קחו 6,000 אירו, רק צאו מכאן: מדינות אירופה נגד הפליטים

אירופה בונה על תמריצים כלכליים שירחיקו את הפליטים ■ על הפרק: אלפי אירו תמורת עזיבה מרצון, השקעה במדינות המוצא של הפליטים והסכמים כספיים עם המדינות שדרכן הם עוברים

סירת פליטים בחוף לסבוס ביוון / צילום: רויטרס, Dimitris Michalakis
סירת פליטים בחוף לסבוס ביוון / צילום: רויטרס, Dimitris Michalakis

בקיץ 2015 התקבלו רכבות מלאות בפליטים ובמבקשי מקלט שהגיעו לתחנת הרכבת של מינכן בחיבוקים על הרציפים ובשלטי "Refugees Welcome". הצהובון הנפוץ בגרמניה, ה"בילד", פתח בקמפיין לאמץ משפחות סוריות וחיבר בין מתנדבים לבין ארגונים המסייעים לפליטים. שנתיים אחרי, אותו ה"בילד" פתח בקמפיין לגירוש מבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו, ושר הפנים הגרמני הכריז בחודש שעבר כי ממשלת גרמניה תעניק עד 6,000 אירו למבקשי מקלט שיעזבו את המדינה מרצון.

הבדלי הגישות ממחישים את השינוי שחל בתפיסה הציבורית באירופה לגבי משבר הפליטים - מסוגיה הומניטרית לסוגיה פוליטית המכריעה בחירות - אך גם את הדרך שבה מדינות אירופה מנסות להתמודד עמו באמצעים כלכליים. הצעת תמריצים כלכליים לעזיבה, השקעה במדינות המוצא של הפליטים והסכמים כספיים עם המדינות שדרכן הם עוברים בדרך לאירופה הם חלק מהניסיון האירופי הנוכחי, כך נראה, להרחיק את הפליטים מגבולות אירופה בכל מחיר.

שני קולות אירופיים מתיימרים בשבועות האחרונים לדעת כיצד לטפל בסוגיית הפליטים - שר הפנים האיטלקי מרקו מיניטי וקנצלר אוסטריה החדש, סבסטיאן קורץ. שר הפנים האיטלקי מיניטי לא חסך שבחים עצמיים בראיון שהעניק בשבוע שעבר ל"רפובליקה" האיטלקי, על רקע פרסום הנתונים על ירידה חדה במספר הפליטים המגיעים לאיטליה בחצי השנה האחרונה. מיניטי זקף את התוצאה ל"דיפלומטיית המדבר" שלו מול השבטים הלוביים ולתמיכה האיטלקית בחיל הים הלובי, שעוצר את סירות המבריחים עמוסות הפליטים כבר בחופי צפון אפריקה - ושולח את המהגרים והפליטים למתקני מעצר.

"מה שאיטליה עשתה בלוב הוא דוגמא מושלמת לדרך שבה אפשר להתמודד עם זרם מהגרים ללא צורך בגבולות או בגדרות תיל", אמר מיניטי, שכיהן בעבר כאחראי על שירותי הריגול של איטליה.

הוא תיאר כיצד כינס ברומא במהלך השנה האחרונה את ראשי השבטים בדרום לוב, ותיווך בשיחות שלום ביניהם, שלוו בפיזור כסף שנועד למנוע מהם לאפשר למבריחי אדם, או לשבטים עצמם, להכניס למדינה מהגרים ממדינות אחרות באפריקה.

גם אם עלות ההסכמים היא עשרות מיליוני אירו בעבור האיטלקים, הרי שהיא עדיין מעט מאוד ביחס לעלות הטיפול בפליטים על ידי הממשלה. בנוסף, הממשלה האיטלקית, הפעם בתמיכת האיחוד, משלמת מיליוני אירו לחיל הים הלובי כדי שיבצע פעילות ניטור בחופים.

ההסכמים נחתמו ביוני השנה, ומאז פחת מספר הפליטים שמגיעים באמצעות הים לאיטליה ב-70%. "שנת 2017", ציין גם ראש הממשלה האיטלקי פאולו ג'נטילוני, "הייתה שנה היסטורית, בשל המעבר מהגירה המנוהלת על ידי פושעים להגירה מבוקרת, חוקית ובטוחה".

תמונת מצב הפליטים ומבקשי המקלט באירופה
 תמונת מצב הפליטים ומבקשי המקלט באירופה

השיטה של איטליה

"השיטה האיטלקית פשוטה ויעילה", אומר ל"גלובס" מנהל מכון המחקר CEPS בבריסל, דניאל גרוס, "האיטלקים משלמים מיליוני אירו לראשי שבטים מקומיים וכנופיות בלוב (Warlords), כדי שאלה ימנעו ממבריחי האדם להעמיס ספינות ולשלוח אותן לכיוון למפדוזה, לים שבו הספינות האיטלקיות או ספינות של ארגוני זכויות אדם אוספות אותם ושולחות אותם ליבשת. הם עשו עסקאות עם שבטים בדרום, בגבול עם ניז'ר וצ'אד, ועם כנופיות באזור החוף. האיחוד האירופי לא יכול לעשות את העסקאות הללו, בגלל ההשלכות על המצב ההומניטרי של מי שמגיעים ללוב, אבל הממשלה האיטלקית יכולה".

אכן, רק כ-117 אלף פליטים הגיעו לאיטליה ב-2017, מספר נמוך בכ-33% מהשנה הקודמת, ונמוך בעשרות אחוזים מפוטנציאל המהגרים שנחזה בתחילת השנה, לאחר שמאות אלפי אפריקאים הגיעו ללוב בניסיון להגיע בסופו של דבר לאירופה. האיטלקים, שזוכים לביקורת על התעלמותם מההשלכות של ההסכמים מבחינת זכויות אדם (שוק עבדים מודרני בלוב תועד ב-CNN לפני כחודשיים), אומרים כי הם מציעים למהגרים ולפליטים טיסות בטוחות לאיטליה במקום.

בשבוע שעבר אכן יצאו שתי הטיסות הראשונות של פליטים אפריקאים מלוב לאיטליה. היו עליהן 160 בני אדם, פחות מהממוצע בסירת מבריחים אחת. "כעשרת אלפים פליטים יוכלו לבוא לאירופה ללא סיכון, באמצעות מסדרונות הומניטריים", אמר מיניטי בראיון אחר.

אחת הסיבות שראש הממשלה האיטלקי ושר הפנים מצביעים שוב ושוב על הצלחתם היא הבחירות הקרובות באיטליה, שיתקיימו בתחילת מארס. סוגיית הפליטים מאיימת לסלק מהשלטון את המפלגות הוותיקות לטובת מפלגות צעירות, לאומניות ופופוליסיטיות יותר.

העסקה האיטלקית עם גורמים לוביים היא לא הפעם הראשונה שבה אירופה משלמת תמורת מניעת הגעתם של פליטים. בשתי עסקאות בין האיחוד האירופי לממשלת טורקיה בשנים 2015 ו-2016 התחייב האיחוד להעביר 6 מיליארד אירו למדינה, לטובת הטיפול במיליוני הפליטים הנמצאים בה בימים אלה. לתושבי טורקיה גם הובטחה היכולת להיכנס לאיחוד ללא ויזה. בתמורה, הטורקים התחייבו למנוע את הפלגת ספינות הגומי המתנפחות וספינות המבריחים מהחוף הטורקי ליד איזמיר לכיוון איי יוון. מספרי הפליטים אכן ירדו דרמטית מאז חתימה העסקה, למרות שהיחסים עם טורקיה הידרדרו.

הגישה של אוסטריה

דרך דומה להתמודדות עם פליטים - הרחק מהגבולות, באמצעות השקעה כספית - הציע בשבועות האחרונים קנצלר אוסטריה הטרי, סבסטיאן קורץ. המנהיג האוסטרי הצעיר, שחייב את בחירתו למשבר הפליטים, העניק ראיון בנושא ל"בילד אם זונטג" הגרמני לפני כשבועיים, שבו הצהיר כי יש לשנות מהיסוד את "מדיניות הפליטים הכושלת" של האיחוד. מעבר לדחייה מוחלטת של הרעיון לחלק פליטים במדינות אירופיות ("הפליטים רוצים להגיע לגרמניה, לאוסטריה ולשוודיה", אמר, "לא לבולגריה ולהונגריה"), קורץ הוסיף כי ישנו "בלבול מוחלט כיום בין מהגרים מסיבות כלכליות לבין פליטים".

הוא הציע לפעול במדינות המקור של הפליטים: "על האיחוד לתמוך, אפילו באופן צבאי, במאמצים לסייע למהגרים במדינות המוצא שלהם או במדינות שכנות. אם זה בלתי אפשרי, אז צריך לסייע להם להקים אזורים בטוחים ביבשת שלהם... האיחוד האירופי צריך לתמוך בכך, אולי אפילו לארגן זאת - ולתמוך בכך באופן צבאי".

הדרכים שמציעים קורץ ומיניטי עשויות לשנות מן היסוד את מדיניות החוץ והביטחון של האיחוד. כיום ישנם כ-400 אלף אפריקאים בלוב, לפי הערכות ארגון ההגירה העולמי (IMO), ועוד 3 מיליון פליטים מסוריה, עיראק ואפגניסטאן בטורקיה. שתי מדינות אלה הופכות לקריטיות בעבור האיחוד האירופי, שגבולותיו דה-פקטו מתרחקים עוד ועוד.

איטליה כבר הודיעה בשבוע שעבר כי תשלח מאות חיילים לניז'ר כדי למנוע אי יציבות במדינה באזור הגבול עם לוב, שמאיימת על העסקה עם השבטים.

התוכנית של גרמניה

גם בגרמניה, שגם ב-2017 קיבלה הכי הרבה פליטים באירופה (יותר מ-210 אלף מינואר עד אוקטובר 2017), מחפשים דרכים לצמצם את היקף ההגירה באמצעים כלכליים.

ממשלת גרמניה הוציאה בשנה האחרונה כרבע מיליארד אירו על העסקת פליטים במחנות בירדן ובלבנון, בעיקר בעבודות ניקיון, כדי לצמצם את המוטיבציה שלהם להגר לאירופה, ופתחה בתוכנית ראשונה מסוגה במדינה למתן תמריצים כלכליים למבקשי מקלט שבקשותיהם נדחו, במטרה להשיבם לארצם.

בגרמניה יש כיום, לפי הערכות, כ-300-400 אלף בעלי מעמד זה, והמדינה מתקשה לגרש אותם, בין השאר בשל ערעורים לבתי משפט, מצבם הרפואי, אובדן ניירות מכוון ועוד.

מספר מקרי רצח ואלימות בהם היו מעורבים מי שבקשותיהם נדחו הביאו בשבועות האחרונים ללחץ ציבורי על הממשלה לפעול בתחום זה, כחלק משינוי המדיניות כלפי הפליטים, ולתוכנית התמריצים הגרמנית לעזיבה, שעליה הכריז בחודש שעבר שר הפנים תומס דה-מזייר.

לפי התוכנית, הממשלה הגרמנית מציעה לזמן מוגבל כ-1,000 אירו לאדם ועד 6,000 אירו למשפחה שיעזבו את המדינה. זאת, בנוסף לתשלומים עבור הקליטה במדינת המוצא שלהם, ביניהם לריהוט הדירה ולסבסוד השכירות.

הממשלה הודיעה כי התוכנית תהיה בתוקף רק עד סוף פברואר 2018 וכי חצי מהכסף יינתן בגרמניה, והחצי השני לאחר החזרה. את שלטי ה-"Refugees Welcome" של 2015 מחליפות בתחילת 2018 כרזות חדשות על התוכנית שפורסמו במרכזי קליטה ובאינטרנט בשלל שפות: "המדינה שלך. העתיד שלך. עכשיו!".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988