יוזמה ממשלתית להקמת מתקנים סולאריים על עשרות אלפי גגות

שר האנרגיה שטייניץ מפרסם מדיניות חדשה שתביא לתוספת מכסה בסך של 1,600 מגוואט נוספים למשק החשמל הישראלי ■ המכסות החדשות יופנו למתקנים סולאריים בעיקר על גגות

יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר
יובל שטייניץ / צילום: איל יצהר

שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, מפרסם היום (א') מדיניות חדשה שתביא לתוספת מכסה בסך של 1,600 מגוואט נוספים למשק החשמל הישראלי. בהתאם לכך, ברשות החשמל הכינו תוכנית יישום, על פיה כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס", המכסות החדשות יופנו למתקנים סולאריים בעיקר על גגות ובנוסף על הקרקע.

היוזמה הייתה הכרחית לאור העובדה שישראל נמצאת בפיגור משמעותי אחר היעדים שהציבה לעצמה בתחום האנרגיות המתחדשות - רק 3% מסך החשמל במשק מיוצר באמצעות אנרגיות מתחדשות, לעומת היעד של 10% בשנת 2020. מתוך היעד של 3,600 מגוואט, כ-1,000 מגוואט כבר הוקמו (הרוב המכריע - מתקני אנרגיה סולארית) וכ-700 מגוואט נוספים הינם פרוייקטים בהקמה.

מדובר בהפרטה של ייצור החשמל, המאפשרת לצרכנים ביתיים, רשויות מקומיות ועסקים לייצר חשמל בשטחם באמצעות אנרגיה סולרית. נכון להיום בישראל רק כ-1,000 מגוואט חשמל מופקים מאנרגיה סולארית, במסגרת התוכנית יתווספו 1,600 מגוואט נוספים לאנרגיה סולארית.

עד היום אישור המכסות לאנרגיה סולארית התקדם בקצב זוחל של עשרות מגוואט בודדות כל פעם. כעת, מתעתדת המדינה להוסיף כמות עצומה בפרק זמן קצר יחסית - שלוש שנים. על פי רשות החשמל, מרבית המכסה החדשה תופנה להחדרה אינטנסיבית של גגות סולאריים למשקי בית ועסקים. פאנלים סולאריים תופסים מקום רב וישראל היא מדינה צפופה יחסית, לכן קיים פוטנציאל גבוה דווקא לגגות - פוטנציאל שעד היום לא מומש. מתוך כ-2 מיליון גגות קיימים בישראל, רק על כ-6,000 הותקנו מתקנים סולאריים. הסיבות לכך היו רבות: קשיים בירוקרטיים הקשורים בהתקנה, מיסוי, מחיר גבוה, בעיות מימון להקמת המתקנים מול הבנקים וגם חוסר מודעות בקרב הציבור.

"במסגרת התוכנית, רשות החשמל תפעל להקלת תהליך החיבור וההקמה של מתקנים סולאריים, בין היתר באמצעות פישוט והקלת תהליך פתיחת תיק החיבור וצמצום מספר הביקורים של חברת החשמל", נכתב בהודעת הרשות.

אחד החידושים הדרמטיים בתוכנית שמגדיל את הכדאיות בהקמת המתקן הוא מתן אפשרות להזרים את עודפי החשמל מעבר לצריכה העצמית ולקבל עבורם תשלום לפי התעריף הקבוע מראש.

הגגות הסולאריים, להם כאמור מיועדת רוב תוספת המכסות, יתחלקו לשני סוגים: גגות קטנים של בתים פרטיים או בניינים משותפים וגגות גדולים של בתי עסק. התעריף לגגות הגדולים, כמו למשל, של בנייני מפעלים, בתי חולים ועסקים, ייקבע בהליך תחרותי במכרזים שייעשו על ידי רשות החשמל. זאת תהיה פעם ראשונה בה יתקיימו בישראל מכרזים לגגות סולאריים.

לעומתם, הגגות הקטנים יקבלו תעריף "הזנה" שייקבע בהמשך על ידי הרשות, ללא הליך תחרותי. החשמל שיופק מגג כזה ולא ייצרך, יוזרם לרשת החשמל ובעלי המתקן יקבלו תמורתו תשלום. תעריף זה יהיה גבוה יותר מהתעריפים שייקבעו במכרזים לגגות גדולים או מתקנים קרקעיים. זאת, מפני שברשות רואים צורך לתמוך במתקנים גם על גגות קטנים, שהכדאיות הכלכלית שלהם נמוכה יותר, ממתקן על גג גדול.

התעריף לכל סוגי המתקנים (גגות קטנים, גדולים או מתקנים קרקעיים) יהיה קבוע וישולם לאורך חיי המתקן, בין 20-25 שנים, דבר שיקל על קבלת המימון הבנקאי להקמת המתקן.

עד היום, בשיטת "מונה נטו" עודף ייצור החשמל היה נצבר כזיכוי לתקופה עתידית, ולא הייתה אפשרות למכרו לרשת. מחירם של מתקנים אלה לא זול - גג קטן יעלה כ-50-70 אלף שקל. מצב זה גרם לשתי בעיות עיקריות: הראשונה, בהיעדר תזרים תשלומים ואי יכולת לשעבד את המתקן, הבנקים לא הציעו מימון בריביות אטרקטיביות להקמת הגגות. השנייה, הייתה חוסר כדאיות להקמת מתקן במקרה של צריכת חשמל נמוכה. נראה שחסרונות אלה היו מהגורמים העיקריים לחוסר פופולאריות של גגות סולאריים בישראל, ולכן האפשרות למכור עודפי החשמל לרשת נועדה להתגבר עליהם לעודד הקמת מתקנים.
ברשות מדגישים כי השיטה הישנה (מונה נטו) תישאר עד שייגמרו המכסות שנקבעו בהחלטה הקודמת, ממנה נותרו כ-300 מגוואט.

כאמור, אחד החידושים בתוכנית, הוא עידוד הקמת מתקנים קרקעיים לא מסחריים, מדובר בשטחים פרטיים, כמו חוות, שטחי מפעלים ועוד. הדבר לא היה אפשרי לפני, למרות הפוטנציאל שטמון גם במתקנים אלה, במיוחד לאור עלותם הנמוכה יותר בהשוואה למתקני גגות.

ברשות מדגישים כי ימשיכו לממש את המכסה הנותרת למתקני רוח ומעריכים כי "עד 2020 תמומש רק חלק ממכסת הרוח, כתוצאה מהתמשכות התהליכים הסטטוטוריים וכתוצאה ממשך הזמן הארוך יחסית הנדרש לחיבור החוות למתח עליון". הפוטנציאל שיש בישראל להפקת חשמל מאנרגיית רוח הנאמד בכ-1,000 מגוואט לא מומש. נכון להיום, יש רק טורבינת רוח אחת פעילה, בתל עסניה שברמת הגולן ועוד כ-15 פרוייקטים נמצאים בשלבי תכנון בלבד.

ד"ר יובל שטייניץ, שר האנרגיה, מסר כי "המדובר במדיניות שמרכזה אנרגיה ירוקה לטובת בריאות הציבור, תוך קביעת יעדים שאפתניים לעמידה בהם. התוכנית כוללת הקלות באנרגיה סולארית לבניינים משותפים לטובת אזרחים והוזלה בעלויות. אנחנו מביאים היום בשורה של ממש למשקי הבית - מנגישים להם את האנרגיה המתחדשת. הם יוכלו לייצר חשמל חינם מהשמש ולצרוך לשימושם".

ד"ר אסף אילת, יו"ר רשות החשמל הוסיף: "רשות החשמל מחויבת לעלייה דרמטית בכמות האנרגיה המתחדשת המיוצרת בישראל, וזאת בהתאם למדיניות השר והממשלה. בשבועות הקרובים תמשיך הרשות בפרסום אסדרות ומכרזים אגרסיביים לקידום ייצור מתקני אנרגיה מתחדשת."

בארגונים "הירוקים" מברכים על החלטת הממשלה. מור גלבוע, מנכ"ל ארגון "מגמה ירוקה": "אנחנו מברכים על הצעד החשוב של רשות החשמל לחיזוק הכדאיות הכלכלית עבור משקי בית קטנים בהתקנת מערכות לייצור אנרגיה סולארית על הגגות. המטרה העיקרית של המהלך היא להגדיל באופן משמעותי את ייצור האנרגיה הסולארית של ישראל ולפיכך, כצעד משלים למהלך זה, יש לאפשר לחברת החשמל להכנס כשחקנית מרכזית בתחום יצור האנרגיה הסולארית.

"אנחנו רואים שמדינות שעשו קפיצה משמעותית בתחום האנרגיה הסולארית עשו זאת באמצעות חברה ציבורית גדולה ומחויבת. החשש הכבד שלנו הוא שריבוי השחקנים הקטנים לא יצליח להביא אותנו אל עבר היעדים השאפתניים שנקבעו למדינת ישראל ושטרם אומצו, למרות המלצותיה של ועדה בינמשרדית שדנה בנושא: 35% אנרגיה מתחדשת עד לשנת 2030, וצמצום משמעותי בפליטות גזי החממה והזיהום שאנחנו פולטים כיום".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988