לאומנות כלכלית מאיימת על השוק האירופי המשותף

חששות מפגיעה בתעשיות מקומיות ומאובדן מקומות עבודה מסיגים לאחור את אזור הסחר החופשי האירופי ■ מדינות האיחוד מציבות שוב מחסומי סחר, והנציבות האירופית מתקשה לעצור את הסחף

מקרון  /  צילום: רויטרס
מקרון / צילום: רויטרס

מסחר ללא מחסומים הוא החוק העליון של האיחוד האירופי, שחובק 28 מדינות, אבל לאחרונה אזור הסחר החופשי השאפתני ביותר בעולם מתמודד עם עלייה בלאומנות כלכלית.

כך, במאי האחרון זכה עמנואל מקרון בנשיאות צרפת, לאחר שהוביל קמפיין לאחדות אירופית גדולה יותר, לא פחותה, והצטלם בגאווה לצד דגל הכחול-זהב של האיחוד, אבל ביולי 2017 כבר הלאים מספנה צרפתית כדי למנוע השתלטות עליה מצד החברה האיטלקית פינקנטיירי, בנימוק של מה שהוא כינה "האינטרס הלאומי".

ההשתלטות אכן בוצעה כעבור שלושה חודשים, אבל רק אחרי שמקרון השיג ערבויות בלתי רגילות למדינה. מקרון גם תומך בהגבלת תעסוקה של עובדים ממדינות של שכר נמוך, כמו פולין ורומניה, וחוק צרפתי לסימון מזון, שנכתב בשיתוף מקרון כשכיהן כשר הכלכלה, פוגע ביבוא מוצרי חלב מבלגיה, שבדיה וגרמניה. כל המדינות הללו, אין צורך לומר, חברות באיחוד האירופי.

איטליה הוציאה אל מחוץ לחוק את המילים "תוצרת איטליה" מכל מוצר מזון שמכיל רכיבים מיובאים. זה אומר שהשוקולד במילוי אגוזים Baci, שיוצר לראשונה ב-1922 בעיר פרוג'יה, אינו יכול להיות מוגדר איטלקי מפני שהקקאו שלו מאפריקה. ברחבי אירופה, Baci עדיין משווק כ"שוקולד האמיתי של איטליה".

חסמי הסחר הללו הופכים על פיהם שורת צעדים שננקטו בכיוון ליברליזציה של סחר - ומרחיקים עוד יותר את המדינות משוק משותף שמתפקד היטב. חסמי סחר מעלים את עלות העסקים הקיימים והפוטנציאליים, פוגעים ברשתות אספקה חוצות גבולות ומרתיעים השקעות של חברות רב-לאומיות.

"לעתים, האמצעים המקומיים שננקטים מסיבות נאיביות יוצרים השלכות לא רצויות", אומר מרקו סטמברי, מנכ"ל נסטלה באירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה (נסטלה מייצרת את Baci). הוא חושש שהמנהיגים לוקחים את השוק המשותף כדבר מובן מאליו.

השוק הוא עדיין "עבודה בביצוע"

השוק האירופי המשותף הוא אחד ההישגים הכלכליים המשמעותיים ביותר אחרי המלחמה, והוא יחגוג בינואר 25 שנה לקיומו. הוא החל לפעול שנה אחת לפני הסכם הסחר הצפון-אמריקאי, נאפט"א, שדונלד טראמפ מנסה כעת לדון בו מחדש. מוצרים, שירותים, עבודה והון זורמים בחופשיות ברחבי אירופה, שאמורה להיות הכלכלה המובילה בעולם במונחי תוצר וביקוש עם יותר מ-500 מיליון צרכנים. בפועל, הסחורות נעו בחופשיות יחסית עד לאחרונה, ואילו השירותים נעים בחופשיות פחותה.

כלכלנים רבים אומרים שהסטנדרטיזציה שהאיחוד האירופי קידם הורידה עלויות ליצרנים ולצרכנים כאחד. איגודי עובדים ועסקים קטנים עונים שהיא העניקה יתרונות מכריעים למפלצות התאגידיות.

האיחוד נחלץ מסדרה של משברים באופן מוצלח יותר מכפי שחזו אפילו האופטימים לפני שנה. משבר החובות, גל המהגרים, הברקזיט והפופולריות של פוליטיקאים מתנגדי האיחוד בקושי פגעו בכנף שלו, ומנגד חיזקו את הנחישות של רבים מתומכיו. אבל במובנים רבים, השוק האחיד נשאר "עבודה בביצוע", בין היתר מפני שהרגולציה הלאומית שונה ממדינה למדינה. לא כל חוקי האיחוד מתורגמים לחוקים לאומיים, יש חוקים שאפשר לפרש בצורות שונות וחוקי השוק האחיד נאכפים בפחות קפדנות מאשר חוקי התחרות (הגבלים עסקיים).

זהו אחד ההסברים להופעת חסמי הסחר החדשים. בשנה שעברה, הנציבות האירופית, הרשות המבצעת של האיחוד, נקטה צעדים משפטיים נגד הפרות לכאורה של חוקי השוק האחיד פי שלושה יותר מאשר בשנת 2015.

השנה היו אמנם פחות תביעות, אבל "הסנטימנט הפרוטקציוני בעלייה כמעט בכל מקום", אומר פריץ בולקשטיין, פוליטיקאי הולנדי שכיהן כנציב השוק האירופי בבריסל ב-1999-2004. הפרויקט האחרון שלו בתפקיד היה לאמץ את חוקי האיחוד שמתירים מיזוגים חוצי גבולות בין חברות. צרפת התנגדה, והחוקים אושרו בכל זאת.

הנשיא מקרון עקף את החוקים הללו כדי לחסום את עסקת המספנות ביולי. בספטמבר הסכימה ממשלת צרפת למכירת השליטה האפקטיבית במספנות, אך היא יכולה לבטל את העסקה אם פינקנטיירי לא תקיים התחייבויות בנושאי העסקת עובדים, משילות וקניין רוחני.

נשיא צרפת ופוליטיקאים נוספים אומרים שהם מגיבים לחששות הבוחרים שהסחר החופשי פוגע בתעשיות ובמקומות עבודה מקומיים. החששות הללו מנוצלים על ידי פוליטיקאים פופוליסטיים באירופה, שמציעים לאומנות כלכלית דרסטית עוד יותר. יריבתו של מקרון בבחירות לנשיאות, מארין לה-פן, תמכה בביטול רוב האינטגרציה האירופית, ואמרה שהיא תחזיר את הפרנק אם היא תיבחר.

הלאומיות הגואה עלולה לצבור עוד תנופה עם פרישתה של בריטניה מהאיחוד (כנראה ב-2019), מאחר שבריטניה היא אחת התומכות החזקות ביותר בשוק התחרותי האחיד.

חברות רב-לאומיות רבות ששגשגו ממכירת מוצרים סטנדרטיים בעשרות מדינות חוששות כעת, בין היתר מן הכעס של בוחרים, איגודים וקבוצות נוספות שמתלוננות שמדינות הבית שלהן מוותרות על יותר מדי אוטונומיה לבריסל.

השוק האחיד האירופי הוא "אחד השווקים הגדולים והאטרקטיביים ביותר בעולם", אומרת סוזאן דנג'ר, יו"ר AmCham EU, ארגון שמייצג עסקים אמריקאים באירופה. AmCham מנהל שדולה מול מוסדות אירופיים כדי למנוע עלייה של חסמי סחר.

פרנצ'סקו טרמונטין, מנהל יחסי הציבור באירופה של חברת מונדלז אינטרנשיונל, היצרנית של עוגיות אוריאו ומסטיק טריידנט, אומר ש"המגמה הזאת מדאיגה מאוד אם היא תסתחרר ותוביל לשווקים מפוצלים יותר ויותר".

מתעלמים מנתוני הצמיחה המהירה

הקמת השוק האחיד ב-1993 ביטלה הגבלות והתחילה את ההתלכדות של חוקים וסטנדרטים לכלי רכב, שוקולדים ומוצרים נוספים. אף שאירופאים רבים התרעמו על חוקי האיחוד שנראו שרירותיים, המסחר והתנועה האווירית פרחו. המסחר בתחומי האיחוד האירופי טיפס לכ-20% מהתוצר הגולמי שלו ב-2008 מ-14% ב-1995, לפי נתונים של אירוסטט, סוכנות הסטטיסטיקה של האיחוד.

המשבר הפיננסי שפרץ ב-2008 גרם לירידה בהיקף הסחר בין מדינות האיחוד, עם מעט חזרה לרמות שהיו לפניו. כאשר ההאטה הכלכלית באירופה נגררה ונמשכה, פוליטיקאים רבים ניסו לקדם את מדינותיהם באמירות שהשווקים המקומיים עדיפים על האיחוד האירופי. הכוחות הללו נמשכים למרות שמרחב האירו רושם את הצמיחה השנתית המהירה ביותר שלו בעשור האחרון.

אינטגרציה כלכלית מחוזקת של האיחוד האירופי עשויה להוסיף יותר מחצי נקודת אחוז לתמ"ג האירופי, וליצור 1.3 מיליון משרות, להערכת AmCham. אבל על פי מצב הרוח הנוכחי, זה לא צפוי כנראה. לפי אומדנים של הבנק העולמי, הברקזיט עלול לצמצם את המסחר של בריטניה עם האיחוד האירופי ב-12% ויותר, אף שקשה לכמת את הפגיעה הזאת.

דרישות סימון המזון שמקרון ניסח בשעתו כשר הכלכלה בממשל הצרפתי הקודם נועדו לעזור לרפתנים ולמגדלי הבשר הצרפתים, מקורות התמיכה העיקריים של "החזית הלאומית" בהנהגת מארין לה-פן. החוק הזה, שנכנס לתוקף בינואר 2017, מחייב יצרנים של מוצרי חלב ובשר בצרפת לזהות את המדינה האם שבה גדל העדר ואת המדינה שבה מתבצע העיבוד. אי-ציות עלול לגרור קנסות של עד 1,500 אירו.

מומחים משתי מחלקות בנציבות האירופית בדקו את החוק והזהירו מאפקט דומינו שיפגע בשוק האחיד, אבל הנציבות האירופית החליטה בכל זאת להתיר את דרישות החוק הצרפתי הזה, בנימוק שהוא אמור להיות בתוקף למשך שנתיים בלבד. בכיר במוסדות האיחוד אמר שהחששות מפני ניצחון של מארין לה-פן בבחירות מילאו גם הם תפקיד בהחלטת הנציבות בזמנה. מאז, מדינות נוספות באיחוד אימצו דרישות סימון מוצרים דומות.

אנקה פדוראו, דוברת של הנציבות האירופית, אומרת שהיא הזמינה דוחות על השלכות חוקי הסימון החדשים, ו"תעקוב אחרי המצב ותוכל להתערב במידת הצורך". היא לא השיבה אם לה-פן השפיעה על שיקולי הנציבות.

יצוא חלב בלגי ארוז לצרפת ירד ב-24% במחצית הראשונה של 2017 מהתקופה המקבילה בשנה שעברה, לפי הנתונים העדכניים ביותר. נכון לסוף ספטמבר, יצוא מוצרי החלב משבדיה לצרפת ירד ב-26% ביחס ל-2016. "זה החזיר אותנו אחורנית 25 שנים, לפני הקמת השוק האחיד", אמר רנאת דבארך, נשיא מועצת החלב הבבלגית.

מסטמברי מנסטלה, שעובד בה 30 שנה, מגדיר את ההחלטה האיטלקית לחקות את צרפת נסיגה מהאינטגרציה של האיחוד האירופי, שעזרה ליבשת כולה "למחוק חוסר יעילות ובזבוז בקנה מידה ענק".

כשהאיחוד התרחב מזרחה, נפתחו הזדמנויות בפני חברות במדינות קומוניסטיות לשעבר. יצרנית הפפריקה ההונגרית רובין פפריקה התחילה את דרכה בעיר סגד כיצרנית מקומית אחרי קריסת הקומוניזם. בשנה שעברה, מכירותיה הגיעו ל-5.2 מיליון דולר, בעיקר מיצוא לרחבי האיחוד האירופי.

"לפני הצטרפות הונגריה לשוק האחיד, עובדים שלנו נאלצו לנסוע לבודפשט ולאסוף בולים שונים ממשרדים שונים לכל משלוח יצוא", אומר טמאש ביאשי, מנהל היצוא של החברה. "כעת הכול הרבה יותר קל כי אני יכול לארגן כל דבר מהדסק שלי".

אך פתיחת השווקים המזרח-אירופים העניים יותר גם הביאה לכך שהחברות המקומיות החדשות לא היו יריבות של ממש לחברות הרב-לאומיות. כתוצאה מכך, קבלת הפנים החמה שציפו לה חברות מערביות מהצרכנים מיד אחרי הקומוניזם נשחקה. פוליטיקאים מקומיים רוצים כעת להגן על עסקים מקומיים, גם על חשבון השוק האחיד.

חסמי הסחר עולים שוב באירופה
 חסמי הסחר עולים שוב באירופה

פרוטקציוניזם במקום גלובליזציה

בפברואר נקטה הנציבות האירופית צעדים משפטיים נגד הונגריה ורומניה על הוראה לקמעונאים במדינות הללו לקנות יותר מזון ומוצרים חקלאיים מתוצרת מקומית. ביוני הורתה הנציבות לפולין לבטל מס מכירות שלטענת האיחוד הפלה לרעה רשתות מסחר גדולות, בעיקר זרות. פולין לא צייתה להוראה. ראשת ממשלת פולין לשעבר, ביאטה שידלו, שפרשה בתחילת חודש זה, האשימה את האיחוד האירופי ב"התערבות בעניינים פנימיים".

רנאטה יושקביץ', נשיאת לשכת הסחר הפולנית, אומרת שמס הקנייה ואמצעים נוספים "פוגעים באקלים ההשקעות" וגורמים "סוג של פופוליזם ופרוטקציה באזור".

שידלו והיורש שלה, מטאוש מורבייצקי, שעד החודש כיהן כשר האוצר הפולני, מאשימים את מקרון בדו-פרצופיות בניסיונו להגביל את גישת העובדים הזולים לשוק הצרפתי, בעודו מתעקש על כך שפולין צריכה לציית לחוקי האיחוד. ההשלכות של הסכסוך הזה היו חריפות במיוחד בענף ההובלה במשאיות.

גז'גוז' בנאשק, מנהל הלוגיסטיקה בחברת התובלה הפולנית ארוספד, אומר שבשנתיים האחרונות כמעט בלתי אפשרי לחברת משאיות קטנה לנווט בביורוקרטיה של ביצוע משלוחים לצרפת. כל הניירת, כולל חוזה העבודה של הנהג, חייבת להיות מתורגמת לצרפתית. אוסטריה וגרמניה אימצו חוקים דומים. הנציבות האירופית קראה תגר על ההגבלות, אבל בנאשק לא רואה שיפור בשטח. החברה שלו מתמקדת כעת במדינות הנורדיות.

"זה היה וואו גדול להצטרף לאיחוד האירופי, והיו תקוות שהמצב ישתפר, אבל זו אכזבה גדולה", הוא אומר. "חברות מערביות מנצלות אותנו כדי למכור את הסחורות שלהן בפולין, אבל לא רוצות לתת לנו גישה לשוק שלהן".

בתעשיית השרברבות, השוק האחיד הציע את הפוטנציאל שכל ברז שמאושר במדינה אחת בתחומי האיחוד יוכל להימכר בכל האיחוד. אבל יותר ויותר יצרנים מתמודדים עם דרישות של מדינה אחרי מדינה.

"בימים הטובים הייתה לנו הבנה משותפת לגבי מה שנחוץ ויכולנו למכור כמעט בכל מקום בעולם", אומר אולה סנדר, מנכ"ל קבוצת מטסון מורה מדנמרק. "אבל המדינות התחילו להמציא חוקי מגננה, ואתה לא יכול למכור אם אתה לא עומד בתקנים המקומיים".

באפריל הודיעה גרמניה שמוצרי אינסטלציה יכילו רק סגסוגת שמאושרת על ידי ממשלת גרמניה. השינוי הזה סיים שנים של הכרה הדדית ברישיונות אינסטלציה של המדינות הנורדיות וגרמניה.

בדיקה של כל מוצר עבור השוק הגרמני עולה 70 אלף אירו. "כשיש לך 300 או 400 מוצרים, זה יקר מאוד", אומר סנדר. הגבלות נפרדות במדינות אחרות באיחוד אומרות שכמה מוצרים מותרים לשימוש בשווקים גיאוגרפיים מסוימים, ואסורים באחרים.

אינגריד קורוס, דוברת המשרד לאיכות הסביבה בגרמניה, אומרת שגרמניה, צרפת, בריטניה והולנד מנסות להאחיד תקנים לצנרת מי שתייה, מפני שהאיחוד לא הצליח בכך. "הסקנדינבים מוזמנים להצטרף", היא מוסיפה. "אם הנציבות האירופית לא יכולה להשיג את זה, המדינות צריכות לפעול לבדן".

נשיא הנציבות, ז'אן-קלוד יונקר (לוקסמבורג), הפגין עניין מועט בניסיון לעצור את עליית הלאומנות הכלכלית באמצעות תקנים אחידים וחוקים ספציפיים. הוא חוזר ומתחייב "להיות גדול בדברים הגדולים" כמו הברקזיט, ו"קטן בדברים הקטנים", כמו תקני ברזים. מאז כניסתו לתפקיד ב-2014, הצוות של יונקר הגיש פחות מ-25 הצעות חקיקה בשנה, לעומת יותר מ-100 הצעות בימי כהונתם של נשיאים קודמים.

מונדלז האמריקאית מנסה לשכנע את הנציבות האירופית להציע תיוג תזונתי אחיד, מפני שכמה מדינות החלו לפתח דרישות משלהן. החברה התנגדה בעבר לתיוג תזונתי, אבל כעת היא מעריכה שתיוג אחד עדיף על 28 תיוגים שונים.

"לפעמים יש לנו הרגשה שאנחנו מציעים שוק אחיד יותר מהם", אומר מנהל יחסי הציבור האירופיים של החברה, טרמונטין.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988