גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסערה המשפטית בכור בדימונה: עתירה לבג"ץ נגד משרד רה"מ

מי מוסמך, אם בכלל, לקבוע אילו עורכי דין ייצגו עובדים שלו, שחלו במחלה ממארת? והאם מידע רפואי תמים על עובד הכור יכול לסכן את הכור אם יועבר לעורכי דין שמחוץ לרשימה שנקבעה מראש? ■ הוועדה לאנרגיה אטומית: "התשובה תינתן לבג"ץ ע"י הגורמים הרלוונטיים"

הכור בדימונה / צילום: רויטרס
הכור בדימונה / צילום: רויטרס

הכור הגרעיני בדימונה סוער: מי מוסמך, אם בכלל, לקבוע אילו עורכי דין ייצגו עובדים שלו, שחלו במחלה ממארת? והאם מידע רפואי תמים על עובד הכור יכול לסכן את הכור אם יועבר לעורכי דין שמחוץ לרשימה שנקבעה מראש? שאלות אלו עומדות בבסיס עתירה חדשה שהוגשה לבג"ץ נגד משרד ראש הממשלה, ונגד הוועדה שמפצה עובדים שנחשפו בכור לקרינה שגרמה להם לחלות (וועדת זוהר).

לשני עורכי הדין מגישי הבג"ץ, אלי דסה ואריאל פרייברג, התברר כי רק עורכי דין עם הסיווג הביטחוני הגבוה ביותר - לפי רשימה שמצויה אצל ועדת זוהר - רשאים לייצג עובדים שעבדו בכור, על אף שהייצוג אינו נוגע לתוכן עבודתם אלא למחלות שונות כתוצאה מתנאי וסביבת עבודתם.

העתירה לבג"ץ, שתוקפת את עצם החלטת הוועדה, מנסה להרחיב אמנם את גבולות העיסוק במקצוע בקרב עורכי הדין שכבר מוסמכים, אך עשויה להיות לה השלכה רחבה יותר דווקא על עשרות העובדים שתבעו בשלושת העשורים האחרונים פיצויים בגין מחלותיהם: אם תאפשר להם מבחר גדול יותר של עורכי דין שיוכלו לייצג אותם בפני הוועדה, שקובעת את זכאותם לפיצויים ואת גובה הסכום - נראה שתנאי השוק יעשו את שלהם והם עשויים למצוא ייצוג שזול בעשרת מונים מזה הקיים. טיעון נוסף, אותו מעלה העתירה עצמה, מזכיר את ההלכה הפסוקה בדבר הזכות לייצוג הכוללת בחירה בעורך דין "שרכש את אמונו של הלקוח על בסיס יחסים אינטימיים עד מאד".

עורכי הדין טוענים כי קביעת ועדת זוהר, לפיה רק עורכי דין אשר עברו סיווג ביטחוני מתאים יוכלו לייצג את העובדים בפניה, ניתנה בחוסר סמכות ובטלה מעיקרה - ובכלל, כי הצורך בסיווג ביטחוני כדי לייצג בוועדה פוגע בחופש העיסוק ובזכות לייצוג.

25 שנים של התדיינות משפטית

על פי הנטען בעתירה, בשלושת העשורים האחרונים, עוד טרם הקמת הוועדה, הוגשו לבתי המשפט השונים עשרות תביעות של עובדים אשר עבדו בקמ"ג (הקריה למחקר גרעיני בדימונה) ובממ"ג (המרכז למחקר גרעיני בנחל שורק) וחלו במחלות שונות כתוצאה מתנאי וסביבת עבודתם.

ההליכים המשפטיים בתביעות העובדים נמשך זמן רב (כעשרים וחמש שנים), ע"י עו"ד שונים אשר לא היה להם סיווג בטחוני וחרף זאת, ועל אף טענות המדינה (מעסיקת העובדים) בעניין ניתנו החלטות קונקרטיות באותם הליכים.

בניסיון לסייע לעובדים ולהביא פתרון ללא צורך בניהול הליך משפטי, הקימה שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, וועדה בראשותו של השופט בדימוס אליעזר ריבלין. תפקיד הוועדה היה להציע הסדר שיוויוני ויעיל לפיצוי עובדי המרכזים למחקר גרעיני אשר חלו במחלה ממארת עקב חשיפה לקרינה מייננת ו/או לחומרים מסוכנים.

ב-2015 וועדת ריבלין הגישה למדינה את הדו"ח על עבודתה וזו אישרה אותו במרץ 2016 וקבעה כי ד"ר יובל שטייניץ יטפל מטעמה ביישום המלצות וועדת ריבלין. היישום הזה כלל את הקמת ועדת זוהר, שפרסמה באתר האינטרנט הנחיות להגשת תביעה.

למרות שוועדת ריבלין לא דנה בעניין סיווג ביטחוני לעורכי דין מייצגים, נכתב בעתירה, והנושא גם לא עלה בהחלטת הממשלה אשר אישרה את מסקנות וועדת ריבלין - בהנחיות הביטחון של וועדת זוהר נרשם כי "תובע המעוניין להיות מיוצג ע"י עו"ד יפנה למרכזת הוועדה לקבלת רשימת עורכי הדין מאושרים ביטחונית".

את ההחלטה הזו תוקפת העתירה לבג"ץ בטענה ש"אינה סבירה, ניתנה בחוסר סמכות, בחוסר תום לב תוך שקילת שיקולים זרים ו/או לא ענייניים, בהעדר מידתיות תוך פגיעה בזכויות יסוד ועל כן בטלה היא מעיקרה".

מעבר לטענת חוסר הסמכות של הוועדה להחליט על הייצוג - כיון שאין בכתב המינוי שלה התיחסות לכך - טוענים העותרים כי הייצוג כלל אינו מצריך סיווג ביטחוני - כל שנדרש הוא התיק האישי והתיק הרפואי של העובד מהקמ"ג והממ"ג. "תיק אישי יכלול קורסים והשתלמויות שעבר העובד כולל דרגות שקיבל, היעדרויות מהעבודה וסיבת ההיעדרות וכדומה. כלומר, אין במסמכים אלו דבר סודי. התיק הרפואי, כולל את הבדיקות אותן עבר העובד במהלך עבודתו (בדיקות טוקסיקולגיות, בדיקות רדיוטוקסיקולוגיות ובדיקות דם ( , את החומרים אליהם נחשף וכדומה", מפרטים העותרים. הם מסבירים כי אמנם יתכן שבתיק הרפואי כלול גם מידע מסווג - אך כפי שנוהגת המדינה במקרים אחרים, מערכת הביטחון תוכל להשחיר את המידע החסוי מבלי להימנע המעברת המסמך כולו.

הטענה המרכזית בעתירה נוגעת לפגיעה בחופש העיסוק של עורכי הדין: "הקביעה בנוגע לסיווג הביטחוני יוצרת מעין מונופול של עורכי דין שעברו את הסיווג הביטחוני הדרוש", ממשיכים וטוענים העותרים. "רק הם לפי שיטת הוועדה יוכלו לייצג עובדים בפני הוועדה. [אך] לא ברור האם בכלל קיימת רשימה, מי עורכי הדין שנמנים ברשימה והאם מתמחים הם בדיני הנזיקין וייצוג עובדים שנפגעו עקב תנאי עבודתם? מכל מקום, מדובר ברשימה מצומצמת וסגורה וככל שקיימת אינה חפה מתהיות ושאלות רבות".

ומה באשר לאפשרות שעורכי דין חדשים יקבלו סיווג ביטחוני? "הליך ממושך לקבלת הסיווג גם הוא יפגע בעותרים, שכן בכל תקופת ההליך הם אינם יוכלו לקבל עובדים חדשים כלקוחות ובסופו של דבר לא בטוח האם בכלל יקבלו את הסיווג", מפרטים עורכי הדין העותרים. "בפועל, בימים אלה פונים עובדים נוספים לעותרים ובשלב זה נאלצים העותרים להסביר להם שאינם יכולים לייצגם בפני הוועדה בשל סוגיית הסיווג הביטחוני".

טיעון נוסף של העותרים נגע לסוגיית תום הלב האופף את החלטת הייצוג, תום לב שהוא חובה מוגברת במקרה של רשות השלטונית: "מעיון בהנחיות להגשת התביעה לוועדת זוהר עולה התמונה לפיה ישנו רצון להרחיק את ציבור העובדים שחלו מייעוץ משפטי. את טופס התביעה ממלא נציג מטעם הוועדה במשרדי הוועדה, המידע יתקבל וידון במשרדי הוועדה בלבד, והעובדים לא יחשפו לנתונים על בסיסם תחושב הסתברות הקשר הסיבתי, שהינה הבסיס לחישוב הפיצוי. במצב זה, אין כל יכולת לבקר את החלטות הוועדה והמצב אינו מאפשר הליך הוגן" ולפיכך נדרש ייצוג משפטי.

העותרים טוענים עוד כי "וועדת זוהר הוקמה בניסיון לחסוך בדיון משפטי ארוך ומתוך ניסיון לסייע לעובדים. לכאורה, העובדים יבררו את תביעתם בצורה מהירה. אך מדוע מצפה הוועדה כי העובדים שהיו עדים להליך המשפטי הארוך והקשיים הרבים בהם נתקלו התובעים (האחרים, מ' ר'), יתנו את מבטחם בידי וועדה שטרם החלה בעבודתה ומבלי לקבל ייעוץ בסיסי ככל שהוא? מדוע צריכה הוועדה להפלות את התובעים הפונים לוועדת זוהר לעומת העובדים אשר פונים בתביעה למוסד לביטוח לאומי?"

קבלת עתירה מעין זו עשויה להשפיע אף על הליכים נוספים בהם נדרש סיווג בטחוני לייצוג, על אף שהעותרים טענו כי בהליכים הללו ההגבלה "ראויה": מדובר, בין השאר, בייצוג אסירים בטחוניים, עצורים וחיילים.

מגבלות על זכות הייצוג, מטעמי בטחון המדינה:

■ בבתי דין צבאיים: הסנגורים עוברים אישור ועדה

■ הוועדה מוסמכת לסייג את האישור כך שלא יחול על משפט הנערך בדלתיים סגורות, לשם מניעת פגיעה בבטחון המדינה

■ בהתייצבויות בפני ועדת חקירה של מי שקיבל ממנה חומר ראיות נוכח הסיכוי שייפגע מהחקירה, יכול לייצג רק מי שאושר לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים באישור בלתי מסוייג

■ בייצוג מחבלים ("לוחמים בלתי חוקיים") מוסמך שר המשפטים להגביל את הייצוג למי שאושר לשמש סניגור באופן זה

■ במעצרים מכוח הכרזה על שעת חירום מוסמך שר המשפטים להגביל את הייצוג באותו האופן

מהוועדה לאנרגיה אטומית נמסר בתגובה: "התשובה תינתן לבג"ץ ע"י הגורמים הרלוונטיים".

עו"ד אלי דסה, אחד משני עורכי הדין שהגישו את התביעה, מסר כי: "לאחר שנים של מאבק משפטי קמה וועדת זוהר בניסיון לסייע לעובדי הכור הגרעיני שחלו בסרטן. אלא שבמקום לסייע נראה כי יש ניסיון להרחיק את העובדים מייצוג משפטי שידאג לממש את זכויותיהם בצורה הטובה ביותר. כולי תקווה שבית המשפט העליון יעתר לבקשה לבטל את הדרישה לסיווג ביטחוני ממני כדי שאמשיך לדאוג לעובדים".

עוד כתבות

כרמי יין שניזוקו ממזג האויר / צילום: אורון שמאי קנט\הקרן לנזקי טבע בחקלאות

כבר לא גשמי ברכה: תנודות האקלים מאיימות על עתיד החקלאות

גשמים חזקים, סופות ברקים וסערות חזקות - התנודות במזג האוויר מסבים נזקים כלכליים עצומים לחקלאות בכל העולם וגם בישראל ● בשירות המטאורולוגי אמנם לא מזהים בישראל מגמה מובהקת מבחינת משטר הגשמים, אבל דיווחי המבטחים על פיצויים לחקלאים מעידים על הנזקים הרבים

רן פוליאקין / צילום: איל יצהר

חברת ההדמיה הרפואית ננוקס מקדמת הנפקה בנאסד"ק לפי שווי של יותר מחצי מיליארד דולר

החברה מנתניה, שפיתחה מכשיר CT נייד, קטן וזול משמעותית מאלה הקיימים כיום, מנוהלת על ידי היזם הסדרתי רן פוליאקין ● סורק CT נמכר כיום בעלות של כמה מיליוני דולרים, לעומת המכשיר של ננוקס, שצפוי להימכר בכ-10,000 דולר בלבד

רמטכ"ל מינאמר, מין אנג הליינג. רציחות, אונס וגירוש של מאות אלפי בני מיעוט הרוהינגה / צילום: Maxim Shemetov, רויטרס

ארה"ב: משרד האוצר הטיל סנקציות כלכליות כבדות נגד מפרי זכויות אדם בעולם

בכיר במשרד האוצר האמריקאי: "המטרה היא לייצר השלכות מוחשיות ומשמעותיות לאלו שמרוויחים מהפרות זכויות אדם"

דונלד טראמפ ושר המשפטים ביל באר / צילום: ארין סקוט, רויטרס

מה מדאיג את הרפובליקנים לקראת בחירות 2020?

עו"ד מארק צל, יו"ר המפלגה הרפובליקנית בישראל, משוכנע שהנשיא טראמפ עושה עבודה נהדרת, חושב שהמועמדים הדמוקרטים חלשים, ובכל זאת לא ישן טוב בלילה ● השבוע בפודקאסט "המדריך לטראמפיסט": כשחצי ציבור שונא את הנשיא שאתה אוהב ● האזינו

סונדר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל (מימין) / צילום: רויטרס / HANNIBAL HANSCHKE

כבר לא גוגל: מהו מקום העבודה הטוב ביותר לעבוד בו ב-2020?

פייסבוק וגוגל שתיהן נפלטו מעשרת המקומות הראשונים בדירוג השנתי של גלאסדור ● שתי החברות התמודדו השנה עם ביקורת רבה מהעובדים בשל החלטות מעוררות מחלוקת של ההנהלה ● אלה עשר החברות שכן נכנסו לרשימה

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

הפד הותיר את הריבית ללא שינוי על 1.75%-1.5%, בהתאם לתחזיות

יו"ר הפד פאוול לא הפתיע את השוק ומותיר את הריבית ללא שינוי ● תמכו בהחלטה נתונים חיוביים מצד הכלכלה האמריקאית ביום שישי האחרון, בהם תוספת משרות גבוהה מהצפוי ושיעור אבטלה נמוך של 3.5% בלבד

ירון יצהרי, עומר ישראק, פרופ' ורדה שלו, רן סער וג'ף מרתה  / צילום: מדטרוניק, יח"צ

משלחת של מדטרוניק חתמה על הסכם עם מכבי בכנס ICI 

וגם: מי ביקשה מיעקב ליצמן שילמד מארה"ב ולא רק מצ'ילה

 

חדוה בר/ צילום איל יצהר

חדוה בר: "הביג-טק ייכנסו לפיננסים בישראל וישנו את מערכת הבנקאות המקומית"

המפקחת על הבנקים הציגה בכנס של דלויט את חזונה לעתיד הבנקאות ולהשפעות הטכנולוגיה על הענף הפיננסי ● לדברי יו"רית רשות ני"ע ענת גואטה, התפיסה החדשה לגבי הטכנולוגיה והבנקאות "מאפשרת שיתופי פעולה בין בנקים מסורתיים לבין חברות פינטק וספקי תוכנה אחרים"

אדוארד פיליפ, ראש ממשלת צרפת / צילום: מתוך תוכנית אירוח בצרפת

ממשלת צרפת הציגה הרפורמה בפנסיות; השביתות במדינה נמשכות

רה"מ אדואר פיליפ הבהיר כי גיל הפרישה הרשמי במדינה ימשיך להיות 62, אך הממשלה תעודד תוכניות שונות כדי להעלות אותו ל-64 עד שנת 2027 ● עובדי מגזרים אחדים, הכוללים עבודה פיזית קשה, יוכלו לפרוש כבר בגיל 60

עבודות על תחנת קרליבך של הרכבת הקלה / צילום: איל יצהר, גלובס

האוצר נגד הכלכלה: פעל ללא סמכות לעצור את מכרזי הרכבת הקלה

משרד האוצר הבהיר היום כי אין משמעות משפטית לנסיונו של משרד הכלכלה לעצור את מכרזי הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה ● משרד הכלכלה ביקש לעצור את המרכזים לאחר שבקשת הפטור מרכש גומלין שהגישה נת"ע נדחתה

מריוס נכט - תמר מצפי

החברות Verbal ו-Helthymize מתאחדות ומגייסות 9 מיליון דולר בהובלת קרן aMoon

החברות שפיתחו טכנולוגיות לאבחון מחלות על בסיס שינויים בקול האנושי ימוזגו לחברה אחת ששמה ייקרא Vocalis ● את הגיוס תוביל קרן הון הסיכון למדעי החיים aMoon בהובלת מריוס נכט

אמנון ברקאי, סמנכ”ל ההפקה בחדשות 13 וטלי גורן, סמנכ”לית הרגולציה של קשת / צילום: יח"צ

"גם ככה זו שנה היסטרית לחברות החדשות בכל מה שקשור להוצאות כספיות"

ההיערכות למערכת הבחירות, ובעיקר ליום השידורים המיוחד בבחירות עצמן, מאתגרים את תאגיד השידור ואת קשת ורשת ● לכולם ברור שמתכונת משדר הבחירות תהיה דומה יותר למתכונת החסכנית של בחירות ספטמבר ופחות לסבב הראשון של הבחירות בחודש אפריל

בניין הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המסחר בת"א ננעל בעליות קלות: ת"א 90 הוסיף 0.3% לערכו, מניית דלק רכב זינקה בעוד 15%

המדדים ננעלו בנטייה חיובית קלה סביב רמות הפתיחה ● קבוצת דלק הודיעה על מכירת יתרת החזקותיה בדלק רכב ● בורסות וול סטריט נפתחו בעליות קלות לקראת פרסום הודעת הריבית של הפד מאוחר יותר הערב

אדם נוימן / צילום: שאטרסטוק

עמק הסיליקון מסתגל למציאות חדשה, באדיבות אדם נוימן

חברות רבות כמו אובר, WeWork ו-Juul היו בעבר הכוכבות של עמק הסיליקון, אך בשנה האחרונה שווי השוק שלהן צנח משמעותית, בהיקף שמגביר את אי הוודאות במגזר ההון סיכון לרמה שלא נראתה כבר שנים ● "היינו במסיבה פרועה כמה שנים, ופתאום מישהו כיבה את האור"

כלי רכב בנמל חיפה / צילום: ורהפטיג ונציאן

גם שוק הרכב מחכה לממשלה החדשה: מה יקרה ב-2020?

נתוני המכירות של שנת 2019 מזכירים את אשתקד: ארבעה מותגים חולשים על חצי מהענף ● האם 2020 תיראה אותו הדבר (לא בטוח), איך יושפע הענף מהגירעון, ולמה לא צריך להתרגש יותר מדי מהרכב החשמלי?

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

קנביט במזכר עקרונות לשת"פ אסטרטגי עם חברת תרופות גרמנית

ההסכם כולל השקעה של 1.8 מיליון דולר לפי שווי של 350 מיליון שקל, פרמיה של 52% על מחיר השוק

טראמפ כנבל העל של מארוול תאנוס  / צילום: צילום מסך, גלובס

"אתם יודעים שהוא הנבל, כן?": הציוץ של טראמפ גורר לעג ברחבי הרשת

אחד מחשבונות הטוויטר של הקמפיין של טראמפ העלה סרטון ובו טראמפ מוצג כנבל העל של מארוול שדוגל בהשמדת מחצית מהיקום

יגאל מרזל, כנס לשכת עוה"ד / צילום: כדיה לוי

נוהל חדש של הנהלת בתי המשפט יילחם בפרסומים פוגעניים נגד שופטים

עפ"י הנוהל, ימונה גורם בהנהלת בתי המשפט שירכז את הטיפול בסוגיה ● לא כל פרסום פוגעני יטופל ע"י הנהלת בתי המשפט, אלא דווקא פרסום שלדעת יועמ"ש הנהלת בתי המשפט "יש בו כדי לפגוע ביכולת השופט למלא את תפקידו כראוי או לפגוע בתפקודה של הרשות השופטת"

ירון רצון, מנכ"ל וממייסדי קנביט / צילום: יחצ

בכירים לשעבר בקנביט במרכז חשדות הרשות לשימוש במידע פנים

רשות ניירות ערך חוקרת חשדות לעבירות של שימוש במידע פנים, במסגרתה נחקרו נושאי משרה בחברה בעבר ובהווה ● בין הנחקרים היו המנכ"ל לשעבר בשלד, ירון רצון, ושרון אדיב

יורש העצר הסעודי, מוחמד בין סלמאן / צילום: Reuters

על רקע הופעת בכורה מרשימה: האם הנפקת ארמקו תסייע להגשמת התוכניות של בין סלמאן?

מניית ענקית האנרגיה הסעודית זינקה ב-10% ביום המסחר הראשון שלה בבורסה המקומית של ריאד ● ההנפקה, הגדולה בהיסטוריה, אמורה לשמש בסיס לשינוי הכלכלי העצום שמבקש לחולל יורש העצר הסעודי והאיש החזק בממלכה, מוחמד בין סלמאן