גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האוטופיה שיכולה להפוך לדיסטופיה: מי ישלוט בעיר החכמה

ענקיות הטכנולוגיה נמצאות בקרב אימתני על חזון העיר העתידית: הן מנתחות הררי נתונים, מבטיחות לשפר את התחבורה ואת איסוף האשפה ואפילו מקימות שכונות חדשות ומלאות בחיישנים ■ על הדרך, אחריות המדינה לגורל התושבים עלולה להיות מוחלפת באלגוריתם שנועד למקסם רווחים

דנבר, קולורדו / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
דנבר, קולורדו / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

את הלילה שבין 2 ל-3 במרץ ביליתי על רצפת מתנ"ס במחוז מונרו בפנסילבניה, מאות מטרים מהירידה לכביש 80 מערב. לא היינו לבד. דניס אובריון, אימא לשתיים, שגרה רק חצי שעה נסיעה משם, ישבה מתוסכלת ועטופה בשמיכה לבנה שהצלב האדום תרם. פגשתי גם אבא ושני בניו הקטנים, שנתקעו בשלג רק קילומטרים ספורים מהבית שלו, חולצו בידי רכב משטרתי ונלקחו גם הם למתנ"ס. אנחנו ועוד עשרות אחרים ישנו על אותה הרצפה, מקלט ארעי לצד כביש 611 העצוב.

לכולנו היה אותו הסיפור: גוגל מפות או Waze אמרנו לנו לשנות כיוון ולהחליף מסלול, כי פה חסום או שם פקוק. כמו כבשים שינינו מסלול ונתקענו בשלג. שירות 511 של מדינת פנסילבניה, שאמור לעדכן על המצב בכבישים, בחר לשתוק כל הזמן הזה. במקום עדכונים שוטפים, הוא רק המליץ ליושבים בפקק בכביש המהיר להניע את הרכב לעשר דקות בכל שעה, כדי לחסוך בדלק.

עד 12 בצהריים ישבנו במקלט המומים ומניחים שכל הכבישים סגורים. זה מה שאמרו נציגי העירייה והעזרה הראשונה שתפעלו את המקלט. ב-12 נכנס שוטר ובישר לנו - רק כי שאלנו - שהכביש המהיר פנוי. התאפסנו מהר ונכנסנו לרכב. גילינו שהכביש לא סתם פנוי, אלא ריק לחלוטין. לא ראינו אפילו מכונית אחת לאורך קילומטרים על קילומטרים, באף אחד מהצירים הפעילים באזור. הפקק שהיה שם כמעט 24 שעות נעלם כלא היה.

זה לא מפתיע שאנחנו והאלפים האחרים נמלטנו לגוגל כדי שיתאר ויעדכן על מצב הכבישים, ונכווינו. זה מאוד מפתיע שהמדינה ורשויותיה פשוט ויתרו על תפקידן והפרו את החוזה הבסיסי של מסים אל מול שירותים. במקום לעדכן מה קורה, הן זרקו על גוגל מפות את תפקיד שוטר הכבישים. הן גם לא עדכנו אף אחד בנוגע למצבנו. בשביל זה יש את פייסבוק.

האחריות הציבורית נעה באותה סופת שלגים מהרשויות לענקיות הטק, מבלי שאף אחד מהצדדים ממש התכוון לכך. על כן, זה לא צריך להפתיע שכששני הצדדים כן פועלים מתוך מחשבה ותכנון, התוצאה היא שאותן ענקיות נכנסות לנעלי המדינה בצורה עמוקה הרבה יותר. חברות כמו אלפבית, וואווי או פנסוניק עובדות בימים אלה על אחד הפרויקטים השאפתניים בתולדות תעשיית הטכנולוגיה: לבנות ערים ושכונות מאפס.

השכונה הכי מרושתת בעולם

הביטוי "עיר חכמה" קיים יותר מ-100 שנה, מאז המצאת הרמזור. בשנים האחרונות, עם השתכללות הפס הרחב והאינטרנט, היא הפכה למילת באזז ששגורה בפיהם של ראשי ערים בעולם כולו. כן, כולו. בשונה ממהפכות טכנולוגיות רבות, על העגלה הזאת כולם מנסים לעלות, במזרח ובמערב, בצפון ובדרום. כמו בבריטניה, צרפת וישראל, כך גם בגאנה, קניה ואוגנדה מתכננים ערים חכמות, גם אם רוב האוכלוסייה לא מחוברת לאינטרנט.

העובדה שמדובר בקונספט די אמורפי עוזרת לא מעט. ראשי ערים, רשויות וממשלות לנופף בדגל החדשנות בכל נושא, מניצול מירבי של מקומות חניה וייעול הרמזורים ועד מחזור אשפה. כל עוד יש שם איסוף, ולו המצומצם ביותר, של נתונים על העיר, היא תויגה כעיר חכמה. אלא שענקיות הטכנולוגיה רוצות הרבה יותר מזה: הן רואות בערים שפן ניסיונות מרתק במיוחד, ונכנסות אל תוך הווקום הציבורי. דאנקן ווליאמס, מנהל מכון המחקר של אינטל בלונדון, כינה זאת "מעבדה חיה".

אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר כיום הוא של Sidewalk Labs, חברה-בת של אלפבית המחזיקה בגוגל, שהוקמה ב-2015. באוקטובר האחרון קיבלה Sidewalk את השליטה על 49 דונם בחלק הדרום-מזרחי של טורונטו, קנדה. כיום מדובר באזור תעשייתי מלוכלך ורצוף בחנויות חשמל, אינסטלציה ומגרשי חניה, אך לפי חזונה של החברה הוא יהפוך לשכונת מגורים חדשנית בשם קיסייד (Quayside). הפרויקט, שכבר החל לרקום עור וכבישים, צפוי לכלול 3,237 דונם, ולאכלס עשרות אלפי משפחות.

הרעיון שעומד מאחורי הפרויקט, ש-50 מיליון דולר כבר הושקעו בו, לא פחות ממהפכני: לבנות שכונה חדשה, שבה יוטבעו חיישנים ומצלמות בכל מקום כדי לייצר זרם מידע בלתי פוסק. ב-Sidewalk קוראים לזה Ubiquitous Sensing, חישה בכל מקום. כך יוכלו החברה והעירייה לאסוף שורה ארוכה של תובנות: מהם הכבישים ושבילי ההליכה המועדפים, איפה חונים, כמה הולכים לפארק, היכן התושבים עושים שופינג ומתי, מהם הרגלי השימוש בפחים, ומהן רמות הרעש ואיכות האוויר.

על הבסיס הזה מתכוונים ב-Sidewalk לבנות כבישים חדשים, שיתאימו כמובן גם למכוניות אוטונומיות, תחום נוסף שאלפבית מתמקדת בו; לחפור תעלות תת-קרקעיות שישמשו לחלוקת דואר או לפינוי האשפה, וגם לבנות מטה קנדי לגוגל בשכונה. ברוח אלפבית, אחרי בניית הפלטפורמה, מתכננת החברה לאפשר לחברות חיצוניות גישה לטכנולוגיה ולנתונים כדי שיעצבו אפליקציות מתאימות. החברה מבטיחה לעשות את כל זה תוך הענקת גישה דיגיטלית מלאה לכל האזרחים לשירותי בית חכם ולשירותים ציבוריים מקוונים. והכוונה ממש לכל האזרחים: גם קשישים, עניים ונכים. מי שיש לו קצת פחות כסף, לא אמור לסבול מכביש איטי או מטמפרטורת בית נמוכה מדי. עד כאן, נשמע אוטופי. אבל יש בעיה רצינית אחת בסיפור הזה: שקיפות.

כשגילו בטורונטו על הפרויקט הזה, הוא זכה לפרסום ועניין כה רב שלפוליטיקאים נותר רק להצטרף לחגיגה. ראש העיר וחברי המועצה שמחו להשתייך למשהו שמדיף ניחוח יצירתי, טכנולוגי, חדשני וירוק ולא הערימו קשיים על התוכנית החדשה. "הפרויקט יהיה מודל עבור אחרים, לא רק בקנדה אלא בעולם כולו", אמר ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו. בדצמבר, כשהגיע הפרויקט לאישור מועצת העיר, הוא נתקל רק בקול מחאה אחד. "לציבור מגיע להבין את כל ההיבטים של ההסכם, ולהחליט בעצמם אם זה הסכם שטוב לטורונטו", אמר חבר המועצה דנזל מינאן-וונג.

יש בסיס לעמדה של מינאן-וונג: בשום מקום בפרסומים לא הובהר מי יוכל לקבל גישה לנתונים, מי לא, מה בדיוק אפשר יהיה לעשות איתם, ומה רמת המעורבות והאחריות של הרשויות בכל זה. כל מה שפורסם הוא סיכום של ארבעה עמודים בין Sidewalk לתאגיד הפיתוח העירוני Waterfront Toronto, האחראי על המרחב האורבני המדובר, שממנו עולה התחייבות קנדית להשקיע 1.25 מיליארד דולר קנדי בשיפורים סביבתיים. החוזה בין השתיים אינו מסמך ציבורי, וכולל סעיפים סודיים.

בלי משקולות פוליטיות

כשחושבים על זה, הפרויקט של אלפבית לא ממש מופרך. הרי מה עושות חברות טכנולוגיה רבות, ובעיקר סטארט-אפים? לוקחים רעיון קיים ומנסים ליצור גרסאות מוצלחות יותר שלו. הדואר הפך לאלקטרוני, הטלפון הפך לנייד ואז לחכם, המוניות הוחלפו באובר והמלונות ב-Airbnb. אז למה לא להמציא מחדש את העיר? החברות יכולות לעשות זאת כשהן משוחררות מתפיסות קיימות של תכנון ערים, ובעיקר מכבלי מדיניות עירונית ודינמיקה פוליטית שמונעת שינוי.

דיסבורג, גרמניה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

"אנחנו מאמינים", אמר לאחרונה דן דוקטורוף העומד בראש Sidewalk, "שאם נשלב את התכנון העירוני הטוב ביותר עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, נוכל לשפר באופן משמעותי את חיי האזרחים. לצערנו, לא מצאנו עיר אחת שנוכל להשתמש בה כמודל". הגב הכלכלי של אלפבית אפשר להם פשוט לבנות שכונה חדשה.

אלפבית לא לבד במירוץ הזה. בנובמבר הזניקה סיסקו תוכנית מימון של עד מיליארד דולר לרשויות כדי לקדם פיתוח של מרכיבים "חכמים" בערים שלהן. זאת מתוך הנחה שכל עיר רוצה להתמקד בממד אחר: מערכת התאורה, ניהול הפסולת, שדרוג הביטחון העירוני או ייעול התנועה. "אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות", אמר מנהל מחלקת הערים החכמות בסיסקו, מוניש חטרפאל, "רק לסייע היכן שהתועלת הכספית היא הברורה ביותר והתגובה של העיר לאזרחים משתפרת".

החברה היפנית פנסוניק כבר החלה להניח תשתית חדשה בדנוור, קולורדו. בשטח שומם, המתפרס על פני 400 דונם ליד נמל התעופה המקומי, התקינה פנסוניק אינטרנט אלחוטי חינם, מצלמות אבטחה וחיישנים שמודדים רמות זיהום - ופועלים כולם על בסיס אנרגיה סולרית. גם כאן, מדובר בסוג של ניסוי כלים. וואווי הסינית חתמה בינואר על מזכר הבנות עם העיר הגרמנית דיסבורג, המונה כחצי מיליון תושבים, על מנת לרשת אותה בתאורת רחוב חכמה, לייעל את ניהול התחבורה ולשפר את השירותים המקוונים.

דיסבורג, גרמניה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

והרשימה נמשכת. IBM הפכה את ריו דה ז'ניירו לעיר חכמה לקראת האולימפיאדה האחרונה, בדגש על הבטיחות העירונית. בנוקיה השיקו בחודש שעבר יחידה שאחראית לדבריה לפתח "חישה כשירות" לערים על גבי רשתות בלוקצ'יין (כי למה לא להוסיף עוד מילת באזז). מדובר בשירות שיציע לערים ורשויות ממשלתיות לאסוף, לנהל ולנתח נתונים מהערים על בסיס חוזים חכמים. החממה הנמרצת Y Combinator מובילה כבר יותר משנה תוכנית בנושא. גם אמזון, מיקרוסופט, GE וקוואלקום בתמונה.

כשהאוטופיה הופכת לדיסטופיה

אז מה הסכנה בפרויקטים האלה, שנשמעים מלאי כוונות טובות? הבעיה היא שבלי פיקוח, האוטופיה העירונית יכולה להפוך בקלות לדיסטופיה, או סתם לא להגשים את מטרותיה. הפרויקט של IBM בריו זכה לתהילה בשל היקפו, אך מחקרים מאוחרים מצאו שהעירייה הפכה אותו לכלי שמעמיק את אי-השוויון ושמטפל בעיקר בשכונות העשירות. בדולרה שבהודו הפקיעו שטחים מחקלאים קשיי יום כדי לצאת בפרויקט עיר חכמה חדש, ובדרום קוריאה העיר החכמה סונגדו נותרה עיר רפאים, שתוארה בידי כ"דוממת ופוסט-אפוקליפטית".

וזה המקום להזכיר את התמריץ שמניע את כניסת ענקיות הטכנולוגיה לשוק הערים החכמות. ההערכות הן שעד 2025 היקפו יהיה 2.6 טריליון דולר, וכפי שלמדנו בשנים האחרונות, מי ששולט במידע - שולט בכסף. ב-Sidewalk אמנם מציינים כי הם לא מתכננים למכור את הנתונים שיאספו, אך דוקטורוף אמר לאתר The Verge "אנחנו בעסק הזה כדי להרוויח". הציפייה שהחברות ישפרו את הערים באופן שתורם בהכרח לרווחת הכלל, ולא לאינטרסים שלהן, נראית מופרכת. במיוחד על רקע התפתחות ענף הבינה המלאכותית, שהופכת את הצמא לנתונים לגדול במיוחד.

דנבר, קולורדו / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

חברות הטכנולוגיה השתלטו בשנים האחרונות על רוב היבטי חיינו. הן עיצבו את הדרך שבה אנו צורכים בגדים, מזון ובידור; הן שולטות בתכנים שניחשף אליהן, ובאיזו תדירות; הן אפילו משבשות את מצב הרוח שלנו, רק כדי לבדוק מה קורה (תשאלו את פייסבוק והניסויים שהיא ערכה בפיד). כעת הן החלו לתכנן מחדש את האופן שבו נכון וחכם לארגן את החיים העירוניים.

משטר אלגוריתמי כזה עלול לטשטש את ההפרדה בין החיים הפרטיים והציבוריים, וליצור ערים שבהן אי אפשר להיעלם. הוא גם צפוי להסיט את האחריות מהעיר ומהמדינה אל חברות הטכנולוגיה, ממש כמו בזמן סופת השלגים שלנו. ההחלטות, יקבלו תיקוף והצדקה בשל האלגוריתם, ולשאול את האזרחים מה הם רוצים יהפוך למיותר, מסורבל. ניתוח הנתונים על כל החלטה, בחירה ופעולה במרחב הציבורי, יאפשר כביכול להבין מה אנחנו באמת רוצים.

טורונטו, קנדה / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

זה אולי נתון לוויכוח או מחאה בערים מערביות כמו טורונטו, אבל במקומות שבהם המשטרים נוקשים יותר, לאזרחים לא נותר אלא לקבל על עצמם את מכבש הניטור. במחוז שינג'יאנג בסין, למשל, מקימים "חומה גדולה" דיגיטלית הכוללת חיישנים, מצלמות ומערכות לזיהוי פנים. היא אמורה למנוע כניסת קבוצות אתניות שונות, או לזהות אם "בעלי עניין" (אסירים משוחררים או אזרחים שנמצאים ברשימות מעקב) מתרחקים יותר מדי מביתם וממקום עבודתם. השאלה מי מארגן את החיים הפרטיים שלנו נענתה כבר מזמן: חברות הטכנולוגיה. עכשיו השאלה היא אם הן ינהלו גם את החיים הציבוריים שלנו.

עוד כתבות

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

גוגל והסנאט האמריקאי אסרו על עובדיהם להשתמש בזום

בגלל פרצות אבטחה: גוגל שלחה דוא"ל לכל העובדים שהתקינו את אפליקציית שיחות הווידאו הפופולרית והודיעה להם כי האפליקציה תיחסם עוד השבוע ● וכמה ישראלים חגגו את ליל הסדר באפליקציה?

בנימין נתניהו עם נפתלי בנט / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

בנט בביקורת על הסגר הכללי; גורם בסביבת נתניהו: שיבצע את שהוטל עליו

"חייבים לעבור ממדיניות הפטיש למדיניות הפינצטה", כתב הערב שר הביטחון נפתלי בנט בפוסט פייסבוק ● בסביבת נתניהו לא היו מרוצים והגיבו כי "במצב חירום מצופה משר בממשלה להתנהג בצורה אחראית ולקיים את הדיונים בפורומים המקצועיים בממשלה ולא בתקשורת"

אתר בניה בבוסטון שעבודתו מושהית עקב התפשטות נגיף הקורונה / צילום: David Goldman, Associated Press

כוח עליון נוסח אמריקה: איך מתמודד ענף הנדל"ן בארה"ב עם הקורונה

בישראל הוחלט בשבוע שעבר שהתפרצות הקורונה בישראל לא תוכר ככוח עליון שיאפשר לקבלנים לאחר במסירה ● ומה קורה בחו"ל?

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

צלעות טלה במרינדת סחוג / צילום: דן פרץ

לא רק גפילטע: אוכל יהודי מעודכן, לא מה שחשבתם

ההגדרה לאוכל יהודי בארץ ובעולם היא כבר מזמן לא רק כבד קצוץ וגפילטע פיש ● המטבח היהודי-איטלקי מתערבב עם היהודי-הולנדי, עם המזרח אירופי ועם הישראלי, ויוצר שעטנז טעים ומשמח ● וגם: יין שמגיע עד הבית

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה צריכה ללמד אותנו גם שיעור בצניעות

במלחמתם במידע כוזב, עיתונאים ובודקי עובדות עלולים להתמכר לאשליה ההפוכה: שהעובדות הוודאיות על המגפה נמצאות במספרים הרשמיים ובעמדות של המומחים ● לפעמים מוטב להודות בצניעות, שלא על כל הסוגיות יש כבר תשובה חד־משמעית

אריק יואן מנכ"ל זום /  REUTERS/Carlo Allegri

זהירות, זום! מה כל כך מסוכן באפליקציה הפופולרית של ימי הקורונה?

אפליקציית שיחות הווידאו הפופלרית כבר הפכה לסוג של מוצר צריכה בסיסי בכל בית ומשרד, ולאחת החברות הבודדות ששורדות את ההתרסקות בנאסד"ק • האם למרות אזהרת שימוש של ה-FBI היא תשנה את דפוסי העבודה וחיי שלנו שלנו, לתמיד? ● האזינו

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

עליות חדות בסיום המסחר בוול סטריט לאחר שסנדרס פרש מהמרוץ לנשיאות

הסנאטור ברני סנדרס נשר מהמירוץ לנשיאות ● נעילה שלילית בבורסות סין, יפן עלתה בלמעלה מ-2% ● טראמפ האשים אתמול את ארגון הבריאות העולמי בכך שטעה "בכל היבט" של הטיפול במגפת הקורונה

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● הליכוד: "ספינים תקשורתיים כוזבים של כחול לבן אינם מקרבים את האחדות אלא מרחיקים אותה"

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

ישראל תרכוש ערכות לבדיקת קורונה של ענקית הגנומיקה הסינית BGI ב-90 מיליון שקל

העסקה לאספקת מיכשור וחומרים שיאפשרו ביצוע של 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות בוצעה מול חברת AID GENOMICS – השותף של BGI בישראל ● במסגרת עסקה זו יסופק ציוד למעבדות של קופות החולים

מסכות שמיוצרות במדפסת תלת מימד  / צילום: Marcio Jose Sanchez, Associated Press

קוד פתוח וטכנולוגיות חינמיות: כך מתגייס ההייטק למאבק בקורונה

מעבדת בדיקות, פיתוח וייצור של מכונות הנשמה ואפליקציה לזיהוי התפשטות של המחלה - פיתוחים שנעשו בקוד פתוח מאפשרים לגורמים בכל העולם להשתמש בהם בחינם כדי להילחם בקורונה

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: "פלאש 90".

"הביצועים של הראל ראויים להערכה בגלל שאיכות נשמרת בעקביות ולאורך זמן"

כך אמר ראש מחלקת המחקר בלאומי שוקי הון, אייל דבי, על קבוצת הביטוח הראל, שמציגה "צמיחה אדירה בנכסים" ● "זה לא דבר של מה בכך, שהרי מכאן נגזרת בסופו של יום השורה התחתונה"

נעמה קוטרמן, מפיצה סחורה עבור חקלאים / צילום: יאיר עוז

הישראלים שוויתרו על תשלום שכר הדירה ואלו שממשיכים לשלם לעוזרת

בעלת הבית שוויתרה על שכר הדירה, התיכוניסטית שמספקת אוכל לנזקקים, הפנסיונר שממשיך לשלם לעוזר, השכירה בחל"ת שמסייעת לחקלאים והפעיל החברתי שגייס 2 מיליון שקל ליתומי הקורונה • כמה דוגמאות מייצגות לביטויי האלטרואיזם המציפים אותנו בימי הקורונה

מטוסי אל על חונים בנתב"ג, שהתרוקן מנוסעים / צילום: Ariel Schalit, AP

התחזית הקודרת של ארגון התעופה העולמי לא פוסחת על ישראל

לפי בדיקת ארגון התעופה העולמי, משבר הקורונה עומד לפגוע משמעותית בענף התעופה בישראל ויוביל לירידה משמעותית של מיליוני נוסעים בביקוש לטיסות ● המחזור הכספי של החברות הישראליות צפוי לרדת בכ-2.3 מיליארד דולר בעקבות עוצר הטיסות

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

מסעדה סגורה בסיאטל. בעל המסעדה חוסם את החלונות כדי למנוע ביזה / צילום: Ted S. Warren, AP

OECD: חודש מרץ מסתמן כגרוע בהיסטוריה מבחינה כלכלית

על-פי סקירה שמפרסם היום הארגון, הסימנים לכניסה למיתון באירופה ובגוש האירו חזקים יותר מכפי שהיו במהלך משבר 2008 ●לפי כותבי הסקירה, לא ניתן כעת לצפות מתי המיתון יגיע לסופו, אולם ככל שהסגרים יתארכו הפעילות הכלכלית צפויה להתאים את עצמה למציאות החדשה

דגלי בריטניה ודגלי האיחוד האירופי מונפים מול הפרלמנט בלונדון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מתקרבים להדפסת כסף: בנק אוף אינגלנד יספק מימון זמני לממשלת בריטניה

זאת על מנת לסייע בהתמודדות עם השיבושים בשווקים שגורמת מגפת הקורונה ● בהודעה הרשמית לא פורט סכום המזומן אותו יעביר הבנק אוף אינגלנד לממשלה

מלון שטרקמן בנהריה / צילום: אורי אקרמן

המכה של המלונות המשפחתיים: "אפילו במלחמה זה לא היה ככה"

בעלי המלונות המשפחתיים חטפו מכה קשה, אולי קטלנית, מהתפרצות מגפת הקורונה. שלושה מהם מספרים על ההתמודדות עם העצירה הפתאומית והמוחלטת של העבודה, ועל הצורך בעזרה מהממשלה