פורשי צבא הקבע צוברים זכויות פנסיוניות גם כשהם לא בצבא

להערכת האוצר, כשני שליש מההגדלה הפנסיונית משולמת עבור שירות החובה של משרתי הקבע ■ היתר - עבור תקופות שבהן הם היו בחופשה, בלימודים או בעבודה אחרת ■ עוד נודע כי קצינים קרביים אינם נהנים מתוספת גדולה מזו שמקבלים קצינים בתפקידים עורפיים או מנהלתיים

חיילים / צילום: דובר צהל
חיילים / צילום: דובר צהל

משרתי הקבע בצה"ל צוברים זכויות פנסיוניות גם בתקופות שבהן הם אינם משרתים בצבא, בשירות קבע או חובה - כך גילה משרד האוצר. מדובר בנוסחה המכונה "תוספת הרמטכ"ל" שבה הגדיל צה"ל בעצמו את זכויות הפנסיה של אנשי הקבע בשיעור של 6% עד 19%. להערכת האוצר, עלות ההגדלות של הפנסיה הצה"לית נאמדת ב-1 עד 1.2 מיליארד שקל לשנה והיא מהווה 14 עד 17 אחוזים מתקציב הגמלאות הכולל של צה"ל. ממצאי בדיקת האוצר הוצגו היום לוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים של הכנסת.

להערכת האוצר, כשני שליש מתוך ההגדלה הפנסיונית משולמת עבור שנות שירות החובה של משרתי הקבע, והיתר - עבור תקופות שבהן משרתי הקבע לא שירתו כלל בצבא אלא היו בחופשה, בלימודים או שטרם התגייסו לצה"ל ומלאו להם 18 שנה. מהבדיקה עולה, כי קצינים קרביים אינם נהנים מתוספת גדולה מזו שמקבלים קצינים בתפקידים עורפיים או מנהלתיים.

עלות הפנסיה התקציבית בצה"ל עומדת כיום על 7.2 מיליארד שקל לשנה שהם כ-12.5% מתקציב הביטחון הבסיסי (לפני הסיוע האמריקאי ותוספות מותנות). ואולם, לאוצר אין אפשרות לדעת בכמה יגדל תקציב הפנסיה בשנים הבאות משום שאין לו נתונים על מספר הזכאים, ועד לאחרונה לא היו לו נתונים על נסוחת חישוב הזכאות לכל משרת קבע.

זכויות
 זכויות

במוקד המחלוקת עומדת תוספת פנסיונית המכונה כאמור תוספת הרמטכ"ל, שנועדה להגדיל את הפנסיה התקציבית המשולמת לכל מי שהצטרף לקבע לפני שנת 2003. עבור שירות החובה קיבלו משרתי הקבע בחישוב הפנסיה 2% לכל שנה משכרם הסופי - קצב צבירה זהה לזה שבמהלך שירות הקבע. משום כך, הניחו בעבר ועדות כמו ועדת לוקר, שתוספת הרמטכ"ל עומדת על 6% לשנה (עבור שלוש שנות שירות חובה). אלא שוועדת לוקר לא הייתה מודעת לשתי עובדות מהותיות: הראשונה, מי שהתגייס לצה"ל עד 1997 היה זכאי לקבל תוספת זכויות פנסיוניות עבור שנות שירות החובה - כך שבפועל קיבל את אותה תוספת פעמיים (12%). השנייה, הגדלת הפנסיה חלה גם על מי שהפסיק את שירות הקבע שלו למטרות חופשה, לימודים או כל מטרה אחרת. גם מי שהתגייס לצה"ל אחרי גיל 18 זכה לקבל זכויות פנסיוניות עבור התקופה שמיום הגיעו לגיל 18 ועד לגיוסו בפועל לצבא.

עדויות ראשונות לכך שתוספת הרמטכ"ל הורחבה הגיעו בעקבות דוח מבקר המדינה מ-2017 שגילה כי התוספת מגדילה את הפנסיה של משרתי הקבע בשיעור של עד 19%. המבקר קבע כי לרמטכ"ל עצמו אין מושג כיצד נקבעת התוספת ומי זכאי לקבל אותה. בעקבות פרסום הדוח החליט הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט על שני שינויים מרכזיים בתוספת הרמטכ"ל: גובה התוספת לא יעלה על 10%, וקצב הצבירה של הזכויות הפנסיוניות בתקופות שבהן משרת הקבע אינו משרת בקבע יעמוד על 0.75% עד 1.5% לשנה. השינויים יחולו על כל מי שהצטרף לשירות קבע מובהק (סביבות גיל 27) לאחר אפריל 2017 - כך שבפועל, השפעתם תתחיל להיות מורגשת רק בעוד 15 שנה, כשהמצטרפים יתחילו לפרוש לפנסיה (בגיל 42).

יצוין, כי גם כעת אין לאוצר יכולת לאמוד את היקף המחויבות משום שצה"ל לא סיפק את הנתונים על מספר הזכאים לפנסיה, למעט נתונים המתייחסים לשנים 2013-2015 שנמסרו בשעתו למבקר המדינה.

שאלות | ותשובות

כמה עולה לנו הפנסיה של משרתי הקבע?

נכון להיום, 7.2 מיליארד שקל לשנה. כמה תעלה הפנסיה בעתיד? זו שאלה שעליה אין לאוצר גם היום תשובה.

מי זכאי לפנסיה תקציבית?

קצינים הפורשים מהצבא החל מגיל 42 ונגדים הפורשים החל מגיל 53. גיל הפרישה הממוצע כיום עומד על 45 לקצינים ו-47 לנגדים. צה"ל הוא הגוף המרכזי היחיד בשירות המדינה שימשיך לשלם פנסיה תקציבית לגמלאיו גם בעשורים הקרובים.

מה היא תוספת הרמטכ"ל?

גובה הגמלה מחושב כאחוז מהשכר הקובע. האחוז שמקבל כל משרת נקבע בהתאם לשנות הוותק שלו, כשעל כל שנה הוא מקבל 2%. במקור, תוספת הרמטכ"ל נועדה להעניק 2% עבור כל שנת שירות חובה של משרת הקבע, או 6% בסך הכול - אך מתברר כי בפועל התוספת מגדילה את הפנסיה הרבה יותר.

מה גילה מבקר המדינה?

בפועל, תוספת הרמטכ"ל מגדילה את הזכויות הפנסיוניות של משרתי הקבע ב-6% עד 19%. העלות השנתית של ההגדלה הזו לבדה מגיעה להערכת האוצר ל-1 עד 1.2 מיליארד שקל לשנה.

מה גילה האוצר?

שהנוסחה שלפיה מחושבת תוספת הרמטכ"ל מביאה בחשבון לא רק את שנות שירות החובה של משרתי הקבע, אלא היא משלימה גם את התקופות שבהן לא שירתו כלל בשירות קבע. כך שבפועל, קצין קרבי ששירת ברציפות עד פרישתו מצה"ל קיבל את אותה הפנסיה שקיבל, נניח, קצין עורפי שיצא לחופשות מהצבא ואפילו עבר לעבודה אחרת - זאת, בתנאי שחזר לצבא ופרש לגמלאות בגיל הפרישה.

מצד שני, גובה התוספת מוגבל בגיל השחרור מהצבא: מי שהשתחרר בגיל 42 יוכל לצבור תוספת של מקסימום 8%, בגיל 43 - 10%, בגיל 44 - 12%, והחל מגיל 46 הגידול הוא בקצב של 1% לשנה. מי שמשתחרר בגיל 50 יכול להגיע לתוספת המרבית שעומדת על 19%.

מה השתנה בעקבות הגילויים?

הרמטכ"ל החליט באפריל 2017 להגביל את גובה תוספת הרמטכ"ל ללא יותר מ-10% מהזכויות, אבל ההחלטה חלה רק על מי שהצטרף לשירות קבע מובהק אחרי מועד ההחלטה, כלומר, יפרוש לפנסיה בעוד 15 שנה ואילך. צה"ל ימשיך לשלם עבור שנות שירות החובה (2%) ועבור תקופות שבהן משרת הקבע לא שירת בצבא (0.75% אם הפסיק את השירות מרצונו ו-1.5% אם הפסיק בהוראת צה"ל).

לדוגמה, בחור שיתגייס מחר לצה"ל בגיל 19 יקבל 0.75% לפנסיה עבור השנה הראשונה (כי הצבירה מחושבת החל מגיל 18). עבור שלוש שנות שירות החובה שלו יקבל אותו מתגייס 6% נוספים. נניח שאותו בחור יעזוב את הצבא בגיל 25 ויעבוד 5 שנים בחברה פרטית, יחזור לצבא בגיל 30 וישתחרר כקצין בגיל 42 - עבור התקופה שבה עבד בחברה הפרטית הוא יקבל עוד 3.75% - ובסך הכול 10.5%.

לאור הגבלות הרמטכ"ל מאפריל 2017, יקבל אותו בחור בסופו של דבר תוספת של 10% לפנסיה שלו. אם הבחור בדוגמה שלנו היה מתגייס לפני הוראות הרמטכ"ל החדשות ומשתחרר בגיל 50, הוא היה מצליח לצבור תוספת של 19%. אם היה מתגייס לפני 1997, הוא היה מקבל 6% נוספים מכוח חוק שבוטל בינתיים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988