בכל דור ודור: 9 מיתוסים על זיכרון ועל פעילות המוח האנושי

כמה הטכנולוגיה באמת שוחקת לנו את פעילות המוח? למה חשוב לגוון כמה שיותר את תחומי העניין? האם אפשר למחוק זיכרונות בלתי רצויים? ולמה חושבים שהמבוגרים זוכרים פחות טוב מהצעירים?

9 מיתוסים על זיכרון / צילום: שאטרסטוק
9 מיתוסים על זיכרון / צילום: שאטרסטוק

תעתועי זיכרון | בחנו את עצמכם

בתמונה שלפניכם ישנם 13 פריטים. קחו שתי דקות, נסו לזכור כמה שיותר מהם. כשתגיעו לסוף הכתבה, תוכלו לבחון אם הצלחתם.

לקראת החג שבו אנו מצווים לזכור "בכל דור ודור", בדקנו את המיתוסים והמציאות בנוגע למיתוסים הרווחים על פעילות המוח והזיכרון האנושי. המומחים שסייעו לנו: ערן כץ, שיאן גינס בזיכרון, מרצה בינלאומי ומחבר רבי המכר "סוד הזיכרון המצוין" ו-"חמש מתנות למוח" ו-אהוד שפירא, מנכ"ל רי-מיינד, המרכז לזיכרון וקוגניציה, מחבר רב המכר "זוכרים שש שש", מאמן קוגנטיבי ומעביר סדנאות ויזם בתחום הזיכרון והקוגניציה.

המיתוס: יש דבר כזה "זיכרון צילומי" | מדד המציאות: לא נכון

אהוד שפירא: "במציאות אין זיכרון צילומי. זה מיתוס קלאסי. הדוגמאות שאני תמיד אוהב לתת הן של רבנים גדולים, שאין ספק שיש להם זיכרון ענק, שמאפשר להם לזכור פרקים שלמים מהתנ"ך, אבל למעשה, מה שיש להם זה זיכרון למה שהמוח שלהם היה מחודד בו. סביר להניח שאם היו מנסים לתת להם לקרוא משהו שלא מתחום הידע הגדול שלהם, הם לא היו מצליחים לזכור מה כתוב ובאיזו שורה".

ערן כץ: "אכן, אין כזה דבר זיכרון צילומי. לא היה ולא נברא אדם שיכול להסתכל על הדף, לצלם אותו ולחזור מילה ומילה על מה שכתוב בו. בדוק לגמרי. זה מיתוס שעליו גדלנו וגם דברים שרואים בטלוויזיה אנשים שעושים הוקוס פוקוס עם זיכרון צילומי כביכול. זה בולשיט אחד גדול, אין כזה דבר".

המיתוס: זיכרונות חדשים יחליפו את מקומם של הישנים | מדד המציאות: שנוי במחלוקת

ערן כץ: "אין גבול לקיבולת הזיכרון הפיזית שלנו. ככל שנעמיס יותר על הזיכרון, כך גם נוכל לזכור יותר. זה כמו ללכת לחדר כושר וככל שנעשה יותר כושר, הוא יהיה יותר טוב. העניין הוא שבמוח לא רואים את זה כי הוא לא ייראה יותר מפותח ושרירי, אבל הוכח שכמה שאנחנו יותר זוכרים, כך זה גם תורם לנו ליכולת הזיכרון וכאמור אין גבול לקיבולת הזיכרון. קצת קשה לחקור את זה במדויק, אבל השורה התחתונה היא שככל שתעמיסי על הזיכרון כך תזכרי טוב יותר".

אהוד שפירא: "עד לפני שנה הייתי מאוד נחרץ שיכולת הזיכרון לטווח ארוך שלנו היא אינסופית. אבל בזמן האחרון יוצאים מאמרים חדשים (כמו במכון דוידסון למשל) על כך שיש מגבלה, ויותר ויותר חוקרים טוענים שיש גבול לקיבולת של המוח. זיכרון לטווח ארוך הוא כל מה שאני זוכר מאז שנולדתי ועד היום. מה שמלכתחילה לא נכנס - לא נצליח לזכור, אבל מה שנכנס, הוא בפנים, הוא לא בורח החוצה, כל עוד התאים עובדים ופעילים. אנחנו כל החיים חווים התפתחות קוגניטיבית, המוח לומד עוד ועוד, ולכן האני שלי שונה ממה שהייתי וממה שאהיה בעוד איקס שנים. כלומר, זה נכון שכל מה שהכנסנו יושב אצלנו בזיכרון לטווח ארוך, אבל הוא משתנה יחד איתנו ככל שאנחנו מתפתחים עם השנים.

"בקצה של הקצה יש מעט מאוד אנשים בעולם שזוכרים כל רגע בחיים שלהם איפה היו ומה עשו בכל רגע. יש כמה עשרות כאלה בכל העולם והם אומללים בצורה בלתי רגילה. אבל בני האדם הנורמטיביים הרגילים זוכרים את הדברים שהמוח שלהם חשב שחשוב להם לזכור אותם. מה שהמוח לא חשב שחשוב לזכור, הם לא יזכרו".

המיתוס: זיכרון גרוע הוא גזירת גורל | מדד המציאות: לא נכון

אהוד שפירא: "כל אדם בריא יכול לקחת את עצמו בידיים ובעזרת אימון קוגניטיבי יכול בשלב הראשון לעצור ירידות בזיכרון ולרכוש יכולות שאבדו עם הזמן - use it or lose it, או בתרגום חופשי: תעבד או תאבד. ככל שנפעיל יותר את המוח שלנו ונעבד את המידע, גם הזיכרון שלנו יעבוד בצורה טובה יותר. ההגדרה של אימון קוגניטיבי היא פעילות מוחית חדשה הכוללת השקעת מאמץ אינטלקטואלי מכוון, שדורש גיוס וריכוז אנרגיות. לשם כך, אנחנו כל הזמן צריכים לגרות את המוח שלנו במידע חדש ובגירויים חדשים - למשל, לעסוק בדברים שהם לא בתחום עיסוקנו. אם היסטוריון קורא על מחקר חדש בתחום ההיסטוריה, הוא כבר לא מפתח את המוח שלו כי הוא על אוטומט באותו נושא. הוא צריך לעסוק במתמטיקה או בספרות, או בכל דבר אחר שהוא לא עוסק בו באופן שגרתי.

"בהרצאות שלי אני שואל 'מי פותר תשבצים' וכולם נכונים לעזור לי. אני שואל על חיה טיבטית בשתי אותיות וכולם עונים 'יק', אבל זה לא נקרא לפתור תשבץ, זה נקרא למלא תשבץ, כי ברגע שהמוח נמצא על טייס אוטומטי, הוא כבר לא מתאמן, ואנחנו חייבים לצאת מהאוטומט. ככל שנפעיל את המוח, ניצור תאים חדשים בתאי העצב של המוח וזה הסוד הגדול של אימון המוח. לא לשבוע ידע, ללמוד וללמוד וללמוד."

המיתוס: אנחנו משתמשים רק ב-10% מכוח המוח | מדד המציאות: לא מבוסס מדעית

אהוד שפירא: "אין מחקר מדעי שמגבה את הטענה הזו. עם זאת, יש לציין כי אנו מסוגלים ליכולות מנטליות הרבה יותר ממה שאנחנו משתמשים בפועל על בסיס קבוע. המוח הוא כלי רב עוצמה שמסוגל לשיפור והתעמלות".

ערן כץ: "אומרים, אבל אין מחקרים מדויקים בעניין הזה, כי קצת קשה לחקור את זה".

המיתוס: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, הזיכרון שלנו נשחק | מדד המציאות: נכון חלקית

אהוד שפירא: "במציאות הדיגיטלית, המוח נחשף להרבה יותר מידע והאדם המודרני צריך לקבל החלטות הרבה יותר מהירות לגבי מה לזכור ומה לשכוח ופתאום אנשים 'מבינים' שהם לא זוכרים כפי שבעבר, אבל זו לא בעיה בזיכרון אלא שינוי בסדרי העדיפויות. אנחנו שמים את מבטחנו בכל המכשירים האלה והם פוגעים מאוד בקשב ובחשיבה.

"הדוגמה הכי טובה היא מה שאפליקציות כמו ווייז עושות ליכולת הניווט שלנו. נכון שיש אנשים שאף פעם לא ידעו להגיע ממקום למקום, ואני לא מדבר עליהם, אבל יש כאלה שתמיד ידעו איך להגיע, ועכשיו בגלל הווייז המוח שלהם עובד פחות. לכן, אין ספק שהזיכרון נפגע בגלל הטכנולוגיה, אבל מצד שני, מתפתחות יכולות אחרות שקודם לכן היו פחות מפותחות, כמו מהירות התגובה וקשר עין-יד: כל היכולות של המוטוריקה העדינה הולכות ומשתפרות, לעומת היכולות של המוטוריקה הגסה שהולכות ונסוגות".

ערן כץ: "הטכנולוגיה לא בהכרח פוגעת בזיכרון. זה נכון שהיא מחליפה אותו בכל מיני תחומים, כמו מספרי טלפון ותחומים אחרים שסמכנו בהם על הזיכרון שלנו, אבל דווקא כמות המידע היום כל - כך גדולה, שיכולות הזיכרון שלנו משתפרות בלי שנשים לב, כי אנחנו צריכים לזכור יותר מידע. מבחינה אבולוציונית, כנראה שהמוח שלנו יתכוונן לזכור בעתיד את הדברים היותר חשובים ויסנן יותר ביעילות את הדברים הפחות חשובים".

המיתוס: מבוגרים זוכרים פחות מצעירים | מדד המציאות: מאוד לא מדויק

אהוד שפירא: "מבוגרים לא זוכרים פחות מצעירים. הם מתקשים יותר בשליפה של הזיכרון, אבל הם לא זוכרים פחות. בואי קודם נגדיר מה זה זיכרון (בקרב אוכלוסייה בריאה, ללא דמנציה, אלצהיימר, חבלה מוחית): זיכרון זו היכולת של האדם לקלוט מידע חדש, לאחסן אותו ולשלוף אותו בעת הצורך. כל עוד המוח של האדם בריא, גם בגיל 90 וגם בגיל 100 הוא ממשיך לקלוט ולאחסן. נכון שמערכת עיבוד המידע איטית יותר מאשר אצל הצעירים, אבל הקושי של זקנים הוא בשליפה. תוחלת החיים היום גדולה יותר, והעולם שלנו מלא במידע. אנחנו חיים במציאות מטורפת של חדשות, רואים יותר, חווים יותר, וכל הדיגיטל כל הזמן זורם עוד ועוד. הזיכרון של הזקנים הוא לא פחות טוב, הוא עובד לאט יותר בגלל עודף המידע. ככל שאנשים מתבגרים, יש להם בעיות ראייה ושמיעה ובלי זה הם לא יכולים לזכור, אבל אם החושים האלה יטופלו, הזיכרון שלהם יעבוד מצוין. כל עוד המוח בריא, אין בעיה בקליטה ובעיבוד, הוא רק נעשה איטי יותר בשליפה".

ערן כץ: "יש ירידה בשלל תפקודים בגיל מבוגר, אבל יש גם מבוגרים שזוכרים יותר טוב מצעירים, שיש להם בעיות של קשב וריכוז כתוצאה מהטכנולוגיה והסחות הדעת. אז יש מבוגרים שזוכרים טוב, יש מבוגרים שזוכרים פחות טוב, ואם לא נאמר על-ידי רופא שהזיכרון שלך לא טוב, אז אין בעיה בכלל".

המיתוס: ככל שהאירוע רגשי יותר, הזיכרון חזק יותר | מדד המציאות: נכון

ערן כץ: "חד וחלק - ככל שהאירוע יותר רגשי, כך אנחנו זוכרים אותו טוב יותר. מה שהטביע את רישומו עלינו, בין אם זה טראומה וכו'. אם תחשבי על החיים שלך - מה את זוכרת? את הדברים הכי גרועים שקרו והדברים הכי טובים שקרו. באמצע זה הולך לאיבוד, לכן אירועים רגשיים משפיעים על הזיכרון".

המיתוס: זיכרון לטווח קצר מסוגל לזכור שבעה פריטים | מדד המציאות: נכון חלקית

אהוד שפירא: "זיכרון לטווח קצר הוא זיכרון של שתי דקות. כל הזמן עובר עוד ועוד מידע, יש דברים שהמוח מחליט מיד מה לזכור ומה לשכוח ויש דברים שלוקח למוח תהליך של כמה ימים להחליט".

ערן כץ: "לפי ההגדרות הפסיכולוגיות, זיכרון לטווח קצר הוא הסיפרה 7. כלומר כל מה שאנחנו שומעים במשך 7 שניות, או שבעה פריטים פלוס-מינוס. זיכרון לטווח ארוך הוא דברים שנטבעו לנו בזיכרון שלא נוכל לשכוח, כמו חתונה או חלילה מוות של מישהו, ויש גם זיכרון בינוני, שמדברים עליו פחות, של אסוציאציות שעוזרות לזכור דברים מהזיכרון לטווח קצר לטווח ארוך".

המיתוס: אי אפשר למחוק זיכרון | מדד המציאות: נכון חלקית

אהוד שפירא: "אולי נצליח להדחיק, אבל לא לשכוח. מה שנכנס, נמצא בפנים. הזיכרון שלנו כל הזמן משתנה, פושט ולובש צורה. אנחנו הרבה פעמים עושים גם השלמות במוח לזיכרון שלנו. אצל כל אחד הזיכרון משתנה בהתאם לאיך שהוא עצמו השתנה עם הזמן, ועל החורים האלו בזיכרון כל אחד מגשר אחרת. יש כאלו שפשוט מודים שהם לא זוכרים, אבל יש הרבה אנשים שעושים את ההשלמות והם אפילו לא מודעים לזה שהם לא זוכרים. זה אוטומטי. כן חשוב לומר, שהזיכרון והשיכחה דרים בצוותא, אין זיכרון ללא שכחה ואין שכחה ללא זיכרון. כדי לזכור באופן תקין, המוח צריך לשכוח בצורה תקינה. אנחנו רק בני אדם ולא צריך לזכור הכול וגם לא לשכוח הכול ולא צריך לפחד מזה שאנחנו פתאום לא זוכרים משהו".

ערן כץ: "אפשר למחוק מהמוח זיכרונות לא רצויים, בכל מיני שיטות, החל מפקודת מחיקה שבדקו ב-MRI וראו שזה עובד, וכל מיני טכניקות של הדחקה, עיוות זיכרון וכו'".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988