גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפדרל ריזרב משנה כיוון; מה יהיו ההשלכות בעולם - ובישראל?

השנה צפוי לנקוט הפד מדיניות מוניטרית מצמצמת ■ הדבר יאלץ את הממשל האמריקאי לחפש אשראי בשווקים - מה שיוביל לעלייה משמעותית בריבית ■ פרויקט מיוחד: עשור לריבית האפסית

הפד / צילום: שאטרסטוק
הפד / צילום: שאטרסטוק

כשזה מגיע לספרי ההיסטוריה, לא כל השנים שוות. יש שנים שחלפו ביעף בלי להותיר זכר. מי זוכר את 1979 או 1996, למשל? לעומת זאת, יש שנים שאנו נושאים את זיכרונותיהן, צלקותיהן והשפעותיהן לשנים רבות קדימה. כאלה היו 1948 או 1967, למשל.

קללה סינית מפורסמת אומרת "שתחיה בזמנים מעניינים". כולנו אפוא מקווים שהשנה החדשה תהיה משעממת ושכוחה, זכורה רק על ידי אלה שנולדו, נישאו או חלילה איבדו בה קרוב משפחה. ואולם, לדאבוני, אינני חושב שחלומות אלה יתגשמו, ובכך אני מסתכן בנבואה, אף שלדברי חז"ל, "מיום שחרב בית המקדש ניטלה נבואה מן הנביאים וניתנה לשוטים ולתינוקות". חוששני ששנת 2018 תהיה שייכת הרבה יותר לסדרת השנים הזכורות מאשר לאלה שנשכחו במהרה.

בלב אירועי 2018 תעמוד הכלכלה העולמית. אם נרצה לתמצת, נוכל לומר שהעניין העיקרי יהיה שיעורי הריבית, אבל הפרצוף המעשי והגלוי של התמצית הזו יהיה רחב, גדול ורצוף זעזועים רבים. מאז קריסתה של בועת האשראי לנדל"ן בשנת 2008, שכמעט הביאה את המערכת הפיננסית הבינלאומית לקריסה, עסק הבנק המרכזי בארה"ב, ובעקבותיו אלה של אירופה, יפן וסין, בניפוח בועת אשראי גדולה פי כמה. זאת, מתוך אמונה כי ייצור נזילות - כלומר, ייצור של יחידות מטבע חדשות מן האוויר יעצור תחילה את המשבר, שהתפתח במהירות, ולאחר מכן יסלול את הדרך לשיקום והבראה כלכלית.

ייצור הכסף, שכונה במכבסת המלים של הפדרל ריזרב (הפד) "המרצה" ו"הרחבה כמותית", היה מורכב מארבעה חלקים: קניית המשכנתאות הרעילות והמאוג"חות מהבנקים שהחזיקו בהן, והחלפתן בכסף טרי ונקי ממדפסות הפד. החלק השני היה הורדת הריבית שהבנק המרכזי גובה מהבנקים לאפס, וביפן ואירופה אף לריביות שליליות, וזאת כדי לעודד את הבנקים להלוות ואת לקוחותיהם ליטול אשראי בהיקפים גדולים.

השלב הבא היה רכישה מאסיבית ומתמשכת של אגרות חוב ממשלתיות כדי לסייע לממשלה לממן גירעונות ענק, בלי שהדבר ישפיע על כלל שערי הריבית במשק. והשלב האחרון, שבוצע בעיקר ביפן ובאירופה, הוא קנייה ישירה של אגרות חוב קונצרניות באמצעות כסף מודפס של הבנקים המרכזיים.

הפעולות האלה הסתכמו בייצור והזרמה של כ-20 טריליון דולר של כסף חדש ומודפס למוסדות הפיננסיים ולשוקי האשראי. אצל הפדרל רזרב, למשל, התנפח המאזן מכ-800 מיליארד דולר לכ-4.5 טריליון דולר. 3.7 טריליון הדולרים החדשים הודפסו והולוו לממשלה ולבנקים בריבית אפס. באמצעות המנגנון הנקרא "בנקאות ברזרבה חלקית" הפכו הסכומים לעשרות טריליונים של אשראי. לפי חשבון המוסד הבינלאומי לפיננסים (IFF), גדל סך החוב העולמי בכ-70 טריליון דולר בעשר השנים שהסתיימו ב-2016. סך החוב העולמי עמד, לפי הערכתם לסוף 2016, על כ-215 טריליון דולר, שהם כ-325% מהתמ"ג (GDP) העולמי.

הדפסת כסף אינה מייצרת שפע

היה זה ניסוי בכלכלה קיינסיאנית "על סטרואידים", בסדר גודל שכמוהו לא נראה מעולם. בשלב הראשון הניסוי עבד: המשבר הפיננסי נעצר, ובנקאי וול סטריט, במקום לעמוד למשפט, חזרו לקבל בונוסים בסכומי עתק. ואולם, בהמשך הדרך התחילו דברים להשתבש, כשהמובן מאליו התחיל להתברר. הדפסת כסף אינה מייצרת שפע - היא רק מאפשרת לשחק בכאילו.

במקביל, ההדפסה המאסיבית זורעת הרס חברתי וכלכלי ללא שיעור. ראשית, היא הורסת את המנגנונים הבסיסיים ביותר של השוק - ובראשם מנגנון המחירים - בזמן שהיא מייצרת אשליית היתכנות במקום שזו אינה קיימת. מאחר שייצור הכסף נעשה בדרך של ייצור אשראי, מחירו האפסי והמלאכותי של האשראי עודד את נטילתו לשם השקעה בפרויקטים חסרי ערך ותוחלת - מה שהכלכלנים מהאסכולה האוסטרית מכנים "השקעת סרק" (Malinvestment).

במקביל, ייצור הכסף יצר אינפלציית ענק במחירי כל הנכסים. כך, בעוד מחיר המזון עלה בכ-30% - מה שגרם לחוסר יציבות ומהומות במדינות העניות - מחירי הנכסים - כלומר, מניות, אג"ח ונדל"ן - עלו ב-300% - מה שגרם לחוסר יציבות במדינות המפותחות. וכך, בעוד בעלי ההון התעשרו והלכו מעליית ערך הנכסים - תוצאה ישירה של בועת האשראי - הצעירים ומעמד הביניים נעשו עניים יותר ושקועים ביותר חובות, בזמן שמוצרי הון בסיסיים, כמו דיור וכן מוצרי צריכה בסיסיים, הלכו והתייקרו.

העושר החדש, שההדפסה המאסיבית של כסף וההמרצה אמורים היו לייצר, לא נוצר, וההון המעט שנוצר - נעצר בוול סטריט ובתעשיית ההייטק הנסמכת על שולחנה. מעט מאוד חלחל מטה אל מעמד הביניים, ומה שבכל זאת חלחל - התקזז עם עליית המחירים, שרובה לא נרשם כראוי, אלא הוסתר בדרכים מתוחכמות.

הר האשראי עומד כיום על יותר מ-220 טריליון דולר, והמשך תחזוקתו תלוי ביכולת לשלם לפחות את הריבית עליו ולגלגל את החוב הלאה והלאה. זהו אתגר שנהפך לקשה יותר ככל שהזמן עובר, מכיוון שהחוב גדל בקצב של יותר מפי שלושה מקצב הגידול של הכלכלות - המקור, לכאורה, לתחזוקת החוב.

השארת הריבית על אפס הפכה אפוא לקריטית. וכאן אנו מגיעים אל שנת 2018. מבוהל מהתוכנית שרקח ומאמין בנאיביות וביהירות ביכולתו לשלוט בכלכלה ולנווט אותה, הודיע הפדרל רזרב כי בדעתו לעבור ממדיניות מרחיבה למדיניות מצמצמת, וזאת בשתי דרכים - העלאה הדרגתית בשערי הריבית והפסקה ברכישת אג"ח ממשלתיות המגיעות לפירעון (כלומר, הפד יקבל את תמורת האג"ח מהממשלה, אבל לא ירכוש אג"ח חדשות במקומן). זהו אירוע היסטורי: לראשונה מאז שעזב פול וולקר את משרתו כיו"ר הפד בשנת 1987, ינקוט הבנק המרכזי מדיניות שמטרתה לצמצם את היצע הכסף.

אם יעמוד הפד במילתו, יגיע הצמצום הכמותי למספרים משמעותיים בהדרגה - מ-10 מיליארד דולר בחודש ברבעון האחרון של 2017 ועד ל-50 מיליארד דולר בחודש מאוקטובר 2018 ואילך. הפד הבטיח לצמצם את מאזניו - כלומר, לא לחדש את רכישת האג"ח הממשלתיות המגיעות לפירעון. הדבר יאלץ את הממשל האמריקאי, שדווקא מגדיל את גירעונותיו, לחפש את האשראי שהפד הפסיק להדפיס עבורו בשווקים הפיננסיים.

תוספת כה גדולה של ביקוש לאשראי על ידי הממשל ידחוק את רגלי הלווים הרגילים מהשוק ויביא לעלייה משמעותית בריבית. אם לא די בכך, במקביל הבטיח הפד גם כי הריבית הבסיסית שהוא גובה מהבנקים תעלה. שני מהלכים אלה - הגידול בריבית הבסיסית מחד והקטנת היצע הכסף בזמן שהביקוש לכסף גדל מאידך - יפעלו באופן מצטבר ויביאו לעלייה משמעותית בריבית.

כבר עתה הריבית על אג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים, הנחשבת לסטנדרט מדד הריבית, כמעט הכפילה את עצמה - מכ-1.4% בקיץ 2016 לכ-2.66% כיום. בקצב הזה, ואם יעמוד הפד בהתחייבויותיו, הריבית על הטי-בונד (Treasury Bonds- אג"ח ממשלתיות המונפקות לתקופות של יותר מ-10 שנים) יכולה להגיע ל-3.2%, ואולי אפילו ל-3.6% עד לסתיו 2018. זאת תהיה ריבית הבסיס, והיא תעלה משמעותית את כל קבוצות הריבית בכל העולם - עולם השקוע בחוב כפי שלא היה אי-פעם בהיסטוריה.

אגח ממשלתיות

הסיכה שבלון האשראי מחפש

להעלאה כה משמעותית בריבית תהיה השפעה דרמטית על שוק אגרות החוב והמניות. זוהי הסיכה שבלון האשראי מחפש. לעלייה דרמטית בריבית לרוחב כל המשק, וקריסת שוק האג"ח והמניות, יהיה אפקט שלילי מתגלגל שקל מאוד לחזותו.

זה אירוני, אבל בסרט הזה כבר היינו: בסוף 1928 ובתחילת 1929, הפד העלה את הריבית מחשש מפני בועת אשראי שיצאה מכלל פרופורציה. ביום בהיר בתחילת ספטמבר 1929, סוחרי וול סטריט הלכו הביתה בסוף יום המסחר כשהדאו (מדד המניות) עמד על 381 נקודות - שיא חדש לאחר שמונה שנים של עליות. איש מהסוחרים לא העלה בדעתו כי יעברו עוד 25 שנים - שבמהלכן העולם יחווה מיתון חריף, שינוי דרמטי במרקם הפוליטי של ארה"ב, זעזועים חברתיים קשים באירופה ומלחמת עולם הרסנית - עד שהדאו יחזור ויראה מספר זה בשנית. כך הפכה הריבית את 1929 לשנה השמורה בספרי ההיסטוריה.

ביטוי אמריקאי מוכר אומר שההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, אבל היא מתחרזת (כלומר, נשמעת דומה מאוד). לעניות דעתי, 2018 תהיה דוגמה מצוינת לאמירה הזאת. והפעם, בניגוד ל-2008, גם ישראל תושפע מהמצב.

■ הכותב הוא עורך דין, מנהל קרן השקעות במטבעות קריפטוגרפיים ומחבר הספר "A brief history of money"

עוד כתבות

בנק מזרחי-טפחות,?בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק איגוד ובנק מרכנתיל / צילומים: איל יצהר, אייל הצפון, בר-אל

מידרוג צופים כי הקורונה תפגע בבנקים בטווח הקצר אך תתרום למיתוג וליעילות בטווח הבינוני

במידרוג סבורים כי רמת הלימות ההון של הבנקים טובה וצפויה לספוג את נזקי המשבר ● עם זאת, צפוי לחץ על רווחיות הבנקים כתוצאה משחיקה בהכנסות שאינן מריבית ובהכנסות מריבית נטו, ובשל קיטון צפוי בתיק האשראי לאור התכווצות הפעילות הכלכלית

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

"השוק צריך לרדת בעוד 30% כדי להתקרב לשווי הוגן"

דן נילס, המנהל את קרן הגידור Satori: "אם נבדוק את שווי השוק ביחס לתוצר, ל-GDP, נראה שהיחס ביניהם הוא עדיין כ-1.1, וזה יחס שעדיין גבוה מהממוצע ההיסטורי מאז 1970, שעומד על 0.8"

דוד פורר / צילום: רפי דלויה

מחלוקת בין דירקטוריון בזק לבעלי השליטה החדשים סביב תיקון תקנון החברה

דירקטוריון בזק ממליץ באופן חריג שלא להצביע בעד תיקון התקנון, אולם מדובר בתיקון המתחייב מהיתר השליטה - והדבר עלול להעמיד את בעלי השליטה בהפרה של ההיתר

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל

מנכ"ל רשת לעובדים: "היקף הפרסום ירד, בקרוב צעדי קיצוץ נוספים"

אבי בן טל פנה שוב במכתב לעובדי רשת וכתב כי "בימים הקרובים נודיע על צעדים נוספים שמטרתם לשמור על רשת 13 וחדשות 13 כחברות איתנות ועצמאיות מחד ועל מקום עבודתנו מנגד"

תמיר כהן, יו"ר שיכון ובינוי / צילום: אלון רון

בעזרת הלוואה מבעל הבית: תמיר כהן מצטרף לגרעין השליטה בשיכון ובינוי

יו"ר שיכון ובינוי ואיש אמונו של בעל השליטה, נתי סיידוף, ירכוש מידיו כ-4% ממניות החברה תמורת כ-200 מיליון שקל - ויקבל אופציה לרכישת 7% נוספים

משרד בחברת הייטק. שטח נרחב לעובד, לצרכי התרחבות עתידית  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

בהייטק מחשבים מסלול מחדש, מגדלי המשרדים עשויים לשלם את המחיר

זרם חברות ההייטק שמילא בשנים האחרונות את מגדלי המשרדים הפך לנחשול והביא לעליית מחירים ● לכן ההאטה של חברות הטכנולוגיה במשבר הנוכחי היא חדשות רעות במיוחד עבור בעלי הבניינים הללו, שכבר עכשיו מתמודדים עם בקשות להנחות וצמצום שטחים

לירון ברייר–דנציגר / צילום: תמונה פרטית

"החודש שילמתי דמי ביטוח לאומי ומע"מ והכול. זה לא יחזור אליי בשום צורה"

לירון ברייר-דנציגר, צלמת ואמנית שהתרגלה ליומן עמוס בשגרה, מצאה עצמה עם גל ביטולים והפסקה חדה בפעילות ● "להיות עצמאי בישראל זה קשה. ולהיות אישה עצמאית, זה עוד יותר קשה. לא מרגישים שדואגים לנו"

עסקים סגורים בצל ההנחיות החדשות של משרד הבריאות, תל אביב. / צילום: איל יצהר, גלובס

היקף הפונים לקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים זינק ל-18 אלף

לפי הערכות האוצר, הקרן תעביר בשבועיים הקרובים למעלה מ-2 מיליארד שקל לעסקים שפנו אליה בבקשות לאשראי ● מספר הבקשות שכבר אושרו עמד כרגע על עשרות בודדות

בתי ההשקעות: גילעד אלטשולר וקלמן שחם / דב ילין ויאיר לפידות / צילומים: איל יצהר

שינויים בצמרת בתי ההשקעות: מי טיפס לראש הרשימה רגע לפני שהיכתה הקורונה

בית ההשקעות של גילעד אלטשולר ורן שחם רשם בשנה שעברה הכנסות של כמעט מיליארד שקל, והקדים את מיטב דש עם הכנסות של 925 מיליון שקל ● בית ההשקעות הרווחי ביותר מפעילותו השוטפת ב-2019 - ילין לפידות

אישה ישראלית עם מסכת פנים / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פנייה למשרד הבריאות בעקבות המחירים המופרזים: פקח על מחירי המסכות

גם בתקופה זו ישנם מוכרים המנצלים את מצוקת הציבור ואת הביקוש הרב וגובים מחיר מופרז, גם על מסכות שלא רלוונטיות לתקופה זו ● המועצה לצרכנות מבקשת משר הבריאות לפרסם מחירון מומלץ ומפוקח לציבור, הכולל גם מידע בנוגע למסכות הרלוונטיות לרכישה כיום

גלעד יפת / צילום: MyHeritage

מנכ"ל מיי הריטג': "אין לנו כוונות אפלות. לא נפיק מידע נוסף מבדיקות הקורונה"

חברת מיי־הריטג' מתכננת להקים מעבדה לבדיקת 10,000 בדיקות קורונה ביום, אך משרד הבריאות החליט להקפיא את הפרויקט ולערוך מכרז עם חברה נוספת ● מאחורי הקמת המעבדה יש סימני שאלה, בין היתר, בגלל השותפה הסינית ● "צריך לתת לנו להקים מעבדה, אין מה לחשוש מהסינים"

דובי אמיתי / צילום: יח"צ

עתירה לבג"ץ: הפתרונות של המדינה למגזר העסקי - "לעג לרש"

מרבית הארגונים המייצגים את המגזר העסקי התאחדו והגישו עתירה לבג"ץ נגד תוכנית הסיוע של המדינה לעסקים ● לטענתם, התוכנית כוללת פתרונות דלים מדי, ויש ליצור באופן מיידי מנגנון פיצוי או קרן תשלומים לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה

דלק / צילום: שאטרסטוק

מחירי הדלק ירדו, אבל ישראל הפכה לשיאנית העולם בגובה המיסוי על בנזין

מחירי הדלק אומנם ירדו ב-17.4% בתחילת אפריל, אך שיעור המס מתוך המחיר של ליטר בנזין זינק החודש לשיא עולמי של 78%

איתי הראל, שותף מנהל בקרן פיטנגו / צילום: תמר מצפי, גלובס

גיוס של 70 מיליון דולר לחברה המוציאה את הבדיקות מן המעבדה

בגיוס החברה האמריקאית השתתפה קרן פיטנגו הישראלית

 

דירת 5 חדרים בשכונת כוכב הצפון, תל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

הלמ"ס: רגע לפני הקורונה, הציבור המשיך לרכוש דירות חדשות בקצב מהיר

בחודש ינואר נקבע שיא של עשור לפחות ברכישת דירות, ואילו בפברואר מספרן ירד אך הוסיף להיות גבוה מהממוצע השנתי של 2019

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

השר דרעי: מרבית החולים בירושלים מהשכונות החרדיות, ושיעור ההדבקה שם גבוה יותר

בדיון על החברה החרדי, בוועדת הכנסת לטיפול במשבר הקורונה, אמר שר הפנים כי הבעיה העיקרית ביישובים החרדים היא שלא נעשו מספיק בדיקות: "ברגע שהידקנו את החגורה וביטלנו את ההתכנסויות, יש משמעת מוחלטת מצד הרבנים ומצד הציבור"

וואהן, השבוע / צילום: רויטרס - Aly Song

סין אחרי המלחמה: כך נראית החזרה לשגרה במקום שבו הכול התחיל

התושבים מסתובבים עם מסכות, הילדים עדיין לומדים מהבית, על תיירות אין מה לדבר, והעסקים הקטנים לא מצליחים להרים את הראש ● המסע הסיני לשגרה החל לפני חודשיים, וכבר אפשר לראות שגם כשאין יותר נדבקים בקורונה, החזרה לנורמליות איטית וארוכה

בית ספר יסודי סגור בצל הקורונה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

משרד החינוך לבתי הספר ולגנים: החזירו להורים תשלומים על פעילויות שהתבטלו

היתרה שלה זכאים ההורים תשולם להם בסוף שנת הלימודים או תקוזז מתשלומי השנה הבאה ● במשרד החינוך מדגישים כי מדובר בהחזר אך ורק על שירותים שטרם ניתנו

דונלד טראמפ / רויטרס

פרשנות - נבואת הזעם והחורבן של טראמפ: "יהיה הרבה מוות בשבוע הבא"

בממשל מעריכים כי המגפה תגיע אל שיאה "בתוך ששה עד שבעה ימים" בשלושת המרכזים העירוניים המועדים ביותר לפורענות: ניו יורק, דטרויט וניו אורלינס ● 93,000 מתים הם עכשיו האומדן הזהיר, המספר עשוי להגיע ל-176,000

אריק יואן מנכ"ל זום /  REUTERS/Carlo Allegri

מנכ"ל זום מכה על חטא: "ממש פישלתי בעניין האבטחה. אוי לנו אם נפשל שוב"

יחד עם היקף החשיפה הגדול והפתאומי של חברת שיחות הווידאו זום בקרב המגזר העסקי, החלו להגיע גם תלונות על בעיות של פרטיות בפלטפורמה שלה, כולל אזהרה של ה-FBI מפני "חטיפות" של ועידות וידאו