ניתוח: מי מנסה לתפוס "טראמפ" על נאום מצב האומה?

נאום מצב האומה שנשא טראמפ כלל את כל הנקודות שמצפים לשמוע מנשיא מכהן לצורך חיזוק הרגש הלאומי ■ טראמפ לא שכח גם לפזר הבטחות לעתיד בתחום ההשקעות והגדלת הצמיחה בארה"ב ■ האם להבטחות הללו יש כיסוי, ואיך הן ישפיעו על השווקים?

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס,  Kevin Lamarque
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס, Kevin Lamarque

"המדינה שלנו חזקה כי האזרחים חזקים. עידן הכניעה הכלכלית נגמר... אנחנו לא ניכשל, המשפחות שלנו ישגשגו, האזרחים יעשו חיל והאומה שלנו לעולמי עד תהיה בטוחה, חזקה, גאה, איתנה וחופשייה. תודה לכם ושאלוהים יברך את אמריקה" - מתוך נאום מצב האומה שנשא הנשיא ה-45 של ארה"ב, דונלד טראמפ.

טראמפ נשא את הנאום השנתי השני שלו מאז שנכנס לתפקיד, על אודות מצב האומה. אולם זהו הראשון שהוא באמת משמעותי, שכן הנאום הראשון היה שבועות ספורים לאחר השבעתו.

נאום מצב האומה הוא זיקוק של המהות הדמוקרטית האמריקאית, וההבנה שנבחרי הציבור מחויבים בדין וחשבון לציבור.

אחת לשנה, מעביר הנשיא דיווח לקונגרס ולסנאט על אודות מה שהיה בשנה החולפת - מקבילה לכנס משקיעים שנתי של חברה ציבורית. בדמוקרטיה שבה נבחרי ציבור מבינים שהם מחויבים כלפי הבוחר, ישנו הליך של דין וחשבון שנתי.

אז מה היה לנו בנאום השנתי, ואיך תיראה ארה"ב והכלכלה העולמית בהמשך כהונתו של דונלד טראמפ?

שיעור הגידול בתוצר לנפש ביחס לגידול בתעשיות
 שיעור הגידול בתוצר לנפש ביחס לגידול בתעשיות

טראמפ מאתגר את השיטה ואת הפרשנים

ראשית, אי אפשר להתעלם מהעובדה שטראמפ הוא לא פוליטיקאי קל לעיכול מבחינת הפרשנים המסורתיים, וקשה ליישם לגביו את הגישה ששלטה בפוליטיקה האמריקאית זה שנים. הפער העיקרי - מעבר לעובדה שמדובר בנשיא מוחצן שמתקשר ישירות עם העם דרך המדיה החברתית, ומוותר על תיווך של התקשורת המסורתית - הוא שדונלד טראמפ הוא נשיא שבאמת ובתמים מתכוון לעמוד בהבטחות הבחירות שלו.

בלא מעט מדינות דמוקרטיות התרגלנו שפוליטיקאים לא תמיד עומדים בהבטחות שלהם. פוליטיקאי הבטיח א' ועשה ב', ואנחנו מיד מתרצים לעצמנו שברור שהוא לא התכוון לבצע את מה שהוא אמר, ושיש מגבלות ולא תמיד אפשר לעשות מה שרוצים.

במקום לשאול "אז למה להבטיח מלכתחילה דברים שלא ניתן לקיים", אנו מצדיקים גניבת דעת של הבוחרים בטענות שונות ומשונות. ההתנהלות הזו היא פיגוע בדמוקרטיה, ולאורך זמן היא שוחקת אותה.

הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ, מייצר הלם בקרב לא מעט פרשנים פוליטיים, משום שהוא מתעקש לממש את הבטחות הבחירות שלו תוך שימוש בטיעון פשוט מאוד - הבטחתי לעם הבטחות, בגלל ההבטחות הללו נבחרתי ולכן בכוונתי לפעול למימוש הבטחות הבחירות כלשונן. אפשר להכריז שטראמפ הוא וולגרי וגס רוח, אבל באותה נשימה צריך להכריז גם, שבזכות אותה ישירות ושימוש בשפה פשוטה ומובנת לציבור, הוא מחזק את מעמדה של הדמוקרטיה.

נאום מצב האומה כלל את כל הדימויים הנכונים שפורטים על מיתרי הגאווה הלאומית של העם האמריקאי; הנאום נפתח באזכור הגיבורים האמריקאים אשר פעלו להצלת חיים במהלך השנה החולפת, החל בכבאים שהתמודדו עם גל השריפות בקליפורניה, וכלה בכוחות ההצלה שפעלו בפורטו ריקו. טראמפ המשיך בתיאור של עוצמת שוק העבודה ותוספת של 2.4 מיליון משרות במהלך השנה החולפת, מתוכן 200 אלף משרות במגזר היצרני. אך היה משהו נוסף בנאום של טראמפ: הוא דיבר על כך שארה"ב תפסיק להיות מנוצלת על-ידי שאר העולם, ושהיא חוזרת לחזק את מעמדה הן מבחינה צבאית והן כלכלית.

לאחר הסקירה של השנה החולפת, עבר הנאום להתמקד בעתיד, בדגש על הסוגיה שאליה הופנו עיני משקיעים מרחבי העולם - תוכנית השקעות העתק של למעלה מטריליון דולר בתשתיות ברחבי ארה"ב, במטרה לשפר ושלדרג את מערכת התשתיות האמריקאית, שבה לא בוצעו השקעות משמעותיות מאז תוכנית ה"ניו דיל" של הנשיא רוזוולט בשנות השלושים. 

ההוצאה הציבורית על תשתיות
 ההוצאה הציבורית על תשתיות

תשתיות ישנות, תחזוקה יקרה

בגרף המציג את צמיחת התוצר הריאלי אל מול היקף ההשקעה הממשלתית בתשתיות מאז 1950, ניתן לראות שבזמן שהתוצר הריאלי לנפש עלה פי שלושה לערך, רכיב ההשקעה הממשלתית בתשתית נמצא באותה רמה שבה היה בשנת 1960. ההשקעה הנמוכה בתשתיות נותנת את אותותיה הן באיכות התשתיות בארה"ב והן ביכולת של התשתיות להוביל ליעילות ולצמיחה מהירה יותר. אבל ההשקעה הנמוכה בתשתיות מייצרת תופעת לוואי נוספת - התחזוקה של התשתיות הללו הופכת יקרה יותר.

הדבר דומה לתחזוקה של בניין ישן, שבו הצנרת רקובה, התקרה מתקלפת ותמיד יש רטיבות בקירות. תחזוקה של בניין כזה יקרה מאוד, משום שתמיד יש נזקים. לעיתים זול יותר לבצע השקעה חד-פעמית גבוהה, ולהפחית את עלות התחזוקה למשך שנים רבות.

הגרף שמציג את ההשקעות ההוניות אל מול השקעות בתחזוקה של תשתית מצביע על כך שבעוד שההשקעות ההוניות בתשתית מאז 1956 עלו מרמה של כ-100 מיליארד דולר לכ-170 מיליארד דולר - גידול של 70 מיליארד דולר בלבד, ההוצאה בגין תחזוקה שוטפת הרקיעה שחקים, ועלתה משיעור של 50 מיליארד דולר בשנה ל-250 מיליארד דולר כמעט בשנה. טראמפ, שמגיע מענף הנדל"ן, מבין זאת, ולכן הוא מעוניין, בין היתר, לבצע שדרוג משמעותי, שיצריך השקעה ראשונית גבוהה, אך יאפשר להפחית את עלויות התחזוקה למשך שנים רבות.

רבים מדברים לאחרונה על בחירות אמצע הכהונה בארה"ב. בארה"ב 450 חברי קונגרס, המהווים את הבית התחתון, והם נבחרים לתקופה של שנתיים. נוסף על כך, ישנם 100 חברי סנאט (בית עליון), והם נבחרים לתקופה של שש שנים, ומדי שנתיים מתחלף שליש מהסנאט.

בנובמבר הכול ישתנה?

ב-6 בנובמבר יתקיימו בחירות אמצע, ויש לא מעט פרשנים שמציינים שייתכן שהרפובליקנים יפסידו את הרוב שיש להם כיום בסנאט (שהוא החשוב יותר מבין שני הבתים).

הפרשנויות הללו הן במידה רבה מהומה על לא דבר, מכיוון ש-33 מושבים בסנאט עומדים לבחירה בנובמבר, ומתוכם 25 מושבים דמוקרטיים ורק שמונה רפובליקנים - משמע יתרון לרפובליקנים. נוסף על כך, ב-6 בנובמבר יתקיימו גם בחירות מיוחדות במינסוטה, לאחר שחבר הסנאט הדמוקרטי מארק דייטון הודיע על פרישה מוקדמת (אמור היה לפרוש ב-3 בינואר 2021) עקב האשמות על הטרדות מיניות. מכאן, שבנובמבר יעמדו לבחירה שמונה מושבים רפובליקנים שבהם ניצח דונלד טראמפ בבחירות, ומנגד 26 מושבים דמוקרטיים, שמתוכם ב-11 מחוזות ניצח טראמפ בבחירות האחרונות. מכאן שסטטיסטית - הסיכוי שיהיה שינוי בהרכב הסנאט בנובמבר הוא נמוך מאוד.

הסיכונים מיבשת אסיה

אי אפשר שלא להתייחס לסיכונים לארה"ב, ובהם קוריאה הצפונית בהיבט הביטחוני וסין בהיבט הכלכלי.

לעניין צפון קוריאה, בעוד שנשיאים קודמים הכריזו על תוכניות לצמצום הארסנל הגרעיני של ארה"ב, וניסו להוביל מהלכים בינלאומיים של צמצום הנשק הגרעיני בעולם - טראמפ מכריז שבכוונתו לחזק את ההרתעה הגרעינית של ארה"ב, כדי להבהיר לכל אויב באשר הוא שארה"ב לא תתייחס בקלות ראש לאיומים שיופנו נגדה.

בהמשך הנאום הוא התייחס לרודנות בקוריאה הצפונית, ולכך שהמדינה פועלת לפיתוח טילים שיוכלו לאיים על ארה"ב עצמה, ואת זה ארה"ב לא תאפשר.

לעניין סין, מאז שנות ה-80 עברו לשם חברות רבות כדי לנצל את כוח העבודה הזול, ולמכור משם תוצרת לארה"ב ולשאר העולם. אלא שבעשורים האחרונים כלכלת סין השתפרה, וחלק לא מבוטל מהסינים שיפרו את מצבם הכלכלי והפכו למעמד ביניים.

הגרף המצורף מציג את התוצר לנפש במונחים דולריים בסין - עלייה מרמה של 1,500 דולר ל-15 אלף דולר כמעט, שמשקפת עלייה מרמה של דולרים ליום לכ-50 דולר ליום. מכאן שסין לא באמת מוטרדת מכך שחברות אמריקאיות ייצאו מסין, שכן סביר להניח שחברות סיניות יחליפו אותן, וימכרו את התוצרת למעמד הביניים הסיני שנוצר בשלושים השנים האחרונות.

דוגמה מובהקת לכך שהסינים כבר מזמן לא מהווים את כוח העבודה הזול של העולם ניתן לראות בענף הטקסטיל. את המוצרים הזולים שמצריכים כוח עבודה זול, מייצרים בבנגלדש. אנחנו רגילים לקנות חולצות שמוטבע עליהם "תוצרת סין", והסינים קונים תוצרת בנגלדש.

ובחזרה לשוק ההון

בהינתן יישום של תוכנית ההשקעה בתשתית שמקדם דונלד טראמפ ובהינתן חזרה לארה"ב של חברות אמריקאיות - חברות הפועלות בענפי הבנייה והתשתיות בארה"ב, דוגמת מרטין מריאטה (סימול MLM) וקטרפילר (סימול CAT) צפויות לייצר עניין בארה"ב, וחברות סיניות המוכרות לשוק הסיני, דוגמת JD.COM, צפויות לייצר עניין בשוק הסיני.

לעניין שוק החוב - ייתכן שבתקופה הקרובה תהיה עליית תשואה, שתשפיע לשלילה על מחירי איגרות החוב באשר הן. משקיעים המעוניינים בחשיפה לאג"ח - ראוי להם שלא ינסו לבצע השקעות לבד, אלא ישתמשו במומחים בתחומם.

■ הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988