גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לוחצים על הגז? משבר עמוק בשוק רכבי יד שנייה בישראל

הצונאמי הרגולטורי באירופה יגיע בקרוב גם אלינו ■ איך תשפיע מצוקת היצרנים על המחירים בשוק המוסדי והפרטי, מה יקרה לרכבי הפלאג-אין, ולמה ישראל לא ממהרת לשום מקום?

כביש / צילום: רויטר
כביש / צילום: רויטר

ענף הרכב הישראלי התחיל את שנת 2018 עם יותר סימני שאלה מתשובות. נתוני המכירות הרשמיים של חודש ינואר, שעמדו על קצת פחות מ-40 אלף יחידות, משקפים לכאורה ירידה דו-ספרתית לעומת ינואר אשתקד אבל הם הושפעו משמעותית מחבלי הקליטה הקשים של תוכנה חדשה ברשות המסים, שבעטיה התעכבו ו"נעלמו במערכת" הרישוי בינואר מסירות של אלפי כלי רכב. 

בדיקה שלנו מגלה, שמדובר בכ-3,000 עד 3,500 כלי רכב חדשים. אם מוסיפים את הנתונים החסרים לנתון הרשמי, מגלים ירידה חד ספרתית קלה לעומת ינואר אשתקד. ובהנחה שהמסירות החסרות כבר יופיעו בפברואר, סביר להניח שהנתון המצטבר של ינואר-פברואר יגיע לכ-65 עד 70 אלף כלי רכב חדשים. וזו פתיחה לא רעה בכלל. אבל המשך הדרך צופן בחובו סימני שאלה גדולים לא פחות.

משבר עמוק בשוק היד השנייה

נשים רגע בצד את חוסר הוודאות של המצב הביטחוני באזורנו, שעשויה להיות לו השפעה לא מבוטלת על מכירות הרכב ועל המשק בכלל. מכיוון, שקשה לתרגם חרדות למספרים ולחיזוי, נצא מנקודת הנחה שהכל יהיה בסדר.

אבל ברמת המיקרו נמצא כיום שוק רכבי היד השנייה בישראל בעיצומו של משבר עמוק כתוצאה מעודף היצע, למרות שרבים בענף מעדיפים להכחיש ולהדחיק זאת. לא ברור עד כמה ימשיך השוק המשני לקבל הנשמה מלאכותית ממחירוני היד השנייה ואם מוסיפים את התקררות שוק האשראי לרכב, שמורגשת היטב בשוק הליסינג, מקבלים מרכיב לא קטן של חוסר יציבות.

כפי שכתבנו בעבר, מה שתומך ביסודות הרעועים הוא שילוב מתמשך בין שקל חזק, אשראי צרכני זמין (עדיין) וגם - ואולי בעיקר - עודפי כושר ייצור אצל חלק מהיצרנים באירופה ובאסיה, שיוצרים מוטיבציה "לדחוף" לישראל סחורה במחירי היצף. כל זה, ביחד עם הפיקציה של הטבת המס הירוק, שרובה לא מגיע לכיסם של הצרכנים, מתורגם ישירות למרווחים נאים שמשתקפים בשוק ה"אפס קילומטר" ויוצרים, בינתיים, כרית ביטחון שסופגת זעזועים.

אבל גם אם רבים בישראל יופתעו לשמוע, אנחנו לא מרכז העולם ומה שמתרחש כיום בתעשיית הרכב הבינלאומית עלול להוסיף בחודשים הקרובים עוד מימד של חוסר יציבות לענף הרכב בישראל. בעולם נערכים כיום יצרני הרכב לצונאמי של רגולציה, שהגל הראשון בו, שהשפעותיו כבר מורגשות, כולל מבחנים חדשים ומחמירים לפליטה ולצריכת הדלק של כלי רכב פרטיים.

מבחני הפליטה מתהדקים

למי שהחמיץ את ההתפתחויות, להלן תקציר. ב-20 השנים האחרונות נבחנו הפליטות וצריכת הדלק של כל כלי הרכב הפרטיים החדשים באירופה באמצעות מבחן תקני ומקל מאוד, שלתוצאותיו הייתה רלוונטיות נמוכה לנתוני האמת שמופקים בנסיעה על הכביש. במילים פשוטות, עבודה בעיניים. לפני כשנתיים, לא מעט בעקבות פרשת "דיזלגייט" של פולקסווגן, החליט האיחוד האירופי ליישם סט מחמיר הרבה יותר של מבחנים, שמדמים נסיעה בתנאים קרובים יותר למציאות כולל שיפועים, האצות תכופות, מהירויות גבוהות יותר, מרחקי נסיעה ארוכים יותר, מזגן פועל וכדומה.

המבחן, שכינויו WTLP ("פרוצדורת מבחן עולמית לכלי רכב קלים") מחייב לצורך תקינה כל דגם רכב חדש לגמרי, שהושק באירופה החל מספטמבר 2017, והוא יחייב את כלל דגמי הרכב החדשים המשווקים באירופה, כולל דגמים קיימים, מספטמבר 2018. באירופה מעריכים כי המעבר בין המבחנים השונים יביא לזינוק של כ-20% בנתוני צריכת הדלק ופליטת ה-CO2 הרשמיים של כלי רכב זהים. במילים אחרות אם הברושור של הרכב שרכשתם החודש מראה צריכת דלק רשמית ומרשימה של 18 קילומטרים לליטר, בעוד כמה חודשים הוא יציג צריכת דלק פחות מרשימה של 14.5 קילומטר לליטר בלבד, אלא אם כן יבוצעו בינתיים שינויים ברכב.

השפעות הזינוק הצפוי בנתוני הפליטה יהיו אפילו יותר דרמטיות. ברוב מדינות העולם נהוגות כיום הטבות "מס ירוק" כאלה או אחרות, שבדרך כלל נגזר ישירות מנתון ה-CO2 שמופק מהמבחן התקני. קפיצה של עשרות אחוזים בנתון הפליטה של ה-CO2 משמעה שדגמים קיימים רבים עשויים לאבד חלק ניכר מהטבות מס ולהתייקר באלפי יורו לצרכן, אלא אם יעברו שינויים טכניים.

המחירים יקפצו?

להגיד שהרגולציה החדשה היא כאב ראש מבחינת תעשיית הרכב יהיה אנדרסטייטמנט. נתחיל בזה, שמבחני ה-WTLP הם הרבה יותר ממושכים ומורכבים והם יצטרכו להתבצע כעת בכל אחת מגרסאות האבזור של דגם נתון, שכוללות אופציות שונות. מדובר בתהליך מורכב, ממושך ויקר מאוד לביצוע.

בנוסף יצרנים, שירצו למתן את ההשלכות של ההרעה בנתוני הצריכה/פליטה המדווחים על המס, השיווק והתחרות, יצטרכו לתכנת מחדש את מערכות ניהול המנוע ותיבות ההילוכים, ולעיתים אפילו להתקין פילטרים נוספים במערכות הפליטה של כמה דגמים. בחלק מהדגמים התהליך הזה אינו כדאי כלכלית, ולפיכך כמעט מדי יום אנחנו שומעים על עוד דגמים ועל עוד גרסאות מנוע שייצורם יופסק לקראת הדד-ליין של חודש אוגוסט והרבה לפני סוף מחזור חיי המוצר המתוכנן שלהם. ואם לא די בכך הרי שלקראת אוגוסט עשויים חלק מהיצרנים והדילרים באירופה להיתקע עם מלאים של כלי רכב, שנתוניהם מבוססים על מבחני הפליטה הישנים, לצד כלי רכב זהים, שעברו את המבחנים החדשים. בקיצור, מהומה רבתי.

אלא אינן בעיות שלא ניתן לפתור אותן אבל הן עולות ויעלו ליצרני הרכב מאות מיליוני אירו ובמקרה של יצרנים ללא "אורך נשימה" האם יתגלגלו בצורה כזו או אחרת אל הדילרים ומשם אל הצרכן הסופי. כל זה, כאמור, עוד לפני שלקחנו בחשבון את ההשפעה השלילית על הטבות "המיסוי הירוק". הצתה מאוחרת בישראל.

בישראל, שמאמצת רשמית את התקינה האירופית ואת נתוני הצריכה/פליטה של המבחנים האירופים, הרגולטור מעדיף בינתיים לנקוט בשיטה הצברית המוכרת של "למה לדחות למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים".

רשות המסים, למשל, מתכוונת לדחות את כל תהליך האימוץ של הנתונים החדשים בחצי שנה לפחות. כזכור, הרשות מבססת את "המיסוי הירוק" שלה על נוסחה מורכבת ומלאכותית של נתוני פליטה, שמקורן בתוצאות המבחנים הקיימים (NDEC), אבל המעבר לנתוני המבחנים החדשים והמחמירים עשוי למשוך את השטיח למתודולוגיה של הנוסחה.

הנה שתי דוגמאות: המבחנים החדשים כוללים בין השאר בחינה מחמירה הרבה יותר של פליטת החלקיקים הכבדים (nox) בנסיעת אמת על כבישים ציבוריים, מה שיביא לזינוק דרמטי בנתוני הפליטה של המזהם הזה. המיסוי האירופי, שמתבססת בעיקר על נתון ה-CO2, אולי לא יושפע משמעותית אבל הנוסחה הישראלית נותנת ל-NOX משקל רב, ולכן השינוי הזה בלבד יכול להפיל בכמה דרגות את הציון הירוק של רוב כלי הרכב.

ועוד דוגמה: המכוניות ההיברידיות-נטענות (פלאג-אין) הן כיום "בייבי" של המאיון העליון בישראל, עם זינוק של מאות אחוזים במכירות. המבחנים האירופיים החדשים ייכללו בדיקת פליטה מחמירות שלהם, גם עם סוללה טעונה וגם עם סוללה ריקה, מה שעתיד "להפיל" דרמטית את נתוני הצריכה/פליטה המוצהרים (והפנטסטיים) ולהקשות עליהם מאד להשיג את "הציון הירוק" הנמוך, שהוא תנאי לקבלת הטבת המס המשמעותית עליהם.

כדי לקנות זמן הודיעה רשות המסים על כוונתה "להיצמד בשנת 2018 ככל הניתן לנוסחה הישנה", ורק ב-2019 צפוי מעבר לנתוני המבחנים החדשים. גם במקרה זה, מסתייגת הרשות ומוסיפה, "ייתכן שהעדכון הבא יבוצע לא ב-1 בינואר 2019 אלא במועד מאוחר יותר, כאשר יצטבר בסיס נתונים מתאים לצורך עדכון הנוסחה". כדי להקל בתקופת הביניים, שהחלה למעשה כבר בספטמבר אשתקד, ובה מגיעים לארץ זה לצד זה דגמים עם תוצאות פליטה/צריכה משתי שיטות הבחינה, שלף מישהו מהשרוול "פקטור" מלאכותי לשיפור הציון של המכוניות שנענשות בנתוני זיהום גבוהים יותר על פי המבחנים החדשים.

אבל, כמה מפתיע, העולם לא מחכה לרשות המסים ולמשרד התחבורה. לפיכך כבר ב-2018 נראה מאחורי הקלעים השפעות מהותיות על השוק המקומי. דגמים מסוימים ייעלמו, חלק מהדגמים "יחטפו" התייקרות לא מבוטלת במחירי ה'סיף' (מחיר בשער המפעל) והעלויות עשויות להתגלגל בצורה של הקטנת ההנחות לציים ו"אפס קילומטרים". יש להניח שעיקר ההשפעה תורגש ב-2019.

מנגד, חלק מהיבואנים עשויים דווקא לזכות ביתרון תחרותי קצר טווח בתקופת הביניים, מכיוון שהם יוכלו לקלוט בארץ עד 2019, בתנאים מסחריים טובים, מלאים "תקועים" של היצרנים, שנבחנו עדיין על פי המבחנים הישנים. מי שייהנו בשנתיים הקרובות יהיו דווקא היבואנים המקבילים והזעירים, שיוכלו להביא כלי רכב משומשים עם נתוני המבחנים הקודמים. ואלה רק כמה דוגמאות.

השורה תחתונה: לאף אחד בארץ לא בוער. עד סוף השנה ואולי גם עמוק לתוך השנה הבאה נמשיך לשחק ב"כאילו" בכל הנוגע לנתוני הפליטה והצריכה והפיגור הסביבתי בינינו לאירופה יעמיק.

המרוויחים והמפסידים ממבחני הפליטה החדשים

עוד כתבות

MG ZS EV / צילום: יחצ

הג'יפון הסיני שיעזור לכם להיגמל מבנזין

תשכחו מבדיחות על עלי אקספרס והתנשאות על מוצרים Made in China ● אם אתם גרים בגוש דן ומוכנים לאמץ טכנולוגיה חדשה - הג'יפון החשמלי של MG הוא אופציה ראויה עם פוטנציאל לשבור את מחסום השמרנות הישראלי

פרופ’ פרטה דסגופטה / צילום:רפי קוץ

"לפי החישוב שלי, כדור הארץ יכול להכיל רק 2 מיליארד אנשים"

פרופ' פרטה דסגופטה, מכלכלני הקיימות המובילים בעולם, מסביר שהאנושות צריכה להתכווץ ב-75% כדי לשרוד, ושאם נשנה את דפוסי הצריכה נוכל למנוע את רוע הגזירה ● בראיון ל"גלובס", הוא טוען שהמשבר הסביבתי מתחיל באשליה שהטבע בא בחינם

לי אור אברבך / צילום: איה אפרים

ממשיך להשתנות: שורה של מינויי בכירים ושינויים מבניים בחטיבת הרדיו של תאגיד השידור הציבורי "כאן"

ל"גלובס" נודע כי עומר פרנקל ימונה לעורך בכיר "כאן קול המוזיקה", תומר מולוידזון לעורך בכיר "כאן 88" ורועי דלמדיגו לעורך בכיר "כאן גימל" ● בנוסף ימונה קובי מנורה למפיק הראשי של תחנות המוזיקה

בינה  מלאכותית/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

שנות ה-20 יהיו העשור של הבינה המלאכותית

אף מדען רציני לא חושב שרובוטים מתוסכלים יצאו למסע הרג בעתיד הנראה לעין, אבל הקהילה המחקרית משוכנעת שהעשור הקרוב עשוי להיות העשור של הבינה המלאכותית ● אז מה צפוי לנו?

משה כחלון ואביגדור ליברמן /  עמית שאבי - ידיעות אחרונות

פרשנות: הבחירות יורגשו בקרוב מאוד בכיס של כולנו, וגם למה כחלון הוא לא באמת קורבן

המדינה תיכנס בסוף החודש לתקציב המשכי ● זה קרה לא פעם בעבר, אבל הפעם השמיכה קצרה יותר מאי–פעם ● פרשנות

יאיר נתניהו והוריו בנימין ושרה / צילום: קובי גדעון, לע"מ

"גיל ההתבגרות זז בכמה שנים": למה המילניאלז לא עוזבים את ההורים?

שליש מהישראלים בגילאים 25 עד 34 עדיין גרים עם ההורים ● אם פעם הצעירים שאפו לצאת מהבית לחיים כלכליים עצמאים, היום זה ממש לא המצב ● ההשלכות מרחיקות לכת - מבחינה כלכלית, שוק הדיור והמצב הנפשי של כל המעורבים בסיפור ● האזינו לפודקאסט "הצוללת" - פרק פתיחת העונה

משרדי גוגל ישראל צילום: / shutterstock

עובדי הסטארט-אפ ניישן: מקום לעשירים בלבד או כלי למוביליות חברתית

תוצאות מבחני פיזה הראו כמה קשה לצמצם לסמוך על ההייטק שיצמצם פערים בישראל, הסטארט-אפ ששווה כבר קרוב ל-2 מיליארד דולר, ולמה גוגל גלאס לא עבדו? ● כל מה שקרה השבוע בהייטק

ד”ר איציק מזרחי/ צילום: איל יצהר

"יקר בישראל, אבל התיירים מגיעים למרות המחירים. זה פרדוקס": מנכ"ל בוקינג ישראל בראיון

ד"ר איציק מזרחי, מנכ"ל בוקינג ישראל, מסביר בראיון ל"גלובס" מדוע הפכה פלטפורמת הזמנות מקומות הלינה והאירוח הבינ"ל לכל-כך פופולרית ● "מדד ההצלחה של בוקינג דומה במידה רבה לפורמט של ייעוץ עסקי שכולל ניהול תשואה וניהול תוכן כדי למקסם את העבודה"

מארק צוקרברג / צילום: ג'ושוע רוברטס, רויטרס

"בית המשפט העליון של פייסבוק": החברה משקיעה 130 מ' דולר בגוף שיעביר עליה ביקורת

פייסבוק תשקיע 130 מיליון דולר כדי להקים גוף עצמאי אשר מטרתו היא לבקר כיצד החברה מסננת את התוכן שלה

רחוב הקניות המקושט/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

תענוגות של חורף: כך חוגגים בבודפשט את חג המולד

השילוב של שוקי כריסמס מקושטים, מעיינות חמים, יופי אדריכלי, אוכל טוב ומחירים זולים הופך את בודפשט ליעד אידיאלי לחופשה אורבנית עונתית קצרה

מלון הר ציון ירושלים - 7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: איל יצהר, גלובס

מרד בהרצליה, זעם המתווכים ועזריאלי עולים לי-ם. כותרות הנדל"ן

בכמה מכר שלמה אליהו את מלון הר ציון בירושלים לעזריאלי, למה 300 מתווכים הגיעו השבוע לבית ציוני אמריקה בת"א, פרטים ראשונים על ההגרלה העשירית של מחיר למשתכן וגם: תוכנית ההתחדשות העירונית הגדולה של קרית ים קיבלה אור ירוק

פארק הייטק ברעננה./ צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב / Shutterstock

"שוק ההייטק ימשיך להיות שוק של מועמדים ולא של חברות"

לפי נתונים של חברת ההשמה נישה, הואט קצב הצמיחה של שכר העובדים בהייטק, ו-70% מההשמות התבצעו בתפקידים בטווח שכר של 16-30 אלף שקל

חן גולדברג, מנהלת הנדסה בגוגל  / צילום: תומר פולטין

הכירו את הישראלית הבכירה שעוזרת לגוגל בזירת המאבק החמה ביותר של ענקיות הטכנולוגיה

חן גולדברג אחראית על פלטפורמת הדגל החדשה של גוגל קלאוד, שמנהלת לארגונים את המידע שלהם בעננים השונים ובשרתים הפיזיים ● בראיון ל"גלובס" היא מספרת על ניהול מאות אנשי פיתוח ועל הטכנולוגיות מאחורי אסטרטגיית הענן של גוגל: "מכירים בכך שלא כל החדשנות תהיה בענן"

דונלד טראמפ / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

ועדת המשפט קבעה: טראמפ אשם ב"עבירות ופשעים חמורים"

כל 23 הצירים הדמוקרטים הצביעו בעד; כל 17 הצירים הרפובליקאים הצביעו נגד ● השלב הבא: אישור סעיפי האישום במליאת הבית, קרוב לוודאי לפני סוף השנה ● הסנט ידון בכתב האישום בינואר ואין כמעט ספק שטראמפ יצא זכאי

צמד שחקני קרלינג רוסיים עם חולצות "אתלטים אולימפיים מרוסיה" באולימפיאדת החורף ב־2018 /צילום:  Shutterstock

ההשעייה הרוסית הגדולה מאירועי ספורט בגלל סמים - פחות מהותית ממה שנראה

על פניו זה נשמע דרמטי - רוסיה לא תוכל להשתתף או לארח אירועי ספורט גדולים בשנים הקרובות ● הלכה למעשה, היא לא תכננה לארח אף טורניר גדול שעלול להיפגע ● בנוסף, הנוכחות של הספורטאים הרוסים בולטת - גם בלי דגל

מעיליא גליל מערבי/ צילום: עדי זרחי

סנטה קלאוס בא לבקר בישראל: חגיגת כריסמס בגליל

הכפרים הנוצריים בגליל מתקשטים בעצי אשוח, בשוקי כריסמס ובסיורים מיוחדים

הנסיך צ'ארלס מנסה את משקפי Google Glass  / צילום: Mark Blinch, רויטרס

דעה: לא כל הנוצץ זהב: למה נכשלו המשקפיים החכמים של גוגל

בקול ענות חלושה הודיעה גוגל בסוף השבוע על קצן של משקפי הגוגל גלאס להמונים. מדוע קרס המיזם היומרני ומה אפשר ללמוד מכך על היכולת לחזות את "הדבר הבא"

קצין ומרגל/ צילום: באדיבות סרטי יונייטד קינג

אנטי־רומן: הסרט החדש של רומן פולנסקי גנרי ונטול ברק

"קצין ומרגל" של רומן פולנסקי נעדר חידוש וברק, ויוצרו רומז שגם הוא קורבן רדיפה, ממש כמו דרייפוס, גיבור הסרט

ארבעת הפרופסורים שהעידו בשימוע על ההדחה / צילום: רויטרס - Mike Segar

פרשנות - ימים של אימפיצ'מנט: הפרופסורים ו"ההפיכה היהודית"

ימי האימפיצ'מנט בוושינגטון הם זמן של חרדה, של מרירות ושל פילוג ● אנשים מצביעים זה על זה ואומרים דברים לא נעימים ● למשל, "הם יהודים" ● פרשנות

שי נוביק/ צילום: איל יצהר

"למשקיעים לא אכפת שהצלנו עכברים. הם רוצים ניסויים קליניים"

זו הפעם השנייה שיזם הביוטק שי נוביק לוקח חברה כושלת, יוצק אותה לשלד בורסאי ומנסה להוציא אותה מהבוץ ולגרום למשקיעים להאמין בפתרון הרפואי שהיא מפתחת ● זה הצליח לו עם פרולור והורמון הגדילה – האם הוא יצליח עם אנלייבקס והתרופה לתגובה קטלנית של המערכת החיסונית?