גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השוק קטן": הפחד של חברות בישראל מנקיטת עמדה פוליטית

בארה"ב, חברות עסקיות לא חוששות לצאת נגד הנשיא טראמפ - ומתבטאות בסוגיות כמו החזקת נשק או מהגרים ■ אצלנו בארץ, הפחד מדבר: "השוק בישראל קטן מדי, צריך למכור לכולם"

Shhh / איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
Shhh / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מיד אחרי הטבח בבית הספר בפלורידה שבו נרצחו 17 בני אדם, הודיעו חברות מסחריות וארגונים בארה"ב כי הם מנתקים קשרים מסחריים עם ה-NRA, איגוד הרובאים האמריקאי. בכל הקשור לשוק האמריקאי - לא מדובר במהלך של מה בכך: ה-NRA, מעבר להיותו ארגון עתיר השפעה, מחזיק גם בכוח כלכלי לא מבוטל.

ביום רביעי האחרון הייתה זו הרשת הקמעונאית וולמארט שהודיעה כי היא מעלה את גיל המינימום לרכישת נשק ותחמושת בסניפיה, ובכך נקטה עמדה מעשית שיווקית. חברת ענק אחרת, פדקס, בחרה בצד השני דווקא כשהודיעה כי היא מותירה על כנם את קשרי העבודה עם הארגון. ההודעה של פדקס הכניסה אותה עצמה אל קו האש, כשמותג גלידה אופנתי ונחשב הודיע כי אם פדקס לא תנתק את קשרי העבודה עם ה-NRA, ינתק מותג הגלידה את הקשר העסקי עם פדקס.

אלא שמה שקורה בארה"ב לא יכול להתרחש אצלנו בישראל - בארץ הסיכוי שחברה מסחרית תנקוט עמדה בסוגיה חברתית-פוליטית שואף לאפס. החברות, המנהלים והבעלים נמנעים מלהביע עמדה פומבית שעלולה לייצר זיהוי שלהם עם אג'נדה פוליטית, אפילו לא דרך התבטאות ברשתות החברתיות שלכאורה נתפסות כאישיות יותר.

שתיקת הקהילייה העסקית כה מהדהדת, עד שאפשר למנות בשתי ידיים את מי שמעז להתבטא, למשל הפרסומאי אילן שילוח, או איש העסקים קובי ריכטר, ובולט מכולם דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודהסטרים, שמתבטא בקול וגם מעז לעשות.

את השוני בהתנהלות קהיליית העסקים בין המערב לישראל, רואים בשלל סוגיות המעסיקות את העולם. למשל, בסוגיית הזרים, הפליטים ומבקשי המקלט. בארה"ב היו חברות שהתבטאו בחריפות ואף נקטו גישה מעשית נגד הנשיא דונלד טראמפ, כשהחליט לסגור את שערי המדינה להגירה משבע מדינות. רשת סטארבקס, למשל, הודיעה שתמשיך להעסיק פליטים בסניפיה בכל רחבי העולם, או airbnb שהזמינו פליטים להתארח בדירות אותן היא משכירה. אפילו גוגל ופייסבוק הבהירו לנשיא האמריקאי, שמבחינתן הכלבים נובחים והשיירה עוברת.

בארץ? במשרד פרסום גדול ניסה אחד המנהלים לצאת למהלך תקשורתי של החתמת אנשי עסקים על התנגדות לגירוש פליטים. "אפילו אם נשים בצד את המחיר שהמשרד עצמו עלול לשלם, זה לא יעבוד כי אנשי עסקים לא יצטרפו", הסביר מנהל אחר, כנראה בצדק.

יכולה להעיד על כך שירית כשר, האישה שמאחורי מועדון "רצי הסמטה", מועדון ספורט עבור נוער מרקע מצוקה ופליטים, שדווקא ניסתה לרתום אנשי עסקים כדי שיביעו התנגדות פומבית לגירוש, ונחלה אכזבה מרה.

נושא אקטואלי במספר ארצות הוא השחיתות השלטונית. אבל קיים הבדל עצום בין הגישה של המילייה העסקי בחו"ל לזה שבארץ: בארה"ב למשל, יצאו בעלי יצרנית הגלידה בן אנד ג'ריס להפגנה לא חוקית נגד השחיתות הכלכלית במערכת הפוליטית, ואף התגאו בכך בפומבי לאחר שנעצרו על ידי המשטרה. בארץ, על אף שעוד ועוד רבדים של שחיתות עולים ונחשפים, אף איש עסקים, כמעט, לא העז להתבטא בגלוי בנושא. המהלכים האקטיביים המעטים שנעשו בישראל על ידי אנשי עסקים בולטים לטובת עמדות שנויות במחלוקת הם של רמי לוי, שברשת שלו "רמי לוי שיווק השקמה" חולקו שקיות ניילון שעליהן הוטבעה תמונתו של החייל אלאור עזריה לרגל יום הולדתו. כך גם דניאל בירנבאום, שהודיע כי יקלוט פליטים לעבודה במפעל סודהסטרים.

מהיכן נובע השוני של ישראל מהעולם? האם מדובר בהתנהלות שיווקית זהירה ומוצדקת? סוג של ניהול סיכונים? שוני תרבותי?

פה זה לא אמריקה (לאמזון וגוגל מותר הכל)

שירית כשר מכירה את הדילמות של שני הצדדים, מתוקף תפקידה כיועצת לעסקאות בינלאומיות ושל פילנתרופית פעילה. לדבריה, הסיבה העיקרית לשוני נעוצה בהבדל מהותי במקום שבו נמצאים מרכזי הכוח של המדינות. "בארה"ב מרכז הכוח נמצא בידי הגופים העסקיים הגדולים, כמו אמזון, גוגל, פייסבוק ואפל, שבפועל הם חזקים יותר מהמדינה. יותר מהנשיא. להם לא משנה מי הנשיא האמריקאי, כי הם לא חיים תחת הפחד שהשלטון יפגע בהם".

לטענת כשר, הציבור האמריקאי מצפה מגופים כלכליים ועסקיים לנקוט עמדה, וזה חלק מהנורמה ומהתרבות. ולכן הגופים עסקיים מובילים אג'נדות. "בעבר, אלה היו עמדות כלליות וערכיות, אך לא נגד השלטון. המהפכה הגדולה היא שעכשיו כשטראמפ בשלטון, הם גם העזו לקום נגד השלטון ממש. והיכולת לצאת נגד השלטון היא מעמדת כוח".

כשר סבורה, שבארץ מרכז הכוח הוא של המדינה והפוליטיקאים. לדבריה, "אין גוף כלכלי שמתקרב אפילו לכוח השלטוני שקיים פה, וזה גורם לפחד מלתפוס עמדה שעלולה להתפרש נגד השלטון. מפני שהמשמעות היא סיכון של פגיעה בעסקים של נוקטי העמדה. אנשי-עסקים מבינים כי הם עלולים להיענש אם יצאו נגד השלטון; ומנגד, הם גם לא מקבלים נקודות זכות מהציבור אם הם כן יוצאים. כי הציבור לא נמצא בשלב שבו הוא אומר 'אני נותן נקודות למישהו שנושא אג'נדה'".

גם יועץ התקשורת משה דבי רואה בכוח הממשלתי ובעובדה שישראל היא מדינה עתירת רגולציה גורם המשפיע מאוד על החופש שלוקחים לעצמם אנשי-עסקים להתבטא: "יש התערבות רגולטורית כמעט בכל תחום, וכאיש-עסקים אתה לא רוצה רגולציה אלימה נגד החברה שלך. כל חברות המזון למשל, כפופות לרגולציה. אז מישהו מהן יעז להתעסק עם משרד הבריאות או התעשייה? הרי כל שינוי קטן של אחד מהמשרדים האלה מביא להשפעות של מיליוני דולרים על החברות. אז הן מפחדות ולא מתערבות. ובצדק. אסור להתערב פה, כי נענשים באופן מיידי - בוודאי אם מביעים עמדה שהיא נגד הממשלה. בארה"ב יש בסה"כ שני מחנות פוליטיים גדולים, דמוקרטים או רפובליקנים; וזה משאיר מספיק קהל מהמחנה השני. גם כשמדובר בסוגיות קשות, כמו בעד ונגד הפלות".

דבי סבור, שנקיטת עמדה ומעורבות הן חלק מושרש בתרבות האמריקאית, וחלק מהחברות אפילו גוזרות מכך אסטרטגיה עסקית. "בישראל, לעומת זאת, כולם מכווצים. כי בגלל השוק הקטן חרם צרכנים יכול לגמור חברה מסחרית".

השוק כאן קטן (צריך למכור מילקי גם במגזר)

עידו הר-טוב, מנכ"ל קבוצת גיתם-BBDO, רואה הבדל גדול בין אמירה פוליטית לחברתית. "בכל מה שקשור לסוגיות חברתיות אנחנו רחוקים מארה"ב, אבל החברות בישראל עשו קפיצה גדולה בתחום הזה. חברות חייבות לאמץ גישה חברתית שנותנת ערך גם ברמה העסקית. החשש הגדול הוא, שבארץ כל דבר יכול להפוך לפוליטי והמערכת הפוליטית מעודדת את זה ומתעמרת בעסקים - קל לה להסית את האש לעסקים, כדי למנוע ביקורת ממנה עצמה".

הר-טוב טוען כי בצד החשש מהסתבכות עם פוליטיקאים קיים החשש מלהסתבך עם ציבורים שלמים בשוק כה קטן. "ישראל היא מדינה מפולגת מבחינה חברתית עם ארבעה שבטים: מיעוטים, מסורתיים, חילוניים, וחרדיים, ויש הבדלים עצומים ביניהם. גם סוציו-אקונומיים וגם תפיסתיים. המערכת הפוליטית 'נהנית' מאמון נמוך, וחברות ישראליות צריכות למכור מילקי גם בשטחים וגם בבקה-אל-גרביה. לכן, אני חושב, שצריך להתרחק מכל מה שנתפס כאמירה פוליטית, כי זה הפסד בטוח. צריך למכור לכולם, ולדבר לכל אחד בשפתו. בישראל, התגובה על כל דבר קטן היא היסטרית. זאת מדינה של מאניה-דיפרסיה, וכך מגיבים להצלחות ולכישלונות".

גם עברי ורבין, מנכ"ל goodvision מקבוצת פאהן-קנה, מדבר על הפער בין מה שאנשי עסקים חושבים לאופן שבו הם מתבטאים: "להרבה מהמנהלים מאוד אכפת מה קורה בארץ, אבל גם כשיש להם צד הם מפחדים להזדהות. כשעבדתי במרכז פרס לשלום היו שם עשרות אנשי-עסקים שתרמו כסף, אבל אמרו 'רק אל תגידו את השם שלנו'. כי לכאורה זה יכול לעצבן את החצי השני של העם. אף פעם החברות שלהם לא יעשו משהו שמשתמע ממנו לא רק שמאל וימין, אלא אפילו דו-קיום; או עזרה למיעוטים, כי זה נתפס כפוליטי. חברות מפחדות להיות מזוהות עם משהו לעומתי, גם למקרה שהן ירצו להשתתף במכרז ממשלתי, או להיתקל ברגולציה.

"בחברות עסקיות תמיד יעדיפו נושאים שהם בקונצנזוס, כמו ילדים, טבע - דברים כלליים שהם לא עמדה. זאת, למרות שידוע, שמבחינת מותג ונכסיות מותג, נכון יותר להביע עמדה יותר חריפה, כי זה מה שמרגש ויוצר מחויבות. יש כאן גם חברות בינלאומיות, שהמנהלים שלהן לא רוצים להכעיס את ההנהלות בארה"ב ובאירופה. כי שם אפילו נושאים כמו תרומה לתמיכה בבתים לחיילים בודדים, יכולים להיתפס כמשהו פוליטי.

"לטעמי, לפחות לחברות שערכי המותג שלהן הוא 'לעצבן' - חברות צעירות וסטארט-אפים, יש היגיון שיווקי לעצבן, לבעוט, ולהיות הילד הרע בשכונה. למשל, חברת האופנה קום-איל-פו עשו את זה עם תצוגת אופנה על גדר-ההפרדה ועם עזרה לילדי פליטים. זה מותג שיכול להרשות לעצמו. כי הוא לא מדבר עם המיינסטרים, אלא עם קהל קטן ועשיר".

מפחדים לדבר (השיח כאן אלים)

שירלי קנטור, יועצת לאסטרטגיה עסקית-חברתית לשיווק עם אג'נדה חברתית, דווקא מבינה את הקושי של העסקים לנקוט עמדה: "ישראל היא באמת שוק קטן, וראינו מה קרה כשהדתיים החרימו את AM- PM ואת הרשתות של דודי ויסמן. בארה"ב יש יותר ציפייה ממותגים לפעול עם אג'נדה ולהוביל מסרים. הציבור שם יותר מעורב. גם המחאות שם יותר גדולות. בארה"ב, יש מותגים שנקטו עמדה בנושא השחורים, אבל הסיבה היא כי יש שם מספיק קהל שמתחבר ומזדהה עם זה.

"מותג וחברה לא יצאו להוביל אג'נדה, אם אין להם ציבור מספיק רחב ברחוב. בארץ, המחאה היחידה שהתרחשה הייתה מחאה צרכנית, לא חברתית. במחאת הקוטג' חברות רבות חשו את נחת זרועו של הציבור הישראלי, ויש להן טראומה מאז".

קנטור מציינת עוד שתי סיבות המעצימות את שתיקת החברות: מצד אחד, הכוח העצום שהביאו עימן הרשתות החברתיות לצרכן, והשיח האלים שמאפיין את השיח בארץ. "הישראלי קטלן מאוד באופן התבטאויותיו ברשתות החברתיות. והודות לשיח הפוליטי שחילחל לציבור, הכול מסונן פה דרך הגדרות של 'בוגדים' או 'פטריוטים'. ומי שהולך נגד, מסומן כ'בוגד'. אז אולי יש חברות שלא יתמוטטו משיח כזה ברשת, או אפילו לא תקופה מסוימת של ירידה במכירות, אבל הן פשוט לא רוצות להיכנס לזה".

תן להתפרנס (למה לי פוליטיקה עכשיו?)

האם הבעיות שצצות מתוך ניתוח השוק בארץ משמעותן בהכרח המשך השתיקה של חברות ואנשי-עסקים? תלוי את מי שואלים. רוב העוסקים בשיווק, בפרסום ובתקשורת ימליצו באופן חד-משמעי להימנע מסוגיות כאלה - גם אם הממליץ עצמו הוא בעל אוריינטציה חברתית, כמו היועץ האסטרטגי אסף חתוכה.

לדבריו, "אחריות תאגידית היא נושא שמקפל בתוכו 'קונפליקט מבני' בין שיקולים מוסריים לעסקיים, ולכן מקפל בתוכו גם סיכון כלכלי בהגדרה. כמו למשל, פגיעה ברווחיות, חרם של קבוצות אוכלוסייה וכדומה. כשמדובר בסוגיות חברתיות העוסקות באספקטים מוסריים, כמו שוויון זכויות, שוויון הזדמנויות, יחס לסביבה, יחס לבעלי-חיים וכדומה, הסיכון שלוקחת החברה הוא סיכון מחושב. הקרדיט החברתי יכול להיות מאוד מתגמל, מוסרית וכלכלית.

"אך כשמדובר בנושאים פוליטיים, הסיכון עולה משמעותית על הסיכוי. כי פוליטיקה התקשתה מאז ומעולם לחבר בין אנשים, ונושאים פוליטיים נשארים בדרך-כלל שנויים במחלוקת. כמעט כל אמירה פוליטית של אחד מאנשי התרבות בישראל הסתיימה בדרך-כלל בהתנצלות. כי הנזק היה גדול עשרות מונים, מהאמת הפנימית, או מהרצון ומהסיכוי לעצב מציאות.

"לכן, היכולת של חברה מסחרית להביע דעה בעניין, ולהשפיע על החברה-הציבור היא אפסית. מאידך, הסיכוי להיפגע כלכלית הוא עצום. לכן, לא הייתי ממליץ לאף חברה להביע עמדה בנושאים פוליטיים, כי אי-אפשר לנצח את הפוליטיקה, והנזק הפוטנציאלי לעולם יהיה גדול עשרות מונים מהסיכוי לקדם את המטרה".

איך כן לנקוט עמדה (או: למה לסודהסטרים כן מאמינים)

יש גם כאלה שחושבים שאפשר ואפילו רצוי לגעת בסוגיות מעוררות מחלוקת - אבל בזהירות. גם עברי ורבין, מנכ"ל goodvision, ממליץ לחברות להעז יותר, "כי אנשים מעריכים ארגונים שיש להם עמדה וערכים. רק צריך להגיד זאת בצורה שמדגישה את ה'בעד' ולא את ה'נגד'. להגיד 'נעזור לפליטים' ולא 'אנחנו נגד שר הקליטה'. לא להיות פרובוקטיבי או ברוטאלי, אבל לעשות דברים שמאמינים בהם. להביע עמדה חברתית, לעמוד מאחוריה, ולקדם אותה.

"אם הולכים על ה'בעד' ולא על ה'נגד', כמעט שום דבר לא בעייתי. לדוגמה, חברת מזון שתגיד 'אני נותנת לפליטים מזון', או חברת אופנה שתאסוף להם מעילים לחורף, אלה צעדים שנתפסים כהומניטריים, ומהם יש יותר סיכוי להרוויח מאשר להיפגע".

היועצת האסטרטגית שירלי קנטור, אומרת כי "אפשר להסתכל על הערכים שביסוד הנושא שרוצים להביע בו עמדה. למשל, בבסיס סוגיית הגירוש יש ערכים כמו כבוד האדם וחמלה. אז אפשר לקחת את הערכים האלה, ולתמוך בהם. הרי אי-אפשר להחרים את כולם. לדוגמה, לחברת סודהסטרים מאמינים, והיא לא נפגעת עסקית, כי זה יושב על התנהלות ערכית אמיתית של החברה. אנשים מאמינים להם, שהם באמת רואים את ערך האדם, ושאין מקום להפליה, כי זה קיים בהתנהלות השוטפת של איך החברה הזאת מעסיקה את עובדיה".

נועם מנלה, חוקר רשת ומלווה ארגונים במעבר לחשיבה רשתית, מסביר כי "הקיום פה קשה ומאיים, אז הנטייה לפנטזיה מתגברת. במציאות כזאת, עמדה היא אנטיתזה. הבנקים משקיעים מליוני שקלים בשנה באחריות תאגידית-חברתית, וכולם שונאים אותם. אי-אפשר להיות עם מודל עסקי או שירותי מעוות, ולהיות חברתי. זאת סתירה שהציבור לא קונה. חברות צריכות להיות יותר מודעות חברתית. אבל בתוך השדה שלהן, ולא לקפוץ כרגע לעניינים שנויים במחלוקת. אין להן את המנדט לעשות את זה, כי הן שנואות בפני עצמן. אז אם הן לא יזיקו לחברה-לציבור במיזוגניות ובגזענות - זה כבר הרבה".

דניאל בירנבאום / צילום: איל יצהר

עוד כתבות

חדר מסחר HFT בניו ג'רזי, ארה"ב   / צילום: Mike Segar, רויטרס

50% מנפח המסחר: מרוץ החימוש של המסחר האלגוריתמי

השימוש במסחר בתדירות גבוהה גובר והולך בשנים האחרונות, ועפ"י ההערכות מגיע ל-50% מנפח המסחר בבורסות בעולם ● סוחרים מסורתיים רבים מתנגדים לשיטה, בטענה כי היא מייצרת תחרות בלתי הוגנת בשוק

סם גרונדוורג / צילום: Qilly Sanjuan/Invision, AP

יו"ר קרן היסוד סם גרונדוורג אישר: פולי ברונשטיין לא תכהן כמנכ"לית

גרונדוורג דחה את הטענות כי מאחורי ביטול המינוי עומדים לחצים פוליטיים, וציין כי הסיבה להחלטה היא מגפת הקורונה שהביאה לצמצומים בקרן ● גרונדוורג יכהן בתפקיד מנכ"ל הקרן

עיתון גלובס / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

גילוי מלא: נפרדים מהמגזין "ליידי גלובס"

בהתאם לקוד האתי של "גלובס", אנחנו מעדכנים כי הוצאתו לאור של המגזין החודשי "ליידי גלובס" תופסק ● יו"ר "גלובס" אלונה בר און: "המשימה של ליידי גלובס הצליחה: נשים מהוות כיום חלק בלתי נפרד מהתוכן של גלובס במגוון פרמטרים" ● מכתבה של בר און לעובדים מובא כאן כלשונו

ניצן אנגלנדר, יועץ תיירות ומתכנן טיולים / צילום: תמונה פרטית

"בעוד ארבעה חודשים אני מתחתן. החמצן שלנו הולך ואוזל"

ניצן אנגלנדר הוא יועץ תיירות ומתכנן טיולים בהתאמה אישית לאוסטרליה וניו זילנד ● "ההפסד הכספי המיידי הוא עשרות ואולי אף מאות אלפי שקלים" ● "גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 3 ביוני 2020

אתמול באיכילוב: 7 פצועים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

"גלובס" ובית החולים איכילוב חוזרים לדווח על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

מגמה מעורבת בבורסה בת"א; אלוני חץ עולה בכ-3.5%

אתמול הסתיים המסחר בוול סטריט בעליות, בהובלת מדד הדאו ג'ונס שקפץ בכ-2% ● אלשטיין מציע הסדר חוב למחזיקי האג"ח של אי.די.בי ● גילת פרסמה דוחות חלשים לרבעון הראשון ● הדולר והאירו מתחזקים

מחכים בתור לעלות לאוטובוס / צילום: בר לביא, גלובס

אפליקציית התשלומים החדשה של משרד התחבורה: עולים על אוטובוס או רכבת - ומגלים רק בסוף החודש כמה זה עלה

בסוף יוני יושקו אפליקציות תשלום בתחבורה הציבורית, שניתן יהיה להשתמש בהן לצד הרב-קו • החישוב על התשלום ייערך רק בסוף החודש, בהתאם לפרמטרים שונים כמו היקף השימוש ומרחק הנסיעה • מי ירוויח ומי יפסיד? הנוסעים באוטובוס או ברכבת יידעו רק בדיעבד

רכבים חדשים בנמל אילת / צילום: shutterstock

הנתונים תומכים בירידת מחירים על רכבים חדשים בישראל, זו הסיבה שזה כנראה לא יקרה

הקורונה חתכה את הביקוש ושר האוצר החדש ישראל כ"ץ תמך בעבר בהורדת המס על כלי רכב ● העובדות האלה אמורות לבשר על ירידה במחירים, אבל היבואנים לא נפטרים ממכוניות בכל מחיר ועושה רושם שבמשרד האוצר (שוב) יעלו את המס ● מי שמצפה להוזלה עלול להתאכזב

לנדרובר דיפנדר / צילום: יח"צ

לנדרובר דיפנדר ופורד פוקוס חדשות נוחתות בישראל; מרצדס מורידה מחירים בדגמי פלאג-אין

מחירם של רכבי לנדרובר דיפנדר יתחילו ב-498 אלף שקל ● חברת פורד משיקה את גרסאות ההאצ'בק והסדאן של פורד פוקוס החדשה במחיר שמתחיל בכ-126 אלף שקל ●  כלמוביל מציעה את דגמי הפלאג-אין של מרצדס במחירים של טרום עליית מס הקניה

אנגלה מרקל / צילום: Bernd von Jutrczenka/Pool, AP

המודל הגרמני ליציאה מהמשבר: הפחתת מע"מ, הוזלת אנרגיה, מענקים לילדים ותקרת מיסוי

בתום יומיים של דיונים מרתוניים, ממשלת גרמניה הסכימה אמש על חבילת חילוץ נוספת למשק בשווי 130 מיליארד אירו ● עוד בפנים: קביעת תקרת מיסוי והכפלת הסובסידיה לכלי רכב חשמליים

גיל עומר / צילום: דוברות הכנסת - יצחק הררי

ועדת האיתור ממליצה להאריך את כהונתו של גיל עומר כיו"ר תאגיד השידור

ההמלצה הועברה לשר התקשורת ביחד עם המלצה על עוד חמישה חברי מועצה מכהנים ושלושה מומלצים נוספים ● האם יש מי שפועל לסכל את המינוי מאחורי הקלעים?

אבי ניר, מנכ"ל קשת 12, ואבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל, תמר מצפי

אחרי הכתף הקרה שקיבלו מאמסלם, קשת ורשת שוב מאחדות כוחות – מול השר הנדל

מנהלי הערוצים מבקשים לזרז את קבלת ההחלטות בנושא הביד ● מדובר בכ-35 מיליון שקל ששילמו קשת, רשת וערוץ 10 לפני למעלה מחמש שנים המיועדים לחלוקה בין הערוצים המסחריים וחברות הכבלים ● בחודש מאי נרשמה ירידה משמעותית בהוצאה לפרסום בטלוויזיה ביחס למקבילו אשתקד

אדוארדו אלשטיין, בעלי אי.די.בי  / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הסדר החוב שמציע אלשטיין לנושי אי.די.בי: הזרמה של 300 מיליון שקל ותספורת של מאות מיליוני שקלים

אי.די.בי חייבת כיום ב-2 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח משלוש הסדרות ● לאחר השלמת ההסדר תישאר באי.די.בי סדרת אג"ח חדשה אחת בהיקף של כ-580 מיליון שקל, שתובטח בשיעבוד על כ-70% ממניות דסק"ש

אבישי אברהמי/ צילום: איל יצהר

חודש מאי המשיך את המגמה החיובית בקרב הישראליות בוול סטריט, ומדד גלובס-פרומתאוס קפץ ב-13.5%

מדד גלובס-פרומתאוס השאיר מאחור את מדדי הייחוס - מדד נאסד"ק שעלה ב-6.8% ומדד ת"א 125 שבכלל ירד ב-0.9% בחודש החולף ● בלט לחיוב במגמה: תת-מדד הטכנולוגיה, שבעזרת רוח גבית של חברת Wix זינק ב-18.6%

שניים ממייסדי Spot, לירן פולק (מימין) ועמירם שחר / צילום: חברת Spot

אקזיט ל-Spot: נמכרת ל-NetApp האמריקאית תמורת 450 מיליון דולר

החברה, שפיתחה מערכת לניהול משאבי ענן, גייסה במהלך השנים 53 מיליון דולר ● בין המשקיעים בה: Highland Capital, אינטל קפיטל, ורטקס, לידרס פאנד ● מנכ"ל Spot, עמירם שחר: "ל-NetApp יש את החזון הכי משכנע בתחום הענן"

הטרנדים החמים בפודטק ובאגטק / צילום: אפיק גבאי, DLR, RilBite

שנה בלבד אחרי שחממת הפודטק בצפון יצאה לדרך - המנכ"ל עוזב

בחממה של תנובה, טמפו OurCrowd ו-Finistere מושקעים כ-100 מיליון שקל במימון ממשלתי ● מנכ"ל החממה חנן שניידר עוזב ואת מקומו ימלא מנהל החדשנות בתנובה

עדי קייזמן /  צילום: ענבל מרמרי

"אתה לא מבין את ההידרדרות העסקית שלי": עוד תביעה נגד עדי קייזמן

מולי ליטבק ואחותו תובעים את עדי קייזמן על השקעתם בפרויקט נדל"ן שהוביל ● מדובר בתביעה שנייה נגד קייזמן שעזב לאחרונה את הארץ ועבר להתגורר בלוס אנג׳לס כשברקע הסתבכות בעסקי הנדל"ן שלו בגרמניה

מימין פרויקט הפינוי בינוי, ומשמאל הבניינים שחלק מדייריהם טענו שערך דירותיהם ירד / צילום: שלומי יוסף, גלובס

פרויקט פינוי-בינוי חסם את הנוף לים, השכנים צפויים לקבל פיצוי של כמיליון שקל

כך ממליצה שמאית מייעצת שמונתה ע"י ועדת הערר המחוזית דרום, שדנה בטענת דיירים שמתגוררים בסמוך לפרויקט ההתחדשות העירונית אותו מקימה קבוצת נחמיאס של היזם קלוד נחמיאס

אריה דרעי באירוע ההשקה של קמפיין ש"ס / צילום: יעקב כהן, יח"צ

לאור התפשטות הקורונה במוסדות לימוד: בוטל האישור המיוחד שניתן לתלמידים ללא דרכון ישראלי להיכנס לישראל

במכתב ששיגר דרעי לראשי הישיבות הוא מסביר כי "בשל החמרת מצב מגפת הקורונה בישראל, אני נאלץ בצער רב בשלב זה להפסיק את כניסתם של תלמידי הישיבות הרווקים"

חממת פודטק / צילום: שאטרסטוק

חממת הפודטק מקריית שמונה תשקיע 3 מיליון שקל בפיתוח להפחתת סוכר במשקאות טבעיים

החממה של תנובה, טמפו OurCrowd ו- Finistere תשקיע בחברת Blue Tree שפיתחה טכנולוגיה להפחתת סוכר במשקאות טבעיים תוך שמירה על תכונות של המשקה המקוריות ●  מוקדם יותר היום דווח לראשונה ב"גלובס" כי מנכ"ל החממה עזב את תפקידו לאחר שנה בלבד