הנקראות ביותר

גיבורי ההיי-טק מאבדים גובה: הרומן עם עמק הסיליקון הסתיים?

האם סיפור האהבה בין הציבור לבין עמק הסיליקון הסתיים, ומה זה אומר על היזמים בשדרות רוטשילד?

הסדרה Silicon Valley. "הפכת מגיבור לפושע" / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הסדרה Silicon Valley. "הפכת מגיבור לפושע" / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מאמרים שהתפרסמו לאחרונה בארצות-הברית מלמדים על מגמה מדאיגה למדי: עמק הסיליקון, פאר היצירה של היזמות והחדשנות, מוקד העלייה לרגל של יזמים, אנשי היי-טק ומשקיעים מכל רחבי העולם, מאבד בשנים האחרונות משהו מהזוהר הבוהק שלו. המגזין Fast Company פרסם מאמר תחת הכותרת "מדוע הסתיים כנראה סיפור האהבה בין הציבור לבין עמק הסיליקון?". המאמר מתאר את הפגיעה הקשה בתדמית של סיליקון וואלי ומעריך שזו איננה שריטה קלה שתתוקן במהרה. כמו שקרה לתעשיות אחרות בארצות-הברית - המדיה, עריכת הדין וכמובן הפיננסים, כך גם יקרה לתעשיית החדשנות, על פי הכותבים.

הסיבות לירידה בפופולריות של גיבורי עמק הסיליקון, על פי המאמר, הן הניתוק והפערים הגדלים במהירות רבה בין המתעשרים הצעירים לבין שאר האוכלוסייה באמריקה, התרבות הכוחנית ובמקרים רבים דורסנית שהתפתחה בחברות ההיי-טק הענקיות שצמחו בעמק הסיליקון בעשור האחרון, השחצנות והיהירות הבלתי מרוסנות של כל-כך הרבה אנשים שהקימו חברות מפסידות החיות על חשבון הכסף הגדול שמוזרם אליהן על ידי משקיעים תאבי בצע, אורח החיים הראוותני והמוחצן של מי שזכו ליהנות מפירות האקזיטים, פרשיות ההטרדות המיניות שנתפשות כחלק מהתרבות הקלוקלת בתעשייה הזו, שנראתה כל-כך תמימה במשך כל-כך הרבה שנים, ולבסוף - העובדה שחברות כמו פייסבוק, גוגל ואחרות הסבו מבטן הצידה כשמפרסמים גזעניים שילמו להם בעין יפה על מנת להשתמש בפלטפורמה שלהן לצורך פרסום של תכני שנאה והסתה.

בנוסף לכל אלה, הגלובליזציה והקידמה, שניזונות מהחדשנות המגיעה מעמק הסיליקון, מאיימות על מיליוני מקומות עבודה באמריקה וגורמות לרגשות דאגה עמוקה אצל כל אותם מיליוני אנשים שמצד אחד רחוקים מאוד מאורח החיים הנוצץ של מתעשרי הוואלי ומצד שני מאוימים כלכלית על ידי אותם אנשים בדיוק.

המגזין המקוון טקרנאצ' פרסם החודש מכתב לעמק הסיליקון שבראשו הכותרת: "סיליקון וואלי היקר: אמריקה הפסיקה לאהוב אותך". גם במאמר הזה הובעה ביקורת קשה על ההתנכרות של מתעשרי עמק הסיליקון לעולם שמחוצה לו, על תרבות הכוחנות ותאוות הבצע ועל החוסר המשווע בהזדמנויות שוות למי שאינם מקורבים למועדונים הסגורים של גיבורי הוואלי. "למקרה שלא שמת לב", כותב המכתב לנמענו - עמק הסיליקון, "אתה הפכת מגיבור לפושע. אתה יקר מדי ואקסקלוסיבי מדי עבור שאר העולם. הגראז'ים שהעניקו לנו את HP ואת גוגל עולים עכשיו מיליוני דולרים. אתה הפכת מסמל לבדיחה. סדרת הטלוויזיה הנושאת את שמך ("Silicon Valley" של HBO - י.ש.) היא בעצם סאטירה אמיתית על החיים".

טקראנצ' מעלה סדרה של הצעות לשיפור המצב ומסכם בהצהרה: "סיליקון וואלי, יש עדיין זמן לשקם את התדמית שלך כגורם חיובי באמריקה ובעולם. רק אל תחכה עד שיהיה מאוחר מדי".

מה קורה אצלנו?

ומה אצלנו? כיצד נתפשים בציבור הרחב אלפי הצעירות והצעירים, יזמי היי-טק הישראלי השוטפים בימים אלה את שדרות רוטשילד בתל-אביב? אלה המתכנסים להם בסלונים הקטנים או במטבח ביתם, או בבתי הקפה הפרושים לאורך השדרה וממציאים ביחד את הדבר הגדול הבא שיהפוך בעוד שנה שנתיים לחברת היי-טק צעירה ומבטיחה ובעוד שש או שבע שנים לאקזיט המדובר של אותה שנה? האם מחוץ לבועת ההיי-טק החמימה והמפנקת, מסתכלים אזרחי ישראל פנימה - אל תוך הבועה, בפירגון ובהערכה? או שאולי הציבור הישראלי מתחיל לפתח את אותם רגשות מעורבים כלפי מרכזי החדשנות והקידמה וכלפי כל מי שביחד הפכו אותנו לכל-כך ראויים לתואר "אומת הסטארט-אפ"?

בהיעדר מחקר מדעי מסודר או סקרים תקופתיים שיטתיים, קשה להעריך מה באמת חושב הציבור בישראל על העושים במלאכת ההיי-טק והחדשנות וכמובן גם קשה לדעת האם חל פיחות או שיפור במעמדם בעיני הציבור בשנים האחרונות. ניתן לומר בזהירות הראויה, שההיי-טק הישראלי נתפש עדיין בעיני הציבור בישראל כקטר המניע של הכלכלה וכשגריר מצוין של מדינת ישראל, המייצג אותה נאמנה בכל רחבי העולם.

המבקרים הרבים מחו"ל שבאים לכאן ללמוד את סודות היזמות והחדשנות מעידים בסקרנותם המקצועית בכל פעם מחדש על התפישה האוהדת של ההיי-טק הישראלי בעיני הצופים בו מבחוץ. והשימוש התכוף של פוליטיקאים בהיי-טק הישראלי כדוגמה חיובית לעשייתם רבת החשיבות מלמד אף הוא על התפישה החיובית שלו בקרב קהל הבוחרים הישראלי. אבל, כמו שקרה לעמק הסיליקון וגם ליזמי ההיי-טק האמריקאי בשנים האחרונות, גם כאן, אצלנו, יכול לבוא השינוי.

ואם יורשה לי לנחש, השינוי הזה עלול להגיע מתחושת הניכור והניתוק של היושבים בתוך בועת ההיי-טק הישראלית ממה שקורה מחוצה לה. הפערים החברתיים ההולכים וגדלים, העובדה המצערת שהרוב המוחלט של יזמי ההיי-טק הישראלי איננו מגיע מהפריפריה הגיאוגרפית או החברתית של המדינה, התחושה ההולכת ומתפשטת שאין באמת הזדמנות שווה בישראל - לא בקבלה ליחידות הטכנולוגיה של צה"ל, לא בהצטרפות לחברות הסטארט-אפ הכי חמות של שדרות רוטשילד ולא במועדון הסגור של המשקיעים בחברות הללו - התחושה הזו אולי איננה מעוגנת בעובדות חד משמעיות, אבל אין ספק שהיא קיימת ואף באה לידי ביטוי בשיח הציבורי, שהולך ונעשה קולני יותר בשנים האחרונות. ומי שלא משתדל מאוד, יתקשה לשמוע את השיח הזה מבעד לחלונות האטומים והממוזגים היטב בהרצליה פיתוח, ברמת החייל או בחללי העבודה המשותפים והמפנקים כל-כך הפזורים ברחבי תל-אביב. כי הרחש החדשני והכל-כך מחמם את הלב העולה מכל המקומות הבאמת מצוינים האלה, שם עמלים מיטב המוחות של ההיי-טק הישראלי על מיזמים פורצי גבולות, הרחש הזה מקשה לשמוע את מה שקורה אי שם בחוץ. הוא לא נותן לקולות המפוטרים מירוחם לחדור פנימה, הוא לא מאפשר לשמוע את מחאת הנכים, הוא איננו מאפשר להבחין נכון במצוקתם של אלפי צעירים שאין להם משכורת היי-טק של עשרים וחמישה אלף שקל פלוס רכב צמוד ותנאים מפנקים, שמתקשים לגמור את החודש ושאין להם סיכוי לרכוש לעצמם דירה צנועה בעתיד הנראה לעין.

לתת הזדמנות שווה

האם יש פתרון לתיאור המצב הזה? האם יש בכלל צורך שיזמי ההיי-טק הישראלי יתנו את דעתם לתדמיתם ולתפישה הציבורית לגבי עשייתם, בעוד הם עסוקים כל-כך ועובדים כל-כך קשה על בניית המיזמים שלהם? התשובה היא בהחלט כן. כי אווירה ציבורית עוינת, כמו זו ההולכת ומתפתחת בארצות-הברית כלפי עמק הסיליקון, עלולה להפוך מהר מאוד לשיטפון קשה שתוצאותיו עלולות להיות מרחיקות לכת. והתוצאות של שיטפון שכזה עלולות לבוא לידי ביטוי בירידה בהקצאת משאבים כספיים לעידוד ההיי-טק והיזמות, להקטנת מספר הפונים למקצועות ההיי-טק, להתנכרות של אותם אנשי ציבור הממהרים היום לחבק, לאמץ, ללטף וגם להקצות משאבים משמעותיים לעידוד העשייה בהיי-טק ובסופו של דבר להידרדרות למחוזות לא רצויים. ולכן, בהחלט חשוב וגם רצוי שיושבי הבועה יתבוננו מדי פעם החוצה, כחלק משיגרת החיים שלהם בעולם המפנק שבתוכה. חשוב לשים לב למי שלא זכו להצטרף למועדון וחובה גם לעשות כדי לתת הזדמנות שווה, כדי לעודד את הרחבת המעגל, כדי להכניס כמה שיותר אנשים פנימה. לא רק כי זה הדבר הנכון לעשות, אלא גם כי זה הכרחי כדי לשמר את סביבת ההיי-טק המצליח והמפנק הזה עוד להרבה מאוד שנים. ומוטב לעשות עכשיו, כי עדיין לא מאוחר מדי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988