על פער השכר האדיר בכדורסל הישראלי - והטבות המס ההזויות

מבדיקת "גלובס" עולה כי פערי השכר בספורט הישראלי ממשיכים להתרחב: 68% מהשכר בליגה שולם לשחקנים זרים ■ גם מאמנים ישראלים מרוויחים מעט ביחס למאמנים הזרים ■ העיריות והרשויות המקומיות תמכו בעונה החולפת ב-24.5 מיליון שקל בקבוצות הכדורסל מליגת העל

ליאור אליהו / צילום: מנהלת הליגה
ליאור אליהו / צילום: מנהלת הליגה

בשבוע שעבר אחרי ההפסד בגמר הגביע להפועל חולון, צייץ כדורסלן מכבי ת"א פייר ג'קסון כי "כדורסל ישראלי זה חרא". מאחר שפייר ג'קסון לא מוחזק כאן בכפייה, החלטנו לבדוק מה בכל זאת משאיר אותו ואת חבריו במקום כל כך חרא. המסקנות הן כאלה: שחקן זר בליגת העל בכדורסל מרוויח שכר ממוצע של 710 אלף שקל ברוטו בעונה, כך עולה מבדיקת "גלובס" שמתייחסת לנתוני עונת 2016/17. לא רע אם לוקחים בחשבון שעונת כדורסל בישראל נמשכת בפועל רק תשעה חודשים.

הבדיקה ממחישה בעיקר את הפערים בין הכדורסלן הישראלי לבין הזרים שמגיעים לכאן - השכר הממוצע לישראלי עומד על 364 אלף שקל ברוטו לעונה. כלומר חצי משכרו של שחקן זר. מצבו של הכדורסלן הישראלי הורע משמעותית לאורך השנים: בהשוואה ללפני שש עונות ירד השכר הממוצע לכדורסלן ישראלי בליגה בכ-21% בעוד שהשכר המשולם לזרים עלה ב-13%.

בסך הכל שילמו קבוצות ליגת העל בעונה החולפת 77.4 מיליון שקל כשכר לשחקנים זרים, בעוד שתשלומי השכר לישראלים הסתכמו ב-35.7 מיליון שקל בלבד. לפני שש עונות סך השכר ששילמו הקבוצות בליגת העל לזרים וישראלים היה פחות או יותר שווה - 51% מסך השכר ששולם אז הופנה לישראלים לעומת 49% לזרים. בעונה האחרונה הנתונים כבר התהפכו - שחקנים הזרים קיבלו 68.4% מסך השכר בליגה, בעוד שהנתח של הישראלים עומד על 31.6% מהסך הכל.

משכורות שחקני כדורסל
 משכורות שחקני כדורסל

בפועל, בשל היבטי מיסוי פערי השכר הם גדולים הרבה יותר. שחקנים זרים שמגיעים לכאן נהנים פעמיים בהשוואה לישראלים, מה שמשאיר להם הרבה יותר בנטו - פעם ראשונה הם נהנים ממיסוי מקסימלי של 25% בלבד שחל עליהם לעומת 50% לישראלי, מתוקף עדכון בתקנות המס שנעשה כאן לפני כשלושה עשורים. ופעם שנייה, זרים אמריקאים (הרוב המוחלט של הזרים בליגת העל הם אמריקאים) נהנים מסעיף 18 במסגרת "אמנת המס" עם ארה"ב שמאפשר לקבוצות שמעסיקות שחקנים אמריקאים שלא לשלם בכלל מס עד שכר של 400 דולר ליום, כלומר על משכורות של בסביבות 100 אלף דולר. כך שכאמור פערי הנטו בין ישראלים לזרים גבוהים הרבה יותר.

משכורות שחקני כדורסל
 משכורות שחקני כדורסל

הקלות המס: המדינה מפסידה

מאחר שסוגיית המיסוי של ספורטאים זרים היא אחת מהשערוריות הגדולות שקיימות בספורט הישראלי, אפשר בחישוב גס לדעת איזה סכום מפסידה המדינה רק מהליגה בכדורסל: על פי השכר הממוצע היו אמורים הזרים לשלם בעונה החולפת מס בהיקף של כ-40 מיליון שקל, בפועל הקבוצות הפרישו עבורם סכום שנע בין 11-12 מיליון שקל. והנה 30 מיליון שקל שמפסידה המדינה במיסוי רק מהליגה בכדורסל בשל הטבות המס לספורטאים זרים. אם מוסיפים גם את ליגת העל בכדורגל - חצינו את רף ה-50 מיליון שקל מהקלות במיסוי לזרים בשנה רק עבור שתי הליגות הללו.

שווה להתעכב לרגע על פערי השכר הללו בין ספורטאים זרים לישראלים. פערי השכר בין הללו ממחישים בעיקר את המאבק השגוי שמנהל ארגון שחקני הכדורסל בישראל לאורך השנים האחרונות - לאורך השנים מיקדו השחקנים הישראלים את מאבקם, באמצעות הארגון, בדקות משחק שהלכו וירדו בהשוואה לאלה של הזרים והצליחו להנחיל את "החוק הרוסי" הקובע שבכל זמן נתון אמורים להיות שני ישראלים על המגרש. מרוב עיסוק בדקות, התעלמו מהשכר ומסוגיית המיסוי שהופכת את הפערים לגדולים עוד יותר. כך נוצר מצב שישראלים אולי זוכים בכ-50% מהדקות המשוחקות בליגה אבל מתוגמלים עבורן בהרבה פחות כסף בהשוואה לחבריהם הזרים לקבוצה.

חוסר היכולת של ספורטאים ישראלים לייצר מנוף בנושא השכר הוא מפתיע. קשה לראות מגזר אחר במשק שפערים כאלה היו עוברים בשקט - האם המדינה הייתה מאפשרת לייבא עובדים מקצועיים מחו"ל לתעשיית ההיי-טק הישראלית ולמסות אותם בשיעור מופחת בהשוואה לעובד ישראלי? ברור שלא. אף אחד כבר לא זוכר מהו הטיעון ההיסטורי עליו נשענו בעת מתן הקלות המס לספורטאים זרים, וגם ככה הוא נועד לשרת רק קבוצה אחת בספורט הישראלי - מכבי ת"א בכדורסל. אולי שווה לבחון כמה כסף חסכו לאורך שלוש העשורים האחרונים מכיסם בעלי מכבי ת"א רק מהקלות המס שניתנו לשחקנים זרים.

באופן פרדוקסלי, סוגיית המיסוי יצרה עיוות כפול בכדורסל הישראלי. לא רק שהיא החלישה את השחקן הישראלי ואת יכולת ההשתכרות שלו, היא גרמה להם לחפש פרנסה במקומות אחרים. שיעורי המס הגבוהים החלים על כדורסלנים ומאמנים בישראל הבריחו חלק גדול מהם לאורך השנים לחו"ל שם נהנו ממיסוי מופחת. בלא מעט מקרים אף "אילצה" המדינה את השחקנים הישראלים לשהות שנים ארוכות בחו"ל (לפחות שלוש שנים), מאחר שחזרה מוקדמת מדי מחייבת אותם בתשלום מס מלא כאילו שיחקו בארץ באותה תקופה.

הפערים מגיעים גם לצוות האימון. למרות שמאמנים ישראלים נחשבים לאיכותיים ומוצאים את דרכם למשרות באירופה ובמקרה אחד אפילו ל-NBA, בישראל משום מה ניכרים פערים גדולים מאוד לטובת המאמנים הזרים. בעונת 2016/17 עמד השכר השנתי הממוצע למאמן זר בליגת העל על 556 אלף שקל, לעומת שכר של 284 אלף שקל לישראלי - גם כאן פער של פי שניים.

מי מממן? משלם המסים

נושא אחרון שראוי לתהות עליו הוא על סוגיית המימון של ספורט מקצועני בישראל. לא בטוח שתפקידן של עיריות ורשויות מקומיות בישראל הוא לסבסד את הקבוצות המקצועניות בישראל ולממן בעיקר את שכרם של הספורטאים הזרים. אבל כל עוד משרד הפנים יאפשר את החגיגה הזאת, היא תעלה למשלם המסים מיליונים בכל שנה דרך כספי הארננה של התושבים. מבדיקת "גלובס" עולה כי בעונה החולפת שילמו הרשויות המקומיות 24.5 מיליון שקל לתפעול קבוצות הכדורסל בליגת העל. למעשה, אחראיות העיריות והרשויות המקומיות ל-12.6% מסך התקציבים של קבוצות ליגת העל שעמדו בעונה החולפת על 194.8 מיליון שקל.

מינהלת הליגה בכדורסל, הגוף שהוקם כדי לגייס כספים מספונסרים ומזכויות שידור, מצליחה לאורך השנים להגדיל את ההכנסות שהיא מעבירה לקבוצות ובעונה החולפת כבר הייתה אחראית ל-20 מיליון שקל.

צרו איתנו קשר *5988