הפסיקה האחרונה של נאור: תותר פתיחת עסקים בת"א בשבת

ברוב של 5 שופטים נגד דעתם החולקת של השופטים סולברג והנדל, דחה היום בג"ץ את עתירת התאחדות הסוחרים והעצמאים נגד התרת פתיחת מרכולים ובתי קפה בת"א בשבת

מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון (צילום: איל יצהר)
מרים נאור, נשיאת בית המשפט העליון (צילום: איל יצהר)

תל-אביב תמשיך להיות "עיר בלי הפסקה" גם בשבתות. ברוב של 5 שופטים נגד דעתם החולקת של השופטים נעם סולברג וניל הנדל, דחה היום (ה') בג"ץ את עתירת התאחדות הסוחרים והעצמאים נגד חוק העזר העירוני שמתיר פתיחת מרכולים ובתי קפה בתל-אביב בשבת.

המדובר באחד משני פסקי הדין האחרונים של נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, שפורשת היום הגמלאות (השני עסק בחייל שהורשע בשימוש בסמים). נאור כתבה את חוות הדעת המרכזית המצדדת כאמור בהמשך פתיחת העסקים בשבת והקריאה את עיקריה מעל במת הנשיאות בפתיחת טקס הפרידה ממנה. השופטת אסתר חיות, שמונתה היום לנשיאת העליון במקום נאור, תמכה בעמדתה של נאור. בסיום דבריה, הדגישה הנשיאה נאור כי הכרעתה אינה מבקשת לבטא השקפה "חילונית" או "דתית", אלא משקפת את פרשנותו הנכונה של החוק לפי מיטב הכרתה.

המדובר בהכרעה בהליך של דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים לאחר שבפסק הדין המקורי שניתן בחודש אפריל האחרון כבר קבעו נאור, חיות ודפנה ברק-ארז, שעיריית תל-אביב רשאית לפתוח מרכולים בשבת - בעיקר במספר מתחמים מוגדרים, וכן חנויות מזון ובתי קפה.

התאחדות הסוחרים ביקשה לקיים דיון נוסף בעתירה וטענה, בין היתר, כי החלטת העירייה עומדת בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה המחייב מתן חופש ומנוחה לעובדים בשבתות. המדינה סברה שיש מקום לדיון רק בשאלת היחס בין חוקי העזר העירוניים לבין חוק שעות עבודה ומנוחה, ואילו השר אריה דרעי ביקש אף הוא לקיים דיון נוסף. דרעי הביע חשש שמתן היתר לעסקים לפעול בשבת תביא ל"פגיעה גורפת במראית השבת וצביונה ברמה הלאומית". בחודש יולי קיבל המשנה לנשיאה דאז, אליקים רובינשטיין, את הבקשה לקיים דיון נוסף בסוגיה והיום, כאמור, התקבל פסק הדין.

נאור קבעה כי אין בעמדת שר הפנים, דרעי, המתנגד לפתיחת העסקים בשבת כדי להשליך על תוקפו של התיקון לחוק העזר העירוני שמאפשר את פתיחת העסקים. לדברי נאור, עמדת שר הפנים "אינה סבירה. זאת, מפני שלא ניתן משקל הולם לשיקול בדבר מעמדה הייחודי-האוטונומי של העירייה, שהוא העיקרון הבסיסי של המינהל המקומי".

לדברי נאור, "אין להפוך את היוצרות - הסמכות לערוך את ההכרעה הערכית במסגרת חוקי העזר נתונה לעירייה, ולא לשר הפנים. החלטת שר הפנים נועדה לפקח על חוקיות החלטתה של העירייה, אך לא להחליף את שיקול דעתה". לגישת הנשיאה נאור, "עמדה גורפת (כפי שהביע שר הפנים. ח',מ') ממנה נעדר איזון המשקף את צביונה של העיר, את ייחודם של אזורים שונים בה ואת המרחקים ביניהם היא בלתי סבירה".

נאור הוסיפה וקבעה שהחוק הקנה במפורש סמכות לרשויות המקומיות בישראל להסדיר בחוקי העזר את פתיחתם וסגירתם של עסקים בתחומן בשבת. לפי פסה"ד, הדברים עולים מלשונו הברורה של החוק, המסמיכה "להסדיר פתיחתם וסגירתם של חנויות ובתי מלאכה" "לגבי ימי המנוחה, בהתחשב בטעמים שבמסורת דתית".

בנוסף דחתה הנשיאה נאור את הטענה כי חוק שעות עבודה ומנוחה (המאפשר כאמור מנוחה לעובדים בשבת) אוסר על פתיחת עסקים בשבת, ועל כן לא ניתן להתיר את פתיחתם בהתאם להוראת חוק העזר של תל-אביב. לדברי נאור, "חוק שעות עבודה ומנוחה אינו משמיע איסור גורף על פתיחת עסקים בשבת. פרשנות זו עולה מלשונו של החוק ומתכליתו, ומתחייבת גם לנוכח אופיו הפלילי של החוק ולנוכח פגיעתו בזכות החוקתית לחופש העיסוק; פרשנות זו מתיישבת גם עם ההלכה הפסוקה בעניין חוק שעות עבודה ומנוחה, שקבעה כי אין בו הוראה כללית בעניין סגירת מקומות בימי המנוחה, ועם הפרשנות הנוהגת על ידי הרשות המינהלית המוסמכת מזה עשרות שנים".

נאור לא התעלמה מכך שבהתרת פעילות העסקים בשבת יש פגיעה בזכויות הסוחרים ואף בזכויותיהם של אחרים. "הפגיעה בהקשר זה נובעת הן מפתיחת עסקים מסחריים בשבת, הן מפתיחת בתי עינוגים, ומשפיעה בד בבד על התכלית הסוציאלית ועל התכלית הלאומית שביסוד הועדת השבת כיום מנוחה", היא כתבה. מבלי להקל ראש כלל ועיקר בפגיעה זו, הדגישה נאור כי הבחינה אינה תמה בעצם קיומה של פגיעה בזכויות. לדבריה, "מנגד, ניצבות זכויות אחרות שהתיקונים מגנים עליהן, ובהן חופש העיסוק וחופש המצפון. לבה של הבחינה הוא באיזון בין הזכויות המתנגשות. האיזון אינו מבכר תפיסת עולם אחת על פני האחרת. אין בו כדי לגרוע, אף לא כמלוא הנימה, ממעמדה וחשיבותה של השבת כקניין לאומי של העם היהודי וכאחד מערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. משמעו כי בצד ההגנה על צביונה הייחודי של השבת יש לאפשר לכל פרט ופרט לעצב את השבת שלו על פי דרכו ועל פי אמונותיו ולצקת בה תוכן כראות עיניו".

נאור ציינה כי "לא בכדי ראה המחוקק לנכון להטיל את מלאכת האיזון הזו על הרשות המקומית. מלאכת האיזון שהוטלה על הרשות המקומית אמנם אינה פשוטה, אך היא הכרחית לקיום חיים משותפים בחברה רב-גונית כשלנו". לעמדתה, "חיים משותפים אינם "הכול או לא כלום", אלא מבוססים על סובלנות לדעה שונה, כבוד הדדי וויתורים הדדיים. לא תפישה של "אני לא אחתום על חילול שבת", אלא הכרה בחיוניותה של תפישת "חיה ותן לחיות". בחינת התיקונים, נקבע, מצביעה על כך שנועדו לשקף נקודת איזון ייחודית המתאימה לעיר תל-אביב, תוך התחשבות במעמדה של השבת, בהרכב האוכלוסייה בכל שכונה, בדרך חייה ובאופייה של העיר. הם מצויים אפוא בגדרי מתחם המידתיות המסור לעירייה, ועל כן אין מקום להתערב בהם".

השופטת חיות הצטרפה לפסק דינה של נאור בכותבה, בין היתר, כי "רבים הכתרים שנקשרו לה לשבת ומקום מיוחד שמור לה בלב כל יהודיה ויהודי, גם אם הם אינם מקיימים את מצוות שמירת השבת כהלכתה". עם זאת, לדברי הנשיאה הנכנסת של העליון, "מדינת ישראל חרטה על דגלה עם הקמתה ערכים יהודיים ודמוקרטיים כאחד והצורך לשלב בין קווי המתאר היהודיים של המדינה לקווי המתאר הדמוקרטיים שלה, מחייב אותנו להליכה בדרך של איזונים ופשרות. כך בדרך כלל וכך גם בכל הנוגע לשבת".

חיות הוסיפה וכתבה כי אין הצדקה לחשש שהביע שר הפנים מפני פגיעה גורפת במראית השבת וצביונה ברמה הלאומית. "זאת בהינתן ההיקף המצומצם ביותר של המתחמים והעסקים שפתיחתם הותרה בתל-אביב בשבת וכן בהינתן העובדה כי התיקונים לחוק העזר מצטיינים באיזון מידתי וסביר בין האינטרס הקיים בשמירת אופייה של השבת כיום מנוחה ובין מתן אפשרות לפעילות כלכלית מסוימת התואמת את צביונה של העיר על שכונותיה השונות ואוכלוסייתה המגוונת".

השופטים יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, ויורם דנציגר הצטרפו לעמדתן של נאור וחיות.

בדעת מיעוט נותרו, כאמור, השופטים נעם סולברג וניל הנדל. סולברג סבר כי במצב החוקי הנוכחי אין לרשות המקומית סמכות להורות על פתיחת עסקים בשבת. בין היתר, נימק סולברג את עמדתו בכך ש"בחינת תכליתו של חוק שעות עבודה ומנוחה מנקודת מבט סוציאלית, תומכת במסקנה כי אין לרשות המקומית סמכות להורות על פתיחתם של בתי מסחר בימי המנוחה". לדבריו, "האיסור על פתיחת בתי מסחר בשבת, המכתיב - ובמידה רבה כופה - יום מנוחה אחיד לכלל המשק, תוך פגיעה מסוימת בחופש העיסוק, מהווה אמצעי מרכזי לשם הגשמת תכליות החוק, והוא שמאפשר לבעלי עסקים לשבות ממלאכה מבלי לחשוש לפרנסתם".

בניגוד לעמדת שופטי הרוב ולעמדת השופט סולברג, השופט הנדל סבר כי מתווה החוק גמיש ומאפשר הגעה לתוצאות שונות. מצד אחד, הדין מסמיך את הרשויות המקומיות להתיר מסחר בשבת. מצד שני, הוא מאפשר לשר הפנים לפסול חוקי עזר ברוח זו, ומקנה לו שיקול דעת רחב שאין למהר ולהתערב בו. לנוכח עמדת שר הפנים במקרה זה נגד פתיחת בתי העסק, שהיא לדבריו עמדה מנומקת ועניינית, גרס השופט הנדל כי יש לכבדה ואל לבית המשפט להתערב בה.

עורכי הדין ד"ר רלי לשם, יוכי כדיר-פז ועידן לרון ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' ייצגו את עיריית תל-אביב.

דרעי: "לא מהפכה עושה בית המשפט אלא הפיכה - ומדובר בהפיכה של ממש"

השר אריה דרעי הגיב היום לפסיקת בג"ץ בנוגע לפתיחת העסקים בתל-אביב בשבת ואמר, ‏"אין לי אלא להתלות באילנות גבוהים ולצטט את הנשיא ריבלין, שאמר השבוע בנאומו בכנסת: 'לא מהפכה עושה בית המשפט אלא הפיכה. ומדובר בהפיכה של ממש'".

ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) אמר בתגובה לפסק הדין כי "ההצגה הקבועה של השופטים הפורשים עלתה שוב הבוקר מעל בימת התקשורת. זה כבר הפך למסורת, שופט או שופטת מסיימים את כהונתם והם מחפשים כותרת הגונה שתשאיר אותם בהיכל התהילה המזויף".

לקראת הפסיקה בתיק הפיץ אתמול דרעי תזכיר חוק ממשלתי שלפיו לא יאשר פתיחת עסקים בשבת או בימי מנוחה, אלא אם זו נדרשת "לצרכים חיוניים" לדעתו. על פי תזכיר החוק גם חוקי עזר בעניין פתיחת עסקים בשבת לא יפורסמו ברשומות אלא אם שר הפנים ייתן לכך את הסכמתו. עם זאת, החוק לא ישפיע על פתיחת או סגירת המרכולים בתל-אביב בימי המנוחה היות והוא אינו חל רטרואקטיבית. בתוך כך, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) מקדם הצעת חוק פרטית שתאסור באופן גורף את פתיחת העסקים בשבת - גם בתל-אביב. 

חולדאי: "חיה ותן לחיות"

ראש עיריית תל-אביב-יפו, רון חולדאי, אמר בעקבות החלטת בג"ץ: "העיר תל-אביב-יפו הייתה חופשית ותישאר חופשית. ההחלטה המאוזנת של בג"ץ, בראשות השופטת נאור, שומרת מחד על הערך הסוציאלי של השבת כיום מנוחה, ומאידך מאפשרת מענה ומתן שירותים נדרשים לתושבי העיר במסגרת יום המנוחה והבילוי.

"כפי שמועצת העיר בבני-ברק סוגרת בשבת גם את מה שמותר בכלל המדינה, כך ראוי לכבד את סמכותה של מועצת העיר תל-אביב-יפו לקבוע את אופייה של השבת ברחובותיה. המושג 'חיה ותן לחיות', שקיבל ביטוי בפסק הדין, הוא הדבר הנפלא המאפיין את העיר הזאת, בה קהילות שונות ומגוונות חיות יחד בכבוד הדדי. כך גם השוני באופי השבת, המיוחד לכל שכונה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988