"מתרחקים ממקומות שבהם יש למדינה עתודות קרקע גדולות"

רו"ח אוהד רוזן, שותף מנהל בקרן ריאליטי ■ פורטפוליו

אוהד רוזן / צילום: ענבל מרמרי
אוהד רוזן / צילום: ענבל מרמרי

אני: פרפקציוניסט, ביישן, ממוקד מטרה.

משפחה: ההורים של אבא הגיעו מבגדד. סבא היה דיפלומט מטעם הממשלה העיראקית באירן ואבא גדל בטהרן. הם נחשבו למאוד אמידים, גידלו ארבעה ילדים עם מבשלים ומשרתים ובאיזשהו שלב נקראו לחזור בבהילות לבגדד כי התחילו פרעות נגד היהודים. המצב החמיר במהירות וכשמלאו לאבא עשר הם עזבו מאחור את כל הרכוש, עלו ארצה והגיעו למעברה בפרדסיה. שנה הם גרו באוהל ואז עברו ליחידה של 40 מטרים. סבא וסבתא ניסו להתפרנס מחקלאות ואבא היה קם בשלוש בבוקר לעבוד במשק לפני הלימודים. בסופו של דבר עברו לרמת גן ופתחו קיוסק. אמא, שנולדה בארץ, באה מבית דתי של עשרה אחים ואחיות ששורשיו בטריפולי. הם עלו עוד לפני הקמת המדינה וגרו בשכונת מונטיפיורי.

הורים: נפגשו אחרי הצבא והחתונה שלהם נדחתה כי לא שחררו את אבא מהמילואים במלחמת ששת הימים. אמא עבדה כמזכירה בעירייה, ואבא, שלמד תואר ראשון כלכלה ושני במנהל עסקים, עבד ככלכלן במשרד החקלאות, ואז קיבל עבודה כמנהל אגרסקו בלונדון. כשהייתי בן ארבע עברנו לשם.

לונדון: גרנו שם ארבע שנים. למדתי בבית ספר יהודי ובסאנדיי סקול ואני זוכר שחשבתי באנגלית ותרגמתי לעברית. מאז לונדון היא הבית השני שלי. כשחזרנו התיישבנו ברעננה ואבא הגיע לארקיע, שהייתה חברה בקשיים, הבריא אותה, עבר לרבוע כחול, היה מנכ"ל קו אופ, מנכ"ל "משאב", יו"ר נשר ואחר כך בחברה לישראל במגוון תפקידים. היום הוא יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, יו"ר "רשת" ועובד עם האחים עופר.

ילדות: רעננה, כשהייתה מושבה עם רמזור אחד ובאסטות של אבטיחים. למדתי בתיכון להנדסאים ברמת אביב. ההורים ניסו לשכנע אותי לרדת מזה ואני התעקשתי. שיחקתי כדורסל וגדלתי כילד סנדביץ' נטול תחושת קיפוח. כל חופש גדול הייתי עובד בכל מה שמצאתי.

עידית: אשתי, סופר-חכמה, החברה הכי טובה ושותפה לדרך, עורכת דין שעובדת במרכז הבינתחומי בהרצליה. היא צעירה ממני בשנה והפוכה ממני בטמפרמנט - חברותית ומלאת חיים. יש לנו שלוש בנות ואנחנו גרים בתל-אביב.

קריירה: אחרי שהשתחררתי משירות בתותחנים למדתי כלכלה וחשבונאות, עשיתי התמחות אצל יצחק סוארי, בעיקר בהבראת חברות בקשיים, והתחלתי לעבוד בעסקים של המשפחה. היינו מעורבים אז בקלאב מרקט יחד עם דדי בורוביץ' כשהרשת פשטה את הרגל. הייתי תקופה בניו-פארם ואז עברתי לקבוצת תעבורה תפזורת, שם אני מכהן כיו"ר עד היום.

מיקי ואסף ורדי: נפגשנו דרך מישהו, וראינו שהעובדה שהם באים מהנדאוהד רוזןל"ן ואני מהתחום הפיננסי, יוצרת חיבור מדהים. מיקי בא ממנהל מקרקעי ישראל ואסף היה עורך דין שעבד אצל רם כספי. התחלנו לעשות עסקאות נדל"ן ורצינו לקחת את זה לרמה הבאה. מאחר שלא היה לנו כסף זמין, חשבנו על מסגרת יותר גדולה.

קרן ריאליטי: הגענו למסקנה שיש פוטנציאל גדול בהשבחת נדל"ן והקמנו את הקרן. גייסנו משקיעים, עד 35 פרטיים פלוס מוסדיים, והיום יש לנו כבר שלוש קרנות שבהן השקיעו קופות פנסיה, גמל, ביטוח ואוניברסיטאות, שמנהלות נכסים בהיקף של שני מיליארד שקלים. אין לנו כוונה להתרחב לחו"ל.

קשרים: היום, בטח בערי המרכז שבהן אנחנו פעילים, התהליכים שקופים. אין לנו פרוטקציות ומיקי כבר לא מכיר את האנשים במנהל מקרקעי ישראל.

שקיפות: אנחנו לא שקופים לציבור, אבל כן למשקיעים. מחויבים להערכת שמאי כל חצי שנה, דו"חות כספיים רבעוניים, הכי שקוף שאפשר כשאתה לא חברה ציבורית.

נווה אילן: אנחנו רוצים לשפר את תמהיל השוכרים ולהגדיל אותו ב-16,000 מ"ר למשרדים.

קניון ארנה: קנינו אותו ממרכוס ובר. קרוב ל-20 שנים ניסו להרים אותו ונכשלו למרות המיקום המדהים. הכוונה שלנו להפוך אותו למקום בילוי ואולם כנסים שיפעל באמצע השבוע.

ירידת מחירים: אין לנו חשש ממנה, כיוון שאנחנו מוסיפים ערך ומתרחקים ממקומות שבהם יש למדינה עתודות קרקע גדולות.

פנאי: את המעט שותות הבנות שלי. אני רץ, מתאמן, אוהד את מכבי ת"א בכדורסל וארסנל בכדורגל.

תפיסת עתיד: להיות מאושר עם המשפחה, ללמוד ולהשתפר.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988