גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדיינים מעכבים את אישור הסכם הפנסיה עם השופטים

התנגדות הדיינים למתווה שגובש בין נציגות השופטים לאוצר נוגעת לסעיף הקובע כי הגדלת הפנסיה תיעשה ע"י תרומה של ימי חופשה, שלהם היו זכאים השופטים והדייינים עד היום

השבעת שופטים בבית הנשיא / צילום: שלומי יוסף
השבעת שופטים בבית הנשיא / צילום: שלומי יוסף

התנגדות הדיינים בבתי הדין הרבניים להסכם על תנאי הפנסיה של השופטים ושל הדיינים מעכבת את אישור הסכם הפנסיה ההיסטורי בוועדת הכספים של הכנסת. כך נודע ל"גלובס". לפי המידע שהגיע ל"גלובס", הסיבה המרכזית להתנגדות הדיינים למתווה הסכם הפנסיה שהתגבש בין נציגות השופטים לבין משרד האוצר, נוגעת לסעיף הקובע כי הגדלת הפנסיה תיעשה באמצעות תרומה של ימי חופשה וימים "ארעיים" (ימים המהווים מעין ימי חופשה, אותם מקבלים שופטים ודיינים בעיקר לצורך כתיבת החלטות ופסקי דין), שלהם היו זכאים השופטים עד היום. הדיינים מסרבים "לתרום" ימי חופשה רבים לצורך הגדלת ההפרשות לפנסיה.

נציגות השופטים בראשות סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-לבנה, ונשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, הובילה לחתימה על ההסכם לפני כחודש וחצי, בתמיכת האוצר ושרת המשפטים, איילת שקד. עם זאת, נדרש גם אישורו של ההסכם בוועדת הכספים.

ל"גלובס" נודע כי ביום שני הבא (4 בדצמבר) צפויה להיערך פגישה בין יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), לבין נציגי הדיינים בניסיון לפתור את המחלוקת ולאפשר את אישורו בוועדה של ההסכם, שלו השלכות מרחיקות לכת על מערכת המשפט.

נציין כי לא רק הדיינים מתנגדים למתווה הסכם הפנסיה אלא גם הרשמים בבתי המשפט השונים, למרות שההסכם לא אמור לחול עליהם. לפיכך, התנגדות הרשמים לא צפויה למנוע את מימוש ההסכם, הזוכה לתמיכת השופטים הוותיקים.

לפני כחודש נחשף ב"גלובס" כי אחרי שנים של דיונים וויכוחים, הגיעו לאחרונה נציגות השופטים והנהלת בתי המשפט לסיכום עקרוני עם אגף התקציבים באוצר בנוגע לתנאי הפנסיה של שופטים ודיינים. ההסכם החדש צפוי לחול על שופטים שמונו אחרי שנת 1999 ועל שופטים שימונו עד יולי 2020. מדובר בשופטים ובדיינים וקאדים (שופטים מוסלמים הפוסקים בענייני נישואים וגירושים של מוסלמים לפי דיני השריעה - ח' מ') המקבלים פנסיה צוברת, להבדיל מפנסיה תקציבית שמקבלים השופטים שמונו לפני 1999.

לפי המידע שהגיע ל"גלובס", ההסכם המתגבש מבוסס בעיקרו על המתווה שהציעה ועדת ניסים - שהוקמה ב-2012 בידי שר המשפטים אז, פרופ' יעקב נאמן המנוח - כדי לדון בהסדרי הפרישה של השופטים שאינם מקבלים פנסיה תקציבית.

לפי ההסכם, שופטים, דיינים וקאדים שמונו לשפיטה אחרי 1999 ועד שנת 2011 יקבלו מענק חד-פעמי בסך 12 משכורות עם כניסתם לתפקיד. מדובר בתוספת משמעותית של מאות אלפי שקלים (בהערכה גסה) בצבירה לפנסיה לכל שופט שמונה לתפקידו אחרי 1999. שופטים שמונו משנת 2012 ואילך, ושופטים שימונו עד יולי 2020 יקבלו גם הם מענק פנסיה עם מינויים, אך הוא יהיה נמוך מזה של השופטים שמונו עד 2012. לפי מתווה ההסכם, המימון לתוספת המשמעותית לפנסיית השופטים יגיע מהשופטים עצמם - באמצעות ויתור על ימי חופשה, על ימי שבתון ועל ימים "ארעיים".

לפי פרטי ההסכם שהגיעו לידי "גלובס", ההטבות הקיימות בהסכם הפנסיה עם השופטים לא יחולו על משפטנים שיתמנו לשופטים אחרי יולי 2020. זאת, לאור העובדה ששופטים אלה כבר יגיעו לתפקיד עם קרנות פנסיה מעבודתם הקודמת כעורכי דין או כפרקליטים, בעקבות החלת פנסיה חובה במשק ב-2008.

"צמודי שופטים"

כך, לדוגמה, אם שופט התמנה בשנים 1999-2012, לשיפוט בבימ"ש השלום בגיל 40, הוא יקבל מענק בסכום הנע בין 240 אלף שקל (משכורת של 20 אלף שקל כפול 12) ל-300 אלף שקל (25 כפול 12), עם כניסתו לתפקיד. לפי הערכה של תשואה שנתית ממוצעת של 3.5%, המשמעות היא תוספת של 674-842 אלף שקל לקרן הפנסיה של כל שופט עם הגיעו לגיל הפרישה - גיל 70. לפי ההערכה, המענק יאפשר לשופטים החדשים להגדיל את הפנסיה שלהם, כאילו הם חסכו במשך חמש שנות עבודה נוספות.

אבן הנגף האחרונה שלפני אישורו הסופי של ההסכם היא התנגדותם של הדיינים בבתי הדין הרבניים. בתי הדין הרבניים ו-100 הדיינים שבהם, הם חלק ממערכת המשפט. יש להם סמכות שיפוט בלעדית בנושאי נישואים וגירושים של יהודים על-פי ההלכה, סמכויות בדיני אישות בתנאים מסוימים, ובכלל זה גיור. עד 1977 הייתה המשכורת של הדיינים נמוכה ממשכורת השופטים, אך אז הוחלט להגדיר את הדיינים כ'צמודי שופטים', ששכרם הוא הגבוה ביותר מכל מגזרי עובדי המדינה בישראל.

נכון לשנת 2015, שכר היסוד של דיין מתחיל היה כ-25 אלף שקל, ואילו אבות בתי הדין הרבניים וחברי בית הדין הרבני הגדול (ערכאת הערעור על בתי הדין האזורים) השתכרו כ-35 אלף שקל בחודש. בנוסף לשכר היסוד, מקבלים הדיינים תוספות יוקר וותק, והטבות ייחודיות נוספות הניתנות גם לשופטים, בהם החזר הוצאות טלפון.

ביטול הפנסיה התקציבית והמעבר לפנסיה צוברת הוליד את מאבק השופטים

לאורך שנים ארוכות היו השופטים שיאני הפנסיה בשירות הציבורי. שופטים שמונו עד שנת 1999 קיבלו מהמדינה פנסיה תקציבית - פנסיה מיטיבה ובטוחה שמשלם ציבור משלמי המסים, ובניגוד לפנסיה צוברת אינה תלויה בעמיתים האחרים בקרן. שופטים ותיקים אלה מקבלים פנסיה המגיעה לעיתים לסכומים של 60, 70 ואף 80 אלף שקל בחודש - תלוי בשופט ובמעמדו.

אולם הכול השתנה בשנת 1999, אז החליטה המדינה להפסיק לשלם פנסיות תקציביות ולהתחיל להפריש לעובדיה לפנסיה צוברת, כמקובל במגזר הפרטי. וכך (בדומה לחלקים אחרים במגזר הציבורי) נוצר מצב שבו יש שכבת עובדים ותיקה ומיוחסת ולעומתה שכבת עובדים חדשה שחשה מקופחת.

השופטים שהתמנו לשיפוט אחרי 1999 החלו לקיים מחאה מנומסת אך תקיפה על השינוי בתנאי פרישתם. באמצעות נציגות השופטים, שבראשה עומדת סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה, ורדה וירט-לבנה, הם מנהלים זה שנים מו"מ מול האוצר ובמעורבות משרד המשפטים, כדי לשפר את הפנסיה של השופטים החדשים.

בניסיון למצוא פתרון, מונתה ועדה בראשות שר המשפטים לשעבר, משה ניסים. בסוף 2014 היא הגישה את מסקנותיה, ובהן שלוש המלצות מרכזיות: א. הגדלת שיעור החיסכון של השופטים למקסימום של 22.8%; ב. מתן מענקים חד-פעמיים נדיבים על-חשבון המדינה לחסכונות הפנסיה של השופטים, בהיקף של 9-12 משכורות, כך שקרן הפנסיה שלהם גדל בסכום השווה לחיסכון במשך 5 שנות עבודה.

לפי המלצת הוועדה, לשופטים תוענק "פנסיית גישור" בשווי עשרות אלפי שקלים בחודש, כדי לאפשר לשופטים "שחוקים" - שופטים שהמערכת לא מרוצה מתפקודם - לצאת לפנסיה מוקדמת בלי להיפגע. פרט להמלצה על פנסיית הגישור, רוב המלצות הוועדה אומצו בהסכם הפנסיה שהתגבש בין השופטים לבין משרד האוצר ושאמור לעבור אישור בקרוב בוועדת הכספים.

ההסכם המתגבש

■ שופטים, דיינים וקאדים שמונו עד 1999: לא נכללים בהסכם, מאחר שמקבלים פנסיה תקציבית. 

■ שופטים, דיינים וקאדים שמונו בתקופה שבין 1999-2011: יקבלו מענק חד-פעמי בסך 12 משכורות עם כניסתם לתפקיד. הערכה: מדובר בתוספת של מאות אלפי שקלים לכל שופט. 

■ שופטים, דיינים וקאדים שמונו/ימונו בתקופה שבין 2012 ליולי 2020: יקבלו מענק פנסיה עם מינויים, אך הוא יהיה נמוך מזה של השופטים שמונו עד שנת 2012. 

■ שופטים, דיינים וקאדים שימונו לאחר יולי 2020: לא יכללו בהסכם, כיוון שהם ימונו לשפיטה עם קרנות פנסיה מעבודתם כעורכי דין או כפרקליטים, בעקבות החלת פנסיה חובה במשק בשנת 2008. 

■ המימון לתוספת המשמעותית לפנסיית השופטים יגיע מהשופטים עצמם - באמצעות ויתור על ימי חופשה, על ימי שבתון ועל ימים "ארעיים" (מעין ימי חופש המיועדים לכתבית החלטות ופסקי דין). 

עוד כתבות

בורסת דרום קוריאה / צילום: Ahn Young-joon, Associated Press

הראלי נמשך: עליות של עד 4.2% בבורסות אירופה

מדד הדאקס הגרמני מוביל את העליות באירופה, המשך לעליות החדות אתמול ● עליות של יותר מ-2% במסחר בחוזים על מדדי ניו יורק

עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

לא פטור מלא: הממשלה אישרה הנחה של 25% בארנונה לעסקים

ההנחה משקפת 3 חודשי פטור מתשלום, אך לא פטור מלא כפי שביקשו ארגוני העצמאים במו"מ ● לטובת מתן ההנחה יועמד תקציב בסך כ-2.8 מיליארד שקל לצורך שיפוי הרשויות המקומיות

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

משפחה בנמל תעופה בשנגחאי  / צילום: Aly Song, רויטרס

הגרף היומי: העולם מאוחד בדאגה לבני המשפחה. ומה עם הכלכלה?

סקר שבוצע לאחרונה בסין, גרמניה, אנגליה וארה"ב ביקש לבחון מהן הדאגות העיקריות בקרב הציבור בנוגע להשפעת הקורונה על חייהם ● הדאגה העיקרית: בריאות בני המשפחה הקרובה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

דעה: הבנקים לא מלכ"רים, אך לא צריכים להגזים

הבנקים צריכים לעשות מאמצים ולסייע ללקוחות דווקא היום, ולא רק להצהיר שהם מסייעים ונותנים גרייס

דוד אמסלם / צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת

על רקע המשבר: ערבויות חברות התקשורת הופחתו בעשרות אחוזים

המטרה: פינוי משאבים לטובת השקעה בתשתיות ומתוך הכרה בפגיעה שהחברות צפויות לחוות בשל משבר הקורונה

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הקורונה בכנסת בדוח ביניים חריף: מדיניות בדיקות בעייתית, היעדר הנהגה וסכנה לנזק בלתי הפיך לכלכלה ולחברה

יו"ר הוועדה עפר שלח הכין מסמך מסכם ובו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר ● בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות ולהקים גוף לניהול משברים לאומיים ● "דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה"

בנייה בגני תקווה / צילום: תמר מצפי, גלובס

לקראת פסח: רשות מקרקעי ישראל יוצאת בסדרת הקלות

בין היתר - תשלומים לספקים וללקוחות ישולמו באופן מיידי, ללא דחיית אשראי ספקים/לקוחות, גם אם נקבע כך במסגרת ההסכם מול הספק או הלקוח; פינוי פולשים מבתי מגורים מאוכלסים לא יבוצע בשלב זה אלא בהתאם להנחיות היועמ"ש

השוק בקריית שמונה. ריק בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

דעה: שוכרי נכסים? במקרים רבים החוק יעמוד לצידכם

חוק החוזים מאפשר לשוכרים שלא יכולים להשתמש בנכס ששכרו להשתחרר מהשכירות ללא קנס, במקרים מסוימים ● מגפת הקורונה ללא ספק תהיה מקרה כזה

 

מאבטח בסניף בנק לאומי. בבנקים מסבירים כי הם ממשיכים לעבוד ויש להם הוצאות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בנק ישראל טען שהבנקים לא מעלים ריביות, ואז הגענו לאותיות הקטנות

ראשי הבנקים הגדולים נפגשו עם שר האוצר, מנכ"ל משרד והחשב הכללי, בצל התקפות על הקושי של עסקים קטנים ובינוניים לקבל אשראי, דווקא כשהם זקוקים לפתרון תזרימי מיידי

ג'ונסון וברקע מרקל ומקרון. /צילום: רויטרס,  POOL New

בריטניה: דאגה לשלומו של בוריס ג'ונסון; גרמניה: תוספת 1,500 אירו לאחיות

ישנם 1,347,689 מקרי קורונה ברחבי העולם ● 74,782 אנשים נפטרו כתוצאה מהנגיף ● 68% ממקרי הקורונה בעולם מגיעים מסין, מארה"ב, מצרפת, מספרד, מאיטליה ומגרמניה ●  גרמניה: תוספת של 1,500 אירו לאחיות, הסגר לא יוסר עד 19 באפריל

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה

אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

פרשנות: בנק ישראל בזבז את התחמושת כדי להיכנס מתחת לאלונקה. האם הורדת הריבית היתה הכרחית?

השפעתם המעשית של הצעדים שעליהם הכריז נגיד בנק ישראל צפויה להיות מוגבלת, אך נראה כי המניע שמאחוריהם הוא החשוב: רצונו של הבנק המרכזי להיתפס כשותף מלא למאמץ המלחמתי מצד אחד, וחשש שניצוצות הביקורת הציבורית כלפי הבנקים והתנהלותם יתלקחו לתבערה גדולה, מצד שני

בורסות אירופה / צילום: Associated Press

ראלי ענק בוול סטריט: הדאו ג'ונס זינק ב-7.7%, מדד הנאסד"ק זינק ב-7.3%

בבית הלבן מדברים על פוטנציאל להתייצבות בהתפשטות המגפה; האטה בספרד, באיטליה ובגרמניה ● נדחתה הפגישה בין מדינות אופ"ק לבעלות בריתן, הנפט איבד גובה ● הזהב זינק ב-3% ● מניית בואינג המריאה בכ-19%

פרויקט בנייה של אאורה ביהוד / צילום: איל יצהר, גלובס

מפחדים מהעלאת ריבית: הקורונה הטיסה את לקיחת המשכנתאות ב-50% לשיא כל הזמנים

הסיבות: העלאת רף המגבלה להלוואה במשכון הדירה והחשש מעליות ריבית ● סך המשכנתאות שניתנו במרץ 2020 עמדו על כ-9 מיליארד שקל ● משכנתאות בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל הוקפאו ● בבנקים מעריכים כי המשבר יבוא לידי ביטוי בנתוני אפריל

ראש הממשלה נתניהו מחמיר את ההנחיות לציבור בצל איום הקורונה על ישראל / צילום: Gali Tibbon, Associated Press

נתניהו: "ממחר ועד שישי סגר מלא. אחרי חג פסח הקלה הדרגתית במגבלות"

ראש הממשלה הודיע הערב כי החל ממחר ב-16:00 ועד יום שישי בשעה 7:00 בבוקר ישראל נכנסת לסגר מלא, ובליל הסדר אסור יהיה לצאת מהבית בכלל החל מ-18:00 ועד למחרת ● "אנחנו נאכוף את הסגר בנחישות"

מנכ"ל גלאסבוקס, ירון מורגנשטרן / אילוסטרציה: גלאסבוקס

גלאסבוקס גייסה 40 מיליון דולר כדי להקליט את המסך שלכם

החברה מפתחת ומשווקת פלטפורמה טכנולוגית לניתוח ושיפור חוויית משתמש, ע"י תיעוד המסך של המשתמשים וכל האינטראקציות שלהם באפליקציות ובאתרים של לקוחות החברה

השופט שמואל מלמד / צילום: יוסי זמיר

תקלה קיצונית: נאשם נשפט ונגזר דינו - בתיק של נאשם אחר

התקלה התגלתה כשהנאשם ביקש לקבוע מועד לדיון להקראת האישום - וגילה לתדהמתו כי כבר הורשע, ועונשו נגזר ● השופט בתגובה לתלונה: "אין לי כלים לחקור מי הוא שנשפט לפניי" ● נציב התלונות אורי שהם קבע כי האשם למחדל איננו רובץ לפתחו של השופט, וסגר את התלונה נגדו

מיצג מחאה במרכז תל אביב – "שולחן הסדר הנטוש" / צילום: מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים

שולחן הסדר הנטוש: מיצג מחאה הוקם במרכז תל אביב כנגד מצבם הקשה של העצמאים בישראל

המיצג היה באורך של עשרות מטרים ולאורכו מוקמו 100 כיסאות ריקים המיצגים את הענפים השונים של העצמאים אשר ננטשו ערב חג הפסח ע"י ממשלת ישראל

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

עליות חדות בבורסה: מדד ת"א 90 מזנק ב-4.5%, פתאל החזקות מזנקת ב-24%

מדד ת"א 35 מזנק ב-2.6%, מדד הבנקים מנתר ב-2.8% ● החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט מנתרים בהמשך לזינוק אתמול