הנקראות ביותר

בין תל-אביב לרוואבי: הפספוס הגדול של ההייטק הישראלי

הפלסטינים מחכים לתעשיית ההייטק הישראלית - ולהפך. אז למה האוצר לא מוכן לעזור?

הייטק / צילום: שאטרסטוק
הייטק / צילום: שאטרסטוק

גם בשנה החולפת סיפק קטר ההייטק הישראלי שורה ארוכה של סיפורי הצלחה על "אקזיטים" ועל הצלחות טכנולוגיות. לעולם לא נדע כמה הכנסות מפסיד המשק בגלל "אקזיטים" שלא התרוממו וכישלונות טכנולוגיים בגלל מצוקת כוח-אדם בענף. המחסור בידיים עובדות, ש"הרשות לחדשנות" אומדת ב-10,000 עובדים, הביא להעלאה מתמדת בשכר העובדים המקומיים ולשחיקת היתרון היחסי של תעשיית ההייטק הישראלית.

בתקופה האחרונה מחפשת הממשלה את ישועת הענף בניכר. במסגרת חוק ההסדרים, מתכנן משרד האוצר צעדים שיקלו את "היבוא" של עובדים זרים. מסלול מיוחד יאפשר להאריך את תוקף האשרה של העובדים בתום השנה הראשונה להעסקתם, עד לחמש שנים (במקום לשלושה חודשים כיום). בנוסף, הרף שמחייב לשלם פי 2.5 שכר ממוצע כתנאי להבאת עובד זר מומחה, יונמך משמעותית לפי 1.2-1.5. בחיפוש אחר מהנדסי מחשבים ומתכנתים, נודדים שליחים של חברות הייטק מהודו ועד אוקראינה, בעוד שהמטבע שהם מחפשים מעבר לים, נמצא פה מעבר לגדר.

יותר מ-3,000 צעירים מסיימים מדי שנה את החוגים להנדסה ולטכנולוגיה במוסדות להשכלה גבוהה בגדה המערבית וברצועת עזה. חלקם מועסקים בחברות פלסטיניות, ישראליות ובינלאומיות, מעטים מנסים את מזלם במדינות ערב ובמערב. רובם הגדול, כ-75%, נותרים ללא תעסוקה. במקרה הטוב, הם שוטפים כלים במסעדות. במקרה הרע, חוסר המעש והתסכול מובילים אותם לאזורי עימות, ומשם המדרון חלקלק.

את הפוטנציאל האנושי הזה גילו באחרונה מספר חברות הייטק ישראליות. חברת מלאנוקס צירפה בעשור האחרון לרשימת משרדיה הפרוסים בחו"ל ובישראל - מתל-חי בצפון ועד באר-שבע בדרום - אתרי פעילות נוספים ברוואבי, שכם, חברון וברצועת עזה. התקשורת המקוונת מדלגת על מחסומי הדרכים וביורוקרטיית ההיתרים. המתכנתים בעזה אינם נכנעים לשיבושים הקשים באספקת החשמל, ומבצעים היטב את המשימות המוטלות עליהם. הם מסרבים להיכנע לקיצונים שמגנים כל שיתוף-פעולה עם ישראל ועם חברות ישראליות.

בעזרת חברת מיקור-החוץ הפלסטינית "אסאל", שפתחה לנו את הדלת לבוגרים המוכשרים ביותר בשטחים, הגדילה מלאנוקס את מספר המהנדסים הפלסטינים מ-25 איש בשנת 2015 ליותר ממאה בשנה החולפת. העובדים משולבים בעשרות פעילויות, כולל פיתוח ובדיקות תוכנה, חומרה, תמיכה ואופרציה. גילינו צעירים סקרנים ובעלי מוטיבציה עצומה לתרום לפיתוחה של החברה.

עבור הצוותים, הפועלים משני עברי הקו הירוק, העבודה המשותפת היא מפגש ראשוני עם אדם מהצד האחר של הגדר, שלא במחסום צבאי. יחד הם יוצרים גשר טכנולוגי ואנושי. אחת למספר שבועות מזדמן להם להיפגש פנים אל פנים באחד ממשרדי החברה בישראל, עובדים אלה לצד אלה ומגלים שהחבר מעבר לגדר אינו "אויב".

חברות בינלאומיות, וגם האיחוד-האירופי והבנק העולמי, החלו לגלות עניין בהקמת מרכזי פיתוח וגיוס מהנדסים בשטחים. לאחרונה הצגתי את היוזמה של מלאנוקס בפני בכירים מהאיחוד האירופי ומהבנק העולמי, בכנס כלכלי מטעם האיחוד ("עושים עסקים תחת הסטטוס-קוו"). כל הנוכחים בכנס בבריסל בהשתתפות נציגים ישראלים ופלסטינים, הסכימו כי זו 'הזדמנות פז לבנות עמק סיליקון ישראלי-פלסטיני בין תל-אביב לרוואבי.

הפספוס הוא, שהרפורמה שמציע האוצר תאפשר לחברות כוח-אדם, בעיקר למי שבעליהן מקורבים לשלטון, להמשיך ליהנות מעמלות עבור יבוא עובדי הייטק מחו"ל. וכך, בשלטון ימשיכו להתעלם מההזדמנות המונחת אצל השכן ממול, ולדבר גבוהה גבוהה על "שלום כלכלי".

■ הכותב הוא בכיר במלאנוקס טכנולוגיות. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988