בכנסת מבשלים שתי הצעות חוק שיפגעו ברווחיות הבנקים

ההצעות מקודמות למרות שלאחרונה הושגה "הודנה" בין בנק ישראל לבין משרד האוצר ■ ההצעה הראשונה רוצה להגביל את מרווחי ריבית הבנקים בין פיקדונות לאשראי, והשנייה קוראת להענקת סמכות לשר האוצר בפיקוח על עמלות הבנקים

קרנית פלוג / צילום: רויטרס
קרנית פלוג / צילום: רויטרס

למרות ה"הודנה" שהושגה באחרונה באחרונה בין בנק ישראל למשרד האוצר, בכנסת העסקים נמשכים כרגיל, וממשיכים לקדם הצעות חוק כנגד המערכת הבנקאית. במהלך חודש דצמבר הוגשו שתי הצעות חוק נוספות, שאם יבשילו לחוקים, הרי שמדובר בשינויים דרמטיים למערכת הבנקאית. מדובר בהצעות להגבלת מרווחי הריבית של הבנקים בפיקדונות ובאשראי, ואילו ההצעה השנייה קוראת להעניק סמכות לשר האוצר בפיקוח על עמלות הבנקים - סמכות שקיימת כיום לבנק ישראל.

ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שעזב לאחרונה את תפקיד יו"ר הקואליציה על רקע החקירות נגדו, וח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) הגישו הצעת חוק המציעה כי בנק ישראל יקבע מה ההפרש המקסימלי בין הריבית שבנק יגבה מלקוחותיו בגין ההלוואות לעומת הריבית שהוא מעניק להם בפיקדונות. "פערי הריבית גבוהים מדי. פער זה מגדיל את רווחי הבנקים, אך גורם לציבור 'ליפול' בתוכו, ולהימצא במצב קבוע של הפסד מול הבנקים", נכתב בהצעת החוק.

באשר לרקע להצעת החוק נכתב: "חלק מרכזי בפעילותם של הבנקים בכל העולם ובישראל הוא מתן אשראי. רווחי הבנקים נובעים ממרווחי הריבית - הפער בין הריבית שמשלמים הבנקים על הפיקדונות שמפקיד הציבור אצלם ובין הריבית הגבוהה יותר שהבנקים גובים על ההלוואות שנתנו. סך ההכנסות מריבית נטו גדלו בשנת 2016 בשיעור של 7% לעומת השנה הקודמת והסתכמו בחמשת הבנקים בסכום של כ-26.2 מיליארד שקל".

עוד נכתב: "הגידול המהיר באשראי הצרכני מחייב נקיטת צעדים חד-משמעיים לריסונו ולאיזון מצבו הכלכלי של הציבור. נדרשים כלים נוספים אשר יגנו על הציבור ולא יפקירו אותו לפער מרווחי ריבית גבוה כל-כך. זהו, לכל הדעות, כשל שוק, ובמצב של כשל שוק אין אלא להתערב ולפקח".

על רקע זה מציעים חברי הכנסת כי בנק ישראל יקבע את המרווח המקסימלי בין הריבית שרשאים הבנקים לייצר בין ריבית שהם גובים על אשראי ובין הריבית שהם משלמים על פיקדון או יתרת זכות. נציין כי עד היום עסקו בכנסת בעיקר בתחום העמלות, שהוא החלק הפחות משמעותי בהכנסות הבנקים. מקור ההכנסות המרכזי הוא בהכנסות המימון. יחד עם זאת, קביעת מגבלה על מרווח הריבית נחשבת להתערבות רגולטורית חריפה, שאינה מקובלת בעולם.

הצעת החוק השנייה מציעה להחליש את סמכויות בנק ישראל לטובת הגדלת סמכויות משרד האוצר. ח"כ מאיר כהן (יש עתיד) הגיש הצעה ולפיה שר האוצר בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל יקבע את הפיקוח על עמלות מסוג שונים, זאת בעוד הסמכות כיום היא של בנק ישראל.

"הצעת חוק זו באה בשל היעדר התחרות בתחום הבנקאות והמחירים המופרזים אשר נגבים בגין עמלות אשר מספקים הבנקים לציבור", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "הפיקוח על העמלות היום אינו יעיל. התיקון המוצע מבקש לתת לשר האוצר את הסמכות לפקח על סכומי העמלות ושיעוריהן כנהוג ביתר התחומים במשק", נכתב.

צרו איתנו קשר *5988