שת"פ סלקום-פרטנר בתשתית עשוי לשנות את שוק התקשורת

החברות חתמו על מו"מ לפני מספר שבועות ■ אם ההסכם ייצא לפועל, סלקום ופרטנר עשויות ליהנות מיתרונות מבניים ביחס לחברות התשתית הוותיקות - בזק והוט ■ פרשנות

סיבים אופטיים / צילום: רפי קוץ
סיבים אופטיים / צילום: רפי קוץ

הסכם פריסת התשתיות המשותפות בין פרטנר וסלקום, אשר על המו"מ עליו דווח לפני מספר שבועות, לא התקבל בחשיבות ראויה מספיק. מדובר בהסכם בעל השלכות רוחב מרחיקות לכת שנדמה שהשוק פספס. ההסכם, אם יושלם, עשוי לחולל שינוי עמוק בשוק התקשורת ועשוי ליצור בעיה קשה מאוד לבזק ולהוט.

ראשית, ההסכם מהווה מכפיל כוח בפריסה עבור שתי החברות. כלומר, הפריסה הפרטית של כל אחת מהחברות מהווה פריסה גם עבור החברה השנייה. כך תאורטית כל בניין שסלקום הגיעה אליו עם סיב, הופך להיות בניין שפרטנר מציעה בו שירות במקביל וההיפך. זה אומר שיחד החברות יכולות להגיע לפריסה רחבת היקף בזמן ועלויות נמוכים יחסית, ובתוך כמה שנים אף להגיע לחלק ניכר מבתי-האב בישראל.

יתר על כן, על סלקום ופרטנר אין חובת פריסה ארצית, ולכן הן יכולות לעבוד בשיטת השרי פיקינג (Cherry picking). כלומר הן יכולות לפרוס תשתיות בערים המרכזיות ובאזורי ביקוש, והן לא חייבות לפרוס בכל מושב, יישוב קהילתי או קיבוץ בפריפריה. זה כשלעצמו מעניק להן יתרון אדיר, כי הביקושים לקצבים גבוהים מתחילים באזורי הביקוש: בערים הגדולות ובעיקר במרכז הארץ.

אך מעבר ליתרונות אלה, ההסכם צפוי להביא גם לתחרות גבוהה. ברגע שלכל אחת מקבוצות התקשורת הגדולות במדינה קיימת פריסה רחבה, המשמעות היא שההיצע בשירותים יגדל באופן משמעותי עבור הצרכנים. המשמעות המידית היא שהקבוצות עשויות להיכנס לקרב מחירים, כאשר מחד יש כאן פוטנציאל הרסני לחברות ומנגד הוא עשוי לתרום תרומה מכרעת להורדת המחירים הכללית בשוק התקשורת.

עם זאת, בשל מגבלות החלות על בזק והוט בלבד, פוטנציאל ההרס גבוהה גבוהה משמעותית עבורן. ראשית, בזק והוט מחויבות בפריסה אוניברסלית, בעוד שסלקום ופרטנר לא. בנוסף על כך, בזק והוט חייבות למכור את השירות שלהן באותו מחיר בכל הארץ. ולכן המצב אקוטי עבור החברות הותיקות: אם הן נקלעות לתחרות בתל-אביב ומורידות מחירים, הן חייבות להוריד מחיר בכל הארץ. לסלקום ולפרטנר העסק הרבה יותר פשוט. הן לא חייבות להוריד מחירים באופן אחיד, והן ממילא, ככך הנראה, לא יפרסו בכל הארץ. לכן, הורדת מחיר עבורן במקום ספציפי עם תחרות רבה היא כדאית - רק כך הן יוכלו לקחת נתח שוק מהמתחרות הוותיקות יותר.

תארו לעצמכם מצב שלבניין בקרית אונו מגיעות ארבע חברות שכל אחת יכולה לספק את אותו הקצב והטכנולוגיה טובה באותה המידה. פרטנר וסלקום יכולות להוריד מחיר באותו בניין ולהציע מחירים דיפרנציאליים לדיירים השונים, אך בזק והוט לא. הן יהיו חייבות להציע את אותה הנחה ללקוח בבית שמש כמו ללקוח בכפר שמריהו, וזה כבר הופך את העסק למסובך מאד.

בנוסף, במסגרת השוק הסיטונאי פרטנר וסלקום משלמות לבזק ולהוט 60 שקלים בחודש עבור החכרת התשתית מהן. במצב כזה הן יעשו הכל כדי להשתמש בתשתית עצמאית משלהן ולא לשלם לבזק ולהוט את הסכום הזה. ככה הן יוכלו גם להרוויח יותר מכל לקוח, גם לקחת נתח שוק לקוחות, וגם להסב נזק כבד לבזק ולהוט דרך הורדת מחיר ודרך הורדה בהכנסות.

היום פרטנר מוכרת אינטרנט (ספק פלוס תשתית) ב-100 שקלים לקצב של עד 1 ג'יגה בשכונות בהן פרסה תשתית. בזק לא תכננה להגיע לקצב הזה בשדרוג הרשת שלה. החברה שאפה להפעיל טכנולוגיית ביניים שקרויה G.FAST שהייתה אמורה להביא לקצב של כ-300 מגה ללקוח. זה אומר שבזק תצטרך ככל הנראה "להדליק" את הסיבים האופטיים שפרסה או לזרז את הדור המתקדם יותר של טכנולוגיית הביניים שמסוגל להביא קצבים של ג'יגות לכל לקוח. לא מן הנמנע שהחברה אף תקטין את ההשקעה ב-G.FAST בהתאמה לביקושים, אך מסת ההשקעה שלה ככל הנראה תהיה לחדור עם הסיבים האופטיים לבתי-האב.

המשמעות של זה היא השקעה יותר גדולה ועבודה במקביל עם כמה טכנולוגיות. זה גם ההסבר מדוע בזק מבקשת תקופת חסד שבה בכל בניין שתביא אליו סיב אופטי היא תקבל בלעדיות לתקופה קצובה כדי לעמוד בהחזר ההשקעה.

זו עוד סיבה לדאגה בבזק. לכן החברה ממשיכה לנהל דיונים עם משרד התקשורת לגבי התנאים שבהם תיכנס להשקעות לשדרוג הרשת כשכרגע אין לה הבטחה לביטול ההפרדה המבנית ומתחרותיה יכולות להמשיך ולפעול על גבי הרשת שלה במסגרת מדיניות השוק הסיטונאי. סיטואציה זו לא מבשרת טובות מבחינתה, כאשר הזמן פועל לרעתה. למזלה הגדול, הוט בצרות משלה ולא מראה סימנים של שדרוג הרשת, ככה שדווקא המיזם של פרטנר וסלקום עשוי להניע את ההשקעה בתשתיות התקועה בישראל.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988