלחמה היא בראש ובראשונה בשער החליפין. החזרת השקל לרמת שיווי המשקל שלו תעלה למשק הרבה פחות מכול פתרון אחר ותביא לתוצאות מהירות שיתרמו להאצת הצמיחה במשק.

יוסי פרנק - יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים. אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי.

*** החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988