חוק המזון יחול על המתחרות, אך לא על סופר-פארם

החוק, שנכנס לתוקף ב-2015, מטיל מגבלות משמעותיות על רשתות קמעונאות ■ ניו-פארם (שנרכשה על-ידי שופרסל) וגוד פארם (שנרכשה על-ידי רמי לוי) יהיו כפופות למגבלות הללו ■ אבל סופר-פארם לא

סופר פארם / צילום: שאטרסטוק

בתקופה האחרונה נכנסו לשוק הפארם שתי שחקניות קמעונאות ענקיות: שופרסל ורמי לוי, במה שיצר ציפיות לתחרות חדשה ומשמעותית מול מי ששולטת כיום בשוק הפארם, רשת סופר-פארם. עתה, כך מתברר ל"גלובס", לשתי השחקניות החדשות בתחום זה יש משקולת שתכביד עליהן לעומת המתחרה הוותיקה, שנובעת מחוק המזון, שאותו הובילה רשות ההגבלים העסקים.

החוק, שנכנס לתוקף ב-2015, מטיל מגבלות משמעותיות על רשתות קמעונאות בכל הקשור להתקשרות עם ספקים, סדרנות במדפים, קביעת מחיר מומלץ לצרכן והתניה בנוגע למכירות של מוצר מוביל במוצר חלש יותר, ובנוסף נותן לממונה סמכות לתת הוראות לקמעונאי גדול באשר למותג הפרטי שלו, אם יש חשש לפגיעה בתחרות.

על פי פרשנות משפטית שרווחת גם במשרדי ההגבלים העסקיים, רשתות ניו-פארם (שנרכשה על ידי שופרסל) וגוד פארם (שנרכשה על ידי רמי לוי) יהיו כפופות למגבלות הללו. מנגד, סופר-פארם, השחקנית הגדולה והוותיקה בשוק זה, אינה כפופה למגבלות אלה.

ספקים גדולים בשוק הפארם חוששים מכך שהמגבלות שיוטלו על השחקניות החדשות-ישנות גוד פארם וניו-פארם, יקשו עליהן להתחרות בתנאים שווים מול סופר-פארם ובעצם להביא לידי ביטוי את היתרונות לגודל שהן יכולות להציע לשוק הפארם. כך למשל, מותגים שמושקים בסופר-פארם נהנים מסטנדים או במות עם לוגו ונראות של וריאנטים חדשים בקטגוריות קיימות, ומתאפשר להם להציג בצורה מיטבית את המוצרים שלהם. התנאים הללו מביאים ספקים גדולים להשיק את המוצרים החדשים שלהם דווקא בסופר-פארם, שנהנית מהשקות מוצלחות ובלעדיות שמאפשרות לה להוביל בחדשנות מוצרית.

בחוק המזון נכללות רשתות מזון שלהן מחזור של למעלה ממיליארד שקל בשנה, שלמעלה ממחצית מהמכירות שלהן הן בתחום המזון, ושמוכרות מזון טרי כמו ירקות טרי, בשר ומוצרי חלב. החוק חל על קמעונאים, אך הוא חלק גם על כל אדם הקשור לקמעונאים - שולט בקמעונאי או נשלט על ידו. כך, מהיום שהפכה להיות שופרסל הבעלים של ניו-פארם חוק המזון חל גם עליה, ומהרגע שתאושר עסקת רמי לוי-גוד פארם תיכלל גם היא תחת החוק.

באחרונה משרד הכלכלה ורשות ההגבלים פתחו במאבק במחירי המוצרים בשוק הפארם. אמש, בירך שר הכלכלה אלי כהן על העסקה וטען כי "כניסת השחקנים החדשים, לצד הקלות ברגולציה, יתרמו להורדת המחירים וישימו סוף לחזירות ולפערי המחירים בהשוואה לחו"ל. אין שום סיבה שימשיכו לגזור קופון על חשבון הצרכן הישראלי".

הרחבת התחרות היא אכן מבורכת, אך בפועל היא בעיקר מהווה הסחת דעת לכך שאותן קמעונאיות מזון שנכנסות כעת לתחום הפארם, מעלות מחירים דווקא בתחום המזון. עדות לכך ניתן למצוא בדוחותיה של קמעונאית המזון המתחרה ויקטורי, שמתארת את היחלשות התחרות בענף.

"אני חושב שמישהו צריך לאזור אומץ ולבטל את חוק המזון" אומר היום רמי לוי, ומוסיף כי "הוא יצר את ההפך מהמטרה שלו. זה לא יצר תחרות ולא חיזק את הספקים הקטנים כפי שתכנן, אלא חיזק את הגדולים. החוק הזה צריך להשתנות ולהתבטל, והוא מצריך חשיבה מחודשת כי הוא לא מיטיב עם הצרכן. כשחוקקו אותו חשבו שתהיה תחרות עזה יותר מול היצרנים הגדולים. בפועל נוצר מצב שפעם יכולנו לנהל מו"מ בדיעבד עם ספקים ולהיות גמישים בהנחות, והיום זה לא קורה. החוק הזה הביא לעליית מחירים".

מרשות ההגבלים העסקיים נמסר בתגובה: "הוראות חוק המזון חלות על קמעונאים, לרבות אדם קשור להם, כמובנו של מונח זה בחוק קידום התחרות בענף המזון".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988