אימת הדירקטוריונים

כבוב ורונן גרמו לדירקטורים להפנים - "ישיבות דירקטוריון זה לא רק בורקסים"

רות רונן / צילום: שלומי יוסף
רות רונן / צילום: שלומי יוסף

בדצמבר 2010 חלה מהפכה במערכת המשפט הישראלית, עם הקמתה של מחלקה ייעודית לעניינים כלכליים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב המכונה גם "בית המשפט הכלכלי". ב-7 השנים שחלפו מאז שינה בית המשפט הכלכלי את פניו של המשפט העסקי בישראל וכפועל יוצא השפיע על עסקים, חברות ותאגידים בכל ענפי המשק.

בשורה של פסקי דין והחלטות דנו שופטי המחלקה - רות רונן, דניה קרת-מאיר, חאלד כבוב ומגן אלטוביה - בנושאים המשפטיים-כלכליים החמים ביותר במשק: החל מהרשעתו הדרמטית של נוחי דנקנר בהרצת המניות באי.די.בי, דרך הטלת אחריות על דירקטורים שאישרו עסקאות כושלות בחברות בורסאיות וכלה בתקדימים שסללו בפני הציבור את הדרך להגיש תביעות ייצוגיות ונגזרות. בכל אלה חיזק בית המשפט הכלכלי את ההגנות על הציבור, תוך שהוא מייבא לישראל מההלכות המשפטיות שנפסקו בבית המשפט לחברות שבמדינת דלוואר בארה"ב.

הצלחת בית המשפט הכלכלי בתל-אביב הביאה לכך שלאחרונה הוחלט להקים גוף דומה גם בבית המשפט המחוזי בחיפה, שיטפל בהליכים המשפטיים-כלכלים בצפון.

על עבודת בית המשפט הכלכלי שוחחנו השבוע עם עו"ד מישל אוחיון, שותף בכיר במשרד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ, שגם ייסד ועומד בראש גוף בשם "הפורום למצוינות בדירקטוריון". אוחיון חושב שההישג המרכזי ביותר של בית המשפט הכלכלי הוא עיצוב דרכי קבלת ההחלטות בדירקטוריונים של החברות הציבוריות. "במשך שנים שמענו ש'ישיבות דירקטוריון זה לא רק בורקסים'", אומר אוחיון.

לנהל פרוטוקולים מסודרים

"ואכן, בפועל תרבות הדיונים וקבלת ההחלטות הייתה קלוקלת, לא מספיק מקצועית ולא מספיק יעילה. דירקטורים רבים לא באמת ידעו מה מצופה מהם ולפי אילו מבחנים יימדדו".

לדברי אוחיון, בית המשפט, ובעיקר השופטת רות רונן, שינו זאת בשורה של כללים ברורים שקבעו בפסקי דינם - החל מהצורך לנהל פרוטוקולים מסודרים שאינם כוללים רק שורות תחתונות אלא גם שאלות מפורטות, דרך הצורך לאסוף באופן יזום את כל המידע הנדרש לפני קבלת ההחלטה כולל השקעת משאבים לצורך כך, וכלה בהכרח לקבל את ההחלטות בתוך חדר הישיבות בצורה מסודרת - ולא בשיחת מסדרון, כש"סוגרים עניינים" בין כמה דירקטורים".

אוחיון אומר כי תודות לכללים האלה, דירקטורים פועלים היום בסביבה מקצועית ויעילה יותר. נזכיר בהקשר זה כי לאחרונה חשפנו ב"גלובס" כי צוות במשרד המשפטים בוחן בימים אלה דרכים לחיזוק עצמאות הדירקטורים בחברות הציבוריות. את הצוות מובילים עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי פיסקאלי), ועו"ד רוני טלמור, בכירה במחלקה הכלכלית-פיסקלית, שריכזה את תחום התאגידים.

כאשר שואלים את אוחיון היכן בית המשפט הכלכלי טעה בשנים האחרונות, הוא מצביע באופן מפתיע דווקא על גזר הדין שהוטל על איש העסקים נוחי דנקנר, שהורשע בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות (היום דנקנר הצליח להגיע לפשרה בפרשת חלוקת הדיבידנדים באי.די.בי שהוגשה נגדו ונגד בכירים אחרים בחברה לשעבר).

אוחיון טוען כי העונש של שנתיים מאסר בפועל שגזר השופט כבוב על דנקנר הוא עונש קל מדי. "מדובר בפרשה חמורה ביותר, שאם הייתה מתרחשת בארה"ב הייתה מובילה שם לשנים ארוכות של מאסר בפועל", הוא אומר.

לדבריו, "הידרדרותו של דנקנר למחוזות התרמית בניירות ערך והפרשה המבישה שאליה נקלע היו צריכות לשמש את בית המשפט כדי לחנך את בעלי השליטה והמנהלים בשוק הריכוזי שלנו, כי מה שהיה לא יהיה עוד. זה אמור היה להיות קו פרשת המים. אך בגלל גזר הדין המקל יחסית, התוצאה כאמור מאכזבת".

עונש קל לדנקנר?

בסוגיה הזאת אנחנו חלוקים עם עמדתו של אוחיון. דנקנר אומנם הורשע במעשים חמורים, אבל הוא אדם שנעדר עד הרשעתו כל עבר פלילי, והוא גם תרם רבות למען מטרות ציבוריות בעבר, וחשוב מכך - את הרצת המניות, כפי שקבע השופט, הוא לא ביצע למען בצע-כסף אלא בניסיון אחרון, כושל (ובלתי חוקי) לנסות להציל את מפעל חייו שקרס מול עיניו. אומנם במעשיו פגע דנקנר באופן משמעותי במשקיעים, בשוק ההון ובאמון הציבור בשוק ההון, אבל שנתיים מאסר בפועל הם עונש משמעותי וגם מאוזן בהתחשב בעבירות שביצע ובנסיבות המקרה.

אם כבר צריך לבוא למישהו בטענות סביב ניהול תיק דנקנר זה לא לבית המשפט הכלכלי שעשה את עבודתו נאמנה, אלא לבית המשפט העליון בגין הטיפול הכה איטי שלו בערעור שהגיש דנקנר על הרשעתו ועל גזר דינו. בזמן שכולנו עסוקים בהתמשכות חקירת ראש הממשלה, בימין נתניהו, הליכים רבים נוספים מתנהלים פה בעצלתיים ובהם הערעור של דנקנר.

דנקנר הורשע ב-4 ביולי 2016 בהרצת מניות שביצע בתחילת 2012. בדצמבר אותה שנה גזר השופט כבוב את דינו ושלח אותו לשנתיים מאסר. חלפו כמה שבועות, ודנקנר ערער לבית המשפט העליון על ההרשעה ועל העונש. הדיון בעל-פה בערעור נקבע לחודש אפריל 2018. כלומר, יותר משנה אחרי שהוגש.

ומתי תתקבל ההחלטה של שופטי העליון האם לזכות את דנקנר או להותיר את הרשעתו על כנה? במקרה הטוב אי-שם בסוף שנת 2018. כשנתיים וחצי אחרי שהסתיים משפט דנקנר בבית המשפט המחוזי.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988