שנתיים וחצי בממוצע מפתיחת תיק בהוצל"פ, החוב משולם

הדוח השנתי של רשות האכיפה מגלה כי הוכפל מספר התיקים שנסגרו; ירד מספר החייבים; נרשמה עליה (מועטה) במספר התיקים שנפתחו - אבל הטיפול שהם מקבלים עבר דיגיטציה

לשכת הוצאה לפועל ברמלה / צילום: דוברות לשכת מנהל הרשות
לשכת הוצאה לפועל ברמלה / צילום: דוברות לשכת מנהל הרשות

תמונת המצב של בעלי חוב בהוצאה לפועל בתום 2017: 200 אלף חייבים בהוצאה לפועל לא יוכלו להחזיק ברישיון נהיגה בשנתיים וחצי הקרובות; 300 אלף חייבים מוגבלים בשימוש בכרטיסי אשראי; כרבע מיליון חייבים אינם יכולים להנפיק דרכון ולצאת מהארץ; ואותו מספר חייבים מוגבל בשימוש בחשבונות בנק ומעל ראשם מתנוססת הסיסמה "לקוח מוגבל מיוחד" שטומנת בחובה לא רק בושה, אלא גם מגבלות חמורות ומכשולים על ההתנהלות הכלכלית היומיומית.

זוהי תמונת המצב העגומה של החייבים בהוצל"פ. נתונים אלה ונתונים נוספים המשרטטים במספרים קרים ובסטטיסטיקות את הקשיים של בעלי חוב במדינת ישראל, מעוגנים בדוח השנתי שפרסמה היום (א') רשות האכיפה והגבייה במשרד המשפטים, המופקדת על מערכת ההוצאה לפועל ועל המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות.

מספר החייבים שיש להם הגבלה
 מספר החייבים שיש להם הגבלה

הנתונים ממחישים את הבור שאליו נופל חייב ממוצע. נכון לתום שנת 2017 עומד היקף החובות של אותם חייבים על 64 מיליארד שקל בעת פתיחת התיק. הנתון הזה לא אומר הרבה על היקף החובות בסופו של יום, כיוון שלחוב הראשוני מתווספות ריביות והצמדה, ותשלום לעורכי-הדין של הזוכים בתיקי ההוצל"פ. לפיכך, לעיתים מדובר החוב הסופי הוא פי עשרות אחוזים מהחוב המקורי, ובמקרים חריגים גם מאות אחוזים. ההערכות הן שכיום החוב הכולל של החייבים בהוצל"פ עומד על פי ארבעה מהחוב הראשוני, לאחר ריביות, הצמדה ושכר-טרחה של עורכי-דין.

ב-2016 פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת על מנגנון גביית חובות בהוצל"פ ומסגרתו צוין, בין היתר, כי באוגוסט 2015 היה ההיקף הכולל של החובות בתיקי ההוצל"פ למעלה מכ-650 מיליארד שקל, כאשר מתוך סכום זה, רק כ-63 מיליארד שקל היה סכום החוב הראשוני בעת פתיחת התיקים. הדוח המתפרסם היום לא מגלה מהו החוב הכולל נכון לשנת 2017, כיוון שברשות האכיפה והגבייה לא בוחנים את היקף החובות לאחר הריביות, ההצמדות ושכר-הטרחה. זאת, משום שקיימת שונות רבה בין תיק לתיק ומדובר בנתון המשתנה באורח תדיר.

מהדוח עולה, כי נכון לסוף שנת 2017 כמות התיקים הפתוחים במערכת ההוצאה לפועל עמדה על 2,429,408 כולל תיקי איחוד (חייב אשר הוגשו נגדו מספר תיקים, והם אוחדו לתיק אחד). מדובר בנתון מדהים: כמעט 2.5 מיליון אנשים פרטיים מסובכים בחובות במדינה. לכאורה מדובר בירידה של כ-100 אלף תיקים מהמלאי שנותר בתום בשנת 2016, אך הירידה נובעת בעיקר מסגירת תיקים לא פעילים, ולכן אינה יכולה להעיד על שיפור במצבם של החייבים במדינה.

מהדוח אף עולה כי בשנת 2017 נרשמה עלייה של כ-5% בתיקים שנפתחו נגד חייבים, לאחר כארבע שנים שבהן כמות התיקים הנפתחים ירדה בהדרגה: כ-293 אלף תיקים נפתחו ב-2017 לעומת כ-278 אלף בשנת 2016.

לפי הנתונים, כ-90% מהחייבים הרשומים במערכת הם חייבים פרטיים - אנשים - ולא חברות - שהסתבכו בחובות. סכום החוב שלה רובם (כ-60%) בעת פתיחת התיק נמוך מ-50 אלף שקל. לכ-30% מהם נפתח תיק בסכום הנמוך מ-10,000 שקל.

הדוח חושף גם באיזו עיר מתגוררים התושבים המסובכים כלכלית: מספר החייבים המוחלט הגדול ביותר נרשם בעיר ירושלים (61,707), ואילו מספר החייבים הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסייה נרשם בערים נצרת, עכו ואילת (14%, 13.4% ו-13.3% בהתאמה). היחס הנמוך ביותר נמצא בערים פתח תקווה וראשון לציון (5.1% ו-5.4% בהתאמה).

מאות אלפי עיקולי רכב

המילה "חייבים" מסתירה מאחוריה מציאות עגומה, שבה אדם אינו מסוגל להחזיר את חובותיו, מוטלות עליו מגבלות כלכליות קשות, הוא משלם את מיטב כספו כדי לנסות לצאת מהבור הכלכלי ובמקרים רבים הוא אף מוצא את עצמו בסוף כפושט רגל. בצד השני, נמצאים "הזוכים" שלא מרגישים לרוב שהם זכו בדבר, מאחר שהם מנהלים הליכים ממושכים על מנת לגבות חובות המגיעים להם בדין. לרוב אין פה "רעים" ו"טובים" או שחור ולבן. מדובר בתמונת מצב מורכבת, שבה גם הזוכים אינם בהכרח אנשים אמידים או חברות גדולות.

במסגרת הטיפול בתיקי הוצאה לפועל, בנוסף למגבלות הכלכליות המוטלות על החייבים, ולצורך מימוש החוב מופעלים גם הליכים "מבצעיים", שעיקרם עיקול והוצאת מיטלטלין מבתיהם של החייבים, הודעת פינוי ופינוי ועיקול ותפיסת רכבי החייבים. ואכן, אחד החששות המוכרים של חייבים היא אותה "דפיקה בדלת" מגובה ההוצל"פ.

מהדוח עולה, כי אלפי חייבים זוכים לחוות את החוויה הלא-נעימה הזאת של "ביקור בית". על-פי הדוח, בשנת 2017 הוגשו כ-870 אלף הליכים לעיקול רכבים של חייבים ברישום וכ-3,000 הליכים לתפיסת רכב בפועל; וכן התבצעו מעל עשרת אלפים הליכים להוצאת מיטלטלין - ריהוט ורכוש - מבתיהם של חייבים.

באשר לסנצקיות חריפות יותר המוטלות על חייבים: מהדוח עולה כי אשתקד נרשמה ירידה במספר פקודות המאסר בהליכי הוצאה לפועל, האפשריות בהליך של מזונות. כמו-כן נרשמה ירידה במספר הפעמים שבהן מתבצע פינוי בית מאוכלס של חייב. במקרים אלו גם הבנקים מעדיפים להורות לחייב למכור את ביתו בשוק החופשי. לפי הנתונים ב-2017, מתוך כ-890 בקשות לפינוי חייב מביתו שהוגשו ב-2017, בסופו של דבר בוצעו בפועל רק 24 פינויים. זאת, לעומת 39 ב-2016.

ממוצע סגירת חוב: שנתיים וחצי

רשות האכיפה והגבייה פועלת כל העת לצמצום מלאי התיקים, תוך ניסיון לקצר את משך הזמן לדיון בכל תיק. מהדוח אכן עולה, כי חלה ירידה במספר החייבים בהוצל"פ. לצד פעילות הרשות לצמצום מלאי התיקים, נעשו במשק פעולות רוחביות יותר, שהובילו אף הן למגמת השנים האחרונות של הפחתת תיקי ההוצל"פ הפתוחים. מדובר, בין היתר, בתיקוני חקיקה הפוטרים מחובותיהם "חייבים מוגבלים באמצעים" - תיקון שזכה לקיתונות של ביקורת מצד מייצגים של זוכים, בטענה שהפעולות הללו הופכות את ישראל ל"גן עדן לחייבים".

האפשרות של משקי בית לקבל הפטר מחובות לאחר הגשת בקשה לפשיטת רגל, לפי הצעת החוק החדשה שעוסקת בחדלות פירעון - שאושרה ויישומה יחל בספטמבר 2019 - צפויה לצמצם גם היא את מלאי התיקים הישנים. לפי הדוח, החובות בהוצל"פ משולמים במלואם בממוצע תוך שנתיים וחצי מפתיחת התיק או שלאחר שנתיים וחצי התיק נסגר בהסדר לתשלום חלקי של החוב.

מספר ההליכים בהוצאה לפועל
 מספר ההליכים בהוצאה לפועל

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988