גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לצאת מהבועה: ההייטק הישראלי חייב לפתוח את שעריו

המסקנה מסקר "גלובס": ההייטק הישראלי חייב לפתוח את שעריו ■ הנשאלים חושבים שהתעשייה סגורה בבועה, לחוצת אקזיטים ולא נותנת הזדמנות לפריפריה ■ הנשים חשות שמדירים אותן

הבלתי מחוברים / איור: ליאו אטלמן
הבלתי מחוברים / איור: ליאו אטלמן

כשבוחנים את סקר דעת הקהל של "גלובס" בנוגע להייטק הישראלי, אחד הנתונים המעניינים והמטרידים ביותר לא מתייחס לדעה, אלא לקהל עצמו. רק שיעור נמוך של ישראלים - 12% מתוך 770 משתתפי הסקר - מעידים שהם עובדים בהייטק, או מישהו ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, בני זוג וילדים). בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה, וכן תושבי המרכז והשרון, הנתון הזה עולה לאזור ה-15%. כך נראה במספרים הפער בין מיעוט אזרחי הסטארט-אפ ניישן, ששכרם הממוצע עומד על 21 אלף שקל, לבין הרוב הגדול של אזרחי ישראל, שמרוויחים פחות מחצי מזה בממוצע.

כשזה המצב, קצת מפתיע לגלות שכמעט מחצית מהציבור הישראלי עוקב אחר המתרחש בהייטק המקומי - מפתיע יותר מאשר לגלות שהחצי השני לא. זאת נראית כמו סוג של אנומליה. קל להבין מה גורם לאנשים להתעניין בתחום הנדל"ן, למשל, גם אם אינם מתווכי דירות - הוא משפיע באופן גלוי לעין, קל להבנה, על חייהם. אבל איזו השפעה גלויה מקבילה יש לאקזיט כמו של מובילאיי?

את התשובה לשאלה הזאת, להערכתנו, אפשר לסכם במילה אחת: סיפור. הסטארט-אפ ניישן, ביטוי שחוק מרוב שימוש, הוא עדיין אחד הסיפורים העוצמתיים ביותר של הכלכלה הישראלית. קשה להתעלם מתחושות הגאווה, ההתלהבות, וגם הקנאה, שמתעוררות כשעוד סטארט-אפ ישראלי עושה את זה בגדול. גם אם ביומיום אנחנו נוטים לבקר חברות ענק כמו אפל, פייסבוק, או אמזון, כשהן שמות עין על ההייטק הישראלי - זה מרגש.

סקר הבלתי מחוברים

ובכל זאת, יש מי שמתחברים לסיפור הזה יותר: מי שמרגישים שהם חלק ממנו, או לפחות יכולים להיות. לא מדובר רק על עובדי ההייטק ובני משפחותיהם (65% מהם העידו שהם עוקבים אחר המתרחש בענף), אלא על הקבוצות שלחבריהן יש סיכוי גבוה יותר לפתח את הטכנולוגיה פורצת הדרך הבאה. 60% מהגברים העידו שהם עוקבים אחר המתרחש בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית, לעומת 38% בלבד מהנשים, שסובלות בה מייצוג נמוך. התעניינות מוגברת נרשמה גם בקרב בעלי הכנסה גבוהה (58%) והשכלה גבוהה (55%).

תמרורי אזהרה חשובים ומהבהבים

הסטארט-אפ ניישן רחוק מלספוג את הביקורת הקשה שעמק הסיליקון חוטף בשנה האחרונה. כמעט קשה לתפוס את זה כאן, אבל האנשים שמנווטים את תעשיית הטכנולוגיה העולמית הפכו השנה מגיבורי תרבות לשנויים במחלוקת במקרה הטוב, ושנואים במקרה הרע. התחושה הגוברת היא שבזמן שהיזמים מבטיחים להפוך את העולם למקום טוב יותר, הם מתעלמים לחלוטין מהכוח שנצבר בידיהם ומההשלכות החברתיות של פיתוחיהם. ועוד לא הזכרנו פרקטיקות עסקיות נכלוליות, פרשות הטרדה מינית ודיווחים על תרבות ארגונית רעילה ואגרסיבית. וול סטריט החדשה, אם תרצו.

"יזם שאל אותי אם מישהו יכתוב שוב ידיעה חיובית על סטארט-אפ אי פעם", כתבה בחודש שעבר ארין גריפית, עורכת בכירה ב-Wired, בטור נוקב במיוחד. "אמרתי שנראה שלא. נכווינו. זה סיפור גדול יותר מכל סקנדל בודד. תרבות הסטארט-אפים כבר לא מתאימה לפרודיות עדינות על פינג-פונג וקפוצ'ונים, התחושה היא שזו תרבות רקובה ומכוערת. העולם לא מתעניין יותר בסיפורים (החיוביים) של פעם, וכל דבר שלא מעלה את השאלות הנוקבות העומדות בפני תעשיית הטכנולוגיה נתפס כלא רלוונטי".

הסיפור של הסטארט-אפ ניישן עדיין לא קיבל את התפנית הזאת, אולי גם לא יקבל. ובכל זאת, הסקר שערכנו מציב תמרורי אזהרה מהבהבים שחשוב לשים לב אליהם. כמעט מחצית מהנשאלים הסכימו, או הסכימו מאוד, עם הטענה שמבחינה כלכלית ההייטק מתנהל כבועה מנותקת, לעומת 34% בלבד שדחו את הטענה. 58% מהערבים חשבו שזה המצב, לעומת 48% מהיהודים. והנה נתון מעניין במיוחד: עובדי ההייטק ובני משפחותיהם הסכימו עם הטענה הזאת בשיעור דומה לאוכלוסיה הכללית, וגם בשאר השאלות בסקר תשובותיהם היו דומות. במילים אחרות, הביקורת היא גם ביקורת עצמית.

פמיניסטי או לא פמיניסטי

לבועה המדוברת יש מאפיינים גיאוגרפיים ברורים. 48% מהמשיבים אמרו שבעיניהם תושבי הפריפריה לא מקבלים הזדמנות שווה בהייטק ביחס לתושבי המרכז, לעומת 39% שחשבו שכן. קל ללמוד מהנתון הזה על מצבן של מגוון אוכלוסיות, שלא תואמות את סטריאוטיפ היזם שיצא מ-8200: מזרחים, ערבים, חרדים, אתיופים. מעניין במיוחד לגלות שבמקרה הזה לא נמצאו הבדלים גדולים בתשובות בין תושבי המרכז לפריפריה. הדעה שלפיה אין שוויון הזדמנויות אמיתי משותפת לשתי הקבוצות.

נשים

ומה בנוגע לנשים? על פניו, בהקשר הזה המצב טוב יותר: 52% מהנשאלים הסכימו או הסכימו מאוד שהן מקבלות הזדמנות שווה, ורק 35% חשבו אחרת. אלא שכשצוללים לנתונים, מגלים שמי שלא חושבות שההייטק הישראלי כל כך פמיניסטי הן, ובכן, הנשים עצמן.

רק 45% מהנשים סבורות שהן מקבלות הזדמנות שווה, לעומת 61% מהגברים. הפער מחריף כשבודקים בני 50 ומעלה וגברים בעלי הכנסה גבוהה, ששני שלישים מהם סבורים שאין כל בעיה.

ואי אפשר בלי מילה על תרבות האקזיטים. ההתייחסות לסוגיה הניבה תשובות נחרצות הרבה יותר מאלה על הסוגיות האחרות. 22% מהנשאלים הסכימו מאוד לטענה שהיעד המרכזי בהייטק הישראלי הוא לעשות אקזיט, ו-38% די הסכימו עם הטענה. 21% לא כל כך הסכימו, ורק 3% התנגדו לה נחרצות. זה הפער הגדול ביותר שנתקלנו בו בסקר זה.

במקרה הזה חוכמת ההמונים עובדת

במבט-על נראה שחוכמת ההמונים אכן עובדת, לפחות במקרה הזה. סקר עמדות הציבור בנוגע להייטק משקף בדיוק רב את החולשות והחוזקות של הענף: העובדה שמעגל המשתתפים בו קטן מאוד, וכמעט שלא גדל בעשור האחרון; העובדה שמדובר בכלכלה חזקה מאוד כשלעצמה, שתרומתה למשק בכללותו יכולה להיות גדולה אף יותר מאשר כיום; מיעוט תושבי הפריפריה והערבים בקרב ההייטקיסטים; הפער בין רוב הגברים, שמשוכנעים שנשים נהנות משוויון הזדמנויות בענף, לנשים עצמן שממש לא מרגישות כך.

גם את עמדות הציבור לגבי תרבות האקזיטים אפשר להבין, אם כי בניגוד לתחושת המועדון הסגור - בהקשר הזה נראה שהביקורת הופנמה. ההייטק הישראלי עובר בימים אלה אבולוציה חשובה: היא מתבטאת בדור של יזמים מנוסים ובשלים יותר, שמקימים את החברה השנייה והשלישית שלהם שלא למטרת אקזיט מהיר. בצד הכספי, היא מתבטאת בהשקעה גדולה יותר בחברות בשלב הצמיחה, הן מצד קרנות פרטיות והן מצד רשות החדשנות, ובעלייה במספר ההנפקות. ובכל זאת, מגמת ההתבגרות הזאת עדיין בראשיתה, וייקח זמן עד שהיא תחלחל לתודעה הציבורית.

האתגר הגדול ביותר לשנים הקרובות הוא הגדלה דרמטית של שיעור עובדי ההייטק, ממגוון רחב של אוכלוסיות, והממשלה מודעת לכך היטב. הסוכנות הממשלתית שלקחה על עצמה את מימוש היעד הזה היא רשות החדשנות, השואפת להגדיל את מספר העובדים בענף בכ-20 אלף בשנה, כך שבתוך עשור הוא יוכפל ויגיע לכחצי מיליון.

אלא שלמרות האופטימיות והכוונות הטובות של הרשות, ספק גדול אם התוכניות הנוכחיות שלה ייתנו מענה מלא לבעיית מספר העובדים ולשילוב של מגזרים נוספים. המשק וההייטק הישראלי זקוקים לתוכניות מקיפות הרבה יותר, מתוך הבנה שההחזר הכלכלי והחברתי יהיה גבוה במיוחד. הסיפור של הסטארט-אפ ניישן צריך להיות הסיפור של כולם.

עוקבים

עוד כתבות

חיילי צה"ל על גבול רצועת עזה,/ צילום: רויטרס

בשל הפרת הפסקת האש: בעוטף עזה החליטו לא לקיים מחר לימודים

(עדכונים שוטפים): למרות שפיקוד העורף הודיע על חזרה לשגרה, ברשויות החליטו שלא לקיים לימודים, לאחר שרקטה נורתה לישראל ויורטה על ידי כיפת ברזל ● פלסטינים מפגינים בגבול עזה נגד הפסקת האש

העיר חריש / צילום: שלומי יוסף

אפקט מחיר למשתכן? עלייה של 43% במכירת דירות חדשות מתחילת השנה

הנתונים מתייחסים לשלושת הרבעונים הראשנים של 2019 לעומת שלושת רבעונים אלה ב-2018 ● וגם: איזו עיר הובילה את רכישת הדירות החדשות ברבעון השלישי השנה?

פערי שכר / צילום: שאטרסטוק

הנתון שמסתתר בדוחות הביטוח הלאומי וחושף את מצבם האמיתי של עצמאים בישראל

השימוש שעשה הביטוח הלאומי בנתון השכר הממוצע מציג תמונה מטעה, שממנה ניתן לחשוב כי מצבם של העצמאים טוב • בפועל עומדת ההכנסה החציונית של העצמאים על 5,491 שקל בחודש בלבד ● ארבעה עצמאים מעוטף עזה מסבירים איך מתנהלים כשהעסק תלוי בעוד סיבוב לחימה

דירות חדשות/צילום: אייל יצהר

מדד המחירים עלה באוקטובר ב-0.4%; מחירי הדירות ממשיכים לטפס

כך דיווחה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ● מחירי הדירות עלו ב-0.2% ● עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי הלבשה והנעלה (6.9%), ירקות ופירות (2%) ומזון (0.7%)

אלונה בר און בוועידת עושים שוק \ צילום: איל יצהר

אלונה בר און, יו"רית "גלובס": יש לקיים דיון דחוף על תפקיד מועצת העיתונות בשיקום העיתונות ואמון הציבור

"זוהי שעת חירום. עלינו להודות שמועצת העיתונות אינה ממלאת תפקיד משמעותי ורלוונטי כפי שהיה מצופה ממנה בשעה קשה זו" ● מכתב גלוי ששלחה אמש יו"רית גלובס אלונה בר און למועצת העיתונות ● מפאת חשיבות הדברים והרלוונטיות גם ל"גלובס", אנו מביאים אותו כאן כלשונו

מתי דב / צילום: איל יצהר

עלייה של 19% ברווח של קרן הריט למגורים מגוריט ל-13.4 מיליון שקל ברבעון

קרן הריט למגורים רשמה רווח של 13.4 מיליון שקל ברבעון השלישי, רווח של 23.8 מיליון שקל ב-9 החודשים הראשונים של השנה ● עיקר הרווח נובע מהשלמת עסקה לרכישת מתחם דירות בפתח תקוה ● ההכנסות של מגוריט מדמי שכירות עלו ל-3.6 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת 1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל

 מנכל IMC אורן שוסטר/ צילום:  איל יצהר

"כשמסתכלים על חברות קנדיות שמוכרות קנאביס בעשרות מיליוני דולרים ברבעון, קשה לדבר על יתרון של ניסיון בגידול. הן כבר עקפו אותנו"

בשבוע שעבר הצליחה חברת IMC מקיבוץ גליל ים לתקוע דגל ישראלי שני מעבר לים, כשהפכה לחברת גידול הקנאביס הראשונה להתחיל להיסחר בבורסה בקנדה ● בראיון ל"גלובס" מדבר המנכ"ל אורן שוסטר על הגאות של התחום והנפילה שבדרך, הקושי לגייס באקלים הנוכחי וכיצד רואים בחו"ל את ישראל: "כל הזמן קיבלנו פידבקים מהמשקיעים, שהדבר העיקרי שמטריד אותם לגבי חברות ישראליות הוא אי הוודאות"

שדרות ירושלים/צילום: מתן פורטנוי

מוקדם מהמתוכנן: תסתיים הטבת הצבירה המוגדלת ביפו בחסות העירייה באפליקציית Colu

בתחילת אוקטובר יצאה אפליקציית התשלומים במהלך שמטרתו לעודד את העסקים בשדרות ירושלים ביפו: הטבה של צבירת קאש-בק בשיעור של 30% ● המבצע, שאמור היה להימשך עד 1 בדצמבר, יסתיים כבר מחר בערב, היות שהתקציב נגמר

איז'י בלנק / צילום: אורי שדה

יו"ר איגוד אדריכלי הנוף חושב שהם "לא מספיק קולניים, אבל כן משפיעים"

יו"ר איגוד אדריכלי הנוף, איז'י בלנק, מצהיר שהוא מודע לזה שפרויקטים של התחדשות עירונית הם הפוטנציאל האמיתי של הוספת יחידות דיור בערים, אבל מצטער על כך שהם "הורסים את כל הצמחייה ברחוב"

 האריה השואג / צילום: יחצ

האריה השואג נדם: אחרי 60 שנות פעילות ובצל תככים וחילופי האשמות - איגוד יחסי הציבור מתפרק

מסמכים שהגיעו לידי "גלובס" בעקבות הבקשה לפירוק איגוד משרדי היח"צ הפועלים בישראל, חושפים את מאחורי הקלעים של התנהלותו ● בין הממצאים: היעדר דיווחים ופנקס חברים וטענות לרשימת "מומלצים"

וול סטריט / צילום: רויטרס

פתיחה חיובית בוול סטריט לאור דיווח על הסכם קרב בין ארה"ב -סין

היועץ הכלכלי של הבית הלבן לארי קודלו אמר כי ארה"ב וסין קרובות לסיים את מלחמת הסחר ולהגיע להסכם ● המסחר בבורסות אסיה ננעל במגמה מעורבת: בשנחאי הבורסה איבדה 0.64% וביפן הניקיי טיפס 0.7%

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

סגירה חיובית בבורסה: ת"א 90 קפץ בכ-1%, פרטנר זינקה בכ-6%

המדדים המובילים ננעלו בעליות ביום המסחר האחרון לשבוע על רקע היציבות בניו יורק ● דלתא קפצה לאחר הדוחות, מנייתה טאואר טיפסה ב-3.4%, יו ניבו זינקה בכ-5% ● מחזור המסחר הגיע ל-1.22 מיליארד שקל

משהו לא בסדר/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

7 וידויים מטלטלים על החיים בצל חרדה. כמעט מכל דבר

שבעה אנשים בחרו להסיר את מסך הבושה כדי שתוכלו להכיר ולהבין מהי החרדה ● אלה סיפוריהם ● מרימים את מסך הבושה, פרויקט מיוחד

גיל הפרישה / צילום: רמי זרנגר, יח"צ

הוויכוח על גיל הפרישה לנשים: להאריך או לא להאריך

העלייה בתוחלת החיים מדלדלת את קופות הפנסיה, וכבר לא מאפשרת להתעלם מהפתרון המתבקש: העלאת גיל הפרישה לנשים ● השאלה היא מה אמורות לעשות נשים שרוצות להמשיך לעבוד, אך לא מוצאות עבודה בגלל אפליה על בסיס גיל ● 'ליידי גלובס' פנה למנהלות הבכירות בישראל, כדי שיתפסו צד בוויכוח

פרוקטר אנ גמבל /צילום: רויטרס - John Sommers

P&G בשת"פ עם 8200EISP: "מחפשים את מותגי מיליארד הדולר הבאים"

החברה מחפשת מוצרים בתחום הבריאות, איכות החיים, איכות המגורים ומוצרים נגד "תשישות נשית"

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התפתחות דרמטית בבג"ץ הקנאביס: משרד הבריאות חשף כי הנחיות בעניין ייצוא הקנאביס יפורסמו בשבוע הבא

משרד הבריאות מתכנן לפרסם הנחיות בעניין ייצוא קנאביס ביום שני הקרוב ● בהודעה לבג"צ אמר המשרד: "מבחינת משרד הבריאות, כל עסק אשר עומד בסטנדרט לייצור ושיווק מקומי – יוכל לשווק מוצריו לחו"ל" ● חשיפת תקנות מטעם משרד הבריאות עדיין אין פירושה שישנה הסכמה עם כל הגורמים הקשורים בעניין וכי הוסרו כל החסמים לייצוא, אולם היא לכל הפחות מעידה כי הדיון מתקדם ואיננו תקוע

תלמיד עם מחשב נייד / צילום: שאטרסטוק

בכיר באפל: תלמידים שישתמשו במחשבים של גוגל לא צפויים להצליח

פיל שילר, סגן נשיא בכיר לשיווק באפל, התייחס בראיון לאתר "CNET" למחשבי "כרומבוק" של גוגל: "אם כל מה שאתה רוצה זה לעשות מבחנים לילדים, אולי מחשב זול יוכל לעשות זאת. אבל התלמידים לא הולכים להצליח"

 איל זמיר  נדב ארגמן  אבי בלוט בנימין נתניהו ואביב כוכבי בחדר המלחמה בבסיס מטכ”ל/ צילום: קובי גדעון לע"מ

הכין לימונדה: כך ניצל נתניהו את פירות הסיכול המוצלח בעזה

אף אחד לא חושד בדרג הצבאי כי פעל למען הצרכים הפוליטיים של ראש הממשלה בחיסול בכיר הג'יהאד האסלאמי ● אבל מהרגע שהמטוסים יצאו למשימת הסיכול וחזרו בשלום, הפך נתניהו כל היבט אפשרי של ההתרחשויות הביטחוניות לכלי לצרכיו הפוליטיים ● פרשנות

סיון שלחין / צילום: גני פפרמן

“קשה להיות עסק עצמאי בישראל, ובעוטף עזה זה קשה פלוס פלוס”

לסיון שלחין (37) יש עסק לשיווק דיגיטלי והיא מלווה עסקים קטנים מאוזר עוטף עזה ● "להיות בעלת עסק בעוטף זה אומר שכל כמה חודשים צריך לעצור הכל" ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il 

שי ניצן, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

כשפרקליט המדינה מבקש טובות משופטים מכהנים ומעורכי דין פרטיים

אין כמובן בעיה כלשהי עם רצון פרקליט המדינה להתגונן כנגד אותה מתקפה ● בעיני, זה חלק חשוב ואף קריטי מתפקידו. אין גם מניעה לפנות לקבוצה של לשעברים שיתנו כתף למה שהוא רואה כמאבק על הבית ● הבעיה היא בפנייה הגלויה הן לשופטים מכהנים והן לבעלי עניין מול הפרקליטות ● דעה