העליון פסל 2 שאלות נוספות במבחן ההסמכה של לשכת עוה"ד

בית המשפט העליון מתח ביקורת על הלשכה, תוך שהוא נמנע מהתערבות בעניין 8 שאלות נוספות נגדן הוגש ערעור, ולאחר שהמחוזי הקל בעניין שתי שאלות נוספות

נבחנים בבחינת לשכת עוה"ד / צילום אילוסטרציה: ליאור מזרחי, למצולמים אין קשר לכתבה
נבחנים בבחינת לשכת עוה"ד / צילום אילוסטרציה: ליאור מזרחי, למצולמים אין קשר לכתבה

תוך מתיחת ביקורת על לשכת עורכי הדין, בית המשפט העליון הורה על פסילת שתי שאלות במבחן האחרון שקיימה למתמחים, ואף דחה את עתירת הלשכה כנגד הכשרת תשובות נוספות לשתי שאלות בעייתיות נוספות - זאת לצד הימנעותו מהתערבות בעניין 8 שאלות נוספות נגדן הוגש ערעור. בכך אפשר לנבחנים רבים יותר לצבור מספיק תשובות נכונות ולעבור את הבחינה, בדרך לתואר "עורך דין בישראל" אותו מוסמכת כיום לתת רק לשכת עורכי הדין. ערעור נוסף שעניינו תנאי הבחינה - נדחה על ידו תוך קביעה כי הלשכה עושה מאמצים רבים כדי לאפשר תנאים נאותים לנבחניה.

בפסק הדין, שמהווה בשורה של ממש לניגשים לבחינת הלשכה בכתב במאי האחרון - זו שיותר מחצי מהם כשלו בה - מתח שופט העליון ניל הנדל ביקורת על הלשכה, הן ביחס לשאלות אותן פסל ("האם יש לפסול תשובה של נבחן כי הוא יודע יותר מידי?") ובאופן מעניין - הן ביחס לשאלות אותן הכשיר: "יש להעיר שוב ללשכה בדבר הקפדה על ניסוח השאלות כמו גם על ניסוח התשובות באופן בהיר ושאינו משתמע לשתי פנים", ציין ביחס לשאלה שהכשיר.

לא עזרה ללשכה התייעצות עם מומחה לשוני כדי להימלט מהביקורת בעניין השאלה שלבסוף הוכשרה: "חלק מהקושי בשאלה הוא המקף ( - ) שעומד בשורה לבדה", ציין הנדל. "בדיון הודיע בא-כוח הלשכה כי התייעצו עם מומחה לשון שסבר כי זו הדרך הנכונה לכתוב את השאלה מבחינת כללי השפה. על כך אומר שכמובן טוב להקפיד על הכללים, אך עדיין, על מנסחי השאלה לבחון האם השאלה תהיה ברורה מבחינת ניסוחה לנבחן הסביר. ניתן היה לכתוב את אותה שאלה בצורה אחרת, בשינוי קל, תוך הקפדה על הכללים באופן שלא היה מעורר קושי. נטען, כי נבחנים שונים ביקשו הבהרות במהלך הבחינה. מבלי להתייחס להיקף העניין, ברי כי מוטב להימנע ממצב זה".

מאידך, לשכת עורכי הדין יכולה להתנחם ב"כתב הגנה" שפרש השופט בזכותו של שער הכניסה למקצוע להישאר "מבחן אריתמטי", בכך שקבע בעניין ערעור אחר, שעסק בתנאי הבחינה - שדינו להידחות: "מוכן אני להניח כי התנאים בזמן הבחינה היו קשים עבור המערערות ולו מבחינה סובייקטיבית. יש בסיס למסקנה כי שלא במכוון תנאי הבחינה היו קשים יותר עבור אלו שהיה מקום להקל עימם לעומת הנבחנים האחרים שחוק שוויון ההזדמנויות אינו חל עליהם" קבע הנדל, אך עם זאת - אין לקושי האמור שום קשר לסעד המבוקש על האפשרות לעבור את הבחינה:

"המרחק בין עמידה על זכויות בעלי מוגבלויות לבין דרישה למתן סעד של הענקת 'פקטור' הוא רב. קיים שוני בין החלטה על אתר בזמן אמת להעניק זמן נוסף לנבחן בשל תקלה זו או אחרת לבין הוספת נקודות עת בדיקת המבחן", קבע השופט.

תוך שהוא מציין הפקת לקחים שנדרשת מלשכת עורכי הדין, קבע השופט כי "עם כל ההבנה למצבן של המערערות - ונדרשת הפקת לקחים בדבר נקיטת כל הצעדים שהתקלות לא יישנו - מדובר ברישיון מקצועי. הרישוי אינו עניין בין הנבחן לבוחן בלבד. צד ג' הוא הציבור. תכליתו היא שהמחזיק ברישיון עונה על סטנדרט מקצועי מסוים. השוו לרישיון של רופא -האם סביר הוא שבגלל תנאים קשים במהלך הבחינה יזכה נבחן לרישיון אף שלא עבר את הסף שנקבע? התשובה ברורה".

השופט הבהיר כי איננו טוען שהמערערות אינן ראויות לשמש כעורכות-דין, אך ישנו "קושי מעשי לכמת את התקלות".

איך בעצם שופט מתייחס לבחינה שכולה שאלות משפטיות? הנדל מספק תשובה לשאלה המסקרנת וכותב בהוגנות כי "יושם אל לב, כי במקרה זה דנתי בנושא השאלה ודעתי כדעת הלשכה מבחינת התשובה שנבחרה כתשובה הנכונה. ברם, עמדתי כשופט לא בהכרח מחייבת - גם אותי. כשם שבית משפט זה איננו יושב בהליך זה כוועדה ערעורית הוא אף לא יושב כבית משפט בדין בו עמדתו מחייבת. המסגרת היא מה התשובה הראויה בהקשר של בחינת הלשכה על פי הביקורת המנהלית".

פסק הדין, שניתן בהרכב שכלל את השופטים ג'ורג' קרא ויעל וילנר, הטיל על לשכת עורכי הדין לשלם 20 אלף שקל הוצאות משפט בכל אחד משני הערעורים שתקפו את שתי השאלות שכעת נפסלו.

מלשכת עורכי הדין נמסר: "לשכת עורכי הדין מכבדת את החלטת בית המשפט".

מ"העמותה לקידום מתמחים ועורכי דין צעירים" נמסר: "שוב בג"ץ נדרש להדרש ולהכריע כי למתמחים במשפטים לא נותרה ברירה, קול בכיים אינו נשמע. מועד אחר מועד המתמחים במשפטים נאלצים לעבור בויא דולורוזה של בחינה מכשילה, להתמודד בזמן קצוב עם שאלות ללא תשובה נכונה, עם ניסוחים מכשילים ועם תנאי בחינה מחפירים. העמותה מברכת על ההחלטה ואת העוברים אך מצירה על דרך פעולת הלשכה והעומד בראשה".

צרו איתנו קשר *5988